רווקות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רווקוּת, מבחינה משפטית, מתייחסת לאדם שאינו רשום במרשם האוכלוסין כנשוי או כ"ידוע בציבור". המונח "רווק" יכול לשמש לתיאור כל אדם אשר אינו נמצא במערכת יחסים זוגית רומנטית, בין אם מבחירה ובלי קשר לאם הוא מגדיר עצמו כשייך לקטגוריית "פנויים ופנויות"[1]. בתרבות המערבית, קטגוריית הרווקוּת לרוב מוצגת כמצב של היעדר זוגיות ולא כתולדה של בחירה אישית[2].

נכון ל-2018, אחוז הגברים הרווקים בגילאי 35–44 בישראל עמד על כ־16.9%, כאשר אחוז הרווקות עמד על 13.5%, אחוז הגרושים עמד על 6.5% ו-0.107% הוגדרו כאלמנים מצב הנשים 10.2%, 0.63% בהתאמה[3]. במחקר שנערך בארצות הברית ב-2019 עלה כי 28.2% מהרווקים בגילאי 35–44 הם גברים, 22.7% הן נשים, 9.8% גרושים ו-0.4% אלמנים, בעוד מצב הנשים בארצות הברית עומד על 12.2% גרושות ו- 0.9% אלמנות[4].

רווקות כסטטוס נתפסת כמקובלת יותר בארצות אירופה (מרכז ובעיקר מערב וצפון), מצב המתקשר בין השאר ליחס כלפי אל-הוריים בארצות אלו וכן לשוק הדיור והיבט מדיני-כלכלי. בהיבט הזה ישראל נחשבת למדינה שמרנית. בארצות הברית לעומת זאת המצב מורכב יותר ותלוי אזור מגורים, מתקשר גם למצב סוציואקונומי, מוצא וחינוך[5].

תפיסות חברתיות כלפי רווקוּת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינה חברתית ניתן להבחין בתוך קטגוריית הרווקוּת בין ארבע תתי קבוצות שונות: רווקים צעירים, רווקים מבוגרים שלא נישאו, גרושים ואלמנים. על אף הנטייה של חוקרים רבים להתייחס לתתי הקבוצות הללו כמקשה אחת[6][7][8][9], קיימת שונות בין תתי קבוצות הרווקים המתבטאת ביחס חברתי אחר כלפיהן.

במובנים רבים החברה המערבית מעניקה עליונות ערכית לזוגיות ולנישואים ואף רואה בהם כהישג חברתי ותנאי להשתייכות חברתית. מחקרים מצביעים על תפיסה חברתית חיובית יותר כלפי מבוגרים גרושים ואלמנים בהשוואה למבוגרים רווקים. בהתאם לתפיסה זו, נמצא כי גרושים נתפסים כמושכים וחברתיים יותר מאשר רווקים. מחקרים פסיכולוגיים מצאו כי זוגיות נתפסת בעיני רבים כמקור לאושר, חיים מספקים ותחושות של מימוש והגשמה. לעומת זאת, לפי התפיסה החברתית הרווחת, חייהם של רווקים נתפסים בעיקר כבעלי אופי קר ועצוב[1][10].

מחקרים העלו כי אנשים המוגדרים כרווקים מבחינה משפטית ושאינם בזוגיות סובלים מיחס חברתי שלילי בהשוואה לרווקים שמצויים במערכת זוגית. רווקים שבחרו שלא לקיים מערכת יחסים זוגית נתפסים כבודדים, אומללים יותר ופחות חברותיים בהשוואה לאלו הנמצאים בזוגיות. עם זאת, נתפסים כמוצלחים יותר בהשוואה לרווקים שמעוניינים בקשר זוגי. יתרה מכך, רווקים שלא היו בקשר זוגי מעודם, נתפסים באופן שלילי יותר מאשר רווקים שבעברם היו בזוגיות[10].

