שודדי הקאריביים: תיבה של איש מת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שודדי הקאריביים: תיבה של איש מת
Pirates2poster2.jpg
שם מקורי Pirates of the Caribbean: Dead Man's Chest
במאי גור ורבינסקי
מפיק ג'רי ברוקהיימר
תסריטאי טד אליוט
טרי רוסיו
עורך סטיבן ריבקין
קרייג ווד
שחקנים ראשיים ג'וני דפ
אורלנדו בלום
קירה נייטלי
ביל ניי
ג'ק דוונפורט
קווין מקנלי
ג'ונתן פרייס
מוזיקה האנס צימר
צלם דריוז וולסקי
מפיץ חברת וולט דיסני
מדינה ארצות הברית
אולפן Jerry Bruckheimer Films
הקרנת בכורה 7 ביולי 2006
משך הקרנה 151 דקות
שפת הסרט אנגלית
תקציב 225,000,000‏$
הכנסות 1,066,179,725‏$
פרסים פרס אוסקר, פרס סאטורן, פרס באפט"א
סרט קודם שודדי הקאריביים: קללת הפנינה השחורה
סרט הבא שודדי הקאריביים: סוף העולם
דף הסרט ב-IMDb

שודדי הקאריביים: תיבה של איש מתאנגלית: Pirates of the Caribbean: Dead Man's Chest) הוא סרט הרפתקאות-פעולה משנת 2006 שבוים על ידי גור ורבינסקי והופק על ידי ג'רי ברוקהיימר, והוא החלק השני בסדרת סרטי שודדי הקאריביים.

הסרט זכה בפרסים רבים, ביניהם פרס אוסקר (מתוך ארבע מועמדויות), פרס סאטורן ופרס באפט"א בקטגוריית האפקטים המיוחדים בקולנוע, פרס טקס פרסי ה-MTV בקטגוריות הסרט הטוב ביותר וההופעה הטובה ביותר (ג'וני דפ)[1].

הסרט צולם יחד עם הסרט השלישי בסדרה, "שודדי הקאריביים: סוף העולם" ושבר את שיאי ההכנסות בשלושת הימים הראשונים להקרנתו.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת הודו המזרחית הבריטית מגיעה לפורט רויאל, ג'מייקה כדי להרחיב את המונופול שלה באיים הקאריביים ולחסל את הפיראטיות השולטת בימיה. לורד קאטלר בקט מוביל את ההתרחבות, והוא עוצר את אליזבת' סוואן ואת ויליאם טרנר בטרם יזכו להתחתן. הוא מאיים להוציאם להורג, כמו גם את הקומודור לשעבר נורינגטון באשמת סיוע לג'ק ספארו, אולם מציע חנינה לויל אם ירדוף אחר ספארו וישיג את המצפן שברשותו, שמצביע לעבר כל כיוון אליו חפץ מחזיקו.

ביל "אוזן הנעל" טרנר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביל "אוזן-הנעל" טרנר, איש צוותו לשעבר של ג'ק וכעת מלח בספינת הרפאים של דייווי ג'ונס, 'ההולנדי המעופף', מעביר לג'ק סימן כי הגיע הזמן לשלם את חובו לג'ונס. לפני 13 שנה, ג'ונס העלה את "הפנינה השחורה" ממעמקי הים ועשה את ספארו לקפטן הספינה. בתמורה, ג'ק נתן את נשמתו לג'ונס, ועליו לשרת על סיפון הספינה למשך 100 שנה. אם לא יסגיר עצמו לג'ונס - הקרקאן ירדוף אחריו, עכשיו שידו מסומנת ב-"כתם השחור".

