לדלג לתוכן

הנצחת זכר השואה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף זיכרון השואה)
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: לא אנציקלופדי, אבל חשוב מאוד.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: לא אנציקלופדי, אבל חשוב מאוד.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

הנצחת זכר השואה הוא שם כולל ליוזמות של גופים שונים במדינות שונות, אשר לקחו על עצמם את הערך החינוכי וההיסטורי של הנצחת זכרה של שואת יהודי אירופה בתקופת מלחמת העולם השנייה.

טלאי צהוב, שכדוגמתו חויבו היהודים ברוב המדינות תחת השלטון הנאצי, לשאת

פרויקטים של הנצחת השואה קיימים במקומות רבים. חלק גדול אינו קיים ברשת אלא במוזאונים מקומיים ואף בבתים פרטיים של משפחות ניצולי שואה.

ראש המכון לחקר השואה באוניברסיטת בר-אילן, יהודית באומל[1] מפרטת מספר פונקציות שממלאת ההנצחה, וביניהן השימוש בה כמקור לליכוד והמשכיות וכן לטיפוח אתוסים והעברתם מדור לדור. כמו כן, היא מתארת את ההבדלים בין הנצחה בתרבות הרשמית לבין זו העממית והאידיבידואלית.

בעולם, הסיבות להנצחה שונות: חינוך, הצו היהודי לזכור, הצורך של מדינות אירופה להסביר ולהתגונן, כפרה מאשמה, והתקווה למשוך תיירות[2].

בשלהי המאה ה-20 ובראשית המאה ה-21 התפתחה תופעה של תביעות משפטיות בהקשר השואה. אחד התחומים הפופולריים לתביעות נוצר מתוך התפתחות הקשר בין תאגידים וארגונים שונים לפשעי המלחמה, שמזוהים כפשעים המוניים בתחום הפלילי. במאמר על תביעות שואה טרנס-לאומיות, כתבה פרופ' ליאורה בילסקי על תביעות רכוש בגרמניה, שווייץ וארצות הברית[3].

הנצחת זכר השואה בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – זיכרון השואה בישראל

בשנים הראשונות להקמת מדינת ישראל, שנים מועטות לאחר אירועי השואה, ההנצחה לא הייתה במוקד, וזיכרון השואה השפיע בעיקר החיים הפוליטיים. ההיסטוריון יחיעם ויץ כתב[4] על המחלוקות שהתעוררו בשנים אלה, שהשפיעו על החיים הפוליטיים במדינה הצעירה. בניגוד לדימוי שטראומת השואה הייתה אירוע מטהר ומזכך, ולכן גם יצר אחדות והסכמה כללית.

המוסד העיקרי שעוסק במחקר והנצחת השואה הוא יד ושם[5]. ביוזמת מוסד זה קם מפעל מאגר שמות קורבנות השואה, שנקרא "לכל איש יש שם".

בנוסף קיימים ארגונים רבים בישראל שעוסקים בהנצחת זכר השואה:

הנצחת השואה בעולם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יום הזיכרון הבינלאומי לשואה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יום הזיכרון הבינלאומי לשואה הוא יום זיכרון בינלאומי לזכר השואה המצוין ב-27 בינואר. תאריך זה נבחר משום שהוא היום שבו שוחרר מחנה ההשמדה אושוויץ מידי הנאצים, ושימש מדינות אחדות, ובהן גרמניה ובריטניה, כיום הזיכרון לשואה עוד קודם להחלטת האו"ם. לראשונה צוין יום זיכרון זה בשנת 2006, וההחלטה עליו התקבלה פה אחד. ההחלטה מציינת את רצח היהודים ומיעוטים נוספים בידי הנאצים[9].

בחלקה האופרטיבי של ההחלטה, קוראת העצרת הכללית למדינות לפתח תוכניות לימוד בתחום זיכרון השואה, דוחה כל ניסיון להכחשת שואה, מעודדת מדינות לשמר את אתרי מחנות הריכוז וההשמדה, מגנה תופעות של שנאת זרים ואלימות על רקע מוצא אתני או אמונה דתית, ולבסוף מבקשת ממזכ"ל האו"ם לפתח במסגרת מזכירות האו"ם תוכנית "האו"ם והשואה" ולדווח לעצרת הכללית על הפעולות השנתיות של התוכנית.

הנצחת השואה בגרמניה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • המוזיאון היהודי בברלין[10]
  • אתר הזיכרון בברלין[11]

הנצחת השואה בארצות הברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנצחת השואה במדינות נוספות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מוזיאון לתולדות יהודי פולין בוורשה[14]
  • מוזיאון היסטוריה יהודית באמסטרדם[15]
  • בית אנה פרנק באמסטרדם[16]
  • מוזיאון השואה של אמסטרדם[17]
  • מוזיאון השואה (רומא)
  • מרכז לזיכרון השואה בבודפשט[18]
  • גלריה לזיכרון השואה בדובאי, איחוד האמירויות במוזיאון מפגש התרבויות – Crossroads of Civilizations. גלריית הנצחת השואה הקבועה הראשונה במדינה ערבית.

יוזמות נוספות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ יהודית באומל, ’לזכרון עולם’: הנצחת השואה בידי הפרט והקהילה במדינת ישראל, עיונים בתקומת ישראל 5, תשנ"ה, עמ' 364–387
  2. ^ James Edward Young, The Texture of memory, Yale University Press, History – 398 pages, 1933
  3. ^ ליאורה בילסקי, תביעות שואה טרנס-לאומיות, משפט, חברה ותרבות (פרוצדורות), אוניברסיטת תל אביב - הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן, 2014, עמ' 263–298
  4. ^ יחיעם ויץ, בהקשר פוליטי – הממד הפוליטי של זכרון השואה בשנות החמישים, עיונים בתקומת ישראל: מאסף לבעיות הציונות, הישוב ומדינת ישראל 6, מכון בן-גוריון, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 1996, עמ' 271–287
  5. ^ אתר יד ושם
  6. ^ מוסדות להנחלת השואה בארץ, באתר המכללה
  7. ^ אתר מוזיאון השואה בנצרת עילית
  8. ^ אתר מרכז הארגונים
  9. ^ נוסח עברי מלא של ההחלטה, באתר יד ושם
  10. ^ Jewish Museum Berlin (באנגלית)
  11. ^ Uwe Seemann, Stiftung Denkmal für die ermordeten Juden Europas: Informationen in 20 Sprachen (בגרמנית)
  12. ^ Los Angeles Museum of the Holocaust (באנגלית)
  13. ^ Holocaust Memorial Center (באנגלית)
  14. ^ Muzeum Historii Żydów Polskich POLIN (בפולנית)
  15. ^ Poems From Bergen-Belsen, Jewish Cultural Quarter (באנגלית)
  16. ^ Anne Frank Stichting, Anne Frank Museum Amsterdam - the official Anne Frank House website, Anne Frank House, ‏2009-01-12 (באנגלית)
  17. ^ אתר למנויים בלבד נעמה ריבה, שיחה עם אורי גלעד, האדריכל הישראלי־הולנדי שתכנן את המוזיאון, באתר הארץ, 8 במאי 2023
  18. ^ Exhibition, Holokauszt Emlékközpont (באנגלית)
  19. ^ The holocaust and the United Nations Outreach programme, אתר האומות המאוחדות, ‏2018
  20. ^ Charlotte Sheer, Holocaust Stamps Project
  21. ^ The Memory Project — United States Holocaust Memorial Museum, www.ushmm.org (באנגלית)
  22. ^ International Holocaust Remembrance Day – in pictures, the Guardian, ‏2017-01-27 (באנגלית)