דורון מנשה

דורון מנשה

לידה	28 במאי 1964 (בן 59) בני ברק, ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת תל אביב
מעסיק	אוניברסיטת חיפה

דורון מנשה (נולד ב-28 במאי 1964) הוא פרופסור חבר בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה, עורך ראשי של כתב העת דין ודברים, מגשר ובורר במסגרת המוסד הישראלי לבוררות עסקית, המרכז הישראלי לגישור ובוררות, והפדרציה לבוררות ועומד בראש התוכנית לתואר שני בתורת השפיטה וההליך הפלילי של אוניברסיטת חיפה. תחום מומחיותו הוא דיני ראיות.

ביוגרפיה

דורון מנשה, בן אמצעי לשלושה בנים, גדל והתחנך בבני ברק. למד בתיכון עירוני בני ברק. שירת בצה"ל ביחידה 8200, הוסמך כעורך דין, חבר לשכת עורכי הדין בישראל, בשנת 1991.

מנשה קיבל תואר ראשון, שני בהצטיינות יתירה ותואר שלישי במשפטים בציון מעולה מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, לצד תואר מוסמך לפילוסופיה בהצטיינות יתירה מאוניברסיטת תל אביב. בין 1986–1989 שימש כעמית הקרן הבינלאומית לחינוך אייסף.

מנשה החל ללמד באוניברסיטת חיפה בשנת 2000 וכן לימד באוניברסיטת תל אביב ובמכללות אחדות. ב־2006 ייסד תוכנית מוסמך בתחום השפיטה וההליך הפלילי במסגרת לימודי ה-LL.M בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.

שימש במשך שנים אחדות עורך כתב העת המשפטי המקוון הראשון בישראל "הארת דין" ומאז שנת 2018 משמש כעורך של כתב העת "דין ודברים". בשנים האחרונות משמש עורך מדור חוק ומשפט באתר הבלוגים ג'וקופוסט https://jokopost.com/

מנשה מנהל אורח חיים דתי (חוזר בתשובה), נשוי, ואב לחמישה ילדים. מתגורר ברמת גן.

מנשה פרסם ספר שירים בהוצאת סלונט וחבר אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל, וכן חבר אקו"ם. זכה בפרס אגודת אח"י בתחום השירה לשנת 2023 , שיריו מפורסמים תדיר בבמות ספרתיות מגוונות כגון סלון הדחויים , כתב העת לספרות "פסיפס" , ואתר בכיוון הרוח https://bkiovnhroh1.com/ . כמו כן נעשה שימוש לא פעם בשיריו בהכרעות דין כך למשל צוטט במלואו שיר שכתב בהכרעה מזכה שעסקה סכסוך שהתגלע בין מתפללים בבית כנסת [1], וכן צוטט במלואו שירו "זה העול" במסגרת הכרעת הדין הדרמטית המזכה של השוטר שגרם למותו של סלומון טקה[2]

הגותו ומחקריו

תחום מחקרו העיקרי של דורון מנשה הוא התאוריה של דיני ראיות. הוא משלב היבטים תאורטיים-עקרוניים והביטים ישומיים-פרקטיים. כתיבתו עוסקת בהיבטים הלוגיים של דיני הראיות, לרבות ניתוח מתמטי של כללים, יישום של עקרונות כלכליים של המשפט ובאופן ספציפי בהקשר של תמריצים לגילוי אינפורמציה.

מנשה הוא בעל מומחיות בראיות הנוגעות לתחומים משפטים ספציפיים כגון משפט וטכנולוגיה, עבירות שוחד וצווארון לבן בכלל ובהקשרים של מדע ובריאות, בפרט בהקשר של הוכחת "עוולות המוניות" עקב חשיפה לסיכון חשיפה לרעלנים (Toxic Torts).

מנשה עוסק במקום שיש לתת לרחמים בשיפוט ובענישה וכן טבע ההוכחה המשפטית, בהמשגה של מושגי יסוד בדיני הראיות כגון ערך הוכחתי, קבילות, עדות כבושה, דרגות הוכחה, בניסוח אסטרטגיות הכרעה של קביעת ממצאים עובדתיים, בהתייחסות לקשיים תאורטיים ופרקטיים בזיהוי חשודים וביישום הגישה הכלכלית של המשפט על דיני הראיות.

כתביו של דורון מנשה צוטטו בבית המשפט העליון הישראלי. לדוגמה: בפסק הדין על הערעור בפרשת הולילנד, בפסק הדין על הערעור בפרשת רצח תאיר ראדה, בפסק הדין המקבל את בקשתו של רומן זדורוב למשפט חוזר, וכן בפסק הדין על הערעור בפרשת ניר סומך והערעור במשפטו של אלאור אזריה. בין היתר הופיע כמומחה בדיני ראיות בתוכנית צל של אמת.