תחילת המסע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודיע באיי טורטוגה מוביל את ויל לעבר אי הקניבלים פלגוסטוס היכן שספארו וצוותו נמלטו כדי להתחמק מהקרקאן, אבל נשבו בידי הפלגוסטוס. ויל, ג'ק וכמה מאנשי צוותו נמלטים משוביהם ועורכים מסעם חזרה. ויל מגלה כי ג'ק מחפש אחר מפתח מסוים, וזה מבטיח לתת לו את המצפן בתמורה לעזרתו לחפש אחר המפתח ואת החפץ אשר הוא פותח. הם מבקשים את עזרתה של טיה דאלמה, כוהנת כישוף, שמגלה להם שהמפתח פותח תיבה המכילה את ליבו הפועם של דייווי ג'ונס.

דייווי ג'ונס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ונס הוא דמות מיתית בקרב יורדי ים ופיראטים של השטן השולט בימים ועל שמו הונצח הביטוי האנגלי המתייחס למצולות הים "Davy Jones' locker". הוא נוהג לתקוף ספינות, ולהציע לאלה אשר שרדו את מתקפתו בחירה בין מוות לבין חיי עבדות בספינתו. אלה אשר מסכימים לשרת בספינתו הולכים ונעשים דומים ליצורי ים במהלך השנים. לפי אגדה המתוארת בסרט, התאהב דייווי ג'ונס בעלמה יפהפייה כאשר היה אנושי, אך זו לא החזירה לו אהבה. לכן, מאחר שלא יכול היה לסבול את הסבל שבדחייה, עקר ג'ונס את לבו, נעל אותו בתיבה והחביא אותה באי נידח, ושמר את המפתח על עצמו. באורח פלא, מעשה זה עשה את ג'ונס בן אלמוות כך שהדרך היחידה להרגו היא מציאת התיבה ודקירת לבו. מי ששם ידו על הלב שולט בדייווי ג'ונס, ואי לכך שולט בימים. בשליטתו של ג'ונס יצור דמוי-דיונון ענק, הקראקן - יצור מיתולוגי אשר משמש אותו להטבעת ספינות אויב. צוות 'ההולנדי המעופף' נתקל בג'ק, שמנסה לשאת ולתת סחר חליפין על ויל טרנר במקומו. ג'ונס דורש את נשמותיהם של 100 אנשים תוך שלושה ימים תמורת שחרורו של ג'ק מהעסקה, והוא מחזיק בויל בתור ערבות לכך.

בריחתם של אליזבת' ונורינגטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפורט רויאל, המושל וות'רבי סוואן משחרר את ביתו, אליזבת' סוואן, אשר מאלצת את הלורד בקט באיומי אקדח לחתום על רישיון מלכותי שנועד לגייס את ספארו כחייל פריבטיר. היא מתחפשת לנער ומתחבאת בספינת סוחר העורכת מסעה לכיוון טורטוגה. שם, היא פוגשת בג'ק ואנשי צוותו שמגייסים מלחים בפאב כדי לשלם את חובו, ללא ידיעתם. נורינגטון גם הוא מופיע, ומאשים את ג'ק על לקיחת דרגתו מעליו. הוא מנסה לירות בג'ק ומצית תגרה, אך אליזבת' עוצרת בעדו ומצילה את ג'ק. במזח, ג'ק מגלה לאליזבת' את סוד המצפן, והיא משתמשת בו לגילוי הכיוון שבו התיבה ממוקמת.

באי תיבה הלב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ק, אליזבת' ונורינגטון מוצאים את התיבה על אי טרופי בשם איסלה קרוז, בעוד ויל מצליח להימלט מ"ההולנדי המעופף" בעזרת אביו, ביל "אוזן-הנעל" טרנר, כשבידו המפתח הפותח את התיבה, לאחר שהוא גנב אותו מדייווי ג'ונס. ויל רוצה לדקור את הלב על-מנת לשחרר את אביו מחובו לדייווי ג'ונס, בעוד ג'ק חושש שהקראקן ימשיך לרדוף אחריו לאחר מותו של ג'ונס, ונורינגטון עצמו רוצה את הלב כאמצעי מיקוח תמורת מעמדו בצי המלכותי. קרב חרבות פורץ בין השלושה, אך העניינים מסתבכים כאשר מגיע למקום צוותו של דייווי ג'ונס. בסופו של דבר, נורינגטון נמלט כאשר הלב ומסמך הרישיון בידו, בשעה שצוותו של ג'ונס שמים ידם על התיבה הריקה.

