דייגו סימאונה

דייגו סימאונה
Diego Simeone

סימאונה, 2019
מידע אישי
לידה	[28 באפריל]] [1970]] (בן 53) בואנוס איירס שבארגנטינה
שם מלא	דייגו פבלו סימאונה
גובה	1.77 מטר
עמדה	קשר אחורי
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1987–1990 1990 - 1992 1992 - 1994 1994 - 1997 1997 - 1999 1999 - 2003 2003 - 2005 2005 - 2006 ולס סארספילד פיזה סביליה אתלטיקו מדריד אינטר מילאנו לאציו אתלטיקו מדריד ראסינג קלוב 76 (14) 55 (6) 64 (12) 98 (21) 57 (12) 91 (16) 36 (2) 37 (3)
נבחרת לאומית כשחקן
1988–2002 ארגנטינה 106 (11)
קבוצות כמאמן
2006 2006 - 2007 2007 - 2008 2009–2010 2011 2011 2011 - ראסינג קלוב אסטודיאנטס לה פלאטה ריבר פלייט סן לורנסו קטאניה ראסינג קלוב אתלטיקו מדריד
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

דייגו פבלו סימאונה (בספרדית: Diego Pablo Simeone; נולד ב-28 באפריל 1970 בבואנוס איירס, ארגנטינה) הוא כדורגלן עבר ומאמן כדורגל ארגנטינאי. לסימאונה 106 הופעות בנבחרת ארגנטינה ועד 2007 החזיק בשיא ההופעות בנבחרתו. סימאונה היה ידוע בסגנון משחקו הקשוח ומכונה צ'ולו (Cholo). כיום הוא מאמן את אתלטיקו מדריד. בנו הוא הכדורגלן ג'ובאני סימאונה.

סימאונה הוא המאמן הלא ספרדי עם הכי הרבה ניצחונות ליגה בלה ליגה.

קריירה

כשחקן כדורגל

סימאונה החל את הקריירה בקבוצת ולז סרספילד ב-1987, בה שיחק שלוש שנים ועבר לקבוצת פיזה האיטלקית, אחרי שנתיים בשורות הקבוצה האיטלקית, עבר סימאונה לסביליה בה שיחק שנתיים.

בקיץ 1994, אחרי שהופיע במדי ארגנטינה במונדיאל שנערך בארצות הברית, עבר לאתלטיקו מדריד, אחת מקבוצות הפאר של ספרד. במדריד הפך סימאונה לאחד השחקנים החשובים של הקבוצה ולאהוב הקהל. סימאונה זכה יחד עם הקבוצה ב"דאבל" (אליפות וגביע בעונה אחת) ב-1996.

בקיץ 1997 עבר לאינטר מילאנו, למרות חוסר ההצלחה של המועדון, היה סימאונה מהשחקנים הבודדים שהציגו יכולת טובה, הוא זכה עם הקבוצה בגביע אופ"א ב-1998 ועבר כעבור שנה ללאציו, אז אחת הקבוצות העשירות והטובות באיטליה, יחד עם חבריו הארגנטינאים חואן סבסטיאן ורון והרנן קרספו, סייע סימאונה לקבוצה לזכות ב"דאבל" בשנת 2000, שנה קודם לכן זכתה הקבוצה בסופר קאפ האירופי.

בשנת 2003 הוא חזר לאתלטיקו מדריד ושיחק בשורותיה עונה וחצי נוספת בטרם החליט לחזור לארגנטינה וחתם בקבוצת ראסינג קלוב, אחרי שהקבוצה נקלעה לקשיים והתדרדרה לתחתית, הציעה לו ההנהלה את תפקיד מאמן הקבוצה.

הנבחרת הלאומית

סימאונה הופיע ב-106 משחקים במדי נבחרת ארגנטינה מאז ערך את הופעת הבכורה שלו ביולי 1988 במשחק מול אוסטרליה וכבש 11 שערים. עד 7 בפברואר 2007 הוא החזיק בשיא ההופעות בנבחרת הארנטינאית, אז נשבר השיא על ידי רוברטו אז'אלה (כיום מחזיק בשיא ליאו מסי). הוא הופיע במונדיאל 1994, מונדיאל 1998 ובמונדיאל 2002. בנוסף, הוא זכה עם הנבחרת פעמיים בגביע הקופה אמריקה (1991, 1993), בגביע הקונפדרציות ב-1992 וכן במדליית הכסף באולימפיאדת אטלנטה (1996). המשחק המפורסם ביותר בו הופיע במדי הנבחרת היה במשחק שמינית הגמר מול אנגליה במונדיאל 1998 לאחר שגרם להרחקתו של דייוויד בקהאם.

