היסטוריה של החלוקה המנהלית של רוסיה

שמונה הגוברניות הראשונות שהוקמו בשנת 1708.

המבנה המנהלי-טריטוריאלי המודרני של רוסיה הוא מערכת של ארגון טריטוריאלי שהיא תוצר של התפתחות ורפורמות שנמשכו מאות שנים.

ראו גם – חלוקה מנהלית של האימפריה הרוסית

היסטוריה מוקדמת

ברוס הקייבית, כפי שנוצרה במאה העשירית, נותר תחום מאוחד פחות או יותר תחת שלטונו של ירוסלב החכם (שנת 1054), אך בחלק המאוחר יותר של המאה ה-11 הוא התפרק למספר נסיכויות יריבות ועצמאיות, שהחשובות שבהן היו הדוכסות הגדולה גליציה-וולין, רפובליקת נובגורוד והדוכסות הגדולה של ולדימיר וסוזדל.

עם התקדמות המונגולים והקמת אורדת הזהב בשנת 1240, חלקים רבים מרוס היו נתונים לניהול ישיר של סראי (ערי מדינה), בעוד שאחרים הפכו לתלותים בשלטון המרכזי. שלוש הנסיכויות המרכזיות שהוזכרו קודם הוקמו כממשיכי דרכה של קייב. אולם מרבית ממלכת גליציה – וולין הפכה לחלק מהדוכסות הגדולה של ליטא ובהמשך נכנסה בהדרגה לניהול ישיר של הכתר הפולני. הרפובליקה של נובגורוד סופחה לתוך הדוכסות הגדולה של מוסקבה בעוד הדוכסויות הגדולות של ליטא ומוסקבה חילקו למעשה את השטחים הקודמים של קייב ביניהן ושתיהן נאבקו להשיג את השליטה על מושב המטרופוליט של קייב.

מהמאה ה-13, הנסיכויות הרוסיות השתמשו בחלוקה מנהלית של מחוזותיהן לתוך מה שנקרא "אוייזד", כאשר כל אוייזד כזה מחולק לכמה "וולוסטים", באזורים מסוימים נעשה שימוש בחלוקה ל"פיאטינים". הוויוודים היו הפקידים שמונו לנהל את האוייזדים ולהגן עליהם.

במאה ה-15 הוכרה הדוכסות הגדולה של מוסקבה כיורשת ישירה של דוכסות ולדימיר. זו שילבה בהדרגה את כל הדוכסויות הקטנות הסמוכות כמו נסיכות ירוסלב, נסיכות רוסטוב וכבשה בהצלחה את נסיכות ניז'ני נובגורוד-סוזדל, נסיכות טבר וכן את רפובליקת נובגורוד. לקראת סוף המאה ה-15 אורדת הזהב התפרקה לכמה חאנות קטנים יותר ודוכסות מוסקבה הפכה לראשונה למדינה ריבונית.

בתחילת המאה ה-16 הצליחה הדוכסות הגדולה של מוסקבה לספח את רפובליקת פסקוב ולכבוש את הדוכסות הגדולה של ריאזאן, כמו גם מספר שטחים שהשתייכו לדוכסות הגדולה של ליטא כמו נסיכות אוקה העליונה וסלובודה אוקראינה. ובכך הרחיבה את שטחה הרחק דרומה. בשנת 1708 נסיכות אוקה וסלובודה אוקראינה שולבו בפלך קייב. במחצית השנייה של המאה ה-16, מוסקבה הצליחה לכבוש מספר דוכסויות וחאנות ממערב-סיביר והוולגה כמו חאנות קאזאן, חאנות סיביר, חאנות אסטרחן, אורדת נוגאי הגדולה ורבים אחרים. אולם חלק מהשטחים הטריטוריאליים אבדו בזמן תקופת הצרות. זמן קצר לאחר תקופת הצרות (חוזה פוליאנובקה) הצליחה מוסקבה לקבל לידיה את דוכסות סמולנסק ומאוחר יותר לספח את שטחה של אוקראינה של הגדה השמאלית (שביתת אנדרוסובו).

