דימה חטיב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דימה חטיב
ديمة الخطيب
Dima Khatib.jpg
לידה 14 ביולי 1971 (בת 51)
דמשק, סוריה
מדינה סוריהסוריה סוריה
השכלה אוניברסיטת ז'נבה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק עיתונאות
מעסיק רשת אל-ג'זירה
קישורים חיצוניים
טוויטר Dima_Khatib
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דימה חטיבערבית: ديمة الخطيب) היא עיתונאית, משוררת ומתרגמת ילידת-סוריה. היא המנהלת של +AJ (אנ'),[1] שירות חדשות דיגיטלי עטור פרסים, באנגלית, ערבית וספרדית שהושק על ידי רשת המדיה ג'אזירה בסן פרנסיסקו, ארצות הברית. היא המנהלת הבכירה היחידה בקבוצת אל-ג'זירה ואחת ממנהיגות הנשים המעטות בתחום התקשורת הערבית.[2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חטיב נולדה בדמשק[3] לאם סורית ולאב פלסטיני. דימה חטיב דוברת שמונה שפות: ערבית, אנגלית, צרפתית, ספרדית, פורטוגזית, איטלקית, סינית, וגרמנית. היא הצטרפה לאל ג'זירה בשנת 1997 כמתמחה זוטרה בעיתונות מקוונת. חטיב התקדמה לתפקיד מפיקה, כתבת בסין ולאחר מכן לראש הלשכה באמריקה הלטינית. בשנים האחרונת היא פעילה בעיתונות המקוונת.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חטיב סווגה בין הערבים המשפיעים ביותר ברשתות החברתיות.[4] היא זכתה להערכה במהלך המהפכות הערביות – האביב הערבי – על מתן עדכונים תכופים ופרשנויות על אירועים שהתרחשו וזאת באמצעות חשבון הטוויטר שלה.

דימה חטיב דיווחה ועדכנה במגוון נושאים, כולל מדיה חברתית, אמצעי תקשורת, אימהות, שירה, הרשות הפלסטינית ואחרים.

היא זכתה להכרה במהלך מלחמת עיראק, כמפיקת חדשות בזמן אמת בדוחה עבור ערוץ אל ג'זירה וכאשר התראיינה אצל וולף בליצר ולארי קינג .[5]

במהלך משימתה באמריקה הלטינית הייתה לה גישה בלעדית וצמודה לנשיא ונצואלה המנוח הוגו צ'אווס.[6] היא ראיינה מנהיגים ביניהם אבו מוראלס הבוליביאני ולואיז אינסיו דה סילבה הברזילאי.

בדיווחיה מרחבי אמריקה הדרומית ואמריקה המרכזית היא חשפה לעולם הערבי יבשות רחוקות אלו.

בתקופת שהותה בקראקס היא סיפקה מידע ושימשה כמקור לחדשות. דימה חטיב דיווחה על צ'אווס, שהיה ראש המדינה הראשון שגינה בחומרה את ישראל בגין הסכסוך בין ישראל ללבנון. הודעתו זו של צ'אווס הביאה לניתוק הקשר עם ישראל כעבור שנים. בדיווחיה חטיב דחתה את הטענות לפיה מועמר קדאפי נמלט לוונצואלה.[7]

טרם עבודתה באל ג'זירה, עבדה חטיב ברדיו השווייצרי הבינלאומי בברן, בארגון הבריאות העולמי בז'נבה, בעיתון א-ראי וברדיו קטר בצרפתית בדוחה.[8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דימה חטיב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "AJ+ appoints new managing director". The Peninsula. Qatar. 13 באוגוסט 2015. נבדק ב-19 ביולי 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ "Management profile / Dima Khatib". Qatar: Al Jazeera. ארכיון מ-19 ביולי 2018. נבדק ב-19 ביולי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Al Sayed, Samar (2 ביולי 2015). "Dima Khatib: the reluctant poet who has become well versed". The National. UAE. ארכיון מ-19 ביולי 2018. נבדק ב-19 ביולי 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ "Wamda". wamda.com. ארכיון מ-4 באוקטובר 2017. נבדק ב-22 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "CNN.com". CNN. ארכיון מ-23 באוקטובר 2012. נבדק ב-22 במרץ 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ Al Jazeera English (6 במרץ 2013). "Dima Khatib talks about Hugo Chavez". ארכיון מ-30 ביולי 2018. נבדק ב-27 בספטמבר 2016 – via YouTube. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Libya protests spread and intensify". Axisoflogic.com. 22 בפברואר 2011. ארכיון מ-2 באוקטובר 2011. נבדק ב-12 באפריל 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Dima Khatib". Al Jazeera. 27 באוגוסט 2020. נבדק ב-27 באוגוסט 2020. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)