הקרב האחרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

'ההולנדי המעופף' מנהלת מרדף אחרי 'הפנינה השחורה', אולם זו מתחמקת מהם. ג'ונס מזמן את הקראקן. ג'ק מנסה לברוח מהספינה, אולם חוזר להציל את צוותו ופוקד על נטישת הספינה בדיוק לפני שהקראקן מתקיף. אליזבת' מבינה שהקראקן רודף אחרי ג'ק בלבד, לכן היא קושרת אותו במרמה לבסיס התורן. ג'ק מצליח לשחרר את עצמו, אולם הקראקן כבר ניצב מולו, ותוך שליפת חרבו – ג'ק וספינתו שוקעים למצולות הים.

סוף הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

דייווי ג'ונס מצהיר כי חובו של ג'ק שולם, אף על פי שהוא זועם לגלות את התיבה ריקה. נוריגנטון מגיע לפורט רויאל ומוסר את הלב ואת מסמך הרישיון לקאטלר בקט. אליזבת', ויל וניצולי צוות 'הפנינה השחורה' מחפשים מקלט אצל טיה דאלמה, ששואלת אותם האם הם מוכנים להציל את ג'ק ממצולות הים. לתשובתם "כן", היא שולחת אותם לסוף העולם, יחד עם קפטן המכיר את מעמקי הים – לא אחר מאשר קפטן הקטור ברבוסה שחזר מהמתים. בקטע שאחרי הכתוביות: שבט הפלגוסטוס עורך טקס ומתכונן לצלות ולאכול את הצ'יף/אליל שלהם - פוצ'י הכלב עם צרור המפתחות.

צוות שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקן דמות
שם תפקיד
ג'וני דפ קפטן ג'ק ספארו קפטן 'הפנינה השחורה', רוצה להיות קפטן ההולנדי המעופף כדי שג'ונס לא יהרגו
אורלנדו בלום ויליאם "ויל" טרנר בן זוגה של אליזבת', נחטף על ידי דייווי ג'ונס ומשמש לו כערבות למקרה שג'ק לא ימלא את חלקו בעסקה
קירה נייטלי אליזבת' סוואן בת זוגו של ויל, בת המושל וות'רבי סוואן
ביל ניי קפטן דייווי ג'ונס האנטיגוניסט הראשי בסרט, ליבו ננעל בתיבה על מנת שיוכל להיות קפטן ה"הולנדי"
ג'ק דוונפורט ג'יימס נורינגטון קומודו לשעבר בצי חברת המסחר הוד המזרחית, איבד את תקידו בגלל אשמתו בסיוע לגק ספארו ורוצה להרגו
קווין מקנלי ג'ושאמי גיבס החובל הראשון של ספארו וסגנו הנאמן
סטלאן סקארסגארד ביל "אוזן-הנעל" טרנר אביו של ויל, משרת ב"הולנדי המעופף"
ג'ונתן פרייס המושל וות'רבי סוואן מושל פורט רויאל ואביה של אליזבת', נהרג על ידי לורד בקט
טום הולנדר לורד קאטלר בקט לורד בחבת הודו המזרחית
נעמי האריס טיה דאלמה מכשפה מסתורית, נתנה לג'ק את מצפנו, החזירה את מהמתים את קפטן ברבוסה
ג'פרי ראש קפטן הקטור ברבוסה אויבו של ספארו שהוחזר מהמתים על ידי טיה דאלמה
לי ארנברג פינטל צוות "הפנינה השחורה"
מקנזי קרוק רגאטי
דייוויד ביילי קוטון
מרטין קלבה מרטי

