כיכר התזמורת ע"ש ליאונרד ברנשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שלט רחוב.svg
כיכר התזמורת
HabimaSqApr2011.jpg כיכר התזמורת בלילה (2011)
מדינה ישראל
עיר תל אביב
קרוי על שם התזמורת הפילהרמונית הישראלית ועל שם המנצח "ליאונרד ברנשטיין"
רחובות מסתעפים רחוב מרמורק, רחוב הוברמן, כיכר הבימה
קואורדינטות 32°4′22.99″N 34°46′46.24″E / 32.0730528°N 34.7795111°E / 32.0730528; 34.7795111
(למפת תל אביב רגילה)
Tel Aviv map-plain.png
 
כיכר התזמורת
כיכר התזמורת

כיכר התזמורת ע"ש ליאונרד ברנשטיין (לשעבר: כיכר התזמורת הפילהרמונית, או בקיצור: כיכר התזמורת, מכונה כיום גם: מתחם התרבות של תל אביב) הוא מתחם ציבורי במרכז העיר תל אביב בו נמצאים כמה מוסדות תרבות חשובים. המתחם כולל את בית הבימה, היכל התרבות, ביתן הלנה רובינשטיין ואת השטחים הפתוחים של כיכר התזמורת, כיכר הבימה (כיום - כיכר התרבות) וגן יעקב. בנוסף לריכוז מבני הציבור מהווה המתחם מפרק עירוני חשוב ביותר במרכז העיר אליו מתנקזים מספר רחובות חשובים.

מתחם התרבות של תל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתחם בנוי בצורה המנקזת אליו כמה רחובות ראשיים ובעלי חשיבות רבה בשלד העירוני של מרכז תל אביב וככזה, מתפקד כמפרק עירוני חשוב במיוחד. המתחם בנוי בקצה הצפוני של שדרות רוטשילד המחבר אותו עם לב תל אביב והקצה המזרחי של שדרות בן ציון המובילות יחד עם רחוב בוגרשוב אל חוף הים. שדרות ח"ן ממשיכות מצפון למתחם עד כיכר רבין והמעבר בין שדרות רוטשילד אליהן הוא דרך גן יעקב ושבילים מקורים למחצה. לחלקו הצפוני של המתחם משיק רחוב דיזנגוף המתחבר מזרחית אל צומת הרחובות אבן גבירול וקפלן. מדרום מזרח לכיכר מגיע רחוב מרמורק, רחוב מסחרי קצר המוביל אל מפגש הרחובות המחומש עם אבן גבירול, יהודה הלוי, קרליבך ולסקוב המשמש בעצמו כמעין כיכר מסחרית. אל דרום מערב הכיכר מגיע רחוב אחד העם הממשיך לשדרות תרס"ט.

סביב הכיכר מספר רחובות קטנים נוספים אשר שניים מהם קרויים על שם אישים מההיסטוריה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית: מייסד התזמורת, ברוניסלב הוברמן, ומנצחה בקונצרט הראשון, ארטורו טוסקניני. לאורך רחוב הוברמן, פונה אל הכיכר שורה של בניינים טוריים אשר תוכננו על ידי דב כרמי ומכונים "בתי השוקולדה". הבניינים נבנו ב-1958 והם כוללים אכסדרה ארוכה והמשכית לכל אורך הרחוב המקנה לשורת הבתים מימד ציבורי, כמגדירי הדופן המזרחית של הכיכר.

לאחר מותו של המנצח היהודי-אמריקאי: "ליאונרד ברנשטיין" הוחלט בעיריית תל אביב להנציח את זכרו בהוספת שמו לשם הכיכר.

מתחם הבימה
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
שדרות רוטשילדרחוב אחד העםשדרות בן ציוןה'תרס"טרחוב דיזנגוףברוניסלב הוברמןשדרות ח"ןבית ציוני אמריקהרחוב אבן גבירולהיכל התרבותהבימהביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננוגן יעקברחוב יהודה הלוירחוב קפלןארטורו טוסקניניחיים חיסיןאלכסנדר מרמורקמתחם הבימהבית אליהוHabima Square.jpg
אודות התמונה

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חזית בית הבימה לפני השיפוץ, ברחוב כיכר הבימה, 2005
עבודות השיפוץ של המתחם, 2007
בניין בסגנון הבינלאומי בשדרות רוטשילד פינת רחוב מרמורק
הפסל "התרוממות" (1967-‏1976) של מנשה קדישמן המוצב בצידה הדרומי של הכיכר

הרעיון להקים מתחם תרבות עלה בתוכנית גדס, תוכנית המתאר הראשונה של תל אביב מסוף שנות ה-20 שתכנן פטריק גדס. גדס ראה במתחם זה מעין "אקרופוליס" מודרנית שבה ימצאו מוסדות התרבות החשובים ביותר של העיר (וגם בית העירייה תוכנן להיבנות שם). המקום שתוכנן בקצה שדרות רוטשילד אף נמצא על גבעה אליה עולים בשיפוע מתון מרוב הכיוונים (פרט לדרום), בדומה לאקרופוליס הקלאסי. המתחם תוכנן להיות ליבה התרבותי של תל אביב ובמקביל כיכר דיזנגוף ככיכר מסחרית בעלת אופי שונה, גם היא נמצאת באותו האזור.

