רויטל בן-אשר פרץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רויטל בן-אשר פרץ
לידה 29 ביוני 1969 (בת 54)
הוד השרון, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב (1995) עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה פיסול עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס האמן הצעיר (1999) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רויטל בן–אשר פרץ (נולדה ב-29 ביוני 1969) היא אוצרת, אמנית ופעילת ציבור ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחתה וצעירותה

רויטל בן–אשר נולדה וגדלה בהוד השרון. כילדה הייתה ספורטאית מצטיינת זוכת אליפויות בשחייה, ריצות קצרות וריצות 2,000 מטר; בצה"ל שירתה כמדריכת כושר קרבי. אביה, דוד בן-אשר, אל"ם במיל. היה ראש מחלקת כושר קרבי בצה"ל וכיום עיתונאי באזור השרון. אימה, תורית, עבדה עם ילדים אוטיסטיים, כיום בפנסיה. לרויטל אח ואחות: אורי בן אשר, עורך דין והגר בן אשר, במאית קולנוע.

רויטל בן–אשר למדה צורפות במכון הטכנולוגי, ירושלים (1990-1989). בוגרת תואר ראשון במחלקה לעיצוב קרמי בבצלאל (1995-1991). בשנים 1995–2005 הייתה פעילה כאמנית, הציגה שלוש תערוכות יחיד וזכתה בפרסים.

אוצרות ופרפורמנס

ב-1998 החלה לעסוק באוצרות, עת שימשה כאוצרת תערוכות ראשית של משרד החינוך במוזיאון תל אביב.

חלק גדול מהתערוכות שבן–אשר פרץ אוצרת הן פרי עבודה ומחקר של מספר שנים, שותפים ויוצרים בהן גם אנשים שאינם אמנים והן נערכות בשיתוף מומחים לנושא התערוכה. ב"פרא אציל" האמנים היו מחוסרי דיור בעלי עבר פלילי משכונת שפירא בדרום תל אביב. "נעלי עקב בחול" במוזיאון פתח תקווה לאמנות עסקה בסחר בנשים בישראל, פרויקט חברתי המשלב עבודה עם אמנים ועם נשים קורבנות סחר. "מוזיאון הטבע" במוזיאון פתח-תקווה לאמנות הציגה טבע בלבוש אמנותי, בה יצרו אמנים ומפחלצים והיא התבצעה בייעוץ מדענים. "אוצרים בע"מ" במוזיאון פתח-תקווה לאמנות עסקה ביחסים בין האוצרים לאמנים ובמעמד האוצר כיום. "חמור" בבית בנימיני עסקה במצב החמור של הקרמיקה בשיח האמנותי העכשווי ובמאבק של מרבית בוגרי לימודי הקרמיקה להציג בתערוכות ולקנות להם מעמד בעולם האמנות. "סביבות עבודה" בביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו, מוזיאון תל אביב לאמנות התיקה עסקים משפחתיים, מבנים וסביבות עבודה לחלל המוזיאון והעניקה להם צביון אמנותי.

גדעון עפרת:[1]

"אוצרים חדשים" ? ספק רב אם ראוי להגדיר את המגזר החברתי הזה כיחידה בעלת זהות משותפת, שלא לומר בעלת מסר עיוני כלשהו.. רק בנדיר תאתרו בין ה"חדשים" כאריזמה אוצרותית (דוגמת רויטל בן-אשר פרץ, המציעה מושגי זמן ותהליכי עבודה אוצרותיים שלא הכרנו כמותם)."

בשנת 2017 העלתה את "פרוטקטיב אדג'" פרויקט שיתופי של מיצב, וידאו ופרפורמנס; הפרויקט הועלה בגלריה שלוש ויריד צבע טרי (2018) והציג קרוב לשלושים מופעים. בפרויקט שותפים האמנית מיכל שמיר, הכוריאוגרף סהר עזימי ואמן הווידאו יואב כהן, בן-אשר פרץ מתפקדת בו כפרפורמרית. במסגרת הפרויקט, כמחאה על סגירת מוסדות התרבות בתקופת הקורונה, ישנה הקבוצה על במות תיאטרון הקאמרי, האופרה הישראלית, ספריית בית אריאלה ובמוזיאון תל אביב.[2][3][4][5][6] [7]

באוגוסט 2020 החלה להגיש פינה בשם: "אז בואו נדבר תרבות" בתוכנית "פותחים יום" בערוץ 13.

