כנסיית צ'סמה

כנסיית יוחנן המטביל הקדוש בארמון צ'סמה
כנסיית צ'סמה
כנסיית צ'סמה
מידע כללי
סוג כנסייה
על שם יוחנן המטביל עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום סנקט פטרבורג
מדינה רוסיהרוסיה רוסיה
מייסדים יקטרינה השנייה, קיסרית רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם נצרות פרבוסלאבית
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה 17771780 (כ־3 שנים)
תאריך פתיחה רשמי 1777 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל יורי פלטן
סגנון אדריכלי נאו-גותיקה
קואורדינטות 59°51′25″N 30°19′51″E / 59.856947222222°N 30.330838888889°E / 59.856947222222; 30.330838888889
chesma.spb.ru
(למפת סנקט פטרבורג רגילה)
Spb-locator.svg
 
כנסיית צ'סמה
כנסיית צ'סמה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

כנסיית צ'סמה (רוסית: Чесменская церковь) או בשמה המלא כנסיית יוחנן המטביל הקדוש בארמון צ'סמה (נקראת גם כנסיית המולד של יוחנן המטביל) היא כנסייה רוסית אורתודוקסית בעיר סנט פטרסבורג, רוסיה. הכנסייה נבנתה בשנת 1780 על ידי האדריכל הרוסי יורי פלטן, בהוראתה של הצארית יקטרינה הגדולה בסמוך לארמון צ'סמה בין סנט פטרבורג וצארסקויה סלו.

הכנסייה נבנתה ככנסיית זיכרון לציון עשור לניצחון של רוסיה על הכוחות הטורקיים בקרב צ'סמה שהתרחש בשנת 1770 בים האגאי כחלק ממלחמת רוסיה-טורקיה בשנים 1768–1774, למרות נחיתות מספרית רוסית. המבנה ניזוק קשות במהלך המצור על לנינגרד ושוחזר ב-1946.

הכנסייה (והארמון שעל ידה) הם דוגמה לאדריכלות הנאו-גותית המוקדמת ביותר באזור סנט פטרסבורג[1] ונחשבת על ידי רבים לאחת הכנסיות המרשימות ביותר של התחייה הגותית באדריכלות הכנסייה הרוסית.

שמה הרשמי של הכנסייה הוא "כנסיית הולדתו של יוחנן המטביל הקדוש" מאחר שנחנכה ביום הולדתו של יוחנן המטביל. מכיוון שהיא נבנתה לזכרו של קרב צ'סמה בו ניצחו הרוסים בשנת 1770, הכנסייה ידועה גם בשם "כנסיית צ'סמה".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנסייה נבנתה בין השנים 1777 ל-1780 ובהנחת אבן הפינה של הכנסייה נכח מלך מלך שוודיה גוסטב השלישי. הקיסרית יקטרינה השנייה בחרה באתר זה מאחר שבו היא קיבלה את החדשות על הניצחון הרוסי על הטורקים. יוסף השני, קיסר הרומאים הקדושה, נכח אף הוא בטקס הקידוש של הכנסייה.[1]

לאחר מהפכת אוקטובר, הפך אזור הכנסייה למחנה עבודה. [2] בשנת 1923, נסגרה הכנסייה ושימשה כמחסן ירקות. בזמן מלחמת העולם השנייה והמצור על לנינגרד בין השנים 1941 ל-1945, ספגה הכנסייה נזק רב.

בשנים 1970–1975, המבנה שוחזר במלואו ובשנת 1977 נחנכה הכנסייה כמוזיאון הנצחה לקרב צ'סמה. השליטה הדתית הוחזרה לכנסייה הרוסית האורתודוקסית רק בשנת 1991, עם פירוק ברית המועצות, ומאז מתקיימים בכנסייה תפילות באופן קבוע.