בשנת 1935 הונחה אבן הפינה של בית הבימה, משכנו החדש של תיאטרון הבימה, אשר תוכנן על ידי האדריכל אוסקר קאופמן בסגנון הבינלאומי ובנייתו נמשכה עד 1945. בצמוד לבית הבימה נחנכה הכיכר שרק כעבור שני עשורים נבנו סביבה המבנים הנוספים. משנות השלושים ועד לשנות החמישים שכנו במתחם חווה חקלאית לימודית והמשתלה העירונית של עיריית תל אביב. המתחם כלל גם עצי שקמים עתיקים, אשר עקירתם עוררה ויכוח ציבורי, שבסופו שולבו שניים מהם בגן יעקב.

ב-1948 התקיים בכיכר הבימה אירוע מכונן חשוב והוא טקס השבעת צבא הגנה לישראל כצבא המדינה בנוכחות ראש העיר ישראל רוקח ושר החוץ משה שרתוק (שרת). הטקס נערך בכ"א בסיוון תש"ח, (28 ביוני 1948), כשבעה שבועות לאחר הכרזת המדינה והוא נערך בתל אביב שהייתה בירתה הזמנית של ישראל בעוד ירושלים הייתה עדיין במצור במהלך מלחמת השחרור.

ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו הוקם ב-1952 על ידי האדריכלים דב כרמי, זאב רכטר ויעקב רכטר ובמקביל אליו נבנה גם היכל התרבות אשר נחנך רק ב-1957 כמשכנה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית. הכיכר הצמודה אל חזית ההיכל נקראה "כיכר התזמורת" ואילו הרחוב שנמצא בחזית תיאטרון הבימה נקרא בשם "כיכר הבימה". לאחר 1990 הוסב שמה של כיכר התזמורת ל"כיכר התזמורת ע"ש לאונרד ברנשטיין" שנפטר באותה עת. כבר כשתוכנן היכל התרבות תוכננו חניון תת-קרקעי ופיתוח כיכר עירונית מעליו, אולם בשל שיקולים תקציביים הוחלט לפתח רק את חלקו הצפוני של הכיכר, הצמוד להיכל התרבות. ברוב שטח הכיכר הוקם חניון שהוגדר כחניון זמני.

כשנה לאחר מכן הוכרז תיאטרון הבימה כ"תיאטרון הלאומי של ישראל" ובכך גם גדלה חשיבותו של המתחם כמרכז תרבותי לאומי. ב-1970 עבר מבנה התיאטרון שיפוץ כללי אשר במסגרתו גם נבנה קיר מסך סביב צידו הדרומי המעוגל של אולם הכניסה.

בשנת 2007 החל שיפוץ כללי נוסף, מקיף הרבה יותר למבנה התיאטרון ובמקביל אליו גם שיפוץ של הכיכר. עד שנה זו הייתה הכיכר מגרש חנייה על רוב שטחה ומטרת שיפוץ הכיכר היא בניית חניון והפיכתה לכיכר מרוצפת חדשה, בעיצובו של הפסל דני קרוון. ב-7 ביוני 2010 נפתח החניון החדש תחת השם "חניון התרבות" על שטח של כ-40 אלף מ"ר, ובו מקום מיועד לכ-1,000 מכוניות.[1] בנוסף, בספטמבר 2010 הושלם שיפוצו של גן יעקב הצמוד לכיכר. במהלך השיפוץ נהרסה רמפה שהובילה אל המרפסת העליונה של הגן, ובמקומה נפתחה דרך ישירה בין שדרות ח"ן ובין הכיכר.[2] פרויקט חידוש המתחם הסתיים בקיץ 2011.

מתחם הבימה הוא גם אחד המוקדים המרכזיים של "העיר הלבנה" של תל אביב. מלבד בנייניו הבנויים בסגנון הבינלאומי מצויים סביבו עוד מספר רב של בנייני מגורים המוכרזים כבניינים לשימור כחלק מאתר המורשת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]