האנזי פליק
 | ||||
| פליק, 2022 | ||||
| לידה |
24 בפברואר 1965 (בן 61) היידלברג שבגרמניה המערבית | |||
|---|---|---|---|---|
| שם מלא | הנס-דיטר פליק | |||
| שם לידה |
Hans-Dieter Flick  | |||
| מדינה |
גרמניה | |||
| גובה | 1.77 מטר | |||
| תקופת פעילות |
מ-1985 | |||
| עמדה | קשר | |||
| פרסים והוקרה |
עלה הדפנה הכסוף | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
הנס-דיטר "האנזי" פליק (בגרמנית: Hans-Dieter "Hansi" Flick; נולד ב-24 בפברואר 1965 בהיידלברג שבגרמניה המערבית) הוא כדורגלן עבר גרמני המאמן את קבוצת ברצלונה מהלה ליגה.
פליק היה מאמנה של באיירן מינכן בשנים 2019–2021 וזכה עמה בטרבל בעונת 2019/2020.
פליק היה עוזרו של יואכים לב בנבחרת גרמניה, והיה שותף לזכיית הנבחרת הגרמנית במונדיאל 2014. לאחר הצלחתו כמאמן באיירן מינכן, מונה כמאמן הראשי של הנבחרת הגרמנית, אך לא הצליח לעבור עמה את שלב הבתים של מונדיאל 2022, ופוטר מתפקידו בספטמבר 2023. הוא מאמן את ברצלונה מ-29 במאי 2024[1][2] וזכה עמה בשתי אליפויות רצופות.
קריירה כשחקן
[עריכת קוד מקור | עריכה]פליק החל את קריירת הבוגרים שלו בס.ו. זנדהאוזן בגיל 18. כעבור שנתיים, בגיל 20, חתם בבאיירן מינכן, שם שיחק חמש עונות, וזכה בארבע אליפויות הבונדסליגה, ובגביע אחד. כמו כן, הוא פתח בהרכב בגמר גביע אירופה לאלופות 1987, בו הפסידה באיירן מינכן לפורטו. בשנת 1990 עזב את באיירן מינכן לאחר חמש עונות, בהן צבר 104 הופעות וכבש חמישה שערים.
בקיץ 1990 חתם בפ.צ. קלן, שם שיחק שלוש עונות, והבקיע שער אחד ב-44 הופעות. בשנת 1993 פרש ממשחק מקצועני ועבר לכדורגל חובבים בקבוצת ויקטוריה מבמנטל, אותה גם אימן מספר שנים, בחלק מהזמן כמאמן-שחקן.
קריירת אימון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2000 החל לאמן את הופנהיים, שהעפילה עמו מספר ליגות, מהליגות האזוריות עד לליגת הבונדסליגה השנייה. בשנת 2005 פוטר מהופנהיים, ועבד תקופה קצרה כעוזר מאמן ברד בול זלצבורג. בשנת 2006 מונה כעוזרו של מאמן נבחרת גרמניה, יואכים לב. הוא שימש בתפקיד זה ביורו 2008, מונדיאל 2010, יורו 2012 ומונדיאל 2014 בו הוכתרה הנבחרת הגרמנית לאלופת העולם. לאחר הישג זה, פרש פליק מהתפקיד, ואחר כך הועסק בהתאחדות הכדורגל הגרמנית כמנהל ספורטיבי.
באיירן מינכן
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקיץ 2019 מונה כעוזר המאמן בבאיירן מינכן, תחת המאמן הראשי ניקו קובאץ'. בנובמבר 2019 פוטר קובאץ', ופליק מונה במקומו כמאמן עד לתום העונה. הוא הצליח לייצב את הקבוצה, שהתאפיינה בחוסר יציבות בתקופת קובאץ', וזכה עם באיירן באליפות ובגביע הגרמני בעונת 2019/20, לאחר שהצליחה הקבוצה לסגור פער של שבע נקודות ליגה. בנוסף, זכה עם הקבוצה בליגת האלופות, לאחר ניצחון 0–1 במשחק הגמר על פריז סן-ז'רמן. בעקבות הזכייה בטרבל עם באיירן מינכן, זכה פליק בתוארי מאמן השנה של אופ"א ומאמן השנה בגרמניה ב-2020. ב-24 בספטמבר זכה עם באיירן מינכן גם בסופר קאפ האירופי עם ניצחון 1–2 על סביליה הספרדית. שבוע לאחר מכן, ב-30 בספטמבר, ניצחה באיירן מינכן 2–3 את בורוסיה דורטמונד במשחק הסופר קאפ הגרמני וזכתה בתואר, ובכך זכה פליק עם באיירן מינכן בחמישה תארים בעונה אחת. בפברואר 2021 הוסיף תואר נוסף השייך לעונת 2020, כשזכה עם הקבוצה בגביע העולם למועדונים. ב-17 באפריל 2021 הודיע כי החליט לעזוב את באיירן מינכן בסיום עונת 2020/2021.
