כיכר התזמורת ע"ש ליאונרד ברנשטיין

שלט רחוב.svg
כיכר התזמורת
HaTizmoretsquare
Charles Bronfman Аuditorium at Habima Square (1).jpg
מדינה ישראלישראל ישראל
עיר Emblem of Tel Aviv.svg תל אביב-יפו
קרוי על שם התזמורת הפילהרמונית הישראלית ועל שם המנצח "ליאונרד ברנשטיין"
רחובות מסתעפים רחוב מרמורק, רחוב הוברמן, כיכר הבימה
קואורדינטות 32°04′23″N 34°46′46″E / 32.07305278°N 34.77951111°E / 32.07305278; 34.77951111
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

כיכר התזמורת ע"ש ליאונרד ברנשטיין (או בקיצור: כיכר התזמורת, מכונה גם: מתחם התרבות של תל אביב או כיכר התרבות) הוא מתחם ציבורי במרכז העיר תל אביב בו נמצאים כמה מוסדות תרבות חשובים. המתחם כולל את בית הבימה, היכל התרבות, ביתן הלנה רובינשטיין ואת השטחים הפתוחים של כיכר התזמורת, כיכר הבימה וגן יעקב. בנוסף לריכוז מבני הציבור מהווה המתחם מפרק עירוני חשוב ביותר במרכז העיר אליו מתנקזים מספר רחובות חשובים.

מתחם התרבות של תל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתחם בנוי בצורה המנקזת אליו כמה רחובות ראשיים ובעלי חשיבות רבה בשלד העירוני של מרכז תל אביב וככזה, מתפקד כמפרק עירוני חשוב במיוחד. המתחם בנוי בקצה הצפוני של שדרות רוטשילד המחבר אותו עם לב תל אביב והקצה המזרחי של שדרות בן ציון המובילות יחד עם רחוב בוגרשוב אל חוף הים. שדרות ח"ן ממשיכות מצפון למתחם עד כיכר רבין והמעבר בין שדרות רוטשילד אליהן הוא דרך גן יעקב ושבילים מקורים למחצה. לחלקו הצפוני של המתחם משיק רחוב דיזנגוף המתחבר מזרחית אל צומת הרחובות אבן גבירול וקפלן. מדרום מזרח לכיכר מגיע רחוב מרמורק, רחוב מסחרי קצר המוביל אל מפגש הרחובות המחומש עם אבן גבירול, יהודה הלוי, קרליבך ולסקוב המשמש בעצמו כמעין כיכר מסחרית. אל דרום מערב הכיכר מגיע רחוב אחד העם הממשיך לשדרות תרס"ט.

סביב הכיכר מספר רחובות קטנים נוספים אשר שניים מהם קרויים על שם אישים מההיסטוריה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית: מייסד התזמורת, ברוניסלב הוברמן, ומנצחה בקונצרט הראשון, ארטורו טוסקניני. לאורך רחוב הוברמן, פונה אל הכיכר שורה של בניינים טוריים אשר תוכננו על ידי דב כרמי ומכונים "בתי השוקולדה". הבניינים נבנו ב-1958 והם כוללים אכסדרה ארוכה והמשכית לכל אורך הרחוב המקנה לשורת הבתים מימד ציבורי, כמגדירי הדופן המזרחית של הכיכר.

מתחם הבימה הוא גם אחד המוקדים המרכזיים של "העיר הלבנה" של תל אביב. מלבד בנייניו הבנויים בסגנון הבינלאומי מצויים סביבו עוד מספר רב של בנייני מגורים המוכרזים כבניינים לשימור כחלק מאתר המורשת.