קריירה כמאמן

סימאונה ערך את משחקו האחרון כשחקן ב-17 בפברואר 2006 ומונה כמאמן ראסינג קלוב בה שיחק. סימאונה הצליח לשקם את הקבוצה ולסיים את העונה בצורה מכובדת. סימאונה עזב את תפקידו כמאמן ראסינג קלוב לאחר שהנהלת הקבוצה התחלפה וב-18 במאי 2006 מונה כמאמן אסטודיאנטס לה פלאטה. לקבוצה חזר בינתיים חואן סבסטיאן ורון ויחד עם שחקנים צעירים מוכשרים כדוגמת מריאנו פאבונה וחוסה סוסה הציגה הקבוצה יכולת מצוינת והצליחה להדביק פער גדול מהמוליכה בוקה ג'וניורס ולסיים את העונה עם אותו מספר נקודות. כחלק מחוקי ליגת העל הארגנטינאית נערך משחק אליפות שהתקיים ב-13 בדצמבר 2006 ואסטודיאנטס ניצחה במשחק וזכתה באליפות הראשונה שלה אחרי 23 שנים. הוא נבחר על ידי העיתון 'אולה' (Ole) כמאמן הטוב ביותר בארגנטינה לשנת 2006.

בדצמבר 2007 מונה סימאונה כמאמנה של ריבר פלייט, ענקית הכדורגל הארגנטינאי שמצויה הייתה בקשיים מזה תקופה ארוכה, במקומו של דניאל פסארלה. כבר בעונתו הראשונה בקבוצה הוביל סימאונה את הקבוצה לזכייה באליפות הקלאסורה לשנת 2008. עם זאת, הוא נכשל לשחזר את הצלחת הקבוצה בטורניר האפרטורה של אותה שנה, והתפטר מתפקידו ב-7 בנובמבר 2008 אחרי שקבוצתו התדרדרה למקום האחרון בליגה והודחה בשלב רבע גמר גביע סודאמריקנה.

אחרי התפטרותו של אלפיו באסילה מתפקיד מאמן הנבחרת הלאומית, נחשב סימאונה לאחד המועמדים המובילים לקבל את התפקיד אך לבסוף החליטה התאחדות הכדורגל הארגנטינאית לבחור בדייגו מראדונה.

ב-23 בדצמבר 2011 מונה למאמן אתלטיקו מדריד. תחת הדרכתו זכתה הקבוצה בליגה האירופית בעונת 2011/12, לאחר ניצחון במשחק הגמר 3-0 על אתלטיק בילבאו, בסופר קאפ האירופאי ב-2012 ובגביע המלך הספרדי בעונת 2012/13. בשנת 2014 הוביל את אתלטיקו מדריד לגמר ליגת האלופות וכשל לזכות בתואר, אך הוא זכה איתה בלה ליגה ובסופר קאפ הספרדי לאחר שגברה על יריבתה העירונית ריאל מדריד. בשנת 2016 הגיע עם קבוצתו עד לגמר ליגת האלופות, אך שוב כשל בניסיון לזכות בתואר לאחר שהפסיד לריאל מדריד בבעיטות הכרעה לאחר תיקו 1-1 בתום הזמן החוקי וההארכה.

תארים

כשחקן

אתלטיקו מדריד

• אליפות ספרד: 1995/1996
• גביע המלך הספרדי: 1995/1996

אינטר מילאנו

• גביע אופ"א: 1997/1998

לאציו

• אליפות איטליה: 1999/2000
• הגביע האיטלקי: 1999/2000
• הסופר קאפ האיטלקי: 2000
• הסופר קאפ האירופי: 1999

נבחרת ארגנטינה

• קופה אמריקה (2): 1991, 1993
• גביע הקונפדרציות: 1992
• גביע ארטמיו פרנקי: 1993

כמאמן

אסטודיאנטס לה פלאטה

• אליפות ארגנטינה: 2006 (אפרטורה)

ריבר פלייט

• אליפות ארגנטינה: 2008 (קלאוסורה)

אתלטיקו מדריד

• אליפות ספרד (2): 2013/2014, 2020/2021
• הליגה האירופית (2): 2011/2012, 2017/2018
• הסופר קאפ האירופי (2): 2012, 2018
• גביע המלך הספרדי: 2012/2013
• הסופר קאפ הספרדי: 2014

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דייגו סימאונה בוויקישיתוף

• דייגו סימאונה, ברשת החברתית טוויטר
• פרופיל, באתר Transfermarkt
• פרופיל, באתר BDFutbol
• פרופיל, באתר WorldFootball.net
• פרופיל, באתר National Football Teams
• פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
• פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
• פרופיל המאמן באתר BDFutbol
• תומר גנור, דייגו סימאונה: המאמן עם הסכין בין השיניים, באתר ynet, 20 בספטמבר 2012

