גליל ים
 שלט הכניסה לקיבוץ
| |||||||
| מדינה |  ישראל
| ||||||
| מחוז | תל אביב | ||||||
| מועצה אזורית | חוף השרון | ||||||
| גובה ממוצע[1] | 44 מטר | ||||||
| תאריך ייסוד | 1943 | ||||||
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית | ||||||
| סוג יישוב | קיבוץ | ||||||
| מוצא המייסדים | ברית המועצות | ||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2021[1] | |||||||
| - אוכלוסייה | 542 תושבים | ||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.2% בשנה | ||||||
| |||||||
(למפת גוש דן רגילה)   גליל-ים  | |||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
8 מתוך 10 | ||||||
| http://www.glil-yam.org.il | |||||||
גְּלִיל-יָם הוא קיבוץ באזור השרון, בין הערים הרצליה ורמת השרון, מדרום לכביש 541. הקיבוץ שייך למועצה אזורית חוף השרון ומהווה היישוב הדרומי ביותר בה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כקיבוץ עירוני בתל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקיבוץ נוסד ב-13 בפברואר 1932, כקיבוץ עירוני בתל אביב, בידי 5 עולים חדשים מברית המועצות במסגרת תנועת הבחרות הסוציאליסטית של תנועת העבודה, שעסקה בהגשמה של התארגנויות פועלים במסגרת עירונית[3]. החברים התיישבו ב-2 צריפים בשכונת מחלול, שהייתה ממוקמת ליד חוף הים[4]. ביולי 1933 כשהיו כבר 12 חברים בקבוצה, הם עברו לשכונת בורוכוב בגבעתיים (רחוב בן צבי בגבעתיים), וגרו שם בצריפים ובאוהלים וניהלו חיי שיתוף שכללו גם בית ילדים[5].
הקבוצה האמינה בכיבוש העבודה העברית בתוך הערים, והחברים עבדו בנמל יפו בסבלות, ועם הקמת נמל תל אביב עברו לעבוד בו. בנות הקבוצה עבדו במפעל הטקסטיל לודז'יה ובחלוקת עיתון "דבר". בעקבות המרד הערבי הגדול, עובדים ערבים עזבו את שירות הרכבת המנדטורית, חברי הקבוצה נכנסו לעבודה במקומם, וחבר הקיבוץ מיזיה דקל היה לנהג הקטר העברי הראשון. במסגרת זו הם הצליחו להעלות בחשאי 1,000 עולים מקהיר. בנוסף סייעו בהברחת נשק עבור ההגנה[4].
הקבוצה גדלה במהירות, וב-1940 מנתה כ-300 חברים. כדי שיהיה לכל החברים מקום, וגם כדי להתקרב לעבודה בנמל תל אביב, חלק מחברי הקבוצה עברו ל שלושה בנייני שיכון על גדות הירקון (ברחוב בני דן בתל אביב). בשני האתרים שבהם חיו החברים היו תנאים תברואתיים קשים, המגורים היו ארעיים וצפופים, והיה מחסור באוכל. בנוסף, החלוקה ל-2 מחנות לא אפשרה ליכוד חברתי וארגון חיי משפחה בריאים. בעקבות כך, בשנים אלו הייתה עזיבה גדולה וב-1942 נשארו בקיבוץ רק 50 חברים[3].
העלייה על הקרקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
במקביל למגורים בתל אביב, חברי הקבוצה חיפשו שטח קרוב שבו יוכלו להתגורר, להתרחב ולעבוד בחקלאות, ורכשו בשיתוף הקרן הקיימת לישראל קרקע בשטח של 420 דונם מהכפר הערבי "אג'ליל", ליד הרצליה. תחילה רק עיבדו את הקרקע ולא גרו במקום. הקבוצה עלתה על הקרקע ב-7 בינואר 1943[6]. בטקס העלייה על הקרקע נכחו ראשי מוסדות ההסתדרות, נציגים של יישובי הסביבה, ונכבדים ערבים מהכפרים השכנים. עם העלייה על הקרקע הוקמו 24 צריפים[7]. הקיבוץ באותן השנים היה חבר בתנועת הקיבוץ המאוחד[8].
