דפנה הקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דפנה הקר

דפנה הקר (נולדה ב-16 באפריל 1969) היא משפטנית וסוציולוגית, פמיניסטית, פרופסור חברה בפקולטה למשפטים ובתוכנית ללימודי נשים ומגדר בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב. בולטת במחקריה הסוציו-משפטיים על משפחות בישראל ובפעילותה למען זכויות נשים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקר נולדה וגדלה בירושלים. ב-1994 סיימה את לימודי התואר הראשון בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית. ב-1996 סיימה את התואר השני ב-American University Washington College of Law בהצטיינות יתרה כמלגאית של הקרן החדשה לישראל, וב-2004 סיימה בהצטיינות יתירה את הדוקטורט בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה של אוניברסיטת תל אביב.

מחקרה עוסק בקשר שבין משפט לחברה, תוך התמקדות בפרספקטיבה מגדרית לדיני משפחה. פרסומיה עוסקים בגירושין, משפחה ועבודה, רווקות, משפחות בין-דתיות, בני זוג של הורים, ירושות וצוואות, והסוציולוגיה של המשפט. הקר מלמדת קורסים בנושאי דיני משפחה, פמיניזם ומשפט, מגדר ומשפט, תאוריות מתקדמות במשפט וחברה, ושיטות מחקר איכותניות.

דפנה הקר היא ממייסדות "איתך - משפטניות למען צדק חברתי", והיא חברה בוועד המנהל של האגודה הישראלית למשפט וחברה. הקר כיהנה שלוש שנים כראש הפורום ללימודי נשים ומגדר באוניברסיטת תל אביב.[1] כיהנה כחברה בוועדת שניט לבחינת האחריות ההורית בגירושין, אך התפטרה ממנה ויצאה נגד מסקנות הוועדה.

על פעולתה ב"איתך", בפורום ללימודי נשים ומגדר, ועל פעלה בוועדת שניט, הייתה הראשונה לזכות ב"אות קטן", על שמו של פרופ' יוסי קטן, אותו מעניקה עמותת "רוח נשית" לנשים הפועלות בהתנדבות למען צדק מגדרי.[2]

כיהנה גם בוועדת גילון לבחינת הנגשת השדה המשפטי למחקר אקדמי.[דרושה הבהרה]

הקר פעילה גם במאבק הציבורי בנושא חזקת הגיל הרך. היא תומכת בהחלפת חזקת הגיל הרך בחזקת המטפל העיקרי, ומתנגדת לאחריות הורית משותפת של שני ההורים. הקר טוענת, בניגוד לפסיקות בתי המשפט ובתי הדין, כי מזונות ילדים בישראל נקבעים על בסיס לקיחה בחשבון של משכורות שני ההורים.

ספרים שפרסמה וערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דפנה הקר, "פמיניזם דילמתי ומודל המשמורת הפיזית הרצוי בגירושין", בתוך עיונים במשפט מיגדר ופמיניזם, בעריכת דפנה ברק-ארז ואחרות (הוצאת נבו), 2007, עמ' 699–732.
  • דפנה הקר, "הדרת ילדים מהליכי גירושין", המשפט 22: 63-72, 2006.
  • דפנה הקר ורונן שמיר, "'אמהות', 'אבהות', 'משפחה': בין אינטואיציה להלכה פסוקה", סוציולוגיה ישראלית ה(2): 311-340, 2003.
  • דפנה הקר ומיכל פרנקל, "הורות פעילה ושוויון הזדמנויות בעבודה: הצורך בשינוי מאפייני שוק העבודה", עבודה חברה ומשפט יא: 275-303, 2005.
  • דפנה הקר, "מעבר ל'בתולה זקנה' ול'סקס והעיר הגדולה': רווקוּת כאפשרות חשובה לנשים ויחסו של המשפט הישראלי אליה", עיוני משפט כח(3): 903-950, 2005.
  • דפנה הקר, ‏הזמנה לסוציולוגיה של המשפט ומיפוי ראשוני של התחום בישראל, דין ודברים, ד(1):95-129, 2008.
  • .דפנה הקר ורוני ליברזון, "משפחות חוצות גבולות בישראל: בין האתנוס לאינדיבידואליזם ולגלובליזציה", המשפט טו(2):529-509, 2010.
  • דפנה הקר ורות הלפרין-קדרי, "כללי ההכרעה בסכסוכי משמורת – על סכנות אשליית הדמיון ההורי במציאות ממוגדרת", משפט וממשל ט"ו‏(1): 170-179, 2013.
  • Daphna Hacker, “A Legal Field in Action: The Case of Divorce Arrangements in Israel”, International Journal of Law in Context 4(1): 1-33, 2008.
  • Daphna Hacker, “The Gendered Dimensions of Inheritance: Empirical Food for Legal Thought”, Journal of Empirical Legal Studies 7(2):322-354, 2010.
  • Daphna Hacker, “Inter-Religious Marriages in Israel: Gendered Implications for Conversion, Children and Citizenship”, Israel Studies 14(2): 178-197, 2009.
  • Daphne Hacker, "Law and Society Jurisprudence", Cornell Law Review 96: 727-748 (2011)
  • Daphna Hacker, Strategic Compliance in the Shadow of Transnational Anti-Trafficking Law, Harvard Human Rights Journal, vol. 28(1):11-64, (2015).
  • Daphna Hacker, Yaara Levine-Fraiman & Idan Halili, Ungendering and Regendering Shelters for Survivors of Human Trafficking, Social Inclusion, 3(1): 35-51 (2015).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]