פעילות ציבורית

בשנים 1996–2000 ייסדה וריכזה את מגמת האמנות בתיכון רנה קסין בירושלים. ב-2010 הקימה בית ספר ללימודי אמנות למבוגרים בבית האמנים תל אביב, בו היא מלמדת; בוגריו מציגים תערוכה שנתית בבית האמנים. מ-2012 מעבירה קורסי הנחיה לאמנים בבית בנימיני. הרצתה בבצלאל, שנקר, סדנת אמני הקיבוץ, בית בנימיני, מכללת ספיר, מכללת אורנים, המכללה לאמנות יפו, אוניברסיטת בר-אילן, סמינר הקיבוצים והמדרשה לאמנות.

ב-2019 מונתה בן–אשר פרץ לתפקיד יועצת ראש העיר (רון חולדאי) לאמנות. היא מחזיקת תיק התרבות. במסגרת תפקידה היא פועלת למיסוד אזור קריית המלאכה שבדרום תל אביב כמתחם אמנים משגשג.[8] כנציגת ציבור "תל אביב אחת" ברשימה של רון חולדאי, מועצת עיריית תל אביב-יפו. חברת דירקטוריון בגופים הבאים: אופרה הישראלית; המכון למחזאות ישראלית על שם חנוך לוין; עמותת הכוריאוגרפים; תיאטרון הקאמרי (שופטת בוועדת פרס שחקן ובמאי השנה); בית האמנים, תל אביב-יפו; בית ליבלינג, מרכז העיר הלבנה; בן-אשר פרץ חברה בוועדה הציבורית של להקת "בת שבע". היא חברת המדור לאמנות פלסטית, משרד התרבות; דוברת משרד התיירות לאמנות פלאסטית; הוועד המנהל של עמותת אמנים יוצרים בישראל; שותפה בצוות ניסוח החזון התרבותי של העיר תל אביב-יפו וחברה במועצה הציבורית של שביל העצמאות, תל אביב-יפו. שופטת ביריד צבע טרי. שופטת בוועדות פרסי אמנות, עיצוב ומחול של משרד התרבות. היא יושבת ראש סניף תל אביב-יפו של הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו. חברת הוועד המנהל של מוזיאון פתח תקווה לאמנות. יוזמת ומקימת פרויקט "האוצר" - מחסן מחזור לאמנים ויוצרים.[9] מובילה ומנהלת את תחום המדיניות לזכויות האמן בקרן פלומס, בשיתוף איגוד האמנים הפלסטיים.[10]

חיים אישיים

רויטל בן–אשר פרץ נשואה למיקי פרץ, מעצב תעשייתי, בעל חברת studio P.K, אחיו התאום של האמן רפי פרץ, מתגוררת בשכונת שפירא, תל אביב ואם לשלושה ילדים.[11]

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות שאצרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1998 – אוצרת תערוכות ראשית של משרד החינוך במוזיאון תל אביב.
  • 2003 – "נקודות צבירה", הסדנה לאמנות רמת אליהו.
  • 2003 – "אוטומטה", הסדנה לאמנות רמת אליהו.
  • 2003 – "פרא אציל", הסדנה לאמנות רמת אליהו.
  • 2003 – "אוטוביוגרפיה מטופלת", הסדנה לאמנות רמת אליהו.
  • 2005 - "נעלי עקב בחול", מוזיאון פתח תקווה לאמנות.
  • 2005-6 - "גופן עירוני", הסדנה לאמנות רמת אליהו.
  • 2008-9 – אוצרת בסדנה לאמנות רמת אליהו (ראשון לציון) את הפרויקט האתיופי והתערוכה "גדגדה"- קיר.
  • 2008-9 - תערוכת סוף שנה של סדנת אמני הקיבוץ.
  • 2009 - "מוזיאון הטבע", מוזיאון פתח-תקווה לאמנות.
  • 2010 - "המעבר בתעלות הדמע תקין", תערוכתה של נועה צדקה, גלריית דולינגר, תל אביב.
  • 2015 - "סביבות עבודה", ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו, מוזיאון תל אביב לאמנות.
  • 2013-14 - "אני עוד אציג", תערוכת סוף שנה לתלמידי הסטודיו, בית האמנים, תל אביב.
  • 2012 - "חמור", בית בנימיני, המרכז לקרמיקה עכשווית.
  • 2012 - תערוכת "סופשנה" לתלמידי הסטודיו, בית האמנים, תל אביב.
  • 2010 - תערוכת סוף שנה לתלמידי הסטודיו, בית האמנים, תל אביב.
  • 2011 - "אוצרים בע"מ", מוזיאון פתח תקווה לאמנות.
  • 2011 – התערוכה "הליכה על שתיים" של הילה בן ארי ואוריאל מירון, גלריה 39.
  • 2015-16 - התערוכה השנתית של הסטודיו, בית האמנים, תל אביב.
  • 2016 - "מודבק ברוק", תערוכת יחיד לנעמה אופנהיים, בית האמנים, תל אביב.
  • 2016-17 - "השתלמות באמנות", התערוכה השנתית של הסטודיו, בית האמנים, תל אביב.
  • 2017-18 - "הגיל והתרגיל", התערוכה השנתית של תלמידי הסטודיו של רויטל בן-אשר פרץ, בית האמנים, תל אביב.
  • 2019 - ״בית לאמנים״, התערוכה השנתית של תלמידי הסטודיו של רויטל בן-אשר פרץ, בית האמנים, תל אביב.
  • 2019 - ״העולם על פי ולרי״, תערוכתו של ולרי בוקובסקי, בית האמנים, תל אביב. (אצרה ביחד עם רעות פרסטר).
  • יוני 2021 - אוצרת תערוכת הקבע ובין מקימי בית קפה בתל אביב לזכרו של אסי דיין: "מפגש אסי".[12][13][14][15]
  • יוני 2021 - "נושא אישי", בית האמנים תל אביב, מקבץ של 30 תערוכות יחיד.

