היסטוריה בריטונום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
היסטוריה בריטונום
Historia Brittonum
מחבר משוער נניוס
שפת המקור לטינית
ארץ מקור אנגליה או ויילס
מיקום נוכחי הספרייה הבריטית,
לונדון, הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת
העלאה על הכתב 830 בקירוב
סוגה ספר היסטוריה
אורך 76 פסקאות

ההיסטוריה בריטונוםלטינית: Historia Brittonum, "ההיסטוריה של הבריטים") היא יצירה ספרותית מהמאה ה-9 המתארת היסטוריה מיתולוגית של תושבי בריטניה הקדומים, הקלטים הבריטונים, מאז ימי קדם ועד ראשית ימי הביניים. היצירה היא אוסף של טקסטים, חישובים כרונולוגיים וסיכומי אירועים המבוססים על כתבים קדומים יותר שלא שרדו עד ימינו. היסטוריונים מטילים ספק באירועים רבים המתוארים ביצירה, אשר רובם ככל הנראה לא התקיימו מעולם. ההיסטוריה בריטונום משויכת בדרך כלל לנזיר הולשי בן המאה ה-9 נניוס, אך חוקרים שונים טוענים שאין לכך ראיות מספיקות.[1]

ניתן להניח כי הספר נכתב סביב שנת 830. לפי הספר, כתיבתו אירעה "בשנה הרביעית [למלכותו] של מרמנוס (Mermenus)", המזוהה העם מרפין פריץ', מלך ממלכת גוויניד' (בצפון ויילס של ימינו). משפט זה עולה בקנה אחד עם משפט אחר ביצירה, בו כותב הסופר מעיד כי "מהפסיון של ישו 796 שנים חלפו. אך מהאינקרנציה שלו עברו רק 831 שנים".[1][2]

תוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיסטוריון הגרמני בן המאה ה-19, תאודור מומזן, זיהה בהיסטוריה בריטונום שבעה חלקים:

הקדמה
PROLOGUS
I
ששת העידנים של העולם
DE SEX AETATIBUS MUNDI
פסקאות 1–6
II
היסטוריה של הבריטים
HISTORIA BRITTONUM
פסקאות 7–49
III
חיי פטריק
VITA PATRICII
פסקאות 50–55
IV
ארתוריאנה
ARTHVRIANA
פסקה 56
V
גנאלוגיות
REGVM GENEALOGIAE CVM COMPVTO
פסקאות 57–66
VI
ערי בריטניה
CIVITATES BRITANNIAE
פסקה 66a
VII
פלאי בריטניה
DE MIRABILIBVS BRITANNIAE
פסקאות 67–76

ששת העדינים של העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילה מתאר ההיסטוריה בריטונום את תולדות העולם, תוך כדי שהוא מחלק אותה לשישה תקופות:

  • העידן הראשון:אדם ועד נח";
  • העידן השני: "מנח ועד אברהם";
  • העידן השלישי: "מאברהם ועד דוד";
  • העידן הרביעי: "מדוד ועד דניאל";
  • העידן החמישי: "מדניאל ועד יוחנן המטביל";
  • העידן השישי: "מיוחנן המטביל ועד יום הדין, בו יבוא ישו אדוננו וישפוט את החיים ואת המתים...".

חלוקה זאת של תולדות העולם הייתה מקובלת בעולם הנוצרי שנים רבות קודם כתיבת הספר, וככל הנראה מנסחה היה איש הדת הנוצרי אוגוסטינוס.

ייסוד בריטניה, המלך ארתור ופטריק הקדוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיסטוריה בריטונום מתאר כי ההתיישבות המוקדמת ביותר בבריטניה נוסדה על ידי גולים טרויאנים, ואף קיבלה את שמה ממנהיגם – ברוטוס מטרויה, בנו של האל למחצה איניאס. לדעת חוקרים רבים, אזכור ברוטוס בהיסטוריה בריטנום היה המקור העיקרי עליו הסתמך ג'פרי ממונמות' בהיסטוריה רגום בריטניה, למעלה ממאתיים שנה מאוחר יותר.[1]

החלק הרביעי של הספר, "ארתוריאנה" העוסק במלך ארתור האגדי, הוא ככל הנראה הידוע ביותר שבו. קיומו של חלק זה הפך את היצירה כולה לכזאת המהווה מקור עניין רב בשל היותה, ככל הנראה, אחד המקורות החשובים ביותר אשר עיצבו את אגדות המלך ארתור כפי שאנו מכירים אותם בימינו. היצירה היא התיעוד הקדום ביותר בו מוזכר המלך ארתור כאישיות היסטורית, ובמסגרת זאת מתוארים מספר אירועים הקשורים אליו, והמהווים בסיס לאגדות שונות. עם זאת, ביצירה מתואר ארתור בעיקר כלוחם ולא כמלך, וכך למשל הסופר מגדיר את ארתור בתור "שר צבא" (dux bellorum).