גישות פמיניסטיות טוענות כי בניגוד לגברים רווקים, נשים רווקות סובלות מיחס שלילי מצד הציבור בשל תכתיבים חברתיים השוללים את הלגיטימציה בבחירה ברווקות. לפי גישות אלה, הסטיגמה החברתית כלפי נשים רווקות נובעת מתפיסת סטטוס זוגי זה כסטייה חברתית ממסלול החיים הנורמטיבי והרצוי ובכך מתייגת נשים אלו כבעלות פגימות אישיותית[11]. התפיסה המקובלת בישראל היא שנישואים מהווים תנאי הכרחי להורות. עם זאת, בעשורים האחרונים נחלש התיוג השלילי של אימהות רווקות ושל ילדיהן בהשוואה לרווקות ללא ילדים. בעוד שלאימהות רווקות ניתנת הכרה חברתית חיובית יותר, רווקות ללא ילדים לא נהנות מלגיטימציה זו לאורך חייהן, זאת בשל ההנחה החברתית הרווחת שהורות מהווה הישג חשוב בחייהן של נשים[11].

סטיגמה ואפליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי גישות ביקורתיות, קיימת כיום בחברה הסתכלות על רווקות כסטטוס זמני בשל תפיסות חברתיות המעניקות חשיבות רבה לזוגיות ולנישואים. כך נוצר מצב שאין מספיק התייחסות ומבנים חברתיים שבאים לשרת אוכלוסייה זו [12]. בחברה היוצאת מנקודת הנחה שרווקות היא סטטוס זמני שבהכרח ישתנה אין טעם לרווקים ורווקות להתאגד כדי לייצר קבוצות לחץ ולקבל זכויות. על כן רווקוּת לא הפכה לסוגיה פוליטית בקרב תנועות לשינוי חברתי. גורם נוסף המקשה על התאגדות פוליטית נעוץ בעובדה שנשים וגברים נרתעים מהזדהות עם קטגוריית זהות זו אשר לה משויכות סטיגמות רבות. יתרה מזאת, קיימת תפיסה כי הרווקות מהווה בעיה חברתית שיש למצוא לה פתרון[13].

ביטויים חברתיים לסטיגמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רווקים ורווקות מתארים כי הלחץ החברתי המופעל עליהם להינשא מתבטא באופנים מגוונים בחיי היומיום ומשפיע על רווחתם האישית. יחס חברתי זה עשוי לבוא לידי ביטוי בהערות ומיקרו-אגרסיות, מצד הסביבה המשפחתית והקרובה ואף מזרים, אשר מגלמות בתוכן את ההנחה הרווחת כי על האדם להתחתן ולהביא ילדים. היבטים אלו באים לידי ביטוי באמצעים בלתי פורמליים כמו מבצעים המיועדים לזוגות, מבנים והן במדיה הפופולרית[14]. בתרבות הפופולרית מופיעים ייצוגים רבים של חיי הרווקות, דרכם ניתן ללמוד על התפיסות החברתיות הרווחות אודות סטטוס זוגי זה[15]. גם בספרות יש נטייה להציג רווקים ורווקות באור שלילי ולשייך להם תחושות כמו בדידות ואומללות. הסטיגמות הספרותיות כלפי נשים מתוחזקות באמצעות הדימוי של מכשפות[16]. גם בשוק העבודה ובצרכנות ישנם מנגנונים חברתיים שאינם מוסדרים בחקיקה או במדיניות, ועלולים לגרום לאפליה של רווקים ורווקות, כגון דרישה מצד מעסיקים כלפי עובדים רווקים להתגייס יותר לטובת העסק, בעוד שכאשר מדובר בעובדות נשואות בעובדים נשואים, יש יותר הבנה למחויבויות המשפחתיות שלהם[17]. בנוסף, ישנם עסקים המשווקים שירותים לזוגות נשואים במבצעים והנחות, שאינם מוצעים לרווקים ולרווקות, ואף בעלי דירות המסרבים להשכיר אותן לרווקים, ומוכנים להשכיר רק לזוגות ולמשפחות[18]

