דימה ח'טיב
 | |
| לידה |
14 ביולי 1971 (בת 53) דמשק, סוריה |
|---|---|
| מדינה |
סוריה  |
| מקום מגורים |
דוחה |
| השכלה |
אוניברסיטת ז'נבה |
| עיסוק | עיתונאות |
| מעסיק | רשת אל-ג'זירה |
| קישורים חיצוניים | |
| טוויטר (X) | Dima_Khatib |
דימה ח'טיב (בערבית: ديمة الخطيب, בתעתיק מדויק: דימה אלח'טיב) היא עיתונאית, משוררת ומתרגמת ילידת-סוריה. היא המנהלת של +AJ (אנ'),[1] שירות חדשות דיגיטלי עטור פרסים, באנגלית, ערבית וספרדית שהושק על ידי רשת המדיה אל-ג'זירה בסן פרנסיסקו, ארצות הברית. היא המנהלת הבכירה היחידה בקבוצת אל-ג'זירה ואחת ממנהיגות הנשים המעטות בתחום התקשורת הערבית.[2]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ח'טיב נולדה בדמשק[3] לאם סורית ולאב פלסטיני. היא דוברת עשר שפות: ערבית, אנגלית, צרפתית, ספרדית, פורטוגזית, איטלקית, סינית, גרמנית, סוואהילי ויוונית. היא הצטרפה לאל-ג'זירה בשנת 1997 כמתמחה זוטרה בעיתונות מקוונת. היא התקדמה לתפקיד מפיקה, כתבת בסין ולאחר מכן לראש הלשכה באמריקה הלטינית. בשנים האחרונת היא פעילה בעיתונות המקוונת.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ח'טיב סווגה בין הערבים המשפיעים ביותר ברשתות החברתיות.[4] היא זכתה להערכה במהלך המהפכות הערביות – האביב הערבי – על מתן עדכונים תכופים ופרשנויות על אירועים שהתרחשו וזאת באמצעות חשבון הטוויטר שלה.
דימה ח'טיב דיווחה ועדכנה במגוון נושאים, כולל מדיה חברתית, אמצעי תקשורת, אימהות, שירה, הרשות הפלסטינית ואחרים.
היא זכתה להכרה במהלך מלחמת עיראק, כמפיקת חדשות בזמן אמת בדוחה עבור ערוץ אל ג'זירה וכאשר התראיינה אצל וולף בליצר ולארי קינג .[5]
במהלך משימתה באמריקה הלטינית הייתה לה גישה בלעדית וצמודה לנשיא ונצואלה המנוח הוגו צ'אווס.[6] היא ראיינה מנהיגים ביניהם אבו מוראלס הבוליביאני ולואיז אינסיו דה סילבה הברזילאי.
בדיווחיה מרחבי אמריקה הדרומית ואמריקה המרכזית היא חשפה לעולם הערבי יבשות רחוקות אלו.
בתקופת שהותה בקראקס היא סיפקה מידע ושימשה כמקור לחדשות. דימה ח'טיב דיווחה על צ'אווס, שהיה ראש המדינה הראשון שגינה בחומרה את ישראל בגין הסכסוך בין ישראל ללבנון. הודעתו זו של צ'אווס הביאה לניתוק הקשר עם ישראל כעבור שנים. בדיווחיה ח'טיב דחתה את הטענות לפיה מועמר קדאפי נמלט לוונצואלה.[7]
טרם עבודתה באל ג'זירה, עבדה ח'טיב ברדיו השווייצרי הבינלאומי בברן, בארגון הבריאות העולמי בז'נבה, בעיתון א-ראי וברדיו קטר בצרפתית בדוחה.[8]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
דימה ח'טיב, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
דימה ח'טיב, הבלוג הרשמי- AJ+ website
- Personal blog
- בערוץ Middle East Monitor(אנ') דימה ח'טיב מספרת על הזדהותה כפליטה וכפלסטינית
- אל-ג'זירה השעתה שני עיתונאים בעקבות "סרטון השואה", באתר ynet, 20 במאי 2019
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "AJ+ appoints new managing director". The Peninsula. Qatar. 13 באוגוסט 2015. נבדק ב-19 ביולי 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Management profile / Dima Khatib". Qatar: Al Jazeera. ארכיון מ-19 ביולי 2018. נבדק ב-19 ביולי 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Al Sayed, Samar (2 ביולי 2015). "Dima Khatib: the reluctant poet who has become well versed". The National. UAE. ארכיון מ-19 ביולי 2018. נבדק ב-19 ביולי 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Wamda". wamda.com. ארכיון מ-4 באוקטובר 2017. נבדק ב-22 בינואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "CNN.com". CNN. ארכיון מ-23 באוקטובר 2012. נבדק ב-22 במרץ 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Al Jazeera English (6 במרץ 2013). "Dima Khatib talks about Hugo Chavez". ארכיון מ-30 ביולי 2018. נבדק ב-27 בספטמבר 2016 – via YouTube.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Libya protests spread and intensify". Axisoflogic.com. 22 בפברואר 2011. ארכיון מ-2 באוקטובר 2011. נבדק ב-12 באפריל 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Dima Khatib". Al Jazeera. 27 באוגוסט 2020. נבדק ב-27 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)