נערן

נערן
Naaran sign.jpg
שלט הדרך של נערן
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית ערבות הירדן
גובה ממוצע[1] ‎-182 מטר
תאריך ייסוד 1977
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2021[1]
  - אוכלוסייה 104 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-1.0% בשנה
http://www.naaran.org
גרעין נח"ל בנערן
מטע תמרים בנערן
הנוף מנערן

נַעֲרָן, אשר נקרא רשמית עד ליוני 2018 "נירן", הוא התנחלות קיבוץ בבקעת הירדן, כ-10 קילומטרים צפונית לעיר יריחו, השייך למועצה אזורית בקעת הירדן. קיבוץ נערן הוא חלק מתנועת הבוגרים של המחנות העולים. על פי נתוני מועצת יש"ע נכון לסוף שנת 2021 נערן הוא היישוב הישראלי הקטן ביותר ביהודה ושומרון ובו 104 תושבים[2].

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיבוץ נערן קרוי על שם היישוב המקראי נַעֲרָן שהמשיך להתקיים כיישוב יהודי גם בתקופת המשנה והתלמוד[3]. עד 20 ביוני 2018 היה שמו הרשמי "נירן", עד שהחליטה ועדת השמות הממשלתית להשוות את שמו הרשמי לשם בו השתמשו תושבי הקיבוץ, ומאז הוא מופיע במפות הרשמיות כ"נערן".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתו של קיבוץ נערן בהיאחזות נח"ל אשר עלתה לראשונה על הקרקע בשנת 1971, על ידי גרעיני נח"ל של הקיבוץ המאוחד סמוך לפתחו של ואדי עוג'ה, כחצי קילומטר ממערב לכפר עוג'ה א-תחתא (במקום בו מצוי כיום היישוב ייט"ב)[4]. על אדמות שהופקעו מהווקף המוסלמי[5]. ההיאחזות התפרנסה בחורף מגידול ירקות ובמהלך כל השנים מנגריה שהכינה רהיטים כקבלן משנה של קיבוץ גבעת ברנר[6].

לכבוד הקמת ההיאחזות כתבה מירה מאיר את השיר "נח"ל נערן" (לחן: אברהם זיגמן, עיבוד: אריה לבנון).

בנובמבר 1976 אוזרחה ההיאחזות כיישוב ייט"ב, על שמו של יצחק טבנקין[7].

הקיבוץ הוקם במיקומו הנוכחי, על גבעה מצפון לעוג'ה א-תחתא, באפריל 1977 על ידי גרעין של הקיבוץ המאוחד[8].

הקיבוץ התפרנס ממשקי מטעים (בננות, תמרים ומנגו), לולי הודו, מפעל ליריעות פלסטיק ומחצבה[9].

במהלך שנות השמונים, היו בקיבוץ רק 20 חברים, הוא נקלע למשבר כלכלי וחברתי חמור אשר הביא בסופו של דבר בשנת 1993 לעזיבתם של חברים רבים את הקיבוץ[10]. בשנת 1999 יושבה נערן מחדש על ידי גרעיני נח"ל בוגרי תנועת הנוער המחנות העולים[11]. הקיבוץ החדש הוא קיבוץ קבוצות משימתי (קיבוץ מחנכים) אשר מתמקד בפעילות חינוכית בתנועת הנוער "המחנות העולים", בהדרכת נוער בבקעת הירדן וברחבי הארץ[12].

תעסוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשק הקיבוצי של נערן מתבסס על מטע תמרים, כרם זיתים לשמן, ענפי בית והמשק החינוכי. בנוסף הקיבוץ מתעסק בגידול והפצה של פרחי נוי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נערן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2022 (אומדן); ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.
  2. ^ דו"ח נתוני אוכלוסייה ביהודה שומרון ובקעת הירדן – נכון לינואר 2022, מועצת יש"ע, ‏6 במרץ 2022
  3. ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ה', 894-895
  4. ^ יחיאל לימור, היאחזות נח"ל חדשה - לבקעה, מעריב, 18 בינואר 1971
  5. ^ עקיבא אלדר, אלפי דונם של אדמות ווקף בגדה הופקעו מאז 67' להקמת התנחלויות, באתר הארץ, 5 באוגוסט 2012
  6. ^ יהושע תדמור, חיים חדשים בבקעת הירדן, דבר, 18 בפברואר 1973
  7. ^ היאחזות נערן בנקעת־הירדן נהפכה ליישוב הקבע ייטב:, מעריב, 17 בנובמבר 1976
  8. ^ קבוץ נערן עלה על הקרקע בטקס הגיגי, דבר, 14 באפריל 1977
  9. ^ נערן - קיבוץ לבעלי יוזמה, מעריב, 27 במרץ 1990
  10. ^ טלי חרותי-סובר, קיבוץ מודל 2006: משק חינוכי וקהילה אקולוגית, באתר ynet, 7 ביוני 2006
  11. ^ אתר למנויים בלבד צפריר רינת, מחצבות ישראליות בשטחים מרחיבות את הכרייה, לעתים בלי אישור המינהל האזרחי, באתר הארץ, 4 בינואר 2016
  12. ^ יאיר שלג, מחזירים את האדם למרכז, באתר הארץ, 5 ביוני 2008
מטע התמרים של נערן