הרכבי נבחרת ארגנטינה

נבחרת ארגנטינה – קופה אמריקה 1991 (מקום ראשון) 1 גויקוצ'אה • 2 ואסקס • 3 אנריקה • 4 בסואלדו • 5 אסטרדה • 6 רוג'רי • 7 קאניג'ה • 8 פרנקו • 9 בטיסטוטה • 10 סימאונה • 11 לאטורה • 12 לנארי • 13 גמבואה • 14 קרביוטו • 15 אלטמירנו • 16 גרסיה • 17 ספאטה • 18 מדינה בז'ו • 19 מואמד • 20 רודריגס • 21 ג'ונטה • 22 קנסלריץ' • מאמן: באסילה נבחרת ארגנטינה – קופה אמריקה 1993 (מקום ראשון) 1 גויקוצ'אה • 2 ואסקס • 3 אלטמירנו • 4 פ. בסואלדו • 5 רדונדו • 6 רוג'רי • 7 מדינה בז'ו • 8 פרנקו (ח. בסואלדו) • 9 בטיסטוטה • 10 סימאונה • 11 גורוסיטו • 12 איסלאס • 13 קאסרס • 14 קרביוטו • 15 בורלי • 16 גרסיה • 17 ספאטה • 18 אקוסטה • 19 סאמורה • 20 רודריגס • 21 סקופוני • 22 מאנקוסו • מאמן: באסילה נבחרת ארגנטינה – מונדיאל 1994 1 גויקוצ'אה • 2 ואסקס • 3 צ'אמוט • 4 סנסיני • 5 רדונדו • 6 רוג'רי • 7 קאניג'ה • 8 בסואלדו • 9 בטיסטוטה • 10 מראדונה • 11 מדינה בז'ו • 12 איסלאס • 13 קאסרס • 14 סימאונה • 15 בורלי • 16 דיאס • 17 אורטגה • 18 פרס • 19 באלבו • 20 רודריגס • 21 מאנקוסו • 22 סקופוני • מאמן: באסילה נבחרת ארגנטינה – קופה אמריקה 1995 1 קריסטנטה • 2 אז'אלה • 3 צ'אמוט • 4 זאנטי • 5 פרס • 6 קאסרס • 7 באלבו • 8 סימאונה • 9 בטיסטוטה • 10 גז'ארדו • 11 ברטי • 12 בוסיו • 13 אלטמירנו • 14 שורר • 15 פאברי • 16 אסטרדה • 17 אסקודרו • 18 אספינה • 19 אורטגה • 20 אקוסטה • 21 בורלי • 22 בורגוס • מאמן: פסארלה נבחרת ארגנטינה – אולימפיאדת אטלנטה 1996 (מדליית כסף) 1 קבאז'רו • 2 אז'אלה • 3 צ'אמוט • 4 זאנטי • 5 אלמיידה • 6 סנסיני • 7 ק. לופס • 8 סימאונה • 9 קרספו • 10 אורטגה • 11 דלגאדו • 12 מוראלס • 13 בוסיו • 14 פאס • 15 בסדאס • 16 פינדה • 17 ג. לופס • 18 גז'ארדו • מאמן: פסארלה נבחרת ארגנטינה – מונדיאל 1998 1 רואה • 2 אז'אלה • 3 צ'אמוט • 4 פינדה • 5 אלמיידה • 6 סנסיני • 7 ק. לופס • 8 סימאונה • 9 בטיסטוטה • 10 אורטגה • 11 ורון • 12 בורגוס • 13 פאס • 14 ויוואס • 15 אסטרדה • 16 ברטי • 17 קבאז'רו • 18 באלבו • 19 קרספו • 20 גז'ארדו • 21 דלגאדו • 22 זנטי • מאמן: פסארלה נבחרת ארגנטינה – קופה אמריקה 1999 1 בורגוס • 2 אז'אלה • 3 סורין • 4 איבארה • 5 סימאונה • 6 סמואל • 7 בארוס שלוטו • 8 זאנטי • 9 פלרמו • 10 אורטגה • 11 לופס • 12 ביסארי • 13 ויוואס • 14 פוצ'טינו • 15 בריסו • 16 גוגליילמינפייטרו • 17 אוסאין • 18 קניה • 19 קלדרון • 20 איימר • 21 גונסאלס • 22 ריקלמה • מאמן: ביילסה נבחרת ארגנטינה – מונדיאל 2002 1 בורגוס • 2 אז'אלה • 3 סורין • 4 פוצ'טינו • 5 אלמיידה • 6 סמואל • 7 ק. לופס • 8 זנטי • 9 בטיסטוטה • 10 אורטגה • 11 ורון • 12 קבאז'רו • 13 פלסנטה • 14 סימאונה • 15 אוסאין • 16 איימר • 17 ג. לופס • 18 קילי גונסאלס • 19 קרספו • 20 גז'ארדו • 21 קאניג'ה • 22 צ'אמוט • 23 בונאנו • מאמן: ביילסה