חלק שלם בספר מוקדש לחייו של פטריק הקדוש הפטרון של אירלנד, ומבשרה של הנצרות באי. קדוש נוצרי נוסף אשר זוכה להתייחסות בולטת הוא גרמאנוס מאוקסרה.

ערי בריטניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלק השישי של הספר מתאר את עריה של בריטניה, כאשר מובאת הקביעה כי בריטניה כוללת 33 ערים:[3]

1
"Cair ebrauc"
יורק
12
"Cair mencipit"
ורולמיום
23
"Cair guent"
קראנט
2
"Cair ceint"
קנטרברי
13
"Cair caratauc"
קתריק
24
"Cair collon"
קולצ'סטר
3
"Cair gurcoc"
אנגלסי
14
"Cair ceri"
צ'ירנססטר
25
"Cair londein"
לונדון
4
"Cair guorthegern"
לא מזוהה
15
"Cair gloui"
גלוסטר
26
"Cair Guorcon"
(לא מזוהה)
5
"Cair custeint"
קרנארבון
16
"Cair lullid"
קרלייל
27
"Cair lerion"
לסטר
6
"Cair guoranegon"
ווסטר
17
"Cair grant"
קיימברידג'
28
"Cair draithou"
דרייטון
7
"Cair segeint"
סליצ'סטר
18
"Cair daun"
דונסאסטר
29
"Cair ponsavelcoit"
פוונסיי
8
"Cair guin truis"
נוריץ'
19
"Cair britoc"
בריסטול
30
"Cairteimm"
(לא מזוהה)
9
"Cair merdin"
קארמרתן
20
"Cair meguaid"
מייפוד
31
"Cair Urnahc"
וורוקסטר
10
"Cair peris"
לא מזוהה
21
"Cair mauiguid"
מנצ'סטר
32
"Cair colemion"
(לא מזוהה)
11
"Cair lion"
קארלאון
22
"Cair ligion"
צ'סטר
33
"Cair loit coit"
לינקולן

פלאי בריטניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה לשבעת פלאי תבל של ימי הביניים, בחלקו האחרון של הספר, "פלאי בריטניה", מפורטים אתרים ראויים לציון בבריטניה. את רובם ככולם של אתרים אלו ישנו קושי רב לזהות, וספק אם הסופר כלל הכיר אותם. בין השאר אפשר למצוא ברשימה את:[4]

  1. לוך לומונוי – אגם ובו שישים איים, המוקף שישים אבנים, ובראש כל אבן קן נשרים;
  2. נהר טראהאנון (הנשפך אל הנהר סוורן של ימינו);
  3. בריכת האש – בריכה חמה באזור הוייך, המוקפת חומת אבנים;
  4. מזרקת המלח – הכוונה למעיינות מים מלוחים המרוחקים מן הים;
  5. שני מלכי סוורן – מערבולות בנהר סוורן, הנוצרות בשל התקדמות הגאות במעלה הנהר;
  6. לין ליאואן – אגם ליאואן – לא ברור אם מדובר בלשון ים המוצפת בעת גיאות, או גלויה בעת שפל;
  7. מעיין גאואור הליק – אגם אשר אף נהר לא נשפך אליו, ויש בו מיני דגים שונים בכל חלק של האגם;
  8. תדהר תפוחים – עץ תדהר עליו גדלים פירות תפוח;
  9. בור הרוח – בור ממנו נושבת כל הזמן רוח;
  10. המזבח המרחף באוויר;
  11. לוח העץ החוזר – מעיין שבו מתרחצים, ולוח עץ הנמצא במרכז האגם מתקרב לדפנותיו עת רוחצים בו;
  12. מערת קבל – מערה בה רואים את טביעת כף רגלו של קבל, כלבו של המלך ארתור;
  13. קבר אמר, בנו של ארתור – גודלו של הקבר משתנה, וכל פעם שמודדים את גודלו מקבלים תוצאה שונה;
  14. קבר קרוק מאוור – קבר הנמצא בפסגת הר. כל אדם השוכב לצד הקבר, יהיה גובהו בדיוק בגובה המצבה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Koch, John Thomas (2006), Celtic culture: a historical encyclopedia, ABC-CLIO, pp. 925–, ISBN 978-1-85109-440-0
  2. ^ Higham, King Arthur: Myth Making and History (London: Routledge & Kegan Paul, 2002).
  3. ^ Medieval Sourcebook: Nennius: Historia Brittonum, 8th century, Fordham University
  4. ^ Andy Evans, NENNIUS' "THE WONDERS OF BRITAIN"