ברק חירם
 | |
| ברק חירם, ספטמבר 2019 | |
| לידה |
18 ביוני 1979 (בן 46) חיפה,  ישראל |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| השכלה | |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת פעילות | מ-1997 |
| דרגה |
 תת-אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
ברק חירם (נולד ב-18 ביוני 1979) הוא קצין בצה"ל בדרגת תת-אלוף, המשרת כמפקד אוגדת עזה. קודם לכן שירת כמפקד עוצבת הבזק, מפקד חטיבת גולני, מפקד המרכז לאימונים באש במל"י, מפקד עוצבת הגולן[1], מפקד בא"ח גולני ומפקד גדוד 51.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חירם נולד וגדל בחיפה למשפחה חילונית, האמצעי מבין שלושה בנים. אביו מהנדס כימיה במקצועו ואימו דוקטור להנדסה כימית שעבדה ברפאל. הוא למד בבית הספר הריאלי, ובזמן לימודיו בתיכון השתתף בהפגנות נגד הסכמי אוסלו[2].
בנעוריו החל להתנדב בחוות שדה בר שליד ההתנחלות נוקדים המסייעת לנוער במצוקה, ולאחר שהתגייס תרם את משכורתו הצבאית לעמותה המטפלת בנערים שהופנו לשם על ידי משרד הרווחה. הוא התגורר בחווה בקרוואן, למד לדבר ערבית וטיפח קשרי ידידות עם רועי צאן[3]. בחווה הכיר את בת ציון, איתה התחתן מאוחר יותר. לאחר נישואיו הם עברו להתגורר בהתנחלות תקוע, וחירם החל לשמור שבת ובהמשך חזר בתשובה[2].
בשנת 1997 התגייס לצה"ל כחייל בודד בעת שמשפחתו שהתה בשליחות בוונצואלה.
הוא החל את שירותו הצבאי בקורס טיס, אך נשר לאחר חמישה חודשים. לאחר מכן שובץ בחטיבת גולני והתקבל ליחידת אגוז. הוא עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר, חזר ליחידה כסמל צוות והשתתף בלחימה בדרום לבנון. לאחר קורס קציני חי"ר מונה למפקד צוות ביחידה. בהמשך שימש כמפקד פלוגה מבצעית ג' בגדוד 13, והוביל אותה בין היתר בלחימה ברצועת עזה.
לאחר מכן מונה למפקד פלגה ב' ביחידת אגוז, ופיקד עליה בין היתר במלחמת לבנון השנייה[4]. בקרב של יחידת אגוז בכפר חדאת'א נפצע באורח קשה ואיבד את ראייתו באחת מעיניו[5][3]. על האופן שבו לחם ופיקד על הפלגה הוענק לו צל"ש מפקד אוגדה ממפקד עוצבת געש[6]. בהמשך שימש כמפקד בית הספר להכשרות ביחידת אגוז.
בשנים 2008–2009 שירת כסגן מפקד גדוד 12. לאחר נפילת מחליפו, אלירז פרץ, שב לזמן מה לשרת כסגן מפקד הגדוד. בהמשך מונה למפקד מחזור בבא"ח גולני. לאחר מכן יצא ללימודים בפו"ם.
ב-25 ביוני 2012 הועלה לדרגת סא"ל ומונה למפקד גדוד 51[7], ושימש בתפקיד עד 6 ביולי 2014. ביולי 2014 מונה למפקד בא"ח גולני[8], ושירת בתפקיד עד אוגוסט 2016. ב-1 בספטמבר 2016 הועלה לדרגת אל"ם ומונה למפקד עוצבת הגולן[9], תפקיד בו שירת עד 15 ביולי 2018[10]. לאחר מכן יצא לשנת לימודים בחו"ל.
בשנת 2019 מונה למפקד המרכז לאימונים באש במל"י, תפקיד אותו מילא עד שנת 2020. ב-2 באוגוסט 2020 מונה למפקד חטיבת גולני[11][12], ושירת בתפקיד זה עד 18 ביולי 2022. במהלך תקופת פיקודו על חטיבת גולני, סירב חירם להתחשב בחיילים דתיים שסירבו לגלח את זקנם כאשר נדרשו לעשות כן[13][14].