מנשה הוא חבר מערכת בכתבי העת הבינלאומיים המתמחים בראיות ובהסתברות: Law Probability and Risk (Oxford University Press), International Commentary on Evidence.

תכלית דיני הראיות

בניגוד לגישה המסורתית-פורמליסטית של דיני הראיות לפיה מטרת דיני הראיות היא גילוי האמת רואה דורון מנשה בדיני הראיות תחום שחלים בו עקרונות שונים המצויים בקונפליקט זה עם זה כאשר גילוי האמת הוא רק אחד מהם. בנוסף לגילוי האמת חל על דיני הראיות עיקרון ההגנה על חפים ועיקרון זה מגביל על עיקרון גילוי האמת.

עיקרון גילוי האמת מנביע שיקולים אפיסטמולוגיים בעוד שעיקרון ההגנה על חפים מנביע שיקולים נורמטיביים וכך חולשים על דיני הראיות הן שיקולים אפיסטמולוגיים והן שיקולים נורמטיביים, כאשר השיקולים הנורמטיביים מגבילים את היקף החלות של השיקולים האפיסטמולוגיים.

השיקולים הנורמטיביים קובעים הן את הקצאת סיכוני המשגה של ההליך המשפטי בתוך כך פיתח מנשה רעיון הקרוי אסטרטגיית ההכרעה.

הקצאת סיכוני המשגה

במשפט פלילי הקצאת סיכוני משגה של ההליך המשפטי צריכה לשקף את האיזון בין עיקרון ההגנה על חפים לבין אכיפת המשפט הפלילי. היות ששיקולים נורמטיביים מצדיקים הגנה חזקה במיוחד לעיקרון ההגנה על חפים באופן שהרשעת החף חמורה מזיכוי האשם, הרי שהדבר מחייב הקצאת סיכוני משגה בלתי שוויונית לפיה יש ליטול סיכון גבוה למשגה בזיכוי וסיכון נמוך במידת האפשר למשגה בהרשעה. הסיכון למשגה בהרשעה צריך להיות נמוך במידת האפשר עד לצעד אחד לפני אי ההיתכנות של אכיפת המשפט הפלילי.

הקצאה זו של סיכוני המשגה חלה על כל ההליך המשפטי ולא רק על קריטריון הכרעת הדין בסוף ההליך. בכך חולק דורון מנשה על גישתו של לאודן, לפיה למעט בשלב ההכרעה הסופי, השיקול היחיד הרלוונטי הוא השיקול האפיסטמולוגי בדבר מקסום גילוי האמת. לעומת זאת, במשפט אזרחי מוצדקת הקצאת סיכוני משגה שוויונית כנגזרת של עיקרון השוויון בין הגנה על תובעים להגנה על נתבעים.

אסטרטגיית ההכרעה

ערך מורחב – אסטרטגיית ההכרעה במשפט

אסטרטגיית הכרעה היא מתווה שמנחה את שיקול הדעת השיפוטי בעת קבלת החלטות במסגרת הליכים משפטיים. כלומר, מטרתה העיקרית היא להנחות את לבית המשפט על פי אילו קווים כלליים עליו לקבל את הכרעתו הספציפית.

אסטרטגיית הכרעה עשויה להיקבע בחקיקה ראשית על ידי המחוקק או בפסיקה תקדימית על ידי בית המשפט. אסטרטגיית הכרעה יכולה להתקיים בהקשר של סדר הדין ודיני הראיות. בהקשר זה, כאשר אסטרטגיית ההכרעה נקבעת על ידי בית המשפט, אזי בית המשפט אינו ממלא תפקיד פסיבי בשימוש בכללי סדר הדין ודיני הראיות, אלא ממלא תפקיד אקטיבי בכך שעוד בטרם הכרעת דין ספציפית הוא שוקל בדעתו בדבר הכרעתו בשאלת אסטרטגית ההכרעה.

אסטרטגית ההכרעה צריכה להתאים לתכליות ההקשר המשפטי המדובר. כך, יש להבחין בין אסטרטגית ההכרעה הפלילית לאסטרטגית ההכרעה האזרחית.

אסטרטגית ההכרעה הפלילית צריכה לשקף את מטרת סדר הדין הפלילי ודיני הראיות ובאופן כללי יותר את מטרת המשפט הפלילי בכלל. כאמור לעיל, מטרות אלה הן אכיפת המשפט הפלילי, הגנה על חפים וגילוי האמת.

