מיכל פרנקל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרופסור מיכל פרנקל

מיכל פרנקל (נולדה ב-26 באוקטובר 1966) היא סוציולוגית וחוקרת של ארגונים. מכהנת כפרופסור חבר במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה חברתית בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית בירושלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנקל נולדה וגדלה בקריית אונו, בת לטובה ודן פרנקל, ילידי ישראל. לפרנקל יש אחות אחת, צעירה ממנה. היא למדה בבית הספר היסודי ניר ובתיכון בן צבי בעירה. שירתה בצה"ל כמפיקה בתחנת הרדיו גלי צה"ל.

לאחר סיום שירותה הצבאי, למדה לתואר ראשון, שני ושלישי בסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב. בשנים 1987–1991 למדה לתואר ראשון וסיימה את לימודיה בהצטיינות. בשנים 1990–1992 למדה לתואר שני וסיימה את לימודיה בהצטיינות יתרה. עבודת המ.א. שלה נכתבה בהנחיית יהודה שנהב וחנה הרצוג ועסקה בחברת אשלג ארץ-ישראלית כמקרה בוחן, שבאמצעותו נבדקו האידאולוגיות שליוו את תהליך התיעוש בפלשתינה-א"י.[1] בשנים 1995–2001 למדה לתואר שלישי וסיימה את לימודיה בהצטיינות. עבודת הדוקטור שלה נכתבה גם כן בהנחיית יהודה שנהב וחנה הרצוג ועסקה במיסודו של שדה הניהול בישראל.[2] בשנים 1996–1997 שהתה באוניברסיטת פרינסטון במעמד של תלמידת מחקר אורחת ובמלגת תוכנית פולברייט.

עם סיום התואר השלישי הייתה עמיתת פוסט דוקטורט באוניברסיטה העברית, ואחר כך התקבלה כמרצה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה. בשנת 2015 התמנתה לפרופסור חבר.

במהלך השנים התארחה כעמיתת מחקר באוניברסיטת הרווארד (2005-2006), באוניברסיטת ברנדייס (2006), במכללת סמית' (2012-2013) ובמכון למדע המדינה פריז (2022).

בנוסף לעיסוקיה במחקר ובהוראה, מילאה פרנקל תפקידים ניהוליים שונים באוניברסיטה העברית. היא שימשה ראשת תוכנית המוסמך ללימודי ישראל בבית ספר רוטברג לתלמידים מחו"ל (2013–2018), הייתה ראשת מכון אשכול - מכון לחקר החברה, הכלכלה והמדיניות בישראל (2016–2018), והייתה ראשת המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה (2018–2021).

עבודתה המחקרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנקל היא חוקרת של ארגונים, ניהול, מגדר והחברה בישראל. עבודתה המחקרית בוחנת תהליכים ארגוניים במבט רב מערכתי, תוך התמקדות ביחסי הגומלין בין ארגונים לבין סביבתם הפוליטית והגלובלית, ובאופן בו יחסי גומלין אלה מעצבים את זהותם ודפוסי פעולתם של החברים והחברות בארגון. כך למשל, עבודותיה בוחנות את השפעתם של יחסי הכוח הפוסטקולוניאליים על העברת ידע בארגונים רב לאומיים, ובהשפעתם של מנגנונים ארגוניים על דפוסי הכלה והדרה של קבוצות מיעוט בישראל. בשנים האחרונות מתמקדת עבודתה בנשים חרדיות בעולם ההיי-טק בישראל, ובאופן כללי יותר במפגש בין דת ומגדר בעולם העבודה; בנשים מנהלות בבנקאות, ובאופנים המגוונים בהם מרחבים ארגוניים מעצבים את יחסי העבודה שמתפתחים בתוכם.