לפני המאה ה-18 חולקה רוסיה הצארית למערכת של יחידות טריטוריאליות הנקראות "רזריאדים" (פשוטו כמשמעו סדר היחידות) כחלק מהרפורמה הצבאית בשנת 1680 שחילקה את הנסיכות ל"רזריאדים:

• רזריאד מוסקבה
• רזריאד סבסק
• רזריאד ולדימיר
• רזריאד נובגורוד
• רזריאד קאזאן
• רזריאד סמולנסק רזריאד
• רזריאד ריאזאן
• רזריאד בלגורוד
• רזריאד טמבוב
• רזריאד טולה
• רזריאד טובול, (נוצר לפני 1587)
• רזריאד טום
• רזריאד יינסיי

במהלך שנות 1680 רוסיה התרחבה משמעותית לעבר הבאיקל לאחר חתימת חוזה נרצ'ינסק עם סין (שושלת צ'ינג). בשלב זה (בסוף המאה ה-17), הושב שטח נרחב מיניסיי ועד ים אוקוצק. גילוי מיצר ברינג בשנת 1728 קיבע את גבולותיה המזרחיים של רוסיה המודרנית. ההתקדמות מזרחה דרך סיביר הרחיבה את רזריאד טובול והפכה אותו לשטח רוסי שסופח בתחילה בשנת 1708 לפלך סיביר.

רוסיה הקיסרית

הרפורמות המינהליות של פיוטר הגדול

טכנית, הרפורמה הטריטוריאלית-מנהלית החלה ברוסיה הצארית לפני התקופה הקיסרית. ב-29 בדצמבר 1708, על מנת לשפר את יכולת הניהול של השטח העצום של המדינה, הצאר פיוטר הגדול הוציא אוקאז (צו) לחלוקת רוסיה לשמונה חטיבות מינהליות, שנקראו פלכים (גוברניות), שהחליפו את 166 האוייזדים והרזריאדים שהיו קיימים לפני הרפורמה:

פלכי האימפריה הרוסית (1708-1726)

1708-1710

פלך קאזאן

אינגרמלנד

פלך אזוב

פלך סמולנסק

1710-1713

פלך סנקט פטרבורג

1713-1714

פלך מוסקבה

פלך ריגה

1714-1717

פלך ניז'ני נובגורוד

1717-1719

פלך אסטרחן

1719-1725

פלך ניז'ני נובגורוד

רבל

1725-1726

פלך וורונז'

1726

פלך סמולנסק

פלכי ארכנגלגורוד, קייב וסיביר נותרו קבועות בין 1708 ו-1726.

ברפורמה של 1708 לא הוגדרו גבולות הפלכים ולא חלוקותיהן הפנימיות. הפלכים הוגדרו כמערכות הערים והמחוזות הסמוכות לאותן ערים. כמו כן המשיכו להשתמש בכמה סוגי חלוקות משנה ישנים יותר. בשנים 1710 - 1713 חולקו כל הפלכים ל"דולים" (доли), כל אחד מהם מנוהל על ידי "לנדארט" (ландрат). כל פלך נוהל על ידי מושל ממונה, שעמד גם בראש ועדת אדמות. מטרתם העיקרית של ה"דולים" הייתה פיסקלית, וכל אחד מהם היה אמור לכסות 5,536 בתים.

בשנת 1719 יזם פיוטר רפורמה מנהלית נוספת כדי לתקן את הליקויים במערכת המקורית, מכיוון שה"גורבניות" היו גדולות מדי ובלתי ניתנות לניהול. רפורמה זו ביטלה את שיטת האדמות הקודמת וחילקה את רוב הפלכים לפרובינציות (провинции), שחולקו בעצמן למחוזות ("דיסקריטים", дистрикты).

במהלך תקופה זו, שטחים הוסבו והועברו לעיתים קרובות בין הפלכים ונוצרו מחוזות חדשים שנועדו להתאים לגידול האוכלוסייה ולהתרחבות הטריטוריאלית.