אסטרטגית הכרעה יכולה להיות אסטרטגית הכרעת דין באשר לסיום ההליך המשפטי. במקרה זה ככל שמדובר בהכרעה עובדתית מדובר באסטרטגיית הכרעה באשר למידת ההוכחה ויישומה. אולם לא מדובר רק בהכרעת דין. אסטרטגיית הכרעה מתקיימת אף באשר להחלטות במהלכו של ההליך השיפוטי שאינן הכרעות דין, אלא החלטות ביניים. כל החלטה במהלך ההליך השיפוטי עשויה להשפיע על תוצאות ההליך השיפוטי בסיומו כלומר על הכרעת הדין.

במשפט הפלילי, על אסטרטגית ההכרעה לשקף את המסקנה לפיה יש לחתור למקסום ההגנה על חפים עד הגבול שממנו והלאה לא ניתן לאכוף ביעילות סבירה את המשפט הפלילי. במונחי הקצאת סיכוני המשגה, יש להקצות ככל הניתן את סיכוני המשגה על המדינה (להסתכן בזיכוי האשמים) עד לרמה שהקצאת סיכון נוספת לא תאפשר את אכיפה סבירה של המשפט הפלילי ומרמה זו ואילך ניתן להקצות סיכוני משגה על הנאשמים (סיכוני הרשעת חפים).

בכך מציע דורון מנשה גישה השונה מהגישה הביסיאנית-פסקליאנית, גישת ההסתברות האינדוקטיבית של ג'ונתן כהן ומודל הסבירות היחסית מיסודו של רונלד אלן.

לעומת זאת, אסטרטגית ההכרעה במשפטים אזרחיים משקפת הקצאת סיכוני משגה שוויוניים בין תובעים לנתבעים, בין משגים בהם ניתן סעד שלא היה נכון ליתן אותו למשגים בהם לא ניתן סעד שהיה נכון ליתן אותו. כמו כן, מתקיים שוויון בין הערכת סעד בחסר להערכת סעד ביתר.

ספריו

• דורון מנשה, הלוגיקה של קבילות ראיות, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה והוצאת מאגנס, 2008
• דורון מנשה ואייל גרונר, מהות הספק הסביר, הוצאת נבו, 2017
• דורון מנשה, התאוריה של דיני הראיות, עורך: גיא סנדר, הוצאת פרלשטיין גינוסר, 2017
• דורון מנשה ואייל גרונר, אולי נפלה טעות? התיאוריה של המשפט החוזר וניתוח פרשת זדורוב, הוצאת נבו, 2021
• Doron Menashe The Epistemology of Evidence Law LAP LAMBERT Academic Publishing, Editor: Guy Itzhak Sender, 2020
• Doron Menashe Polygraph Tests as Evidence in Criminal Court Hakodesh Press, Editor: Guy Itzhak Sender, 2022
• דורון מנשה, ביני לבין מקומו, ספר שירה, סלונט (טוטם) בית הוצאה לאור (עריכה: לילי פרי), 2022.
• דורון מנשה וגבריאל חזות, הגיגים לשבת - מאמרים קצרים על פרשת השבוע תם הוצאה לאור, 2024.
• דורון מנשה ואבישג פומרנץ, נטל הבאת הראיות בהליך הפלילי, נבו הוצאה לאור, 2024.

קישורים חיצוניים

• הדף של דורון מנשה, באתר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה
• הדף של דורון מנשה, באתר jokopost
• הדף של דורון מנשה, באתר SSRN
• הדף של דורון מנשה באתר לין https://www.dmenashe.com/
• סרטונים בערוץ של איש דיני הראיות, באתר יוטיוב
• סרטונים בערוץ של הפרויקט של פרופסור מנשה, באתר יוטיוב

ממאמריו:

• "זה לא זה" - הרהורים נוספים בעקבות הרשעת אולמרט בפרשת הולילנד
• דוח ועדת החקירה בעניין ההשלכות הבריאותיות של פעולות צבאיות בנחל הקישון - הערה ביקורתית
• רחמים בשיפוט ובענישה
• על היעדר הסמכות לשימוש בכוח לצורך חיפוש פנימי
• "שתיקת החפים" – עיון מחודש בהלכת מילשטיין
• ראיית ה"ד.נ.א" המפלילה של זדורוב, באתר ערוץ 7
• משקלה הראייתי של כבישת עדות הנאשם
• תגובה להראל ופורת: על חוסר קבילותו של עקרון ההסתברות המצטברת
• הרהורים בעקבות הכרעות הערכאות השיפוטיות בעניינו של אריה דרעי
• דורון מנשה, ‏התביעה ביצעה תפנית פסולה בטיעון אשמת רומן זדורוב, פרופ' דורון מנשה, באתר גלובס, 18 בדצמבר 2021
• חוות דעת בעניין השמדת ראיה של השופטת בדימוס אתי כרייף