מכלוף אבוחצירא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מכלוף אבוחצירא
רבי מכלוף אביחצירא (משמאל). לימינו "בבא חאקי" בחגיגית יום העצמאות.
רבי מכלוף אביחצירא (משמאל). לימינו "בבא חאקי" בחגיגית יום העצמאות.
לידה 1894
ה'תרנ"ד
תאפילאלת מרוקו
פטירה 25 בינואר 1980 (בגיל 86 בערך)
ח' בשבט ה'תש"ם
השקפה דתית יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב מכלוף אבוחצירא (או: אביחצירא. מכונה לעיתים: "רמ"א"; ה'תרנ"ד, 1894ח' בשבט ה'תש"ם, 25 בינואר 1980) היה דיין ואב בית הדין במרקש שבמרוקו.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת ה'תרנ"ד בתאפילאלת שבמרוקו לחנה ("לאלה חנו") ולרב אליהו אבוחצירא, בנו של הרב אהרן אבוחצירא, בנו של הרב יעקב אבוחצירא. הוא נקרא על שם רבי מכלוף בן יוסף אבוחצירא, מאבות שושלת משפחת אבוחצירא. בצעירותו למד מקרא מפי הרב מסעוד אמסלם והרב מסעוד אצראף. מגיל קטן נודע בחריפותו ותקיפותו בתורה בהיותו כבן עשר, משגילה כשרון בלימודו, החל ללמוד גמרא עם בן-דודו של אביו, הבאבא סאלי, למשך כשנה, ומאז המשיך את לימודו עם דודיו הרב שמואל אבוחצירא והרב שלום אבוחצירא, ואף עמם למד כשנה. לאחר מכן למד שבע שנים אצל בן-דודו של אביו, הרב יחיא אדהאן. למשך תקופה קצרה למד בחברותא עם דוד-אביו, רבי יצחק אבוחצירא הראשון (בנו הצעיר של ר' יעקב). בגיל 11 נישא למסעודה בת רבי שלמה אזרוואל. בהמשך, נשא לאשה שנייה את עזיזה אבוחצירא.

הוא המשיך בלימוד עצמאי עד שנת ה'תרע"ז, אז, בעקבות ניסיונות דיכוי קיני המרידה בצרפתים באזור, התקבצו כל התלמידים המקומיים ללמוד יחד מפי הרב משה אתורז'מאן. כשגברו הקרבות, ובשיאם הוצא להורג רבי דוד אבוחצירא, נמלט עם אביו ומשפחתו לארפוד בשנת ה'תר"פ, שם כיהן אביו כרב והוא כמורה צדק. בשנת ה'תרפ"ו (1926) נפטר אביו והוא החל למלא את מקומו[1]. בשנת ה'תש"ד[2] התמנה לרב בבני מלאל ובעיירות הסמוכות לה בוז'עד וקסבא-תדלא. רבים מבוגרי תלמוד תורה שסייע לייסד כיהנו במשרות רבנות. בשנת ה'תש"ט התמנה לסגן אב בית הדין העליון של מרוקו בקזבלנקה, אך לאחר פחות משנה התפטר מתפקידו והתמנה לכהן כאב בית הדין במרקש והאזור, במקומו של הרב משה זריהן.

עמד בקשרים טובים עם בית המלוכה המרוקאי[3], וכן עם הפחה של מרקש, חאג' תהאמי לגלאוי, ובסיועו הציל יהודים ממוות ומנישואי תערובת. כן נעזר בו כדי לבצר את מעמד הרבנות בעיר.

בשנת ה'תשכ"ו עלה לישראל, והתגורר בשכונות המושבה הגרמנית ורחביה בירושלים. לאחר פטירת בנו בשנת ה'תש"ל, עבר לאשדוד, שם כיהן כרב קהילת "אביר יעקב". לאחר מותו של נכדו אבנר בעודו ילד, הסתגר בביתו תקופה ארוכה ובריאותו הדרדרה. נפטר באשדוד בליל שבת ח' בשבט ה'תש"ם (25 בינואר 1980), ונקבר בבית הקברות היהודי בהר הזיתים.

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאשתו הראשונה מסעודה נולדו לו ארבע בנות ובן, הרב יוסף אבוחצירא, רב ודיין בפאס ורבה של יבנה. בנו של ר' יוסף, הרב דוד, מכהן כיום כרבה של יבנה. מאשתו השנייה עזיזה נולדו לו שני בנים ושתי בנות, מהם בנו עמרם, שהיה מנהל בית ספר וסגן ראש המועצה המקומית קריית מלאכי (נפטר בחיי אביו בשנת ה'תש"ל)[4], ישראל אבוחצירא מאשדוד ובתו ג'רמאן, אשתו של השר אהרן אבוחצירא, בנו של הרב יצחק אביחצירא.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מספר שנים לאחר מכן השתקע גם הבאבא סאלי בארפוד, והדבר יצר מתיחות בין השניים, שנמשכה עד ימיו האחרונים של הרב מכלוף. סמוך לפטירתו, התפייסו השניים ("גאוני משפחת אביחצירא" עמ' 252-254)
  2. ^ על פי "ארזי הלבנון" ו"קול סיני" היה זה בה'תש"ב
  3. ^ ראו בהקדמתו לספרו "קהלת יעקב" על חלקו בהשבת המלך מוחמד החמישי מגלותו במדגסקר, ושנמנה עם הרבנים הבודדים שבאו להקביל את פניו בשובו
  4. ^ הקדשה לזכרו בראש ספרו "יפה שעה".
  5. ^ שמו נרמז בגימטריה: "מכלוף הוא נכד ליעקב", עם הכולל