ביוני 2022 נמנה ברשימת "סרוגים משפיעים" שערך ערוץ 7[15].
ב-11 באוגוסט 2022 הועלה לדרגת תא"ל ומונה למפקד עוצבת הבזק[16][17]. ב-17 ביולי 2023 הוחלט למנותו למפקד אוגדת עזה[18].
טבח שבעה באוקטובר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשבת, 7 באוקטובר 2023, עם תחילת טבח שבעה באוקטובר, נסע לפיקוד הדרום ומשם ללחימה במחבלים בנתיבות. הוא הורה לכל האוגדה להתייצב בבית קמה, ועם כוח קטן הגיע לנתיבות וקיבל את הפיקוד גם על הלחימה ביישובים סעד, בארי, עלומים ורעים. הגיעו אליו כוחות מיחידות שונות (סיירת מטכ"ל, יחידת שלדג וחטיבת הקומנדו) שאותם הפנה ללחימה ביישובים השונים. בשעה 11:00 הגיע עם צוותו לעלומים, שם כיתת הכוננות הצליחה להגן על היישוב, והכוח שבפיקודו הרג שלושה מחבלים.
בשעה 16:00 הגיע לקיבוץ בארי, שם תפס פיקוד על לוחמים מיחידות שונות שניהלו קרב ארוך ורווי נפגעים עם המחבלים הרבים שבקיבוץ. בקרב הקשה נהרגו 31 לוחמים: חמישה מחברי כיתת הכוננות של הקיבוץ, 19 חיילי צה"ל ושבעה שוטרים[19].
בתחקיר צבאי שפורסם ב־11 ביולי 2024, נכתב כי "תא"ל ברק חירם פעל בתיאום ובמקצועיות מול מציאות קשה ומורכבת"[20].
באחד הקרבות, עשרות מחבלים התבצרו בבית פסי כהן בקיבוץ עם כ-14 בני ערובה. צוות ימ"מ שהגיע למקום ניהל קרב עם המחבלים ובמקביל נעשה ניסיון לנהל איתם משא ומתן. במהלכו החליט אחד ממפקדי המחבלים להיכנע והוציא איתו בת ערובה אחת, יסמין פורת. כשגבר החשש המיידי לחייהם של שאר בני הערובה הורה חירם לפרוץ למבנה. טנק שהיה בשטח קיבל הוראה לירות שני פגזים, האחד לקרבת הבית והשני לגג הבית, כדי לסייע בביצוע הפריצה של צוות הימ"מ, וירי זה הביא לקריסת חלק מהגג ולסיום הקרב עם פריצת הלוחמים פנימה[21].
כל המחבלים שהיו בבית נהרגו, וכך גם כל בני הערובה, מלבד אישה אחת. לפי תחקיר שערך הצבא, הפגזים נורו לעבר גג הבית וקרבתו ורוב בני הערובה נהרגו מאש המחבלים. התחקיר קבע כי חירם פעל במקצועיות ולא נפל דופי במעשיו[22]. בתחקיר צבאי נוסף, נכתב כי "ניתן לציין, כי זה רגע 'היפוך הקערה' שהביא להשגת שליטה מחודשת ביישוב"[20].
במקביל לאירוע זה, נמשך הקרב נגד המחבלים ברחבי הקיבוץ וכן חילוץ תושבים שהיו נצורים בבתיהם, רבים מהם פצועים. הקרב נמשך עד יום שני בצהריים[23].
המשך מלחמת חרבות ברזל
[עריכת קוד מקור | עריכה]כוחות עוצבת הבזק בפיקודו השתתפו בלחימה ביהודה ושומרון, בין השאר חטיבה 646 לחמה לפירוק תשתיות טרור בשכם ובג'נין[24]. לאחר סיום ההפוגה במלחמת חרבות ברזל בתחילת דצמבר 2023, הצטרפה האוגדה בפיקודו לתמרון הקרקעי ברצועת עזה. האוגדה לחמה בדרום העיר עזה ובמחנות המרכז לחיסול מחבלי גדוד נוסיראת והשמדת תשתית התת-קרקע. בחודש דצמבר 2023 פיקד חירם על פעילות האוגדה במחנות המרכז ובח'אן יונס. בסוף חודש דצמבר תקפה חטיבת יפתח, חטיבת הקומנדו של האוגדה, בשכונת שג'אעייה[25].
