דפנה הקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפנה הקר
דפנה הקר
לידה 16 באפריל 1969 (בת 50)
ירושלים
השכלה האוניברסיטה העברית

דפנה הקר (נולדה ב-16 באפריל 1969) היא משפטנית וסוציולוגית, פמיניסטית, פרופסור חברה בפקולטה למשפטים ובתוכנית ללימודי נשים ומגדר בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב. בולטת במחקריה הסוציו-משפטיים על משפחות בישראל ובפעילותה למען זכויות נשים. הקר נשואה ואם לשני ילדים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקר נולדה וגדלה בירושלים. ב-1994 סיימה את לימודי התואר הראשון בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית. ב-1996 סיימה את התואר השני ב-American University Washington College of Law בהצטיינות יתרה כמלגאית של הקרן החדשה לישראל, וב-2004 סיימה בהצטיינות יתירה את הדוקטורט בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה של אוניברסיטת תל אביב.

מחקרה עוסק בקשר שבין משפט לחברה, תוך התמקדות בפרספקטיבה מגדרית לדיני משפחה. פרסומיה עוסקים בגירושין, משפחה ועבודה, רווקות, משפחות בין-דתיות, בני זוג של הורים, ירושות וצוואות, דיני זיקנה, והסוציולוגיה של המשפט. הקר מלמדת קורסים בנושאי דיני משפחה, פמיניזם ומשפט, תאוריות מתקדמות במשפט וחברה, ושיטות מחקר איכותניות.

הקר היא ראשת התוכנית ללימודי נשים ומגדר באוניבריסטת תל אביב מאז אוגוסט 2018.[1] כיהנה כחברה בוועדת שניט לבחינת האחריות ההורית בגירושין, אך התפטרה ממנה ויצאה נגד מסקנות הוועדה. דפנה הקר היא ממייסדות "איתך - משפטניות למען צדק חברתי", הייתה חברת הנהלה בשדולת הנשים, והיא ראשת ועדת ההיגוי למרכז הידע על נשים מטעם משרד המדע.

על פעולתה למען נשים בישראל, הייתה הראשונה לזכות ב"אות קטן", על שמו של פרופ' יוסי קטן, אותו מעניקה עמותת "רוח נשית" לנשים הפועלות בהתנדבות למען צדק מגדרי.[2] בשנת 2019 זכתה בפרס מישל הלפרין של אוניברסיטת בן-גוריון על מצוינות במחקר. בשנה זו אף זכתה בפרס ע"ש ג'ול בלוש מטעם ארגון NCJW על תרומתה לחקר המגדר ופעילותה האקטיביסטית.

הקר פעילה גם במאבק הציבורי בנושא חזקת הגיל הרך. היא תומכת בהחלפת חזקת הגיל הרך בחזקת המטפל העיקרי. בשנים האחרונות הקר מרבה לחקור את הממשקים שבין דיני המשפחה לבין הגלובליזציה ואף פתחה את המושג גלובליזציה מוגבלת, כפי שבא לידי ביטוי בספרה האחרון.[3] ספרה זה זכה בפרס מטעם האגודה האמריקאית למשפט וחברה, לספר הטוב לשנת 2018.[4]

ספרים שפרסמה וערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דפנה הקר ורוני ליברזון, "משפחות חוצות גבולות בישראל: בין האתנוס לאינדיבידואליזם ולגלובליזציה", המשפט טו(2):529-509, 2010.
  • דפנה הקר ורות הלפרין-קדרי, "כללי ההכרעה בסכסוכי משמורת – על סכנות אשליית הדמיון ההורי במציאות ממוגדרת", משפט וממשל ט"ו‏(1): 170-179, 2013.
  • Daphna Hacker, “A Legal Field in Action: The Case of Divorce Arrangements in Israel”, International Journal of Law in Context 4(1): 1-33, 2008.
  • Daphna Hacker, “The Gendered Dimensions of Inheritance: Empirical Food for Legal Thought”, Journal of Empirical Legal Studies 7(2):322-354, 2010.
  • Daphna Hacker, “Inter-Religious Marriages in Israel: Gendered Implications for Conversion, Children and Citizenship”, Israel Studies 14(2): 178-197, 2009.
  • Daphne Hacker, "Law and Society Jurisprudence", Cornell Law Review 96: 727-748 (2011)
  • Daphna Hacker, Strategic Compliance in the Shadow of Transnational Anti-Trafficking Law, Harvard Human Rights Journal, vol. 28(1):11-64, (2015).
  • Daphna Hacker, Yaara Levine-Fraiman & Idan Halili, Ungendering and Regendering Shelters for Survivors of Human Trafficking, Social Inclusion, 3(1): 35-51 (2015).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ התכנית ללימודי נשים ומגדר, humanities.tau.ac.il (בעברית)
  2. ^ "אות קטן" על שם פרופ' יוסי קטן לד"ר דפנה הקר, באתר של אוניברסיטת תל אביב
  3. ^ Legalized Families in the Era of Bordered Globalization by Daphna Hacker, Cambridge Core (באנגלית)
  4. ^ Law and Society Association, www.lawandsociety.org (באנגלית)