הלגיון השלושה עשר גמינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הלגיון השלושה עשר גמינה
כינוי Gemina - "התאום"
מדינה רומא העתיקה
שיוך הצבא הרומי
סוג לגיון
אירועים ותאריכים
הקמת היחידה 57 לפנה"ס
מקים היחידה יוליוס קיסר
מלחמות
הלגיון לקח חלק בעימותים רבים נוספים
נתוני היחידה
כוח אדם השתנה בחלוף הזמן. כ-3,500 לוחמים בזמן הקמתו
פיקוד
מפקדים

יוליוס קיסר

אותו

הלגיון השלושה עשר גמינה (Legio tertia decima Gemina) היה לגיון רומי שגויס בשנת 57 לפנה"ס על ידי יוליוס קיסר, במהלך המלחמה בגאליה, לקראת הפלישה לאדמות הבלגים. הלגיון המשיך לשרת במשך כל מלחמת גאליה. הוא נותר נאמן לקיסר במהלך מלחמת האזרחים, והיה ללגיון איתו חצה קיסר את הרוביקון. הוא השתתף בין היתר בקרב פרסלוס (48 לפנה"ס) ובמסעי המלחמה באפריקה. בהמשך הוצב באזור צ'כיה והשתתף במסע עונשין נגד השבטים הגרמאנים לאחר תבוסת הרומאים בקרב יער טויטובורג. השתתף בפלישתו של טראיאנוס לדאקיה ונותר לשרת באזור זה. סמלו של הלגיון היה אריה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת הרפובליקה הרומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלגיון השלושה עשר גמינה גויס בשנת 57 לפנה"ס על ידי הגנרל הרומי יוליוס קיסר, במהלך המלחמה בגאליה, לקראת הפלישה לאדמות הבלגים. קיסר מזכיר את קיומו של הלגיון בתיאוריו על קרב סאביס (57 לפנה"ס), ומציין כי הוא נכח במצור על גרגוביה (52 לפנה"ס). כפי הנראה הלגיון גם נכח במצור על אלסיה (בערך 52 לפנה"ס)[1].

הלגיון התלווה לקיסר בעת שזה חצה את הרוביקון במלחמת האזרחים בשנת 49 לפנה"ס. חייליו נותרו נאמנים לקיסר במהלך מלחמת האזרחים, והם השתתפו בקרב דירכיום (48 לפנה"ס) ובקרב פרסלוס (48 לפנה"ס). בתום הניצחון המכריע על כוחותיו של פומפיוס בקרב פרסלוס, נשלחו חיילי הלגיון השלושה עשר חזרה לאיטליה. בשנת 46 לפנה"ס הם נקראו חזרה לשירות והשתתפו בקרב תאפסוס ובקרב מונדה (45 לפנה"ס). לאחר קרב מונדה, פיזר קיסר את הלגיון והעניק לאנשיו אדמות באיטליה.

בתקופת הקיסרות הרומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלגיון מוזכר שוב בשנת 41 לפנה"ס, בעת שהוא הוקם מחדש על ידי יורשו של קיסר, אוגוסטוס, כדי לשים קץ לכיבושה של סיציליה על ידי בנו של פומפיוס, סקסטוס פומפיוס. לאחר שהובס פומפיוס, הלגיון תחת אוגוסטוס לחם בקרב אקטיום (31 לפנה"ס) כנגד כוחותיו של מרקוס אנטוניוס. לאחר מכן נשלח הלגיון לאיליריקום. בשנת 15 לפנה"ס בערך, הועבר הלגיון לפאנוניה, שם נאלץ להתמודד עם מרידות מקומיות.

לאחר תבוסת הכוחות הרומאים בקרב יער טויטובורג (שנת 9 לספירה), נשלח הלגיון כתגבורת לאאוגסבורג, לוינדוניסה (Vindonissa), ולבסוף לרייטיה, כדי להגן מפני התקפות אפשריות נוספות של השבטים הגרמאניים.

במהלך מלחמת האזרחים של שנת ארבעת הקיסרים (69 לספירה), תמך תחילה הלגיון השלושה עשר בקיסר אותו, ולקח חלק בקרב בדריאקום (נקרא גם קרב קרמונה). לאחר מכן תמך הלגיון באספסיאנוס כנגד ויטליוס.

בשנת 86, תחת שלטונו של הקיסר דומיטיאנוס (96-81) פלשו כוחות מדאקיה לתחומי האימפריה הרומית. שנתיים מאוחר יותר, קובץ כוח רומי גדול בן תשעה לגיונות - לרבות הלגיון השלושה עשר - שפלש לדאקיה.

הלגיון השתתף במלחמות דאקיה (102-101, 106-105), ובתום המערכה נשאר באפולום (כיום אלבה יוליה ברומניה) כחיל מצב. הלגיון השלושה עשר נותר שם עד אשר פונתה דאקיה.

הלגיון השלושה עשר תמך במושל פאנוניה עילית, לוקיוס סוורוס, שצעד לעבר רומא בסוורוס בשנת 193 כדי להדיח את דידיוס יוליאנוס, שזכה לתמיכת המשמר הפרטוריאני בבירה והוכתר לקיסר. מספר יחידות מהלגיון נלוו לסוורוס לרומא, ומאוחר יותר לחמו בפיקודו כנגד יריביו. ייתכן כי הלגיון גם השתתף במערכה של סוורוס כנגד האימפריה הפרתית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הלגיון השלושה עשר גמינה, מאמר מאת Jona Lendering.