בינואר 2024 במהלך הלחימה בעזה, הורה ללוחמיו לפוצץ את מתחם אוניברסיטת אל-אזהר שבדרום רצועת עזה[26]. על פעולה זו הורה הרמטכ"ל הרצי הלוי לרשום לו הערה פיקודית משום שנתן את הוראתו ללא קבלת אישור אלוף[27].
ב-30 ביולי 2024 שב הרמטכ"ל הרצי הלוי, ואישר את מינויו למפקד אוגדת עזה[28]. ב-4 באוגוסט 2024 סיים את תפקידו כמפקד עוצבת הבזק[29].
ב-2 בספטמבר 2024 מונה למפקד אוגדת עזה[30].
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]חירם מתגורר בתקוע[31], נשוי לבת ציון ואב לארבעה. בעל תואר ראשון בהיסטוריה צבאית מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יואב זיתון, המג"ד שאיבד עין בלבנון ה-2 נערך ללבנון ה-3, באתר ynet, 16 ביוני 2013
- ברק חירם, בר הגנה, באתר nrg, 28 במרץ 2008
- אור הלר, מח"ט גולני: "מי שמוכנים לסכן את עצמם ולהגן על העם שלנו - צריכים לעשות את זה", באתר חדשות 13, 5 במאי 2022
- לילך שובל, מפקד האוגדה שלחם ברעים: "הם הגיעו לשחוט, מצאנו גופות ממולכדות ותינוקות מתים בעגלות", באתר ישראל היום, 11 באוקטובר 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ גל פרל פינקל, ימים ללא חסד: הקצינים שיסתערו על הזירות הבוערות באמת, באתר וואלה, 18 ביולי 2018
- ^ 1 2
הילו גלזר, נועז, נצי, יצירתי — והאיש שהורה להפגיז בית עם 13 בני ערובה. מי אתה ברק חירם?, באתר הארץ, 30 במאי 2024
- ^ 1 2 יוסי יהושוע, גולני שלו, באתר "ידיעות אחרונות", 17 בספטמבר 2019
- ^ יוסי יהושוע, "אם העניין המשפטי עולה, כנראה שאתה לא בסכנת חיים", ידיעות אחרונות, מוסף יום העצמאות, 14 באפריל 2021, עמוד 10
- ^ גל פרל פינקל, מרביצים לך, תחזיר, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 21 באוקטובר 2017
- ^ דניאל אדלסון, חיבור לקיום היהודי, ביטאון ביבשה גיליון 3, ספטמבר 2007
- ^ אור הלר, "חיזבאללה מסוגל לחמם את גזרת הצפון", באתר "IsraelDefense", 12 באפריל 2014
- ^ יואב לימור, "התפקיד שלנו הוא לנצח במלחמה", באתר ישראל היום, 22 באפריל 2015
- ^ קובי פינקלר, שורת מינויים בצה"ל, באתר ערוץ 7, 5 בינואר 2016
- ^
"בחובתי לעצב מציאות ביטחונית טובה ומופשרת בזו החזית", באתר צה"ל, 15 ביולי 2018
- ^ יואב זיתון, איבד עין בלבנון: זה המפקד החדש של חטיבת גולני, באתר ynet, 16 בספטמבר 2019
- ^ אל"ם ברק חירם נכנס לתפקידו כמפקד חטיבת "גולני", באתר צה"ל, 2 באוגוסט 2020
- ^ למרות אורח החיים הדתי – חיילים נדרשו לגלח את זקנם, באתר עכשיו 14
- ^ צה"ל פועל בניגוד לפקודה: חיילי גולני בוגרי מכינה תורנית רותקו ל-21 יום בגלל זקנים, באתר חדשות 0404
- ^ סרוגים משפיעים: האוגדונרים הדתיים בצה"ל, באתר ערוץ 7, 23 ביוני 2022
- ^ רשימת המפקדים החדשים בצה"ל, באתר צה"ל, 25 בינואר 2022