ארונו של רספוטין הונח בכנסייה לפני קבורתו בצארסקויה סלו בשנת 1916. האזור סביב הכנסייה שימש גם כמקום קבורתם של גיבורי מלחמה במהלך המצור על לנינגרד. בית הקברות הסמוך מכונה "בית הקברות של ותיקי מלחמת צ'מנסקו", ומכיל קברים ללא שם המתוארכים לשנים 1812 עד 1944.

אדריכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבט מקרוב על הכנסייה

הכנסייה, הבנויה בסגנון התחייה גותית, פונה לכיוון דרום-מערב. חיפוי הכנסייה בולט בשל צבעיו ורוד ולבן, והיא נראית מרחוק כמו "עוגת עשויה ממתקים, עם פסים לבנים ארוכים ואנכיים המעניקים את הרושם שהיא עולה ישר מעלה מהאדמה כמו תעתוע".[3][4] הכנסייה נבנתה על ידי יורי פלטן שהיה אדריכל החצר של יקטרינה הגדולה.

ההשראה לאימוץ סגנון האדריכלות הפסאודו-גותי הייתה סמל ל"אקזוטיות של האדריכלות הטורקית אך גם שיקפה את האנגלומניה שהשפיעה באופן משמעותי על עיצוב ארמונותיה של קתרין והפארקים הסובבים אותם". בעוד ארמון צ'סמה נבנה על קווים אלו, גם כנסיית יוחנן המטביל נבנתה בסגנון דומה. סגנון זה שהוצג בתקופתה של קתרין הגיע לאופנה ברוסיה גם במאות שלאחר מכן.[5] נאמר גם שהבחירה בסגנון האדריכלות של התחייה הגותית מעידה על "ניצחון על סגולות צפוניות עתיקות ברוח הצלבנים ".[6]

לכנסייה פריסה בצורה של ארבעה גלילים למחצה עם קמרונות חביתיים, בצורת "קאטרפויל" (עלה המורכב מארבעה עלעלים), שמעליהם מעליו נבנו גימורים, צריחים וחלונות, במיזוג של מוטיבים גותיים ונאו-גותיים. עיצוב זה היה נפוץ בסוף המאה ה-17 בכנסיות פרטיות רבות והסגנון נודע כ"בארוק של מוסקבה".

מעל שער הכניסה לכנסייה, חלון רוזטה נאו-גותי ומעליו חלון עגול. בפורטל הכניסה ניצבים פסלים של מלאכים. המגדל הראשי וארבעת המגדלים הקטנים בעלי כיפות קטנות, שהחליפו את כיפות הבצל המסורתיות הנפוצות באדריכלות הכנסייתית הרוסית.

פנים הכנסייה, שכלל במקור איקונות רבות, נהרס בשריפה ב-1930. עם זאת, עם שיפוץ הכנסייה לאחר מלחמת העולם השנייה, שוחזר החלל הפנימי.[7] אחת מהאיקונות מתארת את הגעתו של ישו לנצרת.

בית הקברות לווטרנים והכנסייה ברקע

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 "The later history of the Green Frog Service". State Hermitage Museum. 2006. אורכב מ-המקור ב-5 באוקטובר 2013. נבדק ב-9 בפברואר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Church of the Birth of St. John the Baptist (Chesme Church), St. Petersburg, Russia".
  3. ^ "Church of the Birth of St. John the Baptist (Chesme Church)". Saint-petersburg.com. נבדק ב-5 בפברואר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Masters, Tom (באפריל 2005). St Petersburg. Lonely Planet. p. 119. ISBN 978-1-74104-169-9. {{cite book}}: (עזרה)
  5. ^ Brumfield, William Craft (1997). Landmarks of Russian architecture: a photographic survey. Gordon and Breach. p. 171. ISBN 978-90-5699-536-2.
  6. ^ Hayden, Peter (2005). Russian parks and gardens. frances lincoln ltd. p. 85. ISBN 978-0-7112-2430-8.
  7. ^ "La chiesa: Chesmenskaja". Intours.com. נבדק ב-7 בפברואר 2011. {{cite web}}: (עזרה)