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הצלחת "שודדי הקאריביים: קללת הפנינה השחורה", צוות השחקנים חתם על השתתפות בשני סרטים נוספים, שצולמו גב-אל-גב. צמד הכותבים טד אליוט וטרי רוסיו החליטו לא ליצור סרטי המשך עם הרפתקאות חדשות (נוסח סרטי ג'יימס בונד ואינדיאנה ג'ונס), ושהסרט יהיה הראשון בטרילוגיה מתמשכת. עוד הם הציעו, כי העלילה תמצה את רעיון מעיין הנעורים, והתכוונו להציג את דמותו של דייווי ג'ונס, ספינת הולנדי המעופף והקראקן, כמו גם את חברת הודו המזרחית הבריטית.

ההפקה החלה ביוני 2004, כאשר צוות ההפקה של הסרט היה גדול יותר מקודמו, שצולם ברובו בסנט וינסנט, כמו קודמו. הפעם נדרשו בנייתן של ספינות אמיתיות, ו"הפנינה השחורה" נבנתה על בסיס מכלית נפט. בינואר 2005, כאשר עדיין לא הושלם התסריט, אך עבודת ההפקה נמשכה, אולפני דיסני איימו לבטל את הפקת הסרט אך שינו את דעתם.

צילומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוף המפסטד, דומיניקה

הצילומים החלו ב-25 בפברואר 2005 בקבוצת האיים פאלוס ורדס. הצילומים הראשוניים צולמו באולפני דיסני בלוס אנג'לס, לפני שעברו לסנט וינסנט לצורך סצנות האי טורטוגה ופורט רויאל. לכך שימשו סטים שנותרו מהסרט הראשון, וארבע ספינות היוו רקע, כאשר אחת מהן הייתה תעתיק מדויק של הבאונטי – הספינה שנעשה בה שימוש בסרט הקולנוע משנת 1962.

ב-18 באפריל 2005, החלו צילומים בדומיניקה, לאחר שוורבינסקי חשב שהמיקום יעזור לתחושת הבידוד הנוצרת ממנו. הדבר היווה בעיה עבור הממשלה הדומיניקנית, שלא הייתה ערוכה לקלוט צוות צילום הוליוודי בסדר גודל שכזה, בנוסף למזג האוויר המשתנה ללא הרף. הצילומים בדומיניקה נועדו לצורך הסצנות באי פלגוסטו וקטע היערות באי הטרופי איסלה קרוז, בנוסף לצריף הרעוע של טיה דאלמה. הצילומים באי הסתיימו ב-26 במאי 2005.

הצוות עבר לאי על חופי איי בהאמה לצורך צילומי הקרבות הנוספים באיסלה קרוז, לפני שנעשו הפסקות בצילומים לצורך צילומים פנימיים של 'ההולנדי המעופף' בלוס אנג'לס. משם הצילומים עברו צפונית לאיי הבהאמה, ונמשכו מ-18 בספטמבר 2005 ועד ל-7 בפברואר 2006. הסיבה לפרק זמן הצילומים הארוך הייתה עונת ההוריקנים שגרמה לנזקים באזור, במיוחד הוריקן וילמה.

אפקטים מיוחדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טד אליוט וטרי רוזיו יצרו במקור את צוות 'ההולנדי המעופף' כרוחות, אולם ורבינסקי רצה לעצבם כיצורים בשר ודם. הצורה בה היו נגועים שיקפה את מעמדם: המצטרפים החדשים היו נגועים בצורה שמאפיינת קופרוז, כאשר הנגועים ביותר דמו ליצורי ים תת-ימיים. ורבינסקי רצה לשוות להם מראה מציאותי ככל הניתן, ואפילו דחה דמות בעלת שריון צב. צוות האנימטורים מחברת ILM ראה סרטי תעודה רבים של חוקר הטבע דייוויד אטנבורו כדי ללמוד את תנועותיהם של שושנות ים וצדפות[2]. כל הצוות הוא תוצרתה של גרפיקת תלת מימד, למעט דמותו של ביל "אוזן-הנעל" טרנר.

