דידיוס יוליאנוס

דידיוס יוליאנוס
Marcus Didius Severus Julianus Augustus

לידה	29 בינואר 133 מדיולאנום, האימפריה הרומית
הוצאה להורג	1 ביוני 193 (בגיל 60) רומא, האימפריה הרומית
שם מלא	מרקוס דידיוס סוורוס יוליאנוס אוגוסטוס
מדינה	האימפריה הרומית
בן או בת זוג	מנליה סקנטילה
קיסר האימפריה הרומית ה־20 28 במרץ 193 – 1 ביוני 193 (66 ימים) → פרטינקס ספטימיוס סוורוס, מפקד הכוחות הרומים בפאנוניה ומייסד השושלת הסווראנית ←

מַרְקוּס דִידְיוּס סֶוֶורוּס יוּלִיָאנוּס אוֹגוּסְטוּס (בלטינית: Marcus Didius Severus Julianus Augustus; ‏133- 1 ביוני 193 לספירה) היה קיסר ושליט האימפריה הרומית למשך 66 יום, מה-28 במרץ עד ל-1 ביוני 193. הוצא להורג על ידי יורשו לכס הקיסרות, ספטימיוס סוורוס, במהלך מלחמת האזרחים של 193-197.

ילדות

יוליאנוס נולד לקוינטוס פטרוניוס דידיוס יוליאנוס ואמיליה קלרה בעיר מדיולאנום, תאריך לידתו המדויק אינו ידוע; דיו קסיוס מציין אותו ב-29 בינואר 133, ומחבר היסטוריה אוגוסטה מציין את יום לידתו ב-27 בפברואר 137. סביר להניח, עקב האמינות הירודה של ההיסטוריה אוגוסטה, כי התאריך הראשון הוא המדויק מבין השניים.

קריירה מוקדמת

יוליאנוס חונך בידי דומיטיה לוקילה, עם מרקוס אורליוס. הוא שירת במספר תפקידים אופייניים לבני המעמד הגבוה בדרכם לתואר הסנטורי. בגיל 20 היה לטריבון בלגיון הרומי, ואף זכה להיות קווסטור בשנת 157. בימי שלטון מרקוס אורליוס, זכה יוליאנוס לשרת כאחראי על המקדשים והמשחקים, היה לפראיטור, וכמו כן שירת כמשנה למושל אסיה ואפריקה, ועמד בראש אחד הלגיונות שהגנו על נהר הריין.

כעבור זמן מה, מונה למושל גאליה בלגיקה והדף את פלישת שבטי הצ'אוצ'י, ניצחון שזיכה אותו במשרת הקונסול בשנת 175 (בגיל 42), יחד עם הקיסר העתידי פרטינקס. בתום ימיו כקונסול מונה למושל דלמטיה, ומאוחר יותר למושל של אזור בגרמניה. עם מות מרקוס אורליוס, ועליית בנו, קומודוס, לשלטון הוכרח יוליאנוס לפרוש מתפקידו ומונה לפרפקט ומאוחר יותר למושל אפריקה.

יוליאנוס קיסר

הקיסר קומודוס נרצח בשנת 193, ואותו ירש פרטינקס. ברם, גם האחרון לא הצליח לשמור על משרתו לזמן ארוך לפני שנרצח אף הוא. יש הטוענים כי פרטינקס התבטא בעד ירושתו על ידי יוליאנוס, אך אין זו עובדה ברורה בשל המקור המפוקפק שמביא אותה. מכל מקום, לאחר רצח פרטינקס ערך המשמר הפרטוריאני מכירה פומבית לתפקיד הקיסר. טיטוס פלאביוס סולפיקיאנוס, שתפקידו הפוליטי אפשר לו לדרוש את הכתר, פנה למשמר הפריטוריאני עם הצעה של 20,000 מטבעות לכל חייל, אם יהפוך לקיסר.

יוליאנוס מצידו הציג בפני המשמר הצעה של 25,000 מטבעות, והוכרז בידי המשמר כקיסר. פסקניוס ניגר, מושל סוריה, קלודיוס אלבניוס, מושל בריטניה וספטמיוס סוורוס, מפקד הצבא בפאנוניה התמרדו כנגד יוליאנוס.

סוורוס צעד לרומא עם צבאו, בעוד שיוליאנוס ננטש על ידי חייליו. באחד ביוני הסנאט הכריז על סוורוס כקיסר, ויוליאנוס הוצא להורג.

לקריאה נוספת

• היסטוריה אוגוסטה: הקיסרים האנטונינים, דידיוס יוליאנוס, עמ' 235–248. תרגם מלטינית, הוסיף מבוא והערות דוד גולן. ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2007. (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דידיוס יוליאנוס בוויקישיתוף

• דידיוס יוליאנוס באתר ליביוס
• דידיוס יולאנוס באתר "De Imperatoribus Romanis"
• דידיוס יוליאנוס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• דידיוס יוליאנוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• דידיוס יוליאנוס, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)