הילר 360

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הילר 360
הילר 360 בשירות חיל האוויר הישראלי, מתוך ביטאון ח"א
מאפיינים כלליים
סוג מסוק קישור, אימון וחילוץ
ארץ ייצור ארצות הברית
יצרן Hiller Aircraft
טיסת בכורה נובמבר 1947
צוות 1
נוסעים 2
ממדים
אורך 8.45 מטר
גובה 3 מטר
קוטר מדחף ראשי 10.67 מטר
משקל ריק 752 ק"ג
משקל טעון 1,135 ק"ג
ביצועים
מהירות שיוט 109 קמ"ש
מהירות מרבית 131 קמ"ש
טווח טיסה מרבי 217 ק"מ
הנעה
"פרנקלין" VO-435 בעל הספק של 250 כ"ס
מסוק הילר של חיל האוויר בעת מפגן בירושלים, 1952

הילר רייבן 360 (OH-23 Raven / UH-12) היה מסוק תלת מושבי קל, של חברת "Hiller Aircraft". זהו המסוק הראשון ששירת בחיל האוויר הישראלי.

פיתוח ושירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטנלי הילר, מחלוצי פיתוח המסוקים בעולם, ייסד ב-1942 בקליפורניה את חברת המסוקים שלו כשהיה בן 19 בלבד. בימי מלחמת העולם השנייה תכנן מספר מסוקים נסיוניים ובשנת 1946 החל בפיתוח מסוק לייצור סדרתי - מודל 360. אב הטיפוס ביצע את טיסתו הראשונה בנובמבר 1947 ובאוקטובר 1948 אושר לייצור סדרתי תחת הכינו UH-12.

בינואר 1948 זכה UH-12 להיות המסוק האזרחי הראשון שחצה את ארצות הברית.

במאי 1950 נכנס המסוק לשירות בחיל האוויר האמריקאי תחת הכינוי H-23 Raven כמסוק תצפית וחילוץ ובחיל הים האמריקאי תחת הכינוי HTE-1 כמסוק אימון.

בשנת 1955 נכנס לייצור דגם C שכלל שינויים רבים ובהם מנוע חזק יותר ולהבים משופרים, כמו כן החופה המשופעת הוחלפה לחופה כדורית דומה לזו של מסוק בל 47.

המסוק שירת במלחמת קוריאה ובשלבים הראשונים של מלחמת וייטנאם כמסוק תצפית, כמסוק חילוץ מצויד בשתי אלונקות במנשאים חיצוניים ואף כמסוק סיור חמוש במקלעים.

עד להפסקת הייצור בשנת 1965 יוצרו למעלה מ-2000 מסוקים ששירתו בלמעלה מ-20 חילות אוויר וכן בידי מפעילים אזרחיים רבים.

בשנת 1991 חודש ייצור המסוק לשוק האזרחי תחת השם UH-12E Hauler והוא משווק בדגמי מנוע בוכנה או מנוע טורבו-ציר.

בחיל האוויר הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות אמברגו הנשק שהטילה ממשלת ארצות הברית על אספקת ציוד לחימה למזרח התיכון, הצליחה ממשלת ישראל לקבל אישור לרכישת ארבעה מסוקים מדגם זה, כיוון שהעסקה נחשבה לעסקה אזרחית. בסופו של דבר נרכשו שני מסוקים בלבד. המסוקים הגיעו במאי 1951, מפורקים בארגזים ובמצב מכני גרוע. הם הורכבו בטייסת 216 בתל נוף (כיום חלק מיחידת האחזקה האווירית 22), קיבלו את מספרי הזנב 3301 ו-3302 והוצבו בטייסת הגמל המעופף ברמלה. אחד המסוקים היה ככל הנראה אחד מאבות הטיפוס ששימשו בפיתוח הדגם וצויד במוט ניהוג מחובר לתקרת תא הטייס. הטייס הראשון היה סרן קרול זבדי והמכונאי הראשון היה היטר טיבור (לימים: רון אביטל "טיבי").

בשנת 1951 ביצעו המסוקים מספר פעולות חילוץ ואף העבירו אספקה לקיבוץ פלמחים שהגישה אליו נותקה עקב שטפונות קשים.

המסוקים סבלו מכשירות נמוכה ומבעיות מכניות וחשמליות שונות ובמהלך שירותם לא הוטלו עליהם משימות רבות. מסוק 3301 נפגע בנחיתה קשה ב-1954 כשהושאל לצילומי הסרט גבעה 24 אינה עונה, הושבת ושימש כמקור חלקים למסוק השני. שרידיו נמצאים כיום במוזיאון חיל האוויר.

בסוף שנת 1956 נפגע קשות בנחיתה גם מסוק 3302 אך הוחזר לכשירות. לא נעשה בו שימוש רב עד שבשנת 1959 הוחלט להוציאו משירות וככל הנראה נמכר לטייס פרטי בארצות הברית.

במלחמת ששת הימים נלקח שלל באבו רודס מסוק מדגם הילר UH-12E4, מצויד במצופי נחיתה, שם שירת עובדי חברת נפט איטלקית. המסוק קיבל בחיל האוויר את המספר ההיסטורי 3302 והועבר ב-1972 לחברת נתיבי נפט תחת מספר זנב אזרחי. עם חתימת הסכם השלום עם מצרים הוחזר המסוק למצרים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]