השם "גליל ים" נזכר בספרות השומרונית והוא השתמר כנראה בשם הכפר הערבי "אג'ליל", ששכן באזור עד שנחרב בעקבות מלחמת העצמאות, והוא נבחר כשם הקיבוץ[9].
עוד לפני העלייה על הקרקע, הפקיעו שלטונות המנדט הבריטי, חלק מהשטח. גבעה שעליה הוקם מחנה של חיל האוויר המלכותי ובו מכ"ם, כחלק ממערך ההגנה במהלך מלחמת העולם השנייה לגילוי מטוסי מדינות הציר, בעקבות הפצצת חיל האוויר האיטלקי על תל אביב. על המתקן שמרו חיילים מאוגנדה הבריטית. לכן חברי הקיבוץ התיישבו תחילה בשיפולים הדרומיים של הגבעה. לאחר פינוי המחנה ב-1944, הושב השטח שהופקע לקיבוץ[4].
לאחר הקמת המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיד לאחר הקמת המדינה, הערים הסמוכות הרצליה ורמת השרון החלו להתרחב לכיוון הקיבוץ. שטח השיפוט של הרצליה הוגדל פי שלושה, וכלל שטחים הצמודים לקיבוץ ממזרח ומצפון[10]. בהם הוקמו שכונת מגורים ואולפני הרצליה[11]. רמת השרון התרחבה דרומה ומערבה, אך גם הקיבוץ קיבל שטחים נוספים לעיבוד חקלאי בסמוך[12]. בנוסף הוקמה מעברת גלילות מדרום מערב לקיבוץ, במקום בו שכן הכפר הערבי "אג'ליל"[13]. אחר כך הוקמו באזור זה מחנות גלילות והוא סופח לרמת השרון. כך שהקיבוץ הוקף בשטח עירוני תוך שנים ספורות.
בשנת 1950 עבר לגור בקיבוץ, ד"ר פאול רייך, רופא ילדים, שביקש להשתקע בקיבוץ. רייך לפני בואו לקיבוץ, אסף פרפרים מכל העולם בעת ששימש כרופא על אוניה וביקר בארצות רבות. הוא שימר בביתו את אוסף הפרפרים, שהיה הגדול במזרח התיכון. האוסף הוצג מספר פעמים לציבור הרחב. לאחר מותו ב-1960 הועבר אוסף הפרפרים למבנה ארכיון הקיבוץ, ובהמשך נתרם לאוניברסיטת תל אביב[14].
הקיבוץ קיבל תחילה מעמד של מועצה מקומית עצמאית, אך בסוף 1963 סופח לשטח מועצה אזורית חוף השרון[15].
בשנים שלאחר הקמת המדינה הוקם בקיבוץ אולפן עברית בו למדו אלפי עולים חדשים, בית ספר ו"חברת נוער", מסגרת בה נקלטו בקיבוץ כל 4 שנים קבוצה של בני נוער בכתה ט'[16].
בשנות ה-80 נקלעה הקיבוץ לחובות, בדומה לקיבוצים רבים אחרים במשבר הקיבוצים[17].
בשנת 2009 אושרה הקמת בניית שכונה מגורים חדשה בתחומו של הקיבוץ, שבה 52 יחידות דיור[18].