השפעות פסיכולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסדרת מחקרים נבדקו תפיסות של רווקים ורווקות לעומת נשים וגברים בזוגיות, כמו גם מאפיינים של רווקים ורווקות לעומת גברים ונשים בזוגיות, כפי שדורגו על ידי הנבדקים עצמם, ושופטים עיוורים לתנאי מערך המחקר[19]. במחקר אחד התבקשו הנבדקים להעריך פרופילים של אנשים לגבי חוויות חייהם ומאפייני אישיותם. נמצא שאנשים נוטים לדרג באופן חיובי יותר אנשים בזוגיות לעומת רווקים בכל הממדים, למעט פתיחות לחוויות. כלומר, רווקים ורווקות נתפסים כפחות בטוחים בעצמם, שבעי רצון מהחיים, מושכים פיזית, מצפוניים, מוחצנים, נעימי הליכות, וכיותר נוירוטיים.עם זאת, כאשר הנבדקים, שהיו בעצמם אנשים רווקים או בזוגיות, דרגו את עצמם על אותם מדדים, לא לא נמצאו הבדלים בין הדרוגים. מכאן עולה, שבעוד שרווקים נתפסים כבעלי מאפיינים פחות חיוביים, הבדלים כאלו לא עולים בדיווח עצמי[19]. באותו מחקר נבדקו גם מדדים של שביעות רצון מהמצב הזוגי, עבור רווקים, נשואים, ואנשים בזוגיות. נמצא שרווקים ורווקות נתפסו כפחות שבעי רצון מהמצב הזוגי, וכיותר בודדים. בנוסף, נמצא שנבדקים רווקים אכן דרגו את עצמם כפחות שבעי רצון ממצבם הזוגי וכיותר בודדים, מאשר נבדקים נשואים או בזוגיות, זאת, בהלימה עם התפיסה הרווחת אודות חוויתם של רווקים[19]. בשני מערכים נוספים הוערכו מדדים של יכולות חברתיות, שביעות רצון מהחיים, ביטחון עצמי, ומידת היותם מושכים פיזית, על ידי שופטים, בנוסף לכך הנבדקים נשאלו על מדדים אלו בשאלוני דיווח עצמי, והתבקשו להעריך אחד את השני. לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין הדירוגים עבור נבדקים רווקים ונשואים[19].

גם בניתוח נתונים של יוזמת סקרים אירופאית (European Social Survey) משנת 2006 נשים וגברים רווקים ונשואים דירגו את עצמם על מדדים של שביעות רצון מהחיים וביטחון עצמי, ולא נמצאו הבדלים משמעותיים[19].

מחקרים אלו מעידים כי אנשים נוטים לתפוס רווקים ורווקות כבעלי מאפיינים שליליים ביחס לגברים ונשים נשואים או בזוגיות, אך כאשר מעריכים מאפיינים אלו בפועל אצל רווקים ביחס לנשואים או אנשים בזוגיות, לא נמצאים הבדלים משמעותיים. עם זאת, רווקים ורווקות מעריכים את עצמם כמי חשים יותר בדידות, ורצון להיות בקשר זוגי, אך כאשר משווים דירוגי דיווח עצמי (ללא הקשר לסטאטוס זוגי) לא עולים הבדלים גם בממדים אלו[19].

הבדלים מגדריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גישות פמיניסטיות טוענות כי מצבן של נשים רווקות שונה ממצבם של גברים רווקים, וכי נשים מראש מגיעות מנקודת פתיחה אחרת בגלל מעמדן וכוחן בחברה. ערכן הנתפס של נשים נמצא ביחס הפוך לגיל שלהן מכיוון שהחברה מודדת אותן על סמך מראה חיצוני והפוריות שלהן. על כן קיימת צפייה חברתית מנשים בגיל הפוריות לחפש זוגיות. חוסר עניין בזוגיות נתפס כהתנהלות שאינה נורמטיבית. וההנחה לגבי נשים רווקות מעל גיל מסוים, היא שאם הן לא נמצאות בזוגיות, זה מאחר שהן לא מוצלחות, שיש דבר מה חסר בחייהן, ושאין להן אפילו את המסוגלות להכיל פשרות בנוגע לבן זוג אפשרי. לעומת זאת, נראה כי גברים רווקים נתפסים כמסתוריים או נהנתנים ויחוו את האפליה בעיקר בקושי להביא ילדים. גם לנשים רווקות יהיה קושי בהיבט זה אך בעוד נשים במצב סוציואקונומי מסוים יכולות לאפשר לעצמן להביא ילדים באופן עצמי המצב מבחינת גברים מוגבל יותר [20].