עיצוב הכיכר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעצב הכיכר דני קרוון ביקש לשלב בה אלמנטים שונים מימי תל אביב הקטנה, כפי שזכר אותם מילדותו[1]. שדרת הברושים בשולי דופן הכיכר המזרחית היא הומאז' לשדרת ברושים שסימנה את הגבול בין תל אביב למושבה שרונה הסמוכה. גבעת השקמה הבודדת בצידה הדרום מזרחי של הכיכר, היא לזכר עצי השקמים הרבים שהיו בעיר, כהמשך לאלו שנותרו בסמוך בגן יעקב, וכהצדעה לאביו, מנהל מחלקת הגנים והנוף הראשון של העיר תל אביב. במרכז הכיכר גינה שקועה המחולקת לשלושה חלקים. הגינה היא לזכר משתלה וחווה חקלאית שהייתה במקום. כשקרוון היה תלמיד בבית הספר היסודי "כרמל", התלמידים היו הולכים ועובדים בחווה זו. ובכל ט"ו בשבט, כל ילד היה מקבל הביתה עציץ עם פרח אמנון ותמר. החלק הצפוני הוא גינת פרחים צבעונית (לזכר הפרחים שגידלו במשתלה), במרכז מטע עצי פרי פרחוניים (במקור תכנן שאלו יהיו עצי שקד מצוי שהיו נפוצים בעיר, אך הם אינם פורחים כראוי בתל אביב עקב זיהום האוויר והוחלפו בעצי אגס) החלק השלישי כולל צמחיית חוף ודיונות שהייתה נפוצה באזור. מרצפות הבטון הבהירות, בגוון חולי־צהבהב, שנוצקו במיוחד לפרויקט על פי מאפיינים שקבע קרוון, מסמלים את חוף הים[1].

בכיכר שלבו גם אלמנטים פונקציונליים. שדרת עצי סיגלון חד-עלים, שלאורך הדופן המערבית, משמשת לקישור בין שדרות רוטשילד לשדרות ח"ן. מעל הדרגנועים של החניון הותקנו חלונות, משולבים ברצפת הכיכר, המכניסים אור טבעי ללב החניון. הפרגולה בצידה המזרחי מקשרת בין שני המעליות של החניון וכוללת שורת ספסלים שלצידה שלוש במות (עגולה, מרובעת ומשולשת) למופעים[2].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עצרת מחאה מחוץ לתיאטרון הבימה כנגד מדיניות הספר הלבן של שלטונות המנדט הבריטי (1946)
היכל התרבות ורחבת החניה (1964)
הכיכר וחזית תיאטרון הבימה, בשנת 1969, בעת הוספת קיר מסך לחזית הבניין
הכיכר ביוני 2007, בעת תחילת חפירת החניון התת-קרקעי במקום

הרעיון להקים מתחם תרבות עלה בתוכנית גדס, תוכנית המתאר הראשונה של תל אביב מסוף שנות ה-20 שתכנן פטריק גדס. גדס ראה במתחם זה מעין "אקרופוליס" מודרנית שבה ימצאו מוסדות התרבות החשובים ביותר של העיר (וגם בית העירייה תוכנן להיבנות שם). המקום שתוכנן בקצה שדרות רוטשילד אף נמצא על גבעה אליה עולים בשיפוע מתון מרוב הכיוונים (פרט לדרום), בדומה לאקרופוליס הקלאסי. המתחם תוכנן להיות ליבה התרבותי של תל אביב ובמקביל כיכר דיזנגוף ככיכר מסחרית בעלת אופי שונה, גם היא נמצאת באותו האזור.

בשנת 1935 הונחה אבן הפינה של בית הבימה, משכנו החדש של תיאטרון הבימה, אשר תוכנן על ידי האדריכל אוסקר קאופמן בסגנון הבינלאומי ובנייתו נמשכה עד 1945. בצמוד לבית הבימה נחנכה הכיכר שרק כעבור שני עשורים נבנו סביבה המבנים הנוספים. משנות השלושים ועד לשנות החמישים שכנו במתחם חווה חקלאית לימודית והמשתלה העירונית של עיריית תל אביב. המתחם כלל גם עצי שקמים עתיקים, אשר עקירתם עוררה ויכוח ציבורי, שבסופו שולבו שניים מהם בגן יעקב.

ב-1948 התקיים בכיכר הבימה אירוע מכונן חשוב והוא טקס השבעת צבא הגנה לישראל כצבא המדינה בנוכחות ראש העיר ישראל רוקח ושר החוץ משה שרתוק (שרת). הטקס נערך בכ"א בסיוון תש"ח, (28 ביוני 1948), כשבעה שבועות לאחר הכרזת המדינה והוא נערך בתל אביב שהייתה בירתה הזמנית של ישראל בעוד ירושלים הייתה עדיין במצור במהלך מלחמת העצמאות.

