מיכאל אורן

מיכאל אורן
	מיכאל אורן, 2008
לידה	20 במאי 1955 (בן 65); אייר ה'תשט"ו; מדינת ניו יורק, ארצות הברית
שם מלא	מייקל (מיכאל) ב. אורן
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	1979
השכלה	אוניברסיטת קולומביה ; אוניברסיטת פרינסטון
עיסוק	היסטוריון, דיפלומט, פוליטיקאי, עיתונאי, מחבר רומנים, חייל, מסאי, סופר
מפלגה	כולנו
סיעה	כולנו
	31 במרץ 2015–30 באפריל 2019; (4 שנים ו־4 שבועות)
כנסות	ה־20
	2009–2013; (כ־4 שנים)
	→ סלי מרידור רון דרמר ←
	סגן שר במשרד ראש הממשלה;
	סגן שר במשרד ראש הממשלה;

מייקל (מיכאל) בורנשטיין-אורן (באנגלית: Michael B. Oren ; נולד ב-20 במאי 1955) הוא היסטוריון, דיפלומט ואיש ציבור ישראלי. כיהן כשגריר ישראל בארצות הברית בשנים 2009 עד 2013 וכיהן כחבר הכנסת העשרים וסגן שר במשרד ראש הממשלה מטעם מפלגת כולנו.

אורן הוא מחברם של ספרים, מאמרים ומסות בנושא ההיסטוריה של המזרח התיכון. בנוסף, הוא עמית בכיר במרכז שלם בירושלים, עורך תורם ב"ניו רפובליק" ובכתב העת "תכלת", ופרשן לענייני המזרח התיכון ב-CNN.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורן בהרצאה באוניברסיטת אריאל (2018)

נולד בשם מייקל-סקוט בורנשטיין (Michael-Scott Bornstein) בפאתי מדינת ניו יורק שבארצות הברית, למרילין, מטפלת זוגית ומשפחתית, וללסטר-מילטון, מנהל בית חולים. אביו שירת כקצין בצבא ארצות הברית, והשתתף בפלישה לנורמנדי ובקרב על הבליטה במהלך מלחמת העולם השנייה ובמלחמת קוריאה.

גדל בעיירה ווסט אורנג', ניו ג'רזי, בשכונה קתולית בה משפחתו הייתה המשפחה היהודית היחידה ולימים הוא סיפר רבות על האנטישמיות בה נתקלו הוא ומשפחתו באותה תקופה^[1].אורן מספר כי בעת פגישה עם השגריר במהלך נסיעה לוושינגטון, בגיל 13, החליט כי בעתיד יהיה הוא בעצמו שגריר ישראל בארצות הברית. הוא הגיע לראשונה לישראל כשהיה בן 15, לקיבוץ גן שמואל.

אורן בעל תואר ראשון בהיסטוריה ולימודי המזרח התיכון מאוניברסיטת קולומביה ב-1977 ותואר שני בלימודי המזרח התיכון מבית הספר ליחסים בינלאומיים שבאוניברסיטת קולומביה ב-1978. קיבל תואר שני ודוקטורט בהיסטוריה של המזרח התיכון מאוניברסיטת פרינסטון. היה פרופסור אורח באוניברסיטת הרווארד ובאוניברסיטת ייל.

עלה לישראל בשנת 1979. הוא התגייס לצה"ל ושירת כקצין בצנחנים. במלחמת לבנון הראשונה לחם אורן כאיש מילואים^[2], בין היתר נפלה יחידתו קורבן למארב סורי וספגה נפגעים רבים^[3].

עם שחרורו עבד במחלקה לענייני היחסים בין הדתות במשרד הדתות בזמן ממשלת רבין^[4] ושירת כקצין קשר של ישראל עם הצי השישי של ארצות הברית במהלך מלחמת המפרץ.

הוא שירת במילואים במהלך מלחמת לבנון השנייה ב-2006 כקצין בדרגת רב-סרן. בעת מבצע עופרת יצוקה ברצועת עזה, גויס שנית למילואים ופעל להסביר את פעולות צה"ל ברשתות התקשורת הזרות.

אורן הוא אזרח ישראלי מאז 1979, אך שמר כל השנים גם על אזרחותו האמריקאית, עליה ויתר רק ב-2009, עם מינויו לשגריר ישראל בארצות הברית. בדצמבר 2013 סיים את כהונתו כשגריר.