מדיניות וחקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיסוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1948 הקונגרס חוקק נחקק חוק "החזר מס הכנסה משותף", וזאת על מנת ליצור אחידות בין מדינות שבהן רכוש שצבר אדם נשוי נחשב כשייך לו בלבד, לבין מדינות שבהן הרכוש נחשב כשייך לשני בני הזוג. ב-1951 החוק עודכן, כך שאנשים שאינם נשואים אך עומדים בראש משק בית עם בני משפחה תלויים, מקבלים החזרי מס, אם כי בסכומים נמוכים מאלו של אנשים נשואים. במצב זה, רווקים שלמו מיסים בסכומים שנעו בין הגבוהים ב 20%-40% יותר מאשר זוגות נשואים עם הכנסה מקבילה. לכן, ב-1969 חוקק נחקק חוק לפיו הפער במיסוי בין רווק לבין זוג נשוי עם אותה הכנסה לא יעלה על 20%. המצב כיום הוא שבכל מדרגות המס רווקים משלמים יותר מיסים מזוגות נשואים[21].

בנוסף, מתנות שערכן עולה על 12,000 דולר מחויבות במס המושת על מקבל המתנה, אלא אם כן הוא נשוי לנותן המתנה. נישואין לנותן המתנה היא ההחרגה היחידה למס המתנות[22].

שירות פדרלי צבאי או אזרחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני זוג נשואים של חיילים ויוצאי צבא, או עובדים בשירות פדרלי אזרחי, זכאים למגוון הטבות כלכליות ורפואיות[22].

ביטוח לאומי וביטוחים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות רבות של ביטוחי בריאות פרטיים לעובדים כוללות ביטוח לבני זוג נשואים. בנוסף, כאשר אדם נשוי נפטר, אלמנתו זכאית להטבות, בעוד שכשאדם רווק נפטר, סכום זה חוזר לקופת המדינה[22].

סין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסין, קיימת מדיניות המקנה לממשלה סמכות להתערבות בתא המשפחתי וכי לפי החוק בסין, ההורות מותרת אך ורק במסגרת הנישואין. היתר להעמדת צאצאים ניתן אך ורק במסגרת הנישואין. בסין מופעלת מערכת לרישום אוכלוסין והקצאת מגורים בשם Hukou. רק צאצאים להורים נשואים זכאים לירושה לפי שיטה זו, וילדים שנולדים מחוץ לנישואים אינם נכללים במערכת זו. כמו כן, מגורים משותפים למי שאינם זוג נשוי אסורים על פי חוק[23].

תוצאה של התוכנית לצמצום ילודה, בשילוב עם העדפת ילודים זכרים מצד ההורים, הביאה לפער גדול במספר הגברים ביחס לנשים במדינה. כתוצאה מכך, אחוז הגברים מהווה 89.4% ממספר הרווקים בגילאי 35-39[23].

סינגפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיניות הממשלה בסינגפור מקנה הטבות דיור לזוגות נשואים. בנוסף, מופעלת תוכנית ממשלתית ל"פיתוח חברתי" הכוללת שירותי שדכנות עבור רווקים[23]

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל, ישנן הטבות להן זכאים זוגות נשואים, ושאינן חלות על רווקים או מי שאינו רשום במרשם האוכלוסין כנשוי[24]. הטבות אלו כוללות סיוע בדיור, הטבות מיסים, וזכויות עובדים[25].

