המגרסה (מלכיה)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מגרסה |
| שימוש | גריסת אבנים |
| מיקום | מלכיה |
| מדינה |
ישראל  |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1950 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1950 |
| חומרי בנייה | בטון |
| קואורדינטות | 33°06′10″N 35°30′38″E / 33.102778°N 35.510556°E |
|
(למפת אצבע הגליל רגילה)   המגרסה | |
  | |
.jpg)
המגרסה הייתה מתקן לעיבוד אבנים וייצור חצץ שנבנה בקיבוץ מלכיה ב-1950. המגרסה הייתה מקור ההכנסה העיקרי של היישוב בשנותיו הראשונות. המתקן הוזן מסלעים שנאספו בסביבת הקיבוץ ועובדו במגרסה לגדלים שונים של אבנים, ששימשו למטרות שונות. בשנות ה-60 ננטש המתקן ועמד בשיממונו עד לשיקומו ב-2019 והפיכתו לאתר תיירות. האתר הוכרז כאתר מורשת מטעם המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
ההיסטוריה של האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיבוץ מלכיה הוקם ב-1949. שנה לאחר מכן הוקם בשולי הקיבוץ, בסביבה עשירה בסלעים, מתקן לגריסת סלעים, כדי לאפשר לקיבוץ להתפרנס. היוזמה להקמת המתקן הייתה של חבר הקיבוץ פרול (רפאל) עצמון[1], והתכנון נעשה על ידי המהנדס א.ל. ליטובסקי. תוצרת המתקן, בצורת חצץ, נמכרה לכל יישובי הסביבה ושימשה גם לסלילת דרכים וכחומר גלם לתעשיית הבלוקים, ששימשו לבניית חלק ממבני הקיבוץ.
בתקופת הפעלתו היה המתקן רווחי מאוד וסייע לחיזוק הכלכלי של הקיבוץ. בתחילת שנות ה-60 נגמרו כל הסלעים בקרבת המגרסה והקיבוץ החליט להדמים אותה. לאחר ההדממה ננטשה ולא נעשה בה שימוש, עד אישור התוכנית לשימורה ב-2018.
תהליכי העבודה במתקן[עריכת קוד מקור | עריכה]
חברי הקיבוץ שעבדו במתקן העמיסו ידנית את הסלעים מסביבת המגרסה לתוך סלים. הסלים נאספו על ידי משאית והובאו למתקן.
מתקן הגריסה כלל את המרכיבים הבאים:
- משפך ההזנה: משפך מתכת ששימש להזנת הסלעים שנאספו בקרבת המתקן ובהמשך נחצבו במחצבה.
- גריסה: בתחתית משפך ההזנה היה מתקן לריסוק האבנים, שהונע על ידי מנוע דיזל רב עוצמה.
- מסוע כפות: מסוע שהעלה את החצץ הגרוס לראש מיכלי האגירה.
- נפה גלילית (תוף סובב): זהו ליבו של המתקן והוא הורכב משני חלקים:
- תוף מתכת עגול שבו נקדחו חורים בגדלים שונים (החל מחורים קטנים בתחילת התוף עד לחורים גדולים בקצהו השני) שאיפשרו לחצץ להתמיין לממגורות השונות בהתאם לגודלו.
- בורג חלזוני שהסתובב בתוך התוף והניע את החצץ הגרוס מנקודת ההזנה עד לקצה התוף.
- הממגורות (סילו): המתקן כלל שבע ממגורות לגדלים השונים של החצץ. לכל גודל ניתן שם שהצביע על גודלו (למשל: סומסומיה, עדשיה, פוליה, ג'זיה ועוד).
- שינוע התוצרת: בתחתית כל ממגורה נמצא פתח שאיפשר שפיכה של החצץ למשאיות שחנו בבסיס המבנה.
שימור האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר הדממת המתקן בשנות ה-60 הוא עמד ללא שימוש עד ההחלטה ב-2018 לשמר אותו. תהליך השימור בוצע על יד המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל בשיתוף משרד ירושלים ומורשת, משרד התרבות והספורט והקרן לשיקום מחצבות. תכנון הפרויקט בוצע על ידי משרד ז'ק-רייכר.
תהליך השימור כלל:
- שחזור מסוע הכפות, הנפה ורצועות ההנעה.
- שיפוץ המנועים.
- תיקון מבנה הבטון (הממגורות)
- פיתוח השטח המקיף את המבנה. הפיתוח כלל סככות צל, מתקני ישיבה, נקודות שתייה, גינון, שבילי הליכה ונקודת הסברה קולית[2].
האתר המשוחזר נחנך ב-21 באוקטובר 2021[3] והמבקרים במקום יכולים לחזות בהדגמה חיה של עבודת המתקן[4].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
משה גלעד, שנים אכלו כאן חצץ, אבל המחצבה במלכיה תהפוך לפארק, באתר הארץ, 7 בינואר 2021- במקום מגרסה יקום פארק, באתר "גליל עולה", 6 בינואר 2021
- רן חדוותי הונצח באתר המגרסה במלכיה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 15 בפברואר 2022
- חניכת המגרסה, באתר "מדיה 8", 21 באוקטובר 2021
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נדב מן, בלדה לבוני קיבוץ: המלכים של מלכיה, באתר ynet, 20 במאי 2011
- ^ מחצבה ומגרסת מלכיה, באתר "מסבירן"
- ^ טקס חניכת האתר, באתר פייסבוק
- ^ בטקס הוסר גם הלוט מעל שלט הנצחה לזכרו של רן חדוותי, איש המועצה לשימור אתרים, שהיה פעיל בולט בפרויקט השיקום ונפטר לפני השלמתו