צבי איילון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צבי איילון
צבי איילון לשצ'ינר 1948 ארכיון ההגנה.jpg
צבי איילון לשצ'ינר
נולד 15 ביוני 1911
מקום לידה האימפריה הרוסית רוסיהFlag of Russia.svg
עלה לישראל 1923
נפטר 1993 (בגיל 81 בערך)
השתייכות Hahagana.jpg  ההגנה
IDF new.png  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 19271965
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות

מאורעות תרפ"ט
המרד הערבי הגדול
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות

תפקידים אזרחיים

סמנכ"ל משרד הביטחון
שגריר ישראל ברומניה
מבקר עיריית תל אביב

צבי איילון (מימין) עם יוסף אבידר, 1949


צבי איָילון (לשצ'ינר) (15 ביוני 19111993) היה איש "ההגנה" ואלוף בצה"ל, אלוף פיקוד המרכז הראשון וסגן הרמטכ"ל הראשון; סמנכ"ל משרד הביטחון ושגריר ישראל ברומניה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איילון נולד באימפריה הרוסית בקיץ 1911, בנם של אסתר ומאיר לשצ'ינר. קיבל חינוך מסורתי בעירו. בשנת 1923, בהיותו נער צעיר, עלה לארץ ישראל. למד בבית הספר הריאלי בחיפה ובבית הספר החקלאי מקווה ישראל.

בגיל 16 הצטרף לארגון "ההגנה". במאורעות תרפ"ט (1929) היה מפקד מחלקה, ובמהלכן נפצע.

שירת מ-1936 במנגנון הקבע של ההגנה במחוז חיפה, ומילא תפקידי פיקוד והדרכה במחוז, ולאחר-מכן בגליל הצפון (שם היה קצין תכנון). ב-1943 הדריך בקורס הקצינים של ארגון ההגנה בג'וערה. ב-1944 מונה למפקד גליל הצפון. בהמשך היה קצין מטה בכיר במטכ"ל. היה שותף לגיבוש רעיון חיל השדה (חי"ש) ותורת-הלחימה של "הגנה התקפתית". ערב פרוץ מלחמת העצמאות שימש כקצין תכנון במטכ"ל. בינואר 1948 מונה לתפקיד סגן הרמטכ"ל, ועם הקמת צה"ל במאי אותה שנה המשיך בתפקידו, בדרגת אלוף. במקביל לתפקידו כסגן הרמטכ"ל היה מפקד חזית ג' (היום פיקוד המרכז), שפיקדה על הכוחות שנלחמו בירושלים.

בגלל מחלתו של הרמטכ"ל יעקב דורי הוא תיפקד זמן מה כרמטכ"ל בפועל. בתפקידו זה חתם על צווי מעצר של נאשמי אלטלנה[1] וכן על צו המעצר של טוביאנסקי[2].

לאחר המלחמה הוא היה אחראי על קיום מצעד צה"ל ביולי 1949, שהתקיים לאחר כישלון המצעד שלא צעד ביום העצמאות[3].

ב-1952 מונה לראש אג"א (אגף אפסנאות, היום אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה – אט"ל), וב-1954 מונה לתפקיד אלוף פיקוד המרכז, תפקיד אותו מילא עד פברואר 1956, עת יצא ללימודים בארצות הברית. באוגוסט 1957 מונה לראש אגף בינוי ונכסים במשרד הביטחון[4], ביולי 1958 מונה על ידי ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון לסמנכ"ל משרד הביטחון לעניינים כלכליים[5], וב-1959 מונה לעמוד בראש משלחת משרד הביטחון בבריטניה[6]. ב-1964 היה לשגריר ישראל ברומניה[7], וב-1965 פרש מהשירות הצבאי. מנובמבר 1966 שימש מנהל אגף הרישוי במשרד התחבורה[8] וכמבקר עיריית תל אביב. בשנת 1968 היה שותף להקמת המועצה לישראל יפה[9].

בשנת 1931 נשא את רחל כצנלסון (נפטרה באביב 1970), והיה אב לשניים: דליה ובועז.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.