הדומה העירונית של סנקט פטרבורג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Coat of Arms of St Petersburg proposal large (XIX century).png
בניין הדומה העירונית בשדרות נבסקי. 1890.
הדומה העירונית בשנת 1896.

הדומה העירונית של סנקט פטרבורגרוסית: Санкт-Петербургская Городская дума, או Петербургская городская дума) — היה גוף הניהול של השלטון המוניציפלי בסנקט פטרבורג, עיר הבירה של האימפריה הרוסית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדומה העירונית הוקמה בשנת 1786 על פי החלטת יקתרינה השנייה. הדומה הייתה אחראית על הכלכלה של העיר, מיסים, מסחר, הענקת טיפול רפואי, חינוך, וכו'. החלטות הדומה העירונית אושרו לאחר מכן על ידי המושל הכללי, משנת 1871 — ראש העיר.

הדומה העירונית תפקדה הן כגוף מחוקק והם כגוף ניהול העיר. ב-1798, פאבל הראשון ביטל את הדומה העירונית והחליף אותה בעירייה. ברם, בשנת 1802, הדומה העירונית הושבה על כנה.

על פי תקנות העיר משנת 1846 הדומה הורכבה מ-12 חברים וחברי אחד "מן הכס" (נציג של המשפחה הקיסרית). בשנים 1863-1917 הדומה העירונית נהגה להוציא לאור כתב עת בשם "ידיעות הדומה העירונית של סנקט פטרבורג" (מ-1914 — "ידיעות הדומה העירונית של פטרוגרד").

על פי תקנות 1870 הדומה העירונית הייתה חסרת מעמדות. בשנת 1873, הגוף המנהל הפך למועצת העיר בראשות יו"ר הדומה העירונית. ב-1903 קטן כוחה של הדומה והעירייה הגדילה את כוחה ושלטה בה; מה-8 ביוני 1903 הוקם תפקיד יושב ראש הדומה העירונית — ואלה מי שכיהנו בתפקיד: פיוטר פאבלוביץ' דורנובו (1904-1905), מיכאיל קראסובסקי (1906), אלכסיי אלכסנדרוביץ' ברובינסקי (1907-1908), סרגיי אונקובסקי (1909-1911), דמיטרי קאזיצין (1912-1913), סרגיי איבנוב (1914-1916), סרגיי חודקוב. (1917).

אחרי מהפכת פברואר 1917, הדומה העירונית הוחלפה בדומה המרכזית. בנובמבר 1917, על פי צו הסובנארקום הדומה פורקה, הוכרזו בחירות חדשות. נבחר 200 חברים, מתוכם 188 בולשביקים. ליושב ראש נבחר מיכאיל קלינין.

באפריל 1918, מועצת העיר אימצה החלטה לפירוק הדומה העירונית. בספטמבר 1918, זו בוטלה, השלטון המקומי עבר לאחריות סובייט פטרוגרד.

מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1786-1918 הדומה העירונית שכנה בבניין הדומה העירונית שממוקם על נייבסקי פרוספקט 33/1 (הבניין נבנה בשנים 1784-1887 על ידי האדריכל. ד פרארי). בשנים 1799-1804 נבנה מגדל (בעיצובו של גא'קומו פרארי), אשר הפך לאחד מציוני הדרך האדריכליים בנייבסקי פרוספקט. המגדל שימש בשנים 1830-1850 כתחנה לטלגרף אופטי, בשנים 1850-1920 — שימש כתחנת כיבוי אש. בשנים 1847-1852, המבנה נבנה מחדש (בעיצוב האדריכלים נ. א. יפימוב, ול. ל. בונשטדט), בשנים 1913-1914 נוספו שתי קומות (בתכנון האדריכל א. ו. קנל).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]