פרויקט הבנייה בשטחי הקיבוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1991, נרקם הסכם בין הקיבוץ מינהל מקרקעי ישראל, עיריית הרצליה, מועצת רמת־השרון וחברת נתיבי איילון, לשנות את ייעודם של מאות דונמים של קרקע חקלאית שברשותו לקרקע לבנייה, ולמכור אותה ליזם פרטי לצורך בנייה למגורים. היוזמה לעסקה הייתה עקב הצורך להפקיע חלק מקרקעות הקיבוץ לשם סלילת המשך נתיבי איילון, הרחבת רצועת מסילת החוף והקמת בית בית קברות ומכון טיהור שפכים להרצליה. ההסכם נועד לעקוף את ההליכי הפקעה והפיצוי, ולחסוך את הזמן והכסף הכרוך בהם[19]. בשנת 1997 החליט הקיבוץ שחלק מהכנסות המיזם יעברו למטה הסדר חובות הקיבוצים, במסגרת הסעיף לסיוע ההדדי בהסדר המשלים לחובות הקיבוצים[20].
עם זאת מימוש ההסכם התעכב במשך כ-25 שנים, עקב מספר גורמים: סכסוך עם מינהל מקרקעי ישראל על היקף הבנייה ושטח הקרקע שיקבל הקיבוץ במסגרת המיזם[21]. עיכובים והתנגדויות במהלך אישור תוכנית הבנייה[22], סכסוך בין הרצליה ורמת השרון על שטח השיפוט של המיזם[23], ותביעה של קבוצת יוצאי הקיבוץ לחלק מההכנסות, כולל השחקן ששי קשת, שהוריו היו ממייסדי הקיבוץ אך הוא עזב אותו מיד לאחר השירות הצבאי[24]. חלק מחברי קבוצה זו, זכו לקבל חלק מההכנסות[25].
עיכוב משמעותי נוסף בקידום המיזם נגרם בעקבות בג"ץ הקרקעות, שהוגש על ידי ארגון הקשת הדמוקרטית המזרחית נגד החלטה של מינהל מקרקעי ישראל שנתנה הרשאה לקיבוצים ומושבים לשינוי יעוד של קרקע חקלאית. החלטת המינהל התקבלה לאחר שנחתם ההסכם עם קיבוץ גליל-ים, אך העתירה הביאה לביטול ההחלטה, בנובמבר 2002, ולפתיחת ההסכם עם הקיבוץ[26]. החלטת בג"ץ ניתנה זמן קצר לאחר שהוועדה המקומית לתכנון ובנייה של הרצליה אישרה את השלב הראשון של התוכנית[27].
בספטמבר 2008, חתם לבסוף הקיבוץ על הסכם עם מינהל מקרקעי ישראל, בו צומצם משמעותית היקף הבנייה שהובטח לקיבוץ תמורת הקרקעות, לכ-700 דירות בלבד בשטח שמצפון לקיבוץ, מתוך המיזם שבו ייבנו יותר מ-4,000 דירות וכן שטחים מסחריים שינוהל על ידי המינהל[28]. המשך קידום התוכנית נעשה במסגרת הוועדה לדיור לאומי[29], לאחר שעתירה שהוגשה נגדו לבג"ץ נדחתה[30].
במאי 2014, זכתה חברת אפריקה ישראל מגורים במכרז לבניית 270 דירות לשכירות ארוכת טווח בשכונת גליל ים של הרצליה[31]. בדצמבר 2015, נחתם "הסכם גג" בין משרדי האוצר והשיכון, רשות מקרקעי ישראל ועיריית הרצליה, שכלל בין היתר מימון הקמת התשתיות ומבני הציבור בשכונה[32]. ביוני 2016, פרסמה רשות מקרקעי ישראל מכרז במסגרת תוכנית "מחיר למשתכן", לבניית 1,468 דירות בשכונה[33].
כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעת הקמת הקיבוץ הקרקע החקלאית שעמדה לרשותו הייתה בשטח מצומצם, ונוסף על המשק החקלאי (שכלל לול ורפת), הקים מספר מפעלי מלאכה, כולל בית אריגה בשם "גיזה", נגריה, מכבסה לעבודות-חוץ ומתפרה. בנוסף עסק הקיבוץ בדיג, אך ספינת הדיג שהפעיל טבעה במאי 1945 מול חופי העיירה הערבית אל־מג'דל, כל אנשי הצוות ניצלו בסיוע תושבי המקום, והקיבוץ לא חזר לעסוק בדיג[34].