באוקטובר 1957 נחנך היכל התרבות כמשכנה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית[3]. בינואר 1959 נחנך בסמוך ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו, בתכנון האדריכלים דב כרמי, זאב רכטר ויעקב רכטר[4]. ב-26 בדצמבר 1961 ניתן לשטח הצמוד אל חזית ההיכל השם "כיכר התזמורת", לכבוד יובל ה-25 של הפילהרמונית[5]. השטח בפועל לא היה כיכר אלא חניון לכלי רכב[6]. הרחבה שלפני חזית תיאטרון הבימה קיבלה את השם "כיכר הבימה" ב-8 באוקטובר 1958 לכבוד שנת ה-40 לתיאטרון (בסמוך אכן היה מעגל תנועה בצומת שדרות תרס"ט ושדרות בן ציון)[7].

במאי 1964 נחנך "גן-יעקב" ממערב להיכל התרבות[8].

ב-1970 הושלם שיפוץ כללי של מבנה התיאטרון, אשר במסגרתו גם נבנה קיר מסך סביב צידו הדרומי המעוגל של אולם הכניסה.

לאחר 1990 הוסב שמה של כיכר התזמורת ל"כיכר התזמורת ע"ש ליאונרד ברנשטיין" שנפטר באותה עת.

במאי 1999 הציגה חברת אחוזות החוף, חברה עירונית בבעלות עיריית תל אביב-יפו העוסקת בניהול ובתפעול החניונים העירוניים, תוכנית להקמת חניון תת-קרקעי במקום החניון הקיים במפלס הרחוב, ובו 1,200 מקומות חנייה בעלות של 12 מיליון דולר[9]. בספטמבר 2000 הודיעה חברת אחוזת חוף והעירייה כי יונפקו איגרות חוב מיוחדות לצורך מימון הפרויקט[10].

ביוני 2001, נבחר הפסל דני קרוון לעצב את הכיכר שמעל החניון התת-קרקעי וסביבתו[11]. באותה עת גם אישרה להפקדה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה את תוכנית שיפוץ המתחם כולו, המשתרע על שטח 44 דונם[12]. התוכנית כללה: בניית חניון תת-קרקעי בן שבע קומות, בשטח כולל של 66 אלף מ"ר, בניית כ-3,500 מ"ר תת-קרקעיים שישמשו לאולם חזרות כחלק מהיכל התרבות[13], תוספת שטחים לבניין תיאטרון הבימה בשטח של 2,800 מ"ר (תוספת קומה עבור הנהלת התיאטרון, משרדים ואולמות חזרות, ואכסדרת כניסה לתיאטרון הבימה במפלס הכיכר). לצוות התכנון היו שותפים אדריכל אבנר שהין, שערך את תוכנית הבנייה ואדריכלית ליטל סמוק-פביאן שהייתה מתכננת הנוף[14]. בנובמבר 2002, אישרה הוועדה המקומית את התוכנית לאחר שדחתה את ההתנגדויות אליה[15].

במרץ 2003 החלה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה לדון בהתנגדויות לתוכנית. המתנגדים לתוכנית טענו כי בניית חניון ציבורי ענק לא כדאית הן מבחינה כלכלית, הן מבחינה תחבורתית והן מבחינת הנזק שיגרם לאיכות הסביבה באזור עקב תנועת כלי הרכב הנוספת[16]. במהלך 2004, לאחר שהוועדה המחוזית אישרה את התוכנית, עתרו בעלי נכסים ודירות ברחוב מרמורק, עתירה מנהלית נגד התוכנית[17], ואחר כך הגישו עתירה לבג"ץ, בטענה שיישומה של התוכנית יהיה מכת מוות לכל האזור, יפקוק את הרחובות הצרים, יגדיל את מטרדי הזיהום והרעש ויפחית את שוויים של הנכסים באזור[18]. בנוסף טענו שבתוכנית שהוגשה חסרו פרטים על המבנה ופרטים על תוואי הרכבת הקלה המתוכנן באזור, כקו תת-קרקעי[19].