רוסיה בשנים 1682–1762

הרפורמות שלאחר מכן

בשנת 1727, זמן קצר לאחר מות פיוטר הגדול, יקטרינה הראשונה יזמה רפורמה נוספת, שנועדה להחזיר רבים מההשינויים שהכניסה הרפורמה הקודמת. שיטת המחוזות בוטלה ושוחזרה מערכת ה"אוייזדים" הישנה. סך הכל 166 אוייזדים שוחזרו; יחד עם האויזדים שזה עתה נוצרו, הייתה האימפריה הרוסית מחולקת ל-250 יחידות חלוקה שונות.

הרפורמה גם טשטשה מחדש כמה שטחים. מחוז נארווה הועבר לסמכות פלך סנקט פטרסבורג ופלך רבל; סוליקמסק וויאטקה הועברו לסמכות פלך סיביר וקאזאן; ופרובינציות אוגליץ' וירוסלבל הועברו מאחריות פלך סנקט פטרבורג לפלך מוסקבה. בנוסף הוקמו הפרובינציות בלגורוד, סבסק ואוריול משטחי פלך קייב לאחריות פלך בלגורוד; ופרובינציות בלוזרסק, נובגורוד, פסקוב, טבר, וליקיה לוקי בפלך סנקט פטרבורג אורגנו מחדש כחלק מפלך נובגורוד.

בשנים הבאות חלו מעט שינויים. בשנת 1728 הועבר פרובינציית אופה מפלך קאזאן עברה לפלך סיביר, ובשנת 1737 נוצרה פרובינציית סימבירסק בתוך פלך קאזאן.

הרפורמות מנהליות של יקטרינה הגדולה

בשנת 1775, המערכת הקיימת של חלוקות מינהליות הוכיחה את עצמה כלא יעילה, דבר שהודגש עוד יותר במרד פוגצ'וב ויקטרינה הגדולה הוציאה מסמך המכונה הצו אודות הגורבניות (Учреждение о губерниях). החלק השני של אותו צו הוצא בשנת 1780, אולם עם זאת היו מעט מאוד שינויים משמעותיים ביחס לחלקו הראשון.

נערך ארגון רחב היקף של שטחים וניהול באימפריה הרוסית לאחר כיבוש אדמות נרחב מהאימפריה העות'מאנית והאיחוד הפולני-ליטאי בסוף המאה ה-18. במהלך הרפורמה שולבו יחד כמה פרובינציות קיימות (גוברניות) וכונו בשם נאסטניצ'סטבו שנכללו כחלק ממחוז גדול יותר, היוצאות מן הכלל היו מוסקבה וסנקט פטרבורג. בשנת 1796 שמם רשמי של כל שמות הפרובינציות והפלכים שונו שהפעילו מידה קטנה של אוטונומיה מכיוון שחוקים מסוימים היו שונים בין פלך לפלך.

הרפורמות במאה ה-19

נפות האימפריה הרוסית, ערב המהפכה הרוסית

לאחר ביטול הצמיתות בשנת 1861, הפכו הפלכים ליחידת שלטון עצמי מקומי של האיכרים. מספר "מירים" (קהילות) אוחדו לווסט אופייני, בו התקיימה אספה המורכבת מנציגים נבחרים. השלטון העצמי בוצע בידי סמכות הנציבות המשטרתית (סטנובוי) ובכוח הפיקוח הכללי שניתן ל"וועדות המחוז לענייני איכרים".

הרפורמות במאה ה-20

בשנות 1910 התקיימו 104 יחידות ונפות מנהליות באימפריה הרוסית:

חלוקה מנהלית של האימפריה הרוסית (1914)