בשנת 1947 הוקם בקיבוץ מפעל טקסטיל בשם "תנחום", על שם תנחום כהן, נדבן ציוני מארצות הברית, שהיו לו עסקים בענף הטקסטיל וביקש להקים מפעל לפיתוח הענף בארץ ישראל, כולל סדנא להכשרת עובדים. קיבוץ גליל-ים נבחר כמיקום למפעל, מאחר שלחברים היה כבר ניסיון בתעשיית הטקסטיל[35]. המפעל הורחב בשנת 1951[36], אך בשנת 1955 נסגר, בעקבות תחרות וגם בעקבות לחץ של התנועה הקיבוצית לסגור אותו (עקב כך שהיה מבוסס בעיקר על עבודה שכירה)[37]. בשנת 1962 רכש הקיבוץ את מפעל "מדגל" למדי מים, מפעל שפעל בתל אביב ובעליו ביקש למכור אותו, והקיבוץ העביר אותו למבנה ששימש קודם את מפעל "תנחום"[38]. המפעל הוקם על בסיס ידע שנרכש ממפעל בשווייץ[39]. התחרות העזה בתחום מדי המים מצד מפעל "ארד" של הקיבוצים דליה ורמות מנשה גרם ל"מדגל" להפסדים שבעקבותיהם בשנות ה-70 נסגר המפעל. על בסיס המבנה הקיים, הוקם באותן שנים מפעל לייצור מוצרי פלסטיק בהזרקה, שהתבסס על קבלנות משנה. בשנת 1973 הוקם במפעל קו ייצור לברזים מפלסטיק, שעשה חיל, הגיע לייצוא שנתי של מיליוני דולר, והיה לענף מרכזי של הקיבוץ. בשנת 2015 מוזג מפעל "מדגל" עם חברת פלסאון תעשיות של קיבוץ מעגן מיכאל[40].
אחרי הקמת המדינה קיבלה גליל ים השלמה למשבצת הקרקע הקטנה שהייתה לה, לפיתוח ענף החקלאות. ענפי החקלאות שהוקמו בקרקע זו כללו את ענפי המספוא, הפלחה, תפוחי אדמה, בוטנים, בטטות, תירס, פרדס, אבוקדו, אפרסמון, בננות ומשתלת פרחים[41]. בשנות ה-2000, עם צמצום שטחי החקלאות של הקיבוץ לטובת פיתוח עירוני, סלילת כבישים ותשתיות, צומצם המשק החקלאי של הקיבוץ במידה ניכרת.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
הכניסה אל בית הקברות של היישוב
-
מראה בבית הקברות
-
שדות גליל-ים
-
אולם חדר האוכל
-
חדר האוכל
-
חדר האוכל
-
מגדל המים בקיבוץ
-
מבנה מגורים ותיק בקיבוץ
-
גליל-ים במבט מצפון-מערב
.jpg)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של גליל ים- סקירה ועדכונים על תוכנית גליל-ים לבניה למגורים(הקישור אינו פעיל)
- קיבוץ גליל-ים - באתר המועצה האזורית חוף השרון
- שירלי ששון-עזר, "אנחנו כמו סלאח שבתי. עד שלא נראה את הכסף לא נאמין שזה אמיתי", באתר כלכליסט, 6 ביוני 2014
- מיכל מרגלית, הוסר העיכוב: 4,018 דירות בדרך להיבנות בגליל-ים, באתר גלובס, 13 בספטמבר 2012
- גליל ים, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות ובכל יישוב בעל 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף דצמבר 2022 (אומדן); בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ 1 2 סיפורו של קיבוץ גליל ים - הקמת הקבוצה והעלייה על הקרקע
- ^ 1 2 3 יובל 50 לגליל ים - ציונות ללא מרכאות, דבר, 27 ביוני 1983
- ^ הבנים בגליל-ים בדרך אבותיהם, דבר, 22 ביוני 1955
- ^ גליל-ים-ישוב עברי חדש בשרון, הארץ, 8 בינואר 1943
- ^ חג גליל-ים - קיבוץ הבחרות הסוציאליסטית עלה למקום התנחלותו, דבר, 8 בינואר 1943
- ^ הקיבוץ המאוחד ישוביו וחבריו מברכים...בשנה טובה ומבורכת, על המשמר, 23 בספטמבר 1949 - מודעה לראש השנה, הכוללת רשימת היישובים שנכללו בקיבוץ המאוחד בשנת 1949
- ^ זאב וילנאי, אנציקלופדיה לידיעת הארץ, הוצאת ידיעות אחרונות, 1956 עמ' 232.
