עלי (יישוב)

עלי
Eli COA.png
Eli.jpg
מרכז עלי עם כביש הגישה, אוקטובר 2007
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית מטה בנימין
גובה ממוצע[1] ‎686 מטר
תאריך ייסוד 1984
סוג יישוב יישוב 2,000‏–4,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2022 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 4,762 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎3.2% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
5 מתוך 10

עֵלִי היא התנחלות ויישוב קהילתי-עירוני בהרי בנימין והיישוב הצפוני ביותר במועצה האזורית מטה בנימין. היישוב שוכן סמוך לכביש 60 דרומית-מזרחית לאריאל.

עלי הוקם בשנת 1984 כיישוב מרכזי בגוש שילה, וכיום הוא הגדול ביישובי הגוש. היישוב קרוי על שמו של עלי הכהן ששימש במשכן שילה המזוהה באתר הסמוך ליישוב (תל שילה).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב עלי נמצא בסמוך למספר כפרים. ממזרח ליישוב נמצא הכפר קריוּת, המזוהה עם עירו הקדומה של יהודה איש קריות.[3] ממערב ליישוב נמצא הכפר לובן א-שרקייה, שנהוג לזהותו עם לבונה המקראית (שופטים, כ"א, י"ט).

הפעילות ההתיישבותי הראשונה ברכס נערכה ב-1982, עת ניטעה חורשה רחבה על הרכס[4].

גרעין המתיישבים הראשוני הגיע למקום באלול תשמ"ד (1984) ומנה משפחות משילה, עפרה וכוכב השחר. בסוכות בשנת תשמ"ו נחגג אירוע הנחת אבן הפינה בשם "הזריחה בעלי". היישוב בראשיתו נקרא "גבעת הלבונה[5]", אך לאחר מספר חודשים הוחלט לשנותו, בעקבות הדמיון למעלה לבונה, לעלי[4].

היישוב מנוהל על ידי ועד מקומי.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב הוא יישוב מעורב המשלב בתוכו אוכלוסייה מגוונת הכוללת בתוכה דתיים וחילוניים, עולים חדשים עם ותיקים. היישוב עלי מונה היום כ-1000 משפחות. תושבי עלי עוסקים במגוון מקצועות ונוסעים לעבודה בירושלים ובגוש דן מדי יום.

בנוסף, בעלי פועלים בית תוכנה למחשבים ועסקים נוספים במרכז המסחרי.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב קיימת המכינה הקדם-צבאית הראשונה, מכינת בני דוד, ובראשה עומדים הרב אלי סדן והרב יגאל לוינשטיין. המכינה השפיעה רבות על אופיו של היישוב, ורבים מבוגריה קבעו את ביתם ביישוב.

בשנת 2018 הוקמה ביישוב ישיבה תיכונית אזורית בבעלות רשת אמי"ת ולאחר שנתיים הבעלות עברה לרשת בני עקיבא.

בעלי פועלים ארבעה בתי ספר יסודיים. שניים לבנים: בית ספר ממלכתי-דתי שש שנתי "מעין חיים" ותלמוד תורה שמונה-שנתי "הדר יוסף", ושניים לבנות: ממ"ד "כרמי חן" ובית ספר תורני "שירת חנה". ביישוב פועלות תנועת הנוער בני עקיבא ואריאל.

שירותי דת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ ה'תשס"ו (2006) התמנה הרב אברהם שילר מישיבת הגולן לרב היישוב ועבר להתגורר בו. בנוסף, פועלים רבני קהילות בשכונות ובבתי הכנסת השונים.

בשנת 2007 נחנך בית הכנסת המרכזי "משכן עלי" במרכז היישוב, לאחר 6 שנים של השקעה ועבודה מאומצת על ידי הנהגת היישוב ובשיתוף מלא של התושבים, אשר נרתמו בתרומה כספית לאורך 10 שנים. תרומתו הנדיבה של ידיד היישוב, דייוויד ברונפמן הביאה לסיום הקמת בית הכנסת ובו בית כנסת ספרדי "מעשה ניסים" ובית כנסת האשכנזי, מניין צעירים ועוד. ב"משכן עלי" מתקיימים שיעורי תורה קבועים ואירועים קהילתיים לכלל תושבי עלי לאורך השנה כולה.

שכונות ביישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

השטח הבנוי של היישוב משתרע על כ־2,000 דונמים ב-7 שכונות.