רוסית	שם
רוסיה האירופית
רוסיה הגדולה
מוסקבה ומרכז רוסיה
Московская губерния	פלך מוסקבה
Калужская губерния	פלך קלוגה
Смоленская губерния	פלך סמולנסק
Тверская губерния	פלך טבר
Ярославская губерния	פלך ירוסלבל
Костромская губерния	פלך קוסטרומה
Нижегородская губерния	פלך ניז'ני נובגורוד
Владимирская губерния	פלך ולדימיר
Рязанская губерния	פלך ריאזאן
Тульская губерния	פלך טולה
Орловская губерния	פלך אוריול
Курская губерния	פלך קורסק
Воронежская губерния	פלך וורונז'
Тамбовская губерния	פלך טמבוב
נובגורוד והצפון הרחוק
Архангельская губерния	פלך ארכנגלסק
Олонецкая губерния	פלך אולונץ
Санкт-Петербургская губерния	פלך סנקט פטרבורג
Псковская губерния	פלך פסקוב
Новгородская губерния	פלך נובגורוד
Вологодская губерния	פלך וולוגדה
זאפוריז'יה ורוסיה הקטנה
Черниговская губерния	פלך צ'רניגוב
Полтавская губерния	פלך פולטבה
Харьковская губерния	פלך חרקוב
חבלי צפון מערב
Ковенская губерния	פלך קובנה
Виленская губерния	פלך וילנה
רוסיה הלבנה
Витебская губерния	פלך ויטבסק
Могилевская губерния	פלך מוגילב
רוסיה השחורה
Минская губерния	פלך מינסק
Гродненская губерния	פלך גרודנו
חבלי דרום מערב
Холмская губерния	פלך חלם
רוסיה האדומה
Волынская губерния	פלך וולין
Киевская губерния	פלך קייב
Подольская губерния	פלך פודוליה
טטרסטן
אזור הוולגה
Пермская губерния	פלך פרם
Вятская губерния	פלך ויאטקה
Казанская губерния	פלך קאזאן
Уфимская губерния	פלך אופה
Оренбургская губерния	פלך אורנבורג
Самарская губерния	פלך סמרה
Симбирская губерния	פלך סימבירסק
Пензенская губерния	פלך פנזה
Саратовская губерния	פלך סרטוב
Астраханская губерния	פלך אסטרחן
רוסיה החדשה/חאנות קרים
Область Войска Донского	אובלסט דון קוזאק
Екатеринославская губерния	פלך יקטרינוסלאב
Херсонская губерния	פלך חרסון
Таврическая губерния	פלך טבריד
Бессарабская губерния	פלך ברסביה
נסיכות פינלנד
Улеаборгская губерния	פלך אולאבורג
Ва́заская губерния	פלך ואאסה
Або-Бьернеборгская губерния	פלך אבו ביירנבורג
Нюландская губерния	פלך ניולנד
Тавастгусская губерния	פלך טאוואסטגוס
Санкт-Михельская губерния	פלך סיינט מיכאל
Выборгская губерния	פלך ויבורג
Куопиоская губерния	פלך קואופיו
הפלכים הבלטיים
Эстляндская губерния	פלך אסטוניה
Лифляндская губерния	פלך ליבוניה
Курля́ндская губерния	פלך קורליאנד
פולין
Калишская губерния	פלך קאליש
Келецкая губерния	פלך קילצה
Ломжинская губерния	פלך לומז'ה
Люблинская губерния	פלך לובלין
Петроковская губерния	פלך פיוטרקוב
Плоцкая губерния	פלך פלוצק
Радомская губерния	פלך ראדום
Сувалкская губерния	פלך סובאלקי
Варшавская губерния	פלך ורשה
רוסיה האסייתית
קווקז
צפון הקווקז
Кубанская о́бласть	אובלסט קובאן
Черноморская губерния	פלך הים השחור
Терская о́бласть	אובלסט טרק
Ставропольская губерния	פלך סטברופול
Дагестанская о́бласть	אובלסט דאגסטן
דרום הקווקז
Сухумская округ	מחוז סוחומי (כיום אבחזיה)
Кутаисская губерния	פלך קותאיסי
Батумская о́бласть	אובלסט באטומי
Тифлисская губерния	פלך טיפליס (טביליסי)
Закатальская округ	מחוז זקטאלה
Бакинская губерния	פלך באקו
Елизаветпольская губерния	פלך יליזבטפול (אזרבייג'ן)
Карсская о́бласть	אובלסט קארס
Эриванская губерния	פלך ירוואן
חאנות קאזאן
Уральская о́бласть	אובלסט אורל
Тургайская о́бласть	אובלסט טורגאי
Акмолинская о́бласть	אובלסט אקמולה
Семипалатинская о́бласть	אבלסט סמיפלאטינסק
טורקסטן הרוסית
Закаспийская о́бласть	אובלסט עבר הכספי
Хивинское ханство	חאנות חיווה
Бухарский Эмират	אמירות בוכרה
Самаркандская о́бласть	אובלסט סמרקנד
Ферганская о́бласть	אובלסט פרגאנה
Семиреченская о́бласть	אובלסט שבעת הנהרות
Сырдарьинская о́бласть	אובלסט סירדאר
סיביר
Тобольская губерния	פלך טובול
Томская губерния	פלך טום
Енисейская губерния	פלך יניסיי
Иркутская губерния	פלך אירקוטסק
Забайкальская о́бласть	אובלסט עבר הבאיקל
Якутская о́бласть	אובלסט יאקוטסק
Урянхайская край	חבל אוריאנחי
המזרח הרחוק הרוסי
Амурская о́бласть	אובלסט אמור
Приморская о́бласть	אובלסט פרימוריה
Камчатская о́бласть	אובלסט קמצ'טקה
Сахалинская о́бласть	אובלסט סחלין