בספטמבר 2006 החלו העבודות לבניית החניון התת-קרקעי ושיפוץ המתחם[20]. ב-7 בנובמבר 2006, הוצגה לראשונה התוכנית לחידוש "כיכר התזמורת", בעיצובו של דני קרוון, לחברי מועצת העיר תל אביב ולתקשורת[21].

ב-7 ביוני 2010 נפתח החניון החדש תחת השם "חניון התרבות" על שטח של כ-40 אלף מ"ר, ובו מקום לכ-1,000 כלי רכב בארבע קומות[22]. בנוסף, בספטמבר 2010 הושלם שיפוצו של גן יעקב הצמוד לכיכר. במהלך השיפוץ נהרסה רמפה שהובילה אל המרפסת העליונה של הגן, ובמקומה נפתחה דרך ישירה בין שדרות ח"ן ובין הכיכר[23]. פרויקט חידוש המתחם הסתיים בקיץ 2011, לאחר עיכובים בהשלמתו, כולל החלפת ריצוף פגום לאחר שכבר הותקן במקום[24].

בעקבות השיפוץ הפך המתחם לאתר הפגנות ומחאות שונות, שראשיתן היה ב"המחאה החברתית"[25]. ב-12 במאי 2019, התקיים בכיכר טקס פתיחת תחרות האירוויזיון (שהתקיימה אותה השנה בעיר תל אביב), המכונה גם ״אירוע השטיח הכתום״[26].

תחנת המטרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית קו המטרו M2 של המטרו בגוש דן כוללת תוכנית לתחנה בסמוך לכיכר התזמורת. התוכנית כוללת הפקעת שורות של בניינים בדרום הכיכר שייהרסו, הכיכר עצמה תופקע לצורך שטח התארגנות, ייתכן שחלק מהכיכר יהרס לטובת כניסה לתחנה[27]. באוגוסט 2021, משפחתו של דני קרוון הגישה ערעור, יחד עם תושבי האזור, נגד הפגיעה המתוכננת בכיכר[28].