בינואר 2014 התמנה אורן לפרשן לענייני המזרח התיכון בתחנת הטלוויזיה CNN^[5].

בדצמבר 2014, במהלך מערכת הבחירות לכנסת העשרים, הצטרף אורן למפלגת כולנו בראשות משה כחלון והוצב במקום הרביעי ברשימה. הוא נבחר לכנסת לאחר שהסיעה קיבלה 10 מנדטים^[6].

ב-4 באוגוסט 2016 מונה לתפקיד סגן שר במשרד ראש הממשלה^[7].

לקראת הבחירות לכנסת ה-21 הודיע על פרישה ממפלגת כולנו.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורן מתגורר בשכונת כוכב הצפון בתל אביב^[8], היה נשוי לסאלי מדריכה למחול ועובדת המרכז לאמנות יהודית ויש להם 3 ילדים משותפים. התגרש ב-2016.

השחקן והקומיקאי האמריקאי ג'ון רודניצקי הוא אחיינו.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורן ב אנדרטה לזכר קרבנות אסון מגדלי התאומים (ירושלים) לציון 15 שנה לאסון.

אורן הוא מחברו של הספר "שישה ימים של מלחמה: המערכה ששינתה את פני המזרח התיכון", אשר היה רב מכר של "הניו יורק טיימס" וזכה לפרס הספר היהודי הלאומי ולספר ההיסטוריה של השנה על ידי "לוס אנג'לס טיימס". ב"ניו יורק טיימס" נכתבה ביקורת אוהדת על ספרו על מלחמת ששת הימים ו"וושינגטון פוסט" כינה אותו: "לא רק הספר הטוב ביותר שנכתב עד כה על מלחמת ששת הימים, אלא גם זה שיישאר כנראה הטוב ביותר בעתיד". ביקורות אוהדות אחרות נתפרסמו ב"אטלנטיק מונת'לי", ב"ניו רפובליק", ב"ניוזוויק אינטרנשיונל" וב"אקונומיסט", והוא צוין לשבח על ידי ההיסטוריונים ג'ון קיגן, בני מוריס ומוטי גולני. עם זאת, הספר זכה לסקירה ביקורתית של נורמן פינקלשטיין.

ספרו "כוח, אמונה ופנטזיה, ארצות הברית והמזרח התיכון 1776 עד להווה, היסטוריה של המעורבות האמריקאית במזרח התיכון" פורסם על ידי נורתון ונהפך מיד לרב מכר של "ניו יורק טיימס", וכן זכה לביקורות אוהדות מ"ניוזוויק", מ"וושינגטון פוסט", ממדור הספרים של "הניו יורק טיימס", מ"סן פרנסיסקו כרוניקל" ומ"דה וילמט וויק". הספר יצא בתרגום עברי ב-2019.

אורן כתב אף ספרות בדויה, ספרו "מפגש מחודש" עוסק בחיילי יחידת חיל רגלים שלחמו בארדנים הבלגיים במלחמת העולם השנייה והשורדים שבהם הוזמנו חמישים שנה אחרי כן לפגישת מחזור באתרי הקרבות. הדבר פותח אצלם תיבת פנדורה של עימותים מן העבר, על רקע הנוגות של חיי הזיקנה.

ספרים שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

Power, faith and fantasy: America in the Middle East, 1776 to the present/ Michael B. Oren

New York: W.W. Norton, 2007

שישה ימים של מלחמה: המערכה ששינתה את פני המזרח התיכון/ מיכאל אורן; מאנגלית: מנשה ארבל. אור יהודה: דביר, תשס"ד 2004.

Reunion/Michael B. Oren. Plume, 2004
Six days of war: June 1967 and the making of the modern Middle East/ Michael B. Oren. Oxford: Oxford University Press, 2002

המהפכה השקטה בהוראת תולדות הציונות: מחקר השוואתי על ספרי הלימוד של משרד החינוך בנושא המאה העשרים (כיתה ט)/. מאת יורם חזוני, דניאל פוליס, מיכאל אורן. פרויקט ספרי הלימוד; מחקר מספר 1. ירושלים: מרכז שלם, תש"ס.
עוצמה, אמונה ודמיון : אמריקה במזרח התיכון מ-1776 ועד ימינו; תרגום יוסי מילוא. ירושלים: מרכז שלם, תשע"ט 2019.