רוסיה הסובייטית

בשנת הקמתה, רוסיה הסובייטית כללה 16 רפובליקות אוטונומיות, 5 מחוזות אוטונומיים, 10 אוקרוגים אוטונומיים, 6 חבלים מינהליים (קראי) ו-40 מחוזות (אולסט) אוייזדים בוטלו במסגרת הרפורמה המינהלית הסובייטית בשנים 1923–1929. ראיון הפכו למקבילה המודרנית של אוייזד, בעוד המועצות החקלאיות נכללו כיחידה מנהלית חדשה. מרבית המחוזות והפלכים הישנים פורקו ובוטלו והוקמו מועצות וקהילות חדשות ותחת המשטר הקומוניסטי החזיקו הרפובליקות בסמכויות אוטונומיות (ואוקראינה ובלארוס אף החזיקו במושב נפרד בארגון האומות המאוחדות)

הפדרציה הרוסית

ראו גם – סובייקטים פדרליים של רוסיה

המחוזות הפדרליים נוצרו במאי 2000 במסגרת הרפורמה הפדרלית שהוביל ולדימיר פוטין כחלק מתוכנית רחבה יותר שנועדה לארגן מחדש את הסמכות הפדרלית ושיטת הניהול. החלוקה המקורית של המחוזות הפדרליים כללה שבעה מחוזות פדרליים, אך בשנת 2010 המחוזי הפדרלי של צפון קווקז הופרד מהמחוז הפדרלי הדרומי, מה שהביא את מספר המחוזות לשמונה. בשנת 2014, סיפוח קרים הביא ליצירת המחוז הפדרלי של קרים, שהביא את המספר הזה לתשע, אך מאוחר יותר הוא אוחד למחוז הפדרלי הדרומי.

הפדרציה הרוסית כוללת 88 סובייקטים פדרליים (חלוקה טריטוריאלית פדרלית) כאשר כל סובייקט של הפדרציה שייך לאחת מהקטגוריות הבאות: רפובליקות (ברוסיה יש 21 כאלה), אובלסטי (46), קראי (ישנם תשעה כאלה), אובלסט אוטונומי (ישנם ארבעה) ואוקרוג אוטונומי אחד (שהוא המחוז היהודי האוטונומי) ושלוש ערים פדרליות (מוסקבה, סנקט פטרבורג וסבסטופול).

לקריאה נוספת

• Сергей Тархов. "Изменение административно-территориального деления России в XIII-XX вв.". "Логос", 2005, No.1. ISSN 0869-5377ISSN 0869-5377 (Sergey Tarkhov. Changes of the Administrative-Territorial Structure of Russia in the 13th–20th centuries).
• Sergei G. Pushkarev. Dictionary of Russian Historical Terms from the Eleventh Century to 1917. New Haven and London, Yale University Press, 1970.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא היסטוריה של החלוקה המנהלית של רוסיה בוויקישיתוף