סיוע מטעם משרד השיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוגות נשואים זכאים לקבל משכנתה ממשרד השיכון והבינוי לטובת רכישת בית או דירה. ההלוואות הניתנות תלויות במשך הנישואין ובאזור המגורים[26][27]. זוגות ידועים בציבור זכאים להטבה, בכפוף לאישור ועדת חריגים. עבור ידועים בציבור וזוגות להט"בים לא יחושב משך הזוגיות[28], ולרוב גובה ההלוואה יהיה נמוך יותר[24]. זוגות המקיימים משק בית משותף (נשואים וידועים בציבור) זכאים להשתתף בתוכנית "מחיר למשתכן" של משרד הבינוי והשיכון ללא הגבלת גיל. זאת, בניגוד לרווקים, הרשאים להצטרף רק מעל גיל 35. (רווקים בגילאים 26–35 רשאים להשתתף במסלול אחר "משתכן צעיר")[29]. זוגות נשואים או ידועים בציבור העונים על קריטריונים כלכליים, זכאים לסיוע בשכר דירה מטעם משרד השיכון והבינוי. קיים סיוע בשכר דירה גם להורים יחידניים ולמשפחות עם ילדים. בשונה מהמקרים שתוארי לעיל, רווקים ורווקות לא זכאים לסיוע בשכר דירה על בסיס מצב משפחתי[30].

שירות בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים נשואות פטורות משירות חובה בצה"ל בהתאם לסעיף (ב)39 לחוק שירות ביטחון. נשים רווקות וגברים רווקים או נשואים חייבים בשירות, ככל שאינם פטורים ממנו בשל סיבות שאינן קשורות למצבם האישי. בנוסף, חיילים נשואים בשירות חובה זכאים למימון הוצאות דיור[31]. בנוסף, כמו כן, אם חיילים נשואים זכאים לקבל תשלומי משפחה עבור בת זוגם אם הם עונים על קריטריונים כלכליים. לעומתם, חיילים רווקים ונשואים זכאים רק לקבלת תשלומי משפחה על פי קריטריונים כלכליים עבור אחים, הורים וילדים[32]

תרומת זרע[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקנות בריאות העם בנק הזרע, תשל"ט 1979, מתייחסת באופן אחר לנשים נשואות ושאינן נשואות. לדוגמה, נשים נשואות, המעוניינות בתרומת זרע, נדרשות לקבל את אישור והסכמת בן הזוג לתהליך, בעוד שנשים שאינן נשואות אינן נדרשות לכך.

בעבר, נשים רווקות נדרשו לעבור בדיקה פסיכיאטרית והערכת עובד סוציאלי כתנאי לקבלת תרומת זרע. ב-1996 אישה, שחיה עם בת זוג, עתרה לבג"ץ כדי שלא תחויב בדרישה זו, ובג"ץ קבע שיש לבטל את הדרישה[33].

כיום, רווקים ורווקות רשאים להעמיד צאצאים בסיוע תהליך רפואי של תרומת זרע של הרווק לרווקה, אם שני הצדדים עושים זאת מרצונם החופשי, ומתוך הסכמה להיות הורים במסגרת הורות משותפת[34].

גברים רווקים יכולים לתרום זרע לעומת גברים נשואים, גרושים ואלמנים שאינם מורשים לעשות זאת. נשים נשואות לגברים, שנמצאות בתהליך פונדקאות אינן זכאיות לתרומת זרע כלל, והן מחויבות בשימוש בזרע של בן זוגן, בתהליך הפונדקאות[35]

העמדת צאצאים בהליך פונדקאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר, העמדת צאצאים בתהליך פונדקאות הותרה בישראל רק לגבר ואישה שהם זוג נשוי. ב-2018 החוק תוקן, וקהל היעד הורחב גם לנשים רווקות. בתהליך פונדקאות עבור זוג נשוי, חייב להיעשות שימוש בזרע של הבעל, אך ניתן להשתמש בתרומת ביצית. לעומת זאת, בתהליך פונדקאות של אישה רווקה, חייב להיעשות שימוש בביצית שלה. גבר רווק או זוג גברים אינם מורשים להעמיד צאצאים בתהליך פונדקאות בישראל[36].

אישה יכולה לשמש כאם נושאת להריון בתהליך פונדקאות אם היא אינה נשואה ואילו, אישה נשואה יכולה לשמש כאם נושאת (פונדקאית) רק באישור ועדה, ורק לאחר שנתנה לבן הזוג הזדמנות להישמע בפני הוועדה חוק ההסכמים לנשיאת עוברים[36].