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחם הבימה
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
שדרות רוטשילדרחוב אחד העםשדרות בן ציוןה'תרס"טרחוב דיזנגוףברוניסלב הוברמןשדרות ח"ןבית ציוני אמריקהרחוב אבן גבירולהיכל התרבותהבימהביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננוגן יעקברחוב יהודה הלוירחוב קפלןארטורו טוסקניניחיים חיסיןאלכסנדר מרמורקמתחם הבימהבית אליהוHabima Square.jpg
אודות התמונה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד אברהם בלבן, סיפור ההתבגרות של כיכר התרבות, באתר הארץ, 27 במרץ 2014
  2. ^ YouTube play button icon (2013–2017).svg כיכר התזמורת - דני קרוון מציג את התכנון, סרטון בערוץ אחוזות החוף, באתר יוטיוב (אורך: 06:33), 2006
  3. ^ נחנך היכל התרבות בתל־אביב, הארץ, 2 באוקטובר 1957
    נחנך היכל התרבות, קול העם, 2 באוקטובר 1957
  4. ^ נחנך ביתן המוזיאון ע"ש הלנה רובינשטיין, הארץ, 23 בינואר 1959
  5. ^ ס. גלברט, הפילהארמונית תציין חצי יובלה, על המשמר, 9 בנובמבר 1961
    נתן דונביץ, <<היכל התרבות>> לבש חג פאת נתן דתכיץ, פוער ,הארץ-, הארץ, 27 בדצמבר 1961
  6. ^ יהודית וינקלר, כיכר התזמורת מגרש חניה, משחקים ולימוד נהיגה, חרות, 30 במאי 1962
  7. ^ נפתחו חגיגות "הבימה", קול העם, 9 באוקטובר 1958
  8. ^ נחנך "גן-יעקב" בתל־אביב, למרחב, 22 במאי 1964
  9. ^ תוכנית: חניונים תת-קרקעיים מתחת לכיכר רבין ו"הבימה", באתר גלובס, 9 במאי 1999
    דוד חיון, ‏ת"א: מתוכננים 4 חניונים תת-קרקעיים, באתר גלובס, 10 בינואר 2000
  10. ^ עיריית ת"א תנפיק אג"ח למימון בניית חניון הבימה?, באתר גלובס, 13 בספטמבר 2000
    משה כהן, ‏אחוזת חוף ועיריית ת"א מתכננות להנפיק אג"ח פרוייקטליות למימון חניון הבימה, באתר גלובס, 29 באפריל 2001
  11. ^ אסתר זנדברג, דני קרוון יעצב מחדש את כיכר הבימה בתל אביב, באתר הארץ, 6 ביוני 2001
  12. ^ שרון קדמי, ‏אושרה להפקדה תוכנית לחניון תת-קרקעי בן 7 קומות במתחם תיאטרון הבימה, באתר גלובס, 6 ביוני 2001
  13. ^ יגאל חי, אולם חזרות תת קרקעי לפילהרמונית ייבנה בהיכל התרבות בת"א, באתר הארץ, 8 ביולי 2008
  14. ^ שרון קדמי, ‏אושרה תוכנית חניון הבימה בתל אביב: עד 1,500 מקומות חנייה תת-קרקעיים, באתר גלובס, 26 בפברואר 2002
  15. ^ שרון קדמי, ‏ת"א: המקומית דחתה את ההתנגדויות לחניון הבימה, באתר גלובס, 10 בנובמבר 2002
  16. ^ שרון קדמי, ‏חניון הבימה: שלב ההתנגדויות בעיצומו, באתר גלובס, 16 במרץ 2003
  17. ^ שרון קדמי, ‏טוענים בעתירה מנהלית: הוועדה המחוזית היוותה חותמת גומי בעת אישור חניון תת-קרקעי במקום חניון הבימה, באתר גלובס, 20 ביוני 2004
  18. ^ שמואל דקלו, ‏בעלי נכסים ברחוב מרמורק בת"א מערערים לבג"ץ נגד תוכנית חניון הבימה, באתר גלובס, 28 בספטמבר 2006
  19. ^ גיא ימין, ‏מתנגדי חניון הבימה: העירייה מסתירה מידע על תוואי הרכבת הקלה באיזור, באתר גלובס, 8 בדצמבר 2004
    יוסי תג'ר, ‏מאחורי הקלעים של חניון הבימה, באתר גלובס, 20 ביוני 2004
  20. ^ רון פז, ‏בשבוע הבא ייסגר חניון הבימה בת"א - ויחלו העבודות לחניון תת-קרקעי, באתר גלובס, 19 בספטמבר 2006
  21. ^ אסתר זנדברג, מיצב במקום כיכר, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2006
  22. ^ רוגל אלפר, העיר תל אביב, מעיריית תל אביב נמסר: התרבות היא חניון, באתר הארץ, 17 ביוני 2010
  23. ^ אסתר זנדברג, שיפוץ גן יעקב: הניתוח הצליח, החולה מת, באתר הארץ, 2 בספטמבר 2010
  24. ^ מיכאל יעקובסון, "לא נשברתי באף עבודה. לא ישברו אותי כאן", באתר Xnet‏, 5 באפריל 2011
  25. ^ חגי מטר, המלה "מהפכה" בפי כל, באתר "העוקץ", 21 ביולי 2011
    סיגל קוק אביבי, מפגיני מלח הארץ והקינה המאוחרת על קץ הדמוקרטיה, באתר "העוקץ", 29 ביוני 2020
  26. ^ מור לוי, ‏קבלת פנים תל אביבית לאירוויזיון, באתר ‏מאקו‏‏, ‏12 במאי 2019‏
  27. ^ אתר למנויים בלבד עדי כהן-, שורות של בניינים ייהרסו, כיכר הבימה תופקע: עבודות המטרו מגיעות לגוש דן, באתר TheMarker‏, 24 בספטמבר 2020
    הילה ציאון, בעלי נכסים במתחם הבימה: "קו המטרו יהרוס את כיכר התרבות של ת"א", באתר ynet, 3 בדצמבר 2020
  28. ^ דר מוספיר, משפחתו של דני קרוון נגד הרכבת הקלה בתל אביב: "פוגעים ביצירה של אבא", באתר ynet, 19 באוגוסט 2021