דניאל פרל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דניאל פרל
Daniel Pearl
דניאל פרל
תאריך לידה 10 באוקטובר 1963
מקום לידה פרינסטון עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך פטירה 1 בפברואר 2002 (בגיל 38)
מקום פטירה קראצ'י עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
עיסוק כתב, סופר, עיתונאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק וול סטריט ג'ורנל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דניאל פרלאנגלית: Daniel Pearl; ‏10 באוקטובר 19631 בפברואר 2002) היה עיתונאי יהודי אמריקאי, שנחטף בקראצ'י שבפקיסטן ונרצח בידי שוביו.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דניאל פרל נולד בפרינסטון שבניו ג'רזי, וגדל בדרום קליפורניה. אביו הוא חתן פרס טיורינג, פרופסור יהודה פרל (מצד אמו צאצא של הרבי מקוצק, בנו של אלעזר דוד פרל[1] ונכדו של חיים פרל, ממייסדי בני ברק וחבר ועד המושבה הראשון שלה[2]). מ-1981 ועד 1985 למד פרל תקשורת כמקצוע ראשי בסטנפורד והיה ממייסדי עיתון לסטודנטים באוניברסיטה. פרל החזיק באזרחות ישראלית בנוסף לזו האמריקאית והוריו התגוררו בחיפה.

בעקבות טיול לברית המועצות, סין ואירופה, הצטרף דניאל פרל ככתב לעיתונים North Adams Transcript ו-Berkshire Eagle שבמערב מסצ'וסטס. ב-1990, כשהחל לעבוד בוול סטריט ג'ורנל, עבר להתגורר בסן פרנסיסקו.

פרל החל את דרכו בעיתון בסניף הוול סטריט ג'ורנל שבאטלנטה, וב-1993 עבר לסניף בוושינגטון כדי לסקר את תחום הטלקומוניקציה. ב-1996 עבר פרל לסניף העיתון בלונדון ושימש כתב לענייני המזרח התיכון. את אשתו מריאן פגש ב-1998 וכעבור שנה הם נישאו והשתקעו בפריז. ב-2000 עבר הזוג למומבאי, הודו, שם היה פרל למנהל ראשי של סניף מרכז אסיה, ובתפקיד זה שימש בעת שנחטף.

חטיפתו ומותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרל ערך תחקיר עיתונאי אודות ריצ'רד ריד, שהורשע בניסיון לפוצץ מטוס נוסעים על ידי חומר נפץ שהוטמן בנעליו. ב-23 בינואר 2002, בדרכו לראיון עם מי שהאמינו כי הוא מנהיג טרוריסטי, פרל נחטף על ידי קבוצה אשר כינתה עצמה התנועה הלאומית לשיקום הריבונות הפקיסטנית. קבוצה זו טענה כי פרל הוא מרגל, ושלחה לארצות הברית שורה של דרישות, לרבות דרישה לשחרור כל הפקיסטנים שנכלאו במהלך המערכה שהובילה ארצות הברית נגד הטרור. דרישה נוספת הייתה התרת משלוח מטוסי הקרב F-16 שנרכשו עבור חיל האוויר הפקיסטני, עסקה שהוקפאה עקב סנקציות של ארצות הברית בשל תוכנית פיתוח הנשק הגרעיני על ידי פקיסטן.

וכך נאמר בהודעה :

"אנו נותנים לכם יום נוסף. אם אמריקה לא תיענה לדרישתנו אנו נהרוג את דניאל. אז מעגל זה ימשיך ואף עיתונאי אמריקני לא יוכל להיכנס לפקיסטן".

תמונות של פרל כבול באזיקים ואקדח מכוון לראשו כאשר הוא אוחז עיתון צורפו להודעה. לא הייתה כל תשובה לבקשת החוטפים מהעורך של פרל, וגם לא מאשתו אשר הייתה בזמן ההוא בהריון עם ילדם הראשון. שישה ימים לאחר מכן גרונו של פרל שוסף, וראשו נכרת. גופתו של פרל נמצאה לאחר מכן בקבר שטחי בפרברי קראצ'י ב-16 במאי.

הווידאו של דניאל פרל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-21 בפברואר הופצה קלטת וידאו המתעדת את הרצח של פרל, שכותרתה: "השחיטה של המרגל-עיתונאי, היהודי דניאל פרל". הסרט נמשך כ-3 דקות ו-36 שניות. בקלטת הציג פרל את עצמו:

"שמי דניאל פרל, אני יהודי אמריקני מקליפורניה. אני בא ממשפחה ציונית. אבי יהודי, אמי יהודיה, אני יהודי. משפחתי נוהגת לפי דרכי היהדות."[3]

בחלקה הראשון של הקלטת פרל מציג את דרישות חוטפיו. דבריו של פרל לוו בכיתוביות בשפת האורדו (ניב פקיסטני-מוסלמי). סביבו הוצבו תמונות של מוסלמים מתים, ששוביו האמינו כנראה שהן ביטוי לדיכוי. דמויות נוספות שנראו בקלטת הן נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש לוחץ ידיים לאריאל שרון, ראש ממשלת ישראל.