נבחרת גרמניה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-25 במאי 2021 מונה למאמנה של נבחרת גרמניה במקומו של יואכים לב. פליק העפיל עם נבחרת גרמניה בקלות למונדיאל 2022, אך הנבחרת הגרמנית כשלה בפעם השנייה ברציפות לעלות משלב הבתים, כפי שקרה גם במונדיאל 2018. הוא נשאר מאמן הנבחרת הגרמנית גם לאחר המונדיאל, אך פוטר מתפקידו בספטמבר 2023, לאחר הפסד 1–4 לנבחרת יפן, שהיה השלישי ברצף הפסדים של הנבחרת. פליק הוא המאמן הראשון בתולדות נבחרת גרמניה שפוטר מתפקידו.
ברצלונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-29 במאי 2024 חתם כמאמן ברצלונה מהליגה הספרדית, עם חוזה עד 30 ביוני 2026. הוא הפך לגרמני השלישי בהיסטוריית המאמנים של המועדון, לאחר היינס וייסוויילר ואודו לאטק. הוא ניצח במשחקו הראשון כמאמן ברצלונה ב-17 באוגוסט 2024, 1–2 על ולנסיה במסטאייה, ושבר רצף של שנתיים של תוצאות תיקו 0–0 ביום המשחק הראשון של העונה. הוא ספג את הפסדו הראשון בליגה הספרדית כמאמן ברצלונה בהפסד 2–4 לאוססונה ב-28 בספטמבר 2024. ב-23 באוקטובר הוביל את ברצלונה לניצחון ביתי 1–4 על באיירן מינכן, במסגרת ליגת האלופות, ובאותו שבוע הוביל את ברצלונה לניצחון חוץ 0–4 בקלאסיקו הראשון של העונה מול ריאל מדריד.
ב-26 באפריל 2025 הוביל את ברצלונה לניצחון בגמר הגביע הספרדי 2–3 על ריאל מדריד. במאי 2025 הבטיחה ברצלונה את אליפות הלה ליגה ובדאבל לאחר ניצחון 0–2 על אספניול במחזור ה-36 של הליגה. ב-21 במאי 2025 האריך את חוזהו בברצלונה עד קיץ 2027.
ב-10 במאי 2026 הבטיחה ברצלונה את הזכייה באליפות שנייה ברציפות לאחר ניצחון 0–2 על ריאל מדריד.[3]
תארים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ככדורגלן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אליפות הבונדסליגה (4): 1985/1986, 1986/1987, 1988/1989, 1989/1990
- הגביע הגרמני: 19851986
כמאמן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אליפות הבונדסליגה (2): 2019/2020, 2020/2021
- הגביע הגרמני: 2019/2020
- הסופר קאפ האירופי: 2020
- ליגת האלופות: 2019/2020
- הסופר קאפ הגרמני: 2020
- גביע העולם למועדונים: 2020
- מונדיאל 2014: זכייה (כעוזר מאמן)
- הסופר קאפ הספרדי (2): 2025, 2026
- גביע המלך הספרדי: 2024/2025
- אליפות ספרד (2): 2024/2025, 2025/2026
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- האנזי פליק, באתר Transfermarkt
- האנזי פליק, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
- האנזי פליק, באתר BDFutbol
- האנזי פליק, באתר WorldFootball.net
- האנזי פליק, באתר National Football Teams
- האנזי פליק, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
- יאיר קטן, מנצח על המקהלה: כך הפך פליק את ברצלונה למכונת כדורגל שמטילה אימה על אירופה, באתר ynet, 27 באוקטובר 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Hansi Flick is the new FC Barcelona coach, אתר ברצלונה (באנגלית)
- ↑ Barcelona hires Hansi Flick as coach on a 2-year contract after Xavi's exit, AP News, 2024-05-29 (באנגלית)
- ↑ קלאסיקה מודרנית: ברצלונה זכתה באליפות אחרי 0:2 על ריאל מדריד, באתר וואלה, 10 במאי 2026
| מאמני הלה ליגה, עונת 2024/2025 | |
|---|---|
|
| נבחרת גרמניה – מונדיאל 2022 | ||
|---|---|---|
|
1 נוייר • 2 רודיגר • 3 ראום • 4 גינטר • 5 קהרר • 6 קימיך • 7 האברץ • 8 גורצקה • 9 פילקרוג • 10 גנאברי • 11 גצה • 12 טראפ • 13 מילר • 14 מוסיאלה • 15 זולה • 16 קלוסטרמן • 17 בראנדט • 18 הופמן • 19 זאנה • 20 גונטר • 21 גונדואן • 22 טר שטגן • 23 שלוטרבק • 24 אדיימי • 25 בלה-קוצ'אפ • 26 מוקוקו • מאמן: פליק |
 | |
| מאמני נבחרת גרמניה בכדורגל | |
|---|---|
|
| מאמן השנה בגרמניה | |
|---|---|
|
| מאגרי מידע | |
|---|---|
| בקרת זהויות |