  • שכונת נוף הרים: הוקמה ב-1995 על גבעה בגובה 800 מטר מעל פני הים. בשכונה מתגוררות כיום כ-60 משפחות, חלקן בקראוונים וחלקן בבתים רגילים.
  • שכונת היובל: הוקמה בשנת 1998, שנת היובל למדינת ישראל (ומכאן שמה), על גבעה בגובה 854 מטר מעל פני הים. בשכונה התגוררו בשנת 2006 כ-45 משפחות. התשתיות בשכונה הוכשרו על ידי משרד השיכון וחלק מהבתים נבנו על ידי הסוכנות היהודית.[6] תושבי השכונה הראשונים היו תלמידים של הרב אלי סדן.
    בעקבות עתירת שלום עכשיו משנת 2005 שטענה לאי-חוקיותה של השכונה, תחילה בטענה שאין השכונה מוגדרת במסגרת תוכנית בינוי ערים, ואחר כך בטענה לאי-חוקיותם של חלק מהבתים בשכונה על פי תצלומים המוכיחים כי שטחים אלו היו מעובדים קודם עבודות הבנייה, ולכן קיימת אפשרות שיימצא מי שיוכל להוכיח את בעלותו עליהם, וייתכן שמדובר בערבים תושבי הכפר הסמוכים. על פי עתירות אלו הורה בג"ץ לשר הביטחון לבחון מחדש את אישורה של השכונה, או לחלופין להודיע על הוצאת צווי הריסה.[7] במקביל התקיימה מערכה ציבורית להכשרת המבנים בעקבות נפילת שני קצינים מתושבי השכונה, רס"ן רועי קליין ורס"ן אלירז פרץ.[8] במאי 2011 הודיעה המדינה על כוונתה להכשיר את הבתים ולהשאיר שטח חלופי לצורך פיצוי אם יימצא טוען לבעלות על הקרקע (על פי הצעתו של דן מרגלית).[9]
  • פלגי מים: הוקמה ב-2001 על גבעה בגובה 760 מטר מעל פני הים. בשכונה מתגוררות כיום 40 משפחות של בעלי בתים עובדים, אברכים וסטודנטים. לכל הבתים בפלגי מים הוצאו צווי הריסה בין 2001 ל-2007 על ידי המינהל האזרחי. כמחציתם יושבים על אדמות פרטיות של פלסטינים שעובדו בעבר וכמחציתם במצב של "סקר" הדורש בדיקה לגבי בעלות האדמות.[10]
  • נווה שוהם: שכונה המתפתחת מתחת לשכונת נוף הרים ועתידה להוות את מרכז היישוב. (צפי ל-600 משפחות).
  • נווה שיר: השכונה המערבית של היישוב והקרובה ביותר לכביש 60 מכל בתי היישוב, עקב גובהה הנמוך.
  • נאות אילן: השכונה המרכזית של היישוב בה נמצאים כיום המרכז המסחרי ובתי הספר.
  • נאות חן: שכונה מערבית יחסית ומרכזית.

אתרים בעלי עניין[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמוך לצד הדרומי של עלי נמצאים מעיין הגבורה ועין עוז - מעיינות אשר שופצו על ידי היישוב להנצחת בני הזוג ולנסקי, הראל בן נון ושלמה ליבמן, שנהרגו בפיגועים באזור. מצפון ליישוב מתחת לשכונת פלגי מים נמצא עין ברקית.

אתר חפירות ארכאולוגי מתקופת בית שני נמצא במרכז ״השכונה המערבית״ ביישוב.

עיר תאומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עלי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות ובכל יישוב בעל 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף דצמבר 2022 (אומדן); בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ י' אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל - השתמרותם וגלגוליהם, הוצאת יד יצחק בן-צבי והאקדמיה ללשון העברית, ירושלים, עמ' 50.
  4. ^ 1 2 כדי להגשים חלום, כרך 2, ירושלים: אולפנת עפרה, 2016, פרק עלי... שלא ייגמר לעולם, עמ' 553
  5. ^ בדומה ללובאן א-שרקיה, ועל שם הפסוק במגילת שיר השירים, פרק ד', פסוק ו': אלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה.
  6. ^ אבי אשכנזי, בעקבות בג"ץ: ייהרס ביתו של רס"ן קליין, באתר nrg‏, 14 ביולי 2009
  7. ^ בג"ץ 9051/05 תנועת "שלום עכשיו" - ש.ע.ל. מפעלים חינוכיים נ' שר הביטחון ואחרים, ניתן ב-20 באוגוסט 2014
  8. ^ בימין בירכו: הכשרת גבעת היובל - צעד נכון
    ח"כים מהימין: להכשיר מאחזים שדייריהם נפלו
    בני משה, ביקור הזדהות בשכונת "היובל", באתר ערוץ 7
  9. ^ עמיחי אתאלי, המדינה תודיע לבג"ץ: בית אלירז פרץ יוכשר, באתר nrg‏, 1 במאי 2011
    יהודה יפרח, בעלות? תלוי מי הקובע, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 6 במאי 2011
  10. ^ אתר למנויים בלבד אור קשתי, חיים לוינסון, רק בישראל: ראש היחידה לאכיפת בנייה לא חוקית גר בבית לא חוקי, באתר הארץ, 19 בינואר 2017
  11. ^ ניצן קידר, ברית ערים תאומות לעלי ולגרייטניק בארה"ב, באתר ערוץ 7