- ^ קובי פינקלר, "מסע חדש מתחיל": תא"ל ברק חירם מונה למפקד עוצבת "הבזק", באתר ערוץ 7, 12 באוגוסט 2022
- ^ רשימת המפקדים החדשים בצה"ל, באתר צה"ל, 17 ביולי 2023
- ^ אור הלר, קצין בכיר על הטבח בבארי: "כשלנו בהגנה, המחבלים התחפשו לחיילים", באתר חדשות 13, 11 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 עוזי ברוך, ממצאי תחקיר הקרבות בבארי: תא"ל ברק חירם פעל בתיאום ובמקצועיות מול מציאות קשה ומורכבת, באתר ערוץ 7, 11 ביולי 2024
- ^ לי נעים, מה הוביל להחלטה של תא"ל ברק חירם לאשר ירי לבית של פסי, באתר מאקו, 15 במרץ 2024
- ^ עמית סגל, תחקיר הבית של פסי: מסקנות חיל השריון - פגז הטנק לא גרם למות בני הערובה, באתר מאקו, 2 באפריל 2024 יניב קובוביץ, תחקיר צה"ל: כוחות גדולים לא נכנסו לבארי, לוחמים פצועים פונו לפני אזרחים; ברק חירם פעל במקצועיות, באתר הארץ, 11 ביולי 2024
- ^ שרית מגן אילנה דיין, מפקד אוגדה 99: "לא מכיר יכולת שלנו להשמיד את חמאס על תשתיותיו ומוסדותיו, מבלי להיכנס ולכבוש את השטח", באתר מאקו, 26 באוקטובר 2023
- ^ אלישע בן קימון, חילופי אש בג'נין, לפחות שני מחבלים נהרגו, באתר ynet, 25 בנובמבר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, בין הפירים למארבי המטענים: כך נראה יום של לוחמי הקומנדו בשכונה המסוכנת בעזה, באתר וואלה, 21 בדצמבר 2023
- ^
ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 11 במרץ 2024
- ^ אלישע בן קימון, פוצץ אוניברסיטה בלי אישור האלוף: הערה פיקודית לתא"ל ברק חירם, באתר ynet, 11 במרץ 2024
- ^ הרמטכ"ל הכריע: תא"ל ברק חירם יתמנה לתפקיד מפקד אוגדת עזה כמתוכנן, באתר ערוץ 7, 30 ביולי 2024
- ^ יואב זיתון, ברק חירם: "עמידתנו איתנה, בניגוד מוחלט לתרבות הישראלית, המנותקת מעברה", באתר ynet, 4 באוגוסט 2024
- ^ יואב זיתון, באופן חריג: תא"ל ברק חירם נכנס לתפקידו החדש בשטח העזתי, ליד בית חאנון | תיעוד, באתר ynet, 2 בספטמבר 2024
- ^ אריה יואלי, כבוד למגזר: 5 אוגדונרים סרוגים חדשים, באתר "סרוגים", 12 ביולי 2021
מפקדי עוצבת הגולן 
| |
|---|---|
|
מפקדי חטיבת גולני 
| |
|---|---|
|
מפקדי עוצבת הבזק .png){kind=small}
| |
|---|---|
|
מפקדי אוגדת עזה 
| |
|---|---|
|
- לוחמי יחידת אגוז
- מפקדי גדודים בחטיבת גולני
- מפקדי עוצבת הגולן
- מפקדי המרכז לאימונים באש
- מפקדי חטיבת גולני
- תתי-אלופים בצה"ל
- מעוטרי צל"ש מפקד אוגדה
- נכי צה"ל
- בוגרי בית הספר הריאלי
- בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים
- בוגרי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
- תקוע: אישים
- חוזרים בתשובה
- מפקדי אוגדות במלחמת חרבות ברזל
- ישראלים שנולדו ב-1979