הגר בן-אשר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף הגר בן אשר)
הגר בן-אשר
הגר בן-אשר
הגר בן-אשר
לידה 10 במרץ 1979 (בת 45)
הוד השרון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-2007
עיסוק במאית, שחקנית, תסריטאית
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בסרטה "הנותנת", 2011
בסרטה "הנותנת", 2011
בסרטה "הנותנת", 2011

הגר בן-אשר (נולדה ב-10 במרץ 1979) היא במאית, תסריטאית ושחקנית ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגר בן-אשר נולדה וגדלה בהוד השרון. אביה, דוד בן-אשר הוא עיתונאי, משורר ואל"ם במיל. שחקן ומאמן כדורעף בעברו. לה אח, עורך דין אורי בן אשר ואחות, האוצרת רויטל בן-אשר פרץ. למדה בתיכון הדרים בהוד השרון, למדה קולנוע במשך שלוש שנים בקמרה אובסקורה ועשתה את סרט הגמר שלה בבית ספר מנשר לאמנות, אותו סיימה בהצטיינות. באותה עת עבדה במשך שנתיים בחנות האוזן השלישית, במהלך התקופה צפתה במספר רב של סרטים שהיוו קרקע לימודית עבורה[1]. מאז 2013 היא נמצאת בזוגיות עם במאי הפרסומות והקולנוע, שחר סגל, ובאוגוסט 2018 נישאו השניים במדינת ניו יורק בארצות הברית.

בשנת 2007 גילמה את דמותה של "מיה" הגיבורה הנשית הראשית בסרט "ג'וליה מיה", בבימויו של יובל גרנות, הסרט זכה בפרס הראשון בפסטיבל חיפה בתחרות הסרטים העלילתיים הישראלים ב-2007[2]. בשנת 2008 גילמה את גלי, הצלע הנשית ברביעיית האחים בדרמת הטלוויזיה "רביעיית רן" ששודרה בyes, בבימויו של יריב הורוביץ[3]. ב-2009 שיחקה בעונה השנייה של הסדרה, בבימויו של שלומי אלקבץ[4].

היא שיחקה בסרטו של עמיר מנור "חיותה וברל" (2012)[5].

בן-אשר מלמדת בימוי בבית הספר מנשר לאמנות.

סרטיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיף היום (Fun Today), ‏14 דקות, 2005[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מתאר יום בילוי של שתי אחיות צעירות אשר דרכו מתגלמת מערכת היחסים הטעונה ביניהן. בן-אשר ביימה את הסרט וכתבה את התסריט. משחקות בו ניצן איון וג'ואנה ג'ונס. זהו סרט שנה ב' ללימודיה בקמרה אובסקורה. הוא השתתף בפסטיבל הקולנוע ירושלים 2005, בפסטיבל הנשים ברחובות, בפסטיבל הסרטים בהלסינקי ובפסטיבל הסרטים בבולגריה)

התעוררי (Wake Up)‏, 11 דקות, 2006[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחורה צעירה חיה עם אביה, עד אשר מתערער האיזון של חייהם עם כניסתה של אישה נוספת. בן-אשר ביימה את הסרט וכתבה את התסריט, משחקת בו דאנה איבגי. זהו סרט שנה ג' ללימודיה בקמרה אובסקורה והוא מופץ על ידי חברת ההפצה הגרמנית "mecfilms". הסרט השתתף בפסטיבלים שונים בעולם.

משעולים (Pathways),‏ 20 דקות, 2007[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחורה צעירה מגיעה למושב נעוריה בחג השבועות ובוחנת את גבולות הסדר הטוב. הסרט מנסה לחקור את המרחק והקרבה בין מיניות לאלימות. בן-אשר ביימה את הסרט, כתבה את התסריט ומשחקת בו בתפקיד הראשי. הסרט השתתף בתחרות הרשמית של פסטיבל קאן במסגרת שבוע המבקרים בשנת 2007, הוא זכה בפרס "הסרט הקצר הטוב ביותר" בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי של סטוקהולם, זכה בציון לשבח בתחרות וולג'ין בפסטיבל ירושלים של 2007, בן-אשר זכתה עבורו בפרס "היוצרת המבטיחה" בפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים רחובות[6]. בנוסף לכך הציג בפסטיבלים שונים בחו"ל (Telluride – USA, Prague film festival, Tel Aviv student Film Festival, Milano film festival, Buenos Ires film festival, Munich film festival, birds’ eye view, London and more… ). בעקבות הצלחת הסרט התגוררה בן-אשר חמישה חודשים בפריז לאחר שזכתה במלגת כתיבה (של ה-cinefondation בפסטיבל קאן) a-residance, שם פיתחה את התסריט לסרטה הבא, "הנותנת"[7].