דמותו של דייווי ג'ונס נוצרה במקור עם תוספות סנטר, בטרם שינו המעצבים את המראה לזרועות תמנון. על הסט, השחקן ביל ניי לבש חליפת לכידת תנועה מיוחדת, שעזרה ללכוד את מבנה גופו לתוך מודל תלת ממדי שלם. אזור פניו – למעט עיניו ופיו – סומנו בחיישני תנועה. ניי היה באיפור פרוסטתי רק פעם אחת, בסצנה בה ויל טרנר גונב את המפתח מתחת לזרועות התמנון של ג'ונס, בעת שישן.

היה קשה ליצור את תנועותיו של הקראקן, משום שלא היו לו כל התייחסויות במציאות עד כה. או אז, הצוות צפה בסרט הקולנוע King Kong Vs. Godzilla, שבו תמנון אמיתי זחל על מיניאטורות[3]. נעשה שימוש שני צינורות המלאים ב-13 ק"ג בטון כדי לרסק את סיפון הספינה בסצנה שבה הקראקן תוקף את 'הפנינה השחורה'. כדי להשלים את המראה, סט מיניאטורי של תורן נבנה, ממנו נפלו אנשי פעלולים – שצולמו על רקע מסך כחול.

תקציב והכנסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט יצא לאקרנים ב-24 ביוני 2006. הבכורה הוקרנה בדיסנילנד אשר באנהיים, קליפורניה. עם תקציב של 225 מיליון דולר, הסרט שבר שיאים כבר ביומו הראשון, כשסכום הכנסותיו נאמדו על 55.8 מיליון דולר, ו-135.6 מיליון דולר בסוף השבוע הראשון להקרנתו. בכך עבר הסרט את מלחמת הכוכבים - פרק 3: נקמת הסית'. בטרם נשבר שיאו בידי האביר האפל שיצא שנתיים אחרי, הסרט היה הראשון שעבר את רף ה-300 מיליון בזמן כה קצר. סכום הכנסותיו הכולל נאמד בכ-423 מיליון דולר ברחבי ארצות הברית, ויותר ממיליארד דולר ברחבי העולם. הוא ממוקם במקום התשיעי ברשימת הסרטים המכניסים ביותר בכל הזמנים, מיד לאחר עלייתו של האביר האפל, סקייפול, שר הטבעות: שיבת המלך, רובוטריקים 3: אפלת הירח, הארי פוטר ואוצרות המוות חלק 2, הנוקמים, טיטניק ואווטאר[4].

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתר ריכוז הביקורות Rottentomatoes.com זכה הסרט לציון 53%[5]. הכותב מייקל בות' מ-Denverpost.com ציין כי הסרט מהווה "שעתיים ועשרים דקות של אסקפיזם, שפעם נוספת הופך את הסרט לבטוח מפני הנאה חופשיה מכל אשמה.". דרו מק'וויני מאתר Ain't it cool.com, השווה את הסרט למלחמת הכוכבים - פרק 5: האימפריה מכה שנית באפלה השוררת בסרט, כמו גם צוות 'ההולנדי המעופף' והקליף האנגר בסופו[6]. לעומתם, פול ארנדט מאתר BBC.co.uk השווה את הסרט למטריקס רילודד וציין כי העלילה מורכבת מידי והיא רק מובילה לסרט הבא שבסדרה[7]. בביקורת שנעשתה לסרט לאחר שיצא שודדי הקאריביים: סוף העולם, טוד גילקרייסט ציין שהסצנות באי הקניבלים היו מיותרות לחלוטין[8], בעוד ריצ'רד ג'ורג' ציין שעריכה מחודשת של "תיבה של איש מת" ו"סוף העולם" הייתה משמיטה 90 דקות מהחלק השני, משלבת בינו לבין הסרט השלישי בשלמותו ואז מחלקת ביניהם[9].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]