דניאל פוליסר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

דניאל פוליסר (נולד ב-6 בפברואר 1964 בניו יורק) הוא סופר, עיתונאי ועורך ("תכלת"), הוגה דעות נאו-קונסרבטיבי[דרוש מקור] ודוקטור למדע המדינה (אוניברסיטת הרווארד).

פוליסר הוא ממייסדי "מרכז שלם" בירושלים ושימש כנשיאו משנת 2002 ועד 2013 שנה בה המוסד קיבל היתר לפתוח תוכנית לימודים לתואר ראשון ומאז המוסד נקרא "המרכז האקדמי שלם" ופוליסר מכהן בו כמשנה לנשיא[1]. בנוסף לכך, פוליסר הוא אחד מחברי הוועד המנהל של מרכז מציל"ה, מיסודה של פרופסור רות גביזון ומייסד ארגון "מבט לשלום". היה יושב הראש הראשון של המועצה הציבורית להנצחת זכרו של בנימין זאב הרצל.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוליסר נולד ב-1964 בניו יורק. קיבל מלגות מקרן פולברייט, קרן טרומן וקרן עמיתי מֶלוֹן ובעזרתן למד וב-1987 סיים בהצטיינות יתרה תואר ראשון במדע המדינה באוניברסיטת פרינסטון, שבניו ג'רזי. חברו ללימודים יורם חזוני היה לימים שותפו להקמת מרכז שלם.

עלה לארץ ב-1991 והתיישב בעלי שבשומרון, יחד עם חזוני וב-2001 עבר לירושלים, שם הוא גר כיום עם אשתו וששת ילדיו.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1993 ייסד פוליסר את ארגון "מבט לשלום", ארגון על-מפלגתי, שבוועד המנהל שלו כיהנו אנשים מרחבי הקשת הפוליטית החל מאלישע שפירא מהקיבוץ הארצי וכלה ברב יואל בן-נון מהציונות הדתית. מטרת הארגון הייתה לפקח על יישום הסכמי אוסלו על ידי ישראל והרשות הפלסטינית. הארגון כתב ב-1994 וב-1995 מס' דו"חות על ההתקדמות של הפלסטינים לקראת בחירות, כחלק מקיום ההתחייבות שלהם בהסכמי אוסלו. סאיב עריקאת, שהתרשם לטובה מדו"חות אלה, הזמין את אנשי הארגון להיות משקיפים בבחירות לרשות הפלסטינית בינואר 1996.

ב-1994 ייסד פוליסר, בירושלים, ביחד עם אופיר העברי, יורם חזוני ויהושע ויינשטיין את מכון המחקר "מרכז שלם", מכון מחקר יהודי ציוני, הנחשב לנאו-קונסרבטיבי.[2] חזוני כיהן עד 2002 כנשיאו הראשון של מרכז זה ומאותה שנה ועד 2013 כיהן פוליסר כנשיאו[3]. פוליסר כיהן עד למינויו כנשיא המרכז, בתור מנהלו האקדמי. מי שהחליפו בתפקיד המנהל האקדמי של מרכז שלם היה אופיר העברי.

באוגוסט 1996 הוא ייסד, יחד עם יורם חזוני, דוד חזוני, ואופיר העברי את כתב העת של מרכז שלם - "תכלת". בשנים שלאחר מכן היה אחד מעורכיו של כתב העת הזה, במקביל ללימודיו באוניברסיטת הרווארד, לדוקטורט במדע המדינה. עבודת הדוקטורט שלו הייתה בנושא "כישלון הדמוקרטיזציה ברשות הפלסטינית" והוא סיים אותה וקיבל תואר דוקטור במדע המדינה ב-2001.[4]

בנובמבר 2002 קיימו מרכז שלם, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב, כנס בינלאומי בנושא רפובליקה, דמוקרטיה וחוקה: תרומתו של "הפדרליסט" למחשבה המדינית. פוליסר היה המנחה של הכנס ואחד המרצים בו. הרצאתו הייתה על הנושא "השפעת "הפדרליסט" על חוקות בעולם". במסגרת לימודי סמסטר סתיו 2005 במרכז שלם, הוא לימד את הקורס "חוקה לישראל".

בפברואר 2006 נבחר פוליסר ליושב ראש הראשון של המועצה הציבורית להנצחת זכרו של בנימין זאב הרצל, אשר הוקמה מכוח חוק בנימין זאב הרצל (ציון זכרו ופועלו), התשס"ד-2004[5]. מטרת המועצה היא "להמליץ על יעדי פעולה ומדיניות לשם הנחלת חזונו, מורשתו ופועלו של הרצל, ולפקח על השגתם"[6]. בתקופת כהונתו גרמה המועצה להבאת עצמותיהם של ילדי הרצל לארץ וקבורתם בהר הרצל לצד אביהם, כפי שביקש הרצל בשעתו. יושב ראש המועצה כיום הוא פרופסור אריאל פלדשטיין.

ספריו בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הכרעות למשק הישראלי: מדיניות כלכלית לשנים 2000-1997, עורך יחד עם יצחק קליין, הוצאת מרכז שלם, 1996.
  • המהפכה השקטה בהוראת תולדות הציונות: מחקר השוואתי על ספרי הלימוד של משרד החינוך בנושא המאה העשרים, יחד עם יורם חזוני ומיכאל אורן, הוצאת מרכז שלם, 2000.

מאמריו בעברית (חלקי)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "עושים היסטוריה", בספר "מאמרים חדשים על הציונות", בעריכת מיכאל אורן, דוד חזוני ויורם חזוני (הוצאת שלם, דצמבר 2006), עמ' 261 - 267.
  • "למען כבוד המת", מעריב, 20 בספטמבר 2006[7].
  • דבר המערכת - "החוקה שבדרך", תכלת 20 (קיץ התשס"ה / 2005), עמ' 21-13[8].
  • דבר המערכת - "לקראת יהדות משותפת", תכלת 17 (קיץ התשס"ד / 2004), עמ' 20-13.
  • דבר המערכת - "מיסוי וטעייה", תכלת 15 (סתיו התשס"ד / 2003), עמ' 28-21.
  • דבר המערכת – "עושים היסטוריה", תכלת 9 (אביב התש"ס / 2000), עמ' 20-13[9].
  • "האם איראן היא המודל היחיד למדינה יהודית?" (אביב התשנ"ט / 1999), באתר הסוכנות היהודית[10]

מאמריו באנגלית (חלקי)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • [11], מאמר לזכרו של חלל צה"ל ב"עופרת יצוקה", דביר עמנואלוף - ינואר 2009
  • Daniel Polisar, How Arafat rigged the 1996 Palestinian elections‏[12]
  • Co-author with Aaron Wildavsky of chapter on “Tort Law” in Searching for Safety, Aaron Wildavsky, Transaction Press, Oct. 1987

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]