הנותנת (The Slut), ‏88 דקות, 2011[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הנותנת

הסרט מספר את סיפורה של תמר (הגר בן-אשר), אישה כבת 35, אם חד-הורית לשתי ילדות קטנות, המנהלת מערכות יחסים מיניות חושפניות ביותר, עם כמה גברים מהמושב בו היא מתגוררת. אל המושב מגיע שי (ישי גולן), וטרינר במקצועו, בן מושב לשעבר והשניים מתאהבים. החל מרגע זה, מעלה הסרט את השאלה האם תמר יכולה להתמסר אל האהבה הזו ולעמוד בדרישות מערכת היחסים. הסרט ממעט בדיאלוגים בין הדמויות העיקריות, ומתמקד בהתבוננות בטבע, ומנסה לשקף כך את רגשותיה של תמר. בגלל מיעוט המלל מתבררים מספר אירועים רק לקראת סופו של הסרט וחלקם לא מוסבר ישירות[8].

הפורצת (The Burglar),‏ 2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמה של אלכס, נערה בת 17 המתגוררת עם אמה בערד, נעלמת בפתאומיות. בתפקיד הראשי כאלכס שיחקה ליהי קורנובסקי, לצד סנדי בר שגילמה את אמה[9]. הסרט הוא קופרודוקציה ישראלית-גרמנית-צרפתית שאף קיבלה מועמדות ל-Hivos Tiger Competition 2017 של פסטיבל הסרטים הבינלאומי ברוטרדם[10]. על תפקידה בסרט קורנובסקי הייתה מועמדת בארץ לפרס אופיר לשחקנית הראשית הטובה ביותר[11].

נשים מתות מהלכות (Dead Women Walking),‏ 2018[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2017 החלה בן-אשר לייצר סדרת הרשת, "נשים מתות מהלכות", הכוללת תשע פרקים המלווים נשים אמריקאיות בשעות האחרונות שלפני הוצאתן להורג[12], הסדרה עובדה אחר כך לסרט קולנוע, שיצא לאקרנים ב-2022[13].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הגר בן-אשר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר למנויים בלבד שי פוגלמן, ינאי יחיאל, עניני פנים - הגר בן־אשר - במאית, תסריטאית ושחקנית, בת 39. גרה בתל אביב עם בעלה שחר סגל, באתר הארץ, 21 ביוני 2018
  2. ^ נירית אנדרמן, ציפי שוחט, הסרט "ג'וליה מיה" הוא הזוכה בפסטיבל חיפה, באתר הארץ, 4 באוקטובר 2007
  3. ^ רותה קופפר, דיכאון נוח מדי, באתר הארץ, 18 ביוני 2008
  4. ^ מיה סלע, רביעיית רן: הפקת מקור בלי שמץ של מקוריות, באתר הארץ, 2 בפברואר 2010
  5. ^ אורון שמיר, עכבר העיר, "חיותה וברל": שני שליש יצירת מופת, באתר הארץ, 20 בספטמבר 2012
  6. ^ נירית אנדרמן, שתי נשים, פרס אחד, באתר הארץ, 10 בספטמבר 2007
  7. ^ רותה קופפר, לחיות את חייה, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2008
  8. ^ נירית אנדרמן, על הסט של של "הנותנת": סרטה החדש של הגר בן אשר, באתר הארץ, 5 ביולי 2010
  9. ^ אתר למנויים בלבד אורי קליין, "הפורצת": לא עוד דרמה חברתית ישראלית על צעירה מבודדת ותלושה, באתר הארץ, 21 בנובמבר 2017
    לירון שמם, ‏הדבר החמוד הבא: ליהי קורנובסקי, באתר ‏מאקו‏, 11 בדצמבר 2014
  10. ^ אתר למנויים בלבד אורון שמיר, הקהל בכה, הביקורת התפעלה: הצלחה לסרטה של הגר בן אשר בפסטיבל טרייבקה, באתר הארץ, 1 במאי 2018
  11. ^ אתר למנויים בלבד אורון שמיר, עכבר העיר, "הפורצת": התפרצות מהפנטת של קולנוע, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2017
  12. ^ אתר למנויים בלבד נירית אנדרמן, הפריצה של הגר בן אשר לחו"ל עוברת באגף הנידונות למוות, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2017
  13. ^ ביקורות:
    יעל שוב, ‏למה מי מתה: הסרט האמריקאי של הגר בן-אשר הוא חוויה יחודית, באתר "Time Out ישראל", 22 במרץ 2022
    אתר למנויים בלבד נועה לימונה, "נשים מתות מהלכות" הוא יותר מסרט פוליטי. הוא סרט על אלוהים, באתר הארץ, 7 באפריל 2022
    תומר קמרלינג, ‏על החיים ועל המוות, באתר ‏מאקו‏, 24 במרץ 2022