התנועה הלאומית לשיקום הריבונות הפקיסטנית (NMPRS)
אנו עדיין דורשים את הדברים הבאים:
שיחרורם המיידי של העצירים שמחזיקה ארצות הברית במפרץ גואנטנמו, קובה.
חזרתם של האסירים הפקיסטנים לפקיסטן
סיום מיידי של נוכחות ארצות הברית בפקיסטן
מסירה של מטוסי 16-F שפקיסטן שילמה עבורם אך מעולם לא קיבלה
אנו מבטיחים לאמריקנים כי לעולם לא יהיו בטוחים בארץ המוסלמית פקיסטן. ואם דרישותינו לא ייענו הסצנה הזו תחזור על עצמה שוב ושוב...

הווידאו הגיע לממשלת פקיסטן וארצות הברית. אתר ג'יהדי הדליף את הווידאו לאינטרנט.

מעצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החשודים במעשה נתפסו לאחר שעקבות כתובת הדואר האלקטרוני שנשלחה עבור הכופר, נמצאו על ידי ה-FBI. ב-21 במרץ, בפקיסטן, אחמד עומר סעיד שייח' (Ahmed Omar Saeed Sheikh) ושלושה חשודים נוספים נאשמו ברצח עקב חלקם בחטיפה ורצח של דניאל פרל. הם הורשעו ב-15 ביולי 2002. במהלך המשפט, שייח', מי שעמד מאחורי תכנון החטיפה, אמר לחוקריו כי הוא חטף את פרל כדי "להנחית מכה על ארצות הברית ולהביך את הממשלה הפקיסטנית". בטיעון שנערך לשייח' ב-2007 טען שהוא במו ידיו ערף את ראשו של פרל. על שייח' נגזר עונש מוות שלא בוצע. חשוד אחר טען, כי פרל הפך למטרה "כי הוא היה יהודי הפועל נגד האסלאם". חשוד מרכזי נוסף היה ח'אלד שייח' מוחמד, ממתכנני פיגועי 11 בספטמבר, שנופף בסכין בסרטון החטיפה, ועל פי ההערכה אמריקנית היה רוצחו של פרל. כיום הוא מוחזק במעצר במתקן המעצר בגואנטנמו. ב-19 במרץ 2013 פורסם כי השלטונות הפקיסטנים עצרו חשוד נוסף בשותפות בחטיפה וברצח, קארי עבדול א־חיי, מנהיג ארגון הטרור לאשקר א־ג'נאגבי[4].

תאוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שפרל נחטף, קרוביו ניסו להסתיר את אזרחותו האמריקאית-ישראלית הכפולה, אשר לבסוף הודלפה על ידי עיתון "הארץ"[דרוש מקור]. הפילוסוף ברנאר-אנרי לוי בספרו "מי רצח את דניאל פרל", טען כי פרל נרצח על ידי השירות החשאי הפקיסטני לאחר שתחקירו איים לחשוף את הקשר שלהם לארגון אל-קאעידה, והפעלת הטרוריסט הבריטי ריצ'רד ריד[5]. תאוריות קונספירציה טענו כי פרל היה מרגל ישראלי שהסתנן לרשת של אל-קאעידה וראשו נערף עקב בגידה באל-קאעידה.

מורשתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוסף מתוך כתביו של פרל התפרסם לאחר מותו ב-2002. כן נוסדה על שמו קרן דניאל פרל, שנועדה לקדם הבנה בין תרבויות דרך עיתונאות, מוזיקה ותקשורת חדשנית. ברחבי העולם ציינו במהלך 2002 את ימי המוזיקה של דניאל פרל, וכך היה גם בין ה-7 ל-9 באוקטובר 2003.

אלמנתו, מריאן פרל, פרסמה את יומנה בשם "בכוח הלב" (A Mighty Heart), ועל פיו צולם סרט באותו שם בכיכובה של אנג'לינה ג'ולי. הקרנתו של הסרט החלה במאי 2007. את דמותו של דניאל פרל מגלם השחקן דן פוטרמן.

באפריל 2013 התקיים אירוע הפתיחה של מכון דניאל פרל לעיתונאות בינלאומית (DPIJI) בבית ספר סמי עופר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה שהוקם בשיתוף פעולה בין בית הספר לתקשורת בבינתחומי לקרן דניאל פרל. כמו כן, חדר החדשות בבית הספר לתקשורת בבינתחומי הרצליה ייקרא על שמו של דניאל פרל. חדר החדשות החדשני יספק לעיתונאים במכון ולקהילת העיתונאות בישראל את המשאבים והציוד הנחוץ לכתוב ולהפיק כתבות איכותיות עבור קהלים ישראלים ובינלאומיים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ברנאר-אנרי לוי. מי הרג את דניאל פרל?, תרגם מצרפתית: מיכה פרנקל. ‫ תל אביב: בבל, תשס"ד 2004 (ספר שנוי במחלוקת בשל הצגה בלתי מדויקת של העובדות ובשל הצגה ספקולטיבית של מחשבותיו של פרל)‬[דרוש מקור]
  • Pearl, Daniel, At Home in the World: Collected Writings from the Wall Street Journal, New York: Free Press, June 2002.
  • Pearl, Mariane, and Sarah Crichton, A Mighty Heart, New York: Scribner, 2003.
  • I Am Jewish: Personal Reflections Inspired by the Last Words of Daniel Pearl, Ruth & Judea Pearl, eds., Jewish Lights Pub., January 2004.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דניאל פרל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]