המטה השיתופי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מטה הקיבוצים השיתופיים (מט"ש) בתנועה הקיבוצית כולל כרבע (70) מכלל הקיבוצים בארץ, המקיימים את עקרונות היסוד הקיבוציים: שותפות בבעלות על הנכסים, שוויון בתקציבים, ערבות הדדית מלאה בין החברים והתנהלות דמוקרטית ומשתפת. המטה, בשמו הקודם "הזרם השיתופי", הוקם בכנס בקבוצת יבנה ב-6 ביולי 1999 בתגובה לתהליכי ההפרטה ומעבר לתשלום שכר בלתי שוויוני שאימצו בהדרגה רוב הקיבוצים (כ-200) ומתוך רצון לקיים את ערכי הקיבוץ המקוריים.

הקיבוצים החברים בזרם השיתופי, משתי התנועות הקיבוציות (הקיבוץ הדתי והתנועה הקיבוצית הכללית - תק"צ) מאופיינים בחלקם הגדול ביציבות כלכלית ובמנהיגות מקומית - לא שכירה - בעלת תפיסת עולם שיתופית. כמה מהם - סאסא, ברעם, משמר העמק, גן שמואל, חצרים, שדה אליהו, מעברות, יבנה ואחרים - ניצבים בצמרת הכלכלית של התנועה הקיבוצית.

מטה הקיבוצים השיתופיים פועל במסגרת כלל התנועה הקיבוצית אך מקיים פעילויות ייחודיות בתחומי סמינרים חינוכיים ורעיוניים, קורסים לניהול ופעילות תקשורתית במסגרת אתרי אינטרנט "שווים" ו"במקום" ושותפות בכתב העת "חברה".

לאחרונה הגדיר המטה את פעילותו במסגרת תנועה הקיבוצית כ"תנועה בתוך תנועה". הבדלי ההשקפות בין הקיבוץ המופרט לשיתופי מתבטאים לעיתים במחלוקות בין המטה השיתופי לבין מזכירות התנועה הקיבוצית, בנושאים פנימיים וכלליים, כגון המדיניות הקרקעית ושיוך הדירות, הקצאות לפנסיה, גובה המיסוי על הקיבוצים ותקציבי הפעילות.

במטה השיתופי חברים גם גורמים במעגל הקבוצות השיתופיות, הכולל קהילות שיתופיות-משימתיות החיות בערים; תנועות הנוער: השומר הצעיר, הנוער העובד והמחנות העולים וקיבוצים עירוניים כתמוז ומגון וקיבוצים חינוכיים כנערן, רביד, אשבל ופלך.

מייסדי המטה השיתופי היו[1]:

ב-2004 הצטרף גם קיבוץ נערן[2] שחודש על ידי בוגרי תנועת המחנות העולים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עזרא דלומי, מלחמת שיתוף - מסע שורשים, במקום 22, נובמבר 2010, עמ' 8-11
  2. ^ תרז לנג, איים בזרם, 29 באפריל 2004, הקיבוץ