זכאות מופחתת ל"עקרות בית" לקצבאות ביטוח לאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק ביטוח לאומי (1995) מתייחס באופן אחר לנשים נשואות ולנשים רווקות וגברים (נשואים או רווקים). גבר או אישה רווקה חייבים לשלם דמי ביטוח לאומי מגיל 18 ועד גיל הפרישה (נשים 62 וגברים 67), ללא תלות באם הם עובדים או לא. בתמורה לכך הם מבוטחים וצוברים זכויות. לעומתם, נשים נשואות שאינן עובדות מוגדרות כ"עקרות בית", אינן משלמות דמי ביטוח, ואינן צוברות זכויות.

כתוצאה מכך, נשים נשואות שאינן עובדות זכאיות לקצבת אזרח ותיק מופחתת, וקיים פער ביטוחי בין גיל הפרישה לבין גיל הזכאות לקצבת האזרח הוותיק, שבו הן אינן מבוטחות כלל[37].

בנוסף, אישה נשואה מוגדרת כ"עקרת בית" גם אם עבדה בעבר, בתנאי שלא עבדה שנה ברציפות או שעבדה פחות משנתיים בארבע שנים האחרונות. זאת, בניגוד לנשים רווקות או גברים (נשואים או רווקים). כתוצאה מכך, אישה נשואה, שהפסיקה לעבוד, ופונה לקבלת קצבת נכות נבחנת על סמך יכולתה לבצע מטלות משק בית, ולא על סמך יכולתה להשתכר בעבודתה, מבחן שהוא מחמיר יותר[37]. עקב כך, מדיניות זו מפלה לרעה דווקא נשים נשואות.

מיסוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוגות נשואים, אשר מקורות הכנסתם תלויים זה בזה, יחשבו את מס ההכנסה ביחד. זוגות נשואים, שמקורות הכנסתם אינם תלויים זה בזה, כמו גם ידועים בציבור, וזוגות להט"בים מחשבים את מס ההכנסה בנפרד. לרוב, כאשר חישוב המס נעשה על ההכנסת הזוגות במשותף, הוא יהיה גבוה יותר, בשל מדרגות המס[24]. אדם שירש דירה מבן זוגו ומוכר אותה יהיה פטור ממס שבח מקרקעין. היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז הנחה את הפרקליטות להכיר בזוגות להט"ביים, לצורך הטבות במיסוי מקרקעין[24].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 DePaulo, B. M., & Morris, W. L., Singles in Society and in Science, Psychological inquiry, 2005
  2. ^ להד, כ., רווקות בטיפול: נראו, רפלקסיביות ומבט הצופה, סוציולוגיה ישראלית י"ד, 2012, עמ' 111-134
  3. ^ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בני 15 ומעלה, לפי דת, מצב משפחתי, מין וגיל, מאגר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ‏2018
  4. ^ U.S. Census Bureau, American Community Survey, Marital Status, ‏2019
  5. ^ Budig, M., The Blackwell companion to the sociology of families, Blackwell Pub., 2004, פרק Feminism and the Family, עמ' 417-434
  6. ^ Chasteen, A. L., “The world around me”: The environment and single women, Sex roles, 1994
  7. ^ Macvarish, J, What is ‘the problem’of singleness?, Sociological Research Online, 2006
  8. ^ Reynolds, J. and Wetherell, M., The discursive climate of singleness: the consequences for women’s negotiation of a single identity, Feminism & Psychology 13(4), 2003, עמ' 489–510
  9. ^ Reynolds, J., Wetherell, M., & Taylor, S., Choice and chance: Negotiating agency in narratives of singleness, The Sociological Review 55(2), 2007, עמ' 331-351
  10. ^ 1 2 Slonim, G., Gur-Yaish, N., & Katz, R., By choice or by circumstance?: Stereotypes of and feelings about single people, Studia Psychologica 57(1), 2015, עמ' 35-48
  11. ^ 1 2 הקר, ד, מעבר ל'בתולה זקנה' ול'סקס והעיר הגדולה': רווקוּת כאפשרות חשובה לנשים ויחסו של המשפט הישראלי אליה, עיוני משפט כח(3), 2005, עמ' 903-950
  12. ^ Lahad, K, A table for one: A critical reading of singlehood, gender and time, Manchester University Press, 2017
  13. ^ שחר קדרון, עד החתונה אתה אזרח סוג ב', אתר עיתון הארץ, ‏2015
  14. ^ ענבל אורפזרינה רוזנברג קנדל, מחאת הרווקות: כמה עולה לחיות לבד?, אתר The Marker
  15. ^ כנרת להד, אבי שושנה, רווקּות בטיפול: נראּות, רפלקסיביות ומבט הצופה, סוציולוגיה ישראלית: כתב-עת לחקר החברה הישראלית, 2012
  16. ^ אפלפלד, בתיה, הדרה חמקמקה - על דמות המכשפה בספרות העכשווית לגיל הרך ודחיקתה לשולי החברה, עיונים בספרות ילדים, 2017
  17. ^ ארד, ד., מחאת הרווקים: נמאס לטחון שעות בזמן שאחרים יוצאים מוקדם לילדים., אתר לאישה, ‏2017
  18. ^ וכטל, א., נעים מאוד, אני אפרת וכטל ואני סובלת מסינגליזם, אתר את, ‏2019
  19. ^ 1 2 3 4 5 6 Greitemeyer, T, ?Stereotypes of singles: Are singles what we think, European Journal of Social Psychology 39(3), 2009, עמ' 368-383
  20. ^ שחר, ר., להיות רווקים בישראל: עמדות רווקות ורווקים לגבי רווקות, נשואין ומשפחה, החינוך וסביבו: שנתון סמינר הקיבוצים, 2010
  21. ^ Kahng, L., One is the loneliest number: The single taxpayer in a joint return world, Hastings Law Journal 61, 2009, עמ' 651-686
  22. ^ 1 2 3 Lisa, A & Campbell, C, Singlism, עריכה: DePaulo , B, USA: DoubelDoor Books, 2011, פרק Does Federal Law Favor Married People? Let Us Count the Ways, עמ' 41-45
  23. ^ 1 2 3 Himawan, K. K., Bambling, M., & Edirippulige, S, The Asian single profiles: Discovering many faces of never married adults in Asia, Journal of Family Issues 39(14), 2018, עמ' 3667-3689
  24. ^ 1 2 3 4 שון, מ, רוצים שוויון? הדרך לזכויות עוברת מתחת לחופה, אתר כלכליסט, ‏2009
  25. ^ נישואין - כל זכות, כל זכות
  26. ^ חוק הלוואות לדיור, התשנ"ב-1992, GOV.IL
  27. ^ נוהל משרד הבינוי והשיכון מס' 08/01, מיום 1.6.1999 – זכאות לסיוע של חסרי דירה
  28. ^ סיוע ברכישת דירה (משכנתא) לזוגות ומשפחות ותיקים, כל-זכות
  29. ^ החלטת מועצת רשות מקרקעי ישראל מס 1572 מיום 10.10.18, apps.land.gov.il
  30. ^ בקשה לקבלת סיוע בתשלום שכר דירה למשפחות עם ילדים ובלי ילדים, אתר השירותים והמידע הממשלתי
  31. ^ סיוע לחיילים נשואים, אתר השירותים והמידע הממשלתי
  32. ^ פקודת מטכ"ל 25.0210 מיום 10.7.1990 – חוקת התשלומים למשפחות חיילים בשירות חובה – נוהל הגשת הבקשות ואישורן, אתר צה"ל
  33. ^ פסק דין – הפליית נשים לא נשואות בתנאים לקבלת תרומת זרע (1997), אתר האגודה לזכויות האזרח
  34. ^ חוזר מנכ"ל משרד הבריאות 20/07 מס' 08.11.2007 - כללים בדבר ניהולו של בנק זרע והנחיות לביצוע הזרעה מלאכותית, אתר משרד הבריאות
  35. ^ תקנות בריאות העם (בנק הזרע) התשל"ט-1979, אתר משרד הבריאות
  36. ^ 1 2 חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) התשנ"ו-1996, אתר משרד הבריאות
  37. ^ 1 2 ירון, ל, האגף לסיוע משפטי פועל לתיקון חוק המפלה מאות אלפי נשים בקצבאות הזיקנה והנכות, אתר הארץ, ‏2016