- ^ האזורים בהרצליה, דבר, 10 בספטמבר 1948
- ^ הנחת אבן הפניה לאולפני הסרטה, הבוקר, 29 ביוני 1949
- ^ משרד הפנים "הספיק" להפקיע שטחים מאזור תל אביב, הבוקר, 3 בינואר 1958
- ^ דרי מעברת גלילות- לשיכוני קבע, דבר, 7 בינואר 1960
- ^ הפרפריה של גליל ים, למרחב, 11 במאי 1971
- ^ מועצה חדשה בחוף השרון, למרחב, 2 בדצמבר 1963
- ^ סיפורו של קיבוץ גליל ים - מפעלים לאומיים
- ^ יואב יצחק, אריק רייכמן: היזם רוני יצחקי ביטל את עיסקת הענק לבניית 3,500 יח"ד על קרקעות קיבוץ גליל-ים, באתר גלובס, 16 בינואר 2002
- ^ עמירם כהן, בית המשפט דחה עתירת תושבי הרצליה: גליל ים יוכל לבנות שכונה חדשה בתחומו, באתר הארץ, 5 במרץ 2009
- ^ יוסי ריבלין, קרקע קיבוץ תימכר ליזם פרטי, חדשות, 7 בנובמבר 1991
- ^ הארץ, גליל ים יעביר 5.5 מיליון ד' להסדר חובות הקיבוצים, באתר גלובס, 7 בדצמבר 1997
- ^ דליה טל, קיבוץ גליל ים: "מינהל מקרקעי ישראל הוריד אותנו על ארבע", באתר גלובס, 5 בספטמבר 2008
- ^ נעה ווסרמן-עמיר, הוועדה המחוזית ת"א תדון באישור תוכנית גליל-ים לפני הבחירות המוניציפאליות, באתר גלובס, 22 באוקטובר 1998
נעה ווסרמן-עמיר, הולק"ח דחתה ההחלטה לגבי הפשרת קרקע בגליל ים, באתר גלובס, 2 בספטמבר 1998
עו"ד רמי שר-ישראל, גליל-ים: הפקדת תוכנית - רק לאחר גיבושה הסופי, באתר גלובס, 1 במרץ 1999 - ^ אלעזר לוין, גלגולי אדמות גליל ים, באתר גלובס, 11 בדצמבר 1996
אלעזר לוין, "השותפות בין אפריקה-ישראל לקיבוץ גליל ים ורוני יצחקי הוקפאה", באתר גלובס, 10 בדצמבר 1996
שמואל דקלו, קיבוץ גליל-ים לבג"ץ: סיפוח הקרקעות להרצליה מחוייב המציאות, באתר גלובס, 18 במאי 1997 - ^ מעריב, עוזבי גליל-ים התקנאו בקיבוצניקים: דורשים נתח מכספי פרוייקט הנדל"ן, באתר גלובס, 17 בפברואר 1998
חגי רודנר, גליל ים: לחיות בקיבוץ מבחוץ, באתר גלובס, 14 בספטמבר 2003 - ^ אמיר הלמר, ביהמ"ש קבע: כל מי שהיה חבר בגליל ים לפני פברואר 2001 יוכל להוריש את חלקו במסגרת תהליך שיוך נכסים לחברי הקיבוץ, באתר TheMarker, 3 בספטמבר 2003
אסף ברגרפרוינד, ביהמ"ש המחוזי: נכסי הקיבוץ שייכים לקיבוץ ולא לחבריו, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2003