בנוסף, היא חוקרת את קשרי הגומלין בין תחומי העבודה והמשפחה. בהקשר זה, ראוי לציון המושג הסוציולוגי הורות פעילה שטבעו דפנה הקר ופרנקל, ומשמעותו היא הורות הכרוכה במעורבות יומיומית בחיי בילד מצד שני הוריו באותה מידה. החוקרות רואות במושג זה זכות שהמדינה והמעסיקים חייבים להכיר בה.

כמו כן, היא מרבה לעסוק במעבר של רעיונות ופרקטיקות ארגוניות מעבר לגבולות הלאומיים בעידן הגלובליזציה.

עבודתה המחקרית מחויבת לחקר החברה בישראל, ולהנגשת ממצאי מחקריה למקבלי ההחלטות ולקהל המקומי הרחב. מחקריה אודות החברה בישראל עוסקים הן בתהליכים מאקרו חברתיים והן בתהליכים ארגוניים. היא מרבה לכתוב גם בעברית. במהלך השנים הנחתה יותר מ-50 סטודנטים בעבודות גמר לתואר שני, בעבודות דוקטור, ובשלב הפוסט-דוקטורט. סטודנטים אלה השתייכו למגוון הקבוצות הפועלות בחברה בישראל.

פרנקל הייתה חברה במספר ועדות לאומיות לקידום שילובן של נשים בעולם העבודה, ולשיפור השילוב בין עבודה למשפחה.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשואה לגיא ראביד ואם לשניים. מתגוררת בתל אביב.

פרסומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר שערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Westwood, B., Jack, G. Farzad, R.K and Frenkel, M. (Eds.), Core-Periphery Relations and Organization Studies, Hampshire: Palgrave Macmillan, 2014.

מבחר ממאמריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנקל פרסמה כ-30 מאמרים וכ-20 פרקים בספרים. להלן מבחר מהם:

  • מיכל פרנקל, נשים בהיי טק: האם קרסה "חומת האמהות"? (מבוסס על מחקר שנערך בשיתוף עם דפנה יזרעאלי וביוזמתה), רמת גן, שדולת הנשים בישראל, המרכז לחקר מדיניות, 2003.
  • מיכל פרנקל, "ניהוליות", בתוך: אורי רם וניצה ברקוביץ (עורכים), אי/שוויון, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2006, עמ' 282–290.
  • מיכל פרנקל, "צמיחתו של שדה הניהול בישראל כדינמיקה בשדות חופפים", סוציולוגיה ישראלית, גיליון י' 1, 2008, עמ' 133–159.
  • מיכל פרנקל, דפנה הקר, יעל ברוידא, "משפחות עובדות במשפט הישראלי: בין נאו ליברליזם לזכויות אדם", עיונים בתקומת ישראל (סדרת נושא) מגדר בישראל, 2010, עמ' 682–727.
  • Frenkel, M. and Shenhav, Y., (2006) "From Binarism Back to Hybridity: A Postcolonial Reading of Management and Organization Studies", Organization Studies, 27, 6: 855-876.
  • Frenkel, M., (2008) "The Multinational Corporation as a Third Space: Rethinking International Management Discourse on Knowledge Transfer Through Homi Bhabha", Academy of Management Review, 33, 4: 924-942.
  • Frenkel, M., & Wasserman, V. (2021), "With God on their Side: Gender–Religiosity Intersectionality and Women’s Workforce Integration", Gender & Society, 34(5), 818-843 (מאמר זה זכה לפרס המאמר המצטיין לשנת 2021 על ידי הקבוצה האירופאית למחקרי ארגון (Winner of the 2021 "That's interesting Award", The European Group for Organization Studies).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מיכל פרנקל, אידיאולוגיות תיעוש בפלשתינה א"י: בין תיעוש ללאומיות - המקרה של חברת האשלג (בהנחיית יהודה שנהב וחנה הרצוג), תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, הפקולטה למדעי החברה, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, 1992
  2. ^ מיכל פרנקל, ההיסטוריה הנעלמה של היד הנראית: מיסודו של שדה הניהול בישראל (בהנחיית יהודה שנהב וחנה הרצוג), תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, 2000