תערוכות יחיד כאמנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1995 - "בשר טרי", גלריית שלוש שלושים, ת"א.
  • 1996 - "שבריר", גלריית אנטיאה, ירושלים.
  • 2000 - "חבלי מורינגה", מוזיאון בית כהנא, רמת גן. צילום ופיסול.

תערוכות קבוצתיות כאמנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבות על הפרויקט "פרוטקטיב אדג'":

כתבות על התערוכה "סביבות עבודה":

כתבות על התערוכה "חמור":

כתבות על התערוכה "אוצרים בע"מ":

כתבות על התערוכה "מוזיאון הטבע":

כתבות על התערוכה "נעלי עקב בחול, סחר נשים בישראל":

כתבות על תערוכות הסדנה לאמנות ברמת-אליהו:

כתבה על התערוכה ״בית לאמנים״:

כתבה על התערוכה ״העולם על פי ולרי״:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עפרת גדעון. אמנות מינורית: אמנות בישראל בשחר שנות האלפיים, הוצאת אמנות ישראלית, ירושלים, תש"ע 2010, עמ' 25.
  2. ^ חגית פלג רותם, ארט בי אנד בי: להעיר את התרבות מהתרדמת, באתר פורטפוליו, 7 בנובמבר 2020
  3. ^ בוקר טוב ישראל, גלי צה"ל
  4. ^ בילוי היום, גלי צה"ל
  5. ^ חדשות ערוץ 13
  6. ^ רעות ברנע, מחאת האמנים הישנים באולמות התרבות הריקים, באתר כלכליסט, 12 בנובמבר 2020
  7. ^ אינה טוקר, רן בוקר ויובל פלוטקין, "כל הפגנה היא מסיבה, וכל מסיבה היא הפגנה": עולם התרבות הופך את המחאה לבמה, באתר ynet, 11 בנובמבר 2020
  8. ^ ניצן צבי כהן ויונתן בלום, ‏הקסם של בעלי המלאכה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 26 במאי 2022
  9. ^ שלי בן זאב זוס, ‏כך הזבל של עיריית תל-אביב הפך לאוצר, באתר ‏מאקו‏, 2 בינואר 2023
  10. ^ גאות לבשר על שת"פ אסטרטגי של האיגוד עם קרן פלומס לאמנות, איגוד האמנים הפלסטיים, 8 בדצמבר 2022
  11. ^ אתר למנויים בלבד ענת לב-אדלר, אחת על אחת, באתר "ידיעות אחרונות", 24 בינואר 2023
  12. ^ אתר למנויים בלבד רוני קשמין, מפגש אסי: היכל שכולו קודש לזכרו של אסי דיין נפתח היום עם אוכל מצוין, באתר הארץ, 29 ביוני 2021
  13. ^ תיקי גולן, בית קפה חדש לזכרו של אסי דיין נפתח בתל אביב, באתר ynet, 29 ביוני 2021
  14. ^ המקום שהיה חסר לנו: קפה תרבות חדש לזכר אסי דיין, באתר טיים אאוט, 1 ביוני 2021
  15. ^ מאיה נחום שחל, "בקפה הזה פוגשים את אסי היפה ואסי המכוער", באתר כלכליסט, 28 ביוני 2021