שלומית צור, יורשי חברי קיבוץ גליל ים: הקיבוץ מחלק נכסים ומתעלם מזכויותנו, באתר גלובס, 17 ביוני 2013 - ^ זיו מאור, קיבוץ גליל-ים צפוי להפסיד כ-70 מ' ד' בעקבות בג"ץ הקרקעות, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2002
- ^ מירי ריילי, עיריית הרצליה אישרה שלב א' של התוכנית להקמת 3,300 יחידות דיור בגליל ים, באתר הארץ, 24 במאי 2002
- ^ דרור מרמור, נפילתה של גליל ים, באתר גלובס, 12 בספטמבר 2008
- ^ שלומית צור, ראש עיריית הרצליה: "התוכנית של נתניהו תוציא לפועל 4,100 יחידות דיור בגליל ים תוך שנה וחצי", באתר הארץ, 15 במרץ 2011
מיכל מרגלית, הוסר העיכוב: 4,018 דירות בדרך להיבנות בגליל ים, באתר גלובס, 13 בספטמבר 2012 - ^ אורי חודי, בג"ץ אישר סופית את תוכנית גליל ים - 4,000 דירות יוקמו, באתר גלובס, 30 בינואר 2012
- ^ רז סמולסקי, המכרז לשכירות ארוכת טווח הצליח בהרצליה - זה לא יעבוד בפריפריה, באתר TheMarker, 16 במאי 2014
- ^ נמרוד בוסו, הסכם בין הממשלה לעיריית הרצליה: 8,000 דירות חדשות בדרך, באתר TheMarker, 27 בדצמבר 2015
- ^ נמרוד בוסו, מכרז מחיר למשתכן הגדול במרכז הארץ: 1,468 דירות מוזלות בהרצליה, באתר TheMarker, 29 ביוני 2016
הילה דוידי, מאות משפחות מבני העיר זכו בהגרלת "מחיר למשתכן", באתר "צומת השרון", 3 ביולי 2017
גילי מלניצקי, זוכי מחיר למשתכן בגליל ים לא מרוצים. זו הסיבה, באתר TheMarker, 31 באוקטובר 2017 - ^ טבעה ספינת־דיג יהודית: הדייגים ניצלו ע"י ערבים, הארץ, 21 במאי 1945
- ^ מפעל תעשייתי מוקם בגליל־ים, משמר, 8 באפריל 1947
- ^ מכונות תפירה מארה"ב לקיבוץ גליל ים, דבר, 28 בפברואר 1951
- ^ סיפורו של קיבוץ גליל ים - מפעל תנחום / מדגל
- ^ ג. אבי עופר, "מדגל' ־ תעשייה ישראלית למודד מים, למרחב, 28 במאי 1968
- ^ מדגל־מפעל למדי־מים, גליל-ים, למרחב, 29 ביולי 1964
- ^ אביב לוי, פלסאון ומדגל ייבאו וישווקו ברזי מתכת, באתר גלובס, 22 בדצמבר 2014
ערן אזרן, הלמן אלדובי בהמלצת "קנייה" לפלסאון: "צריכת הבשר בברזיל תסייע להגדיל הרווחיות", באתר TheMarker, 9 בפברואר 2015 - ^ גיורא עילם, קומונה בתוך איזור עירוני, למרחב, 28 במאי 1968
| ||||||||||||||
