הר גריזים (אתר ארכאולוגי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"שתים עשרה האבנים". במסורת השומרונית, האבנים שהציב יהושע בן נון בעת כניסתו לארץ ישראל
"גבעת עולם" - במסורת השומרונית, אבן השתייה (ברקע החומה המקיפה את אתר החפירות על פסגת ההר)
שרידי העיר על ההר
שרידי הכנסייה המתומנת, ברקע קבר השייח' ע'אנם

האתר הארכאולוגי בהר גריזים הוא אתר עתיקות השוכן בראש הר גריזים שבשומרון, בתחומי קריית לוזה. באתר זה שרידי בנייה מרשימים המיוחסים למקדשים השומרוניים מהתקופה הפרסית והתקופה ההלניסטית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש הר גריזים נבנו יישובים רבים לאורך ההיסטוריה אך לאחר בניין בית המקדש השני הפך המקום למקום מקודש ביותר עבור השומרונים שבנו במקום בית מקדש מקביל לזה שבירושלים. יוסף בן מתתיהו מספר ב"קדמוניות היהודים": "כאשר נפטר יוחנן, הכהן הגדול, ירש בנו את הכהונה הגדולה אחריו. היה לו גם בן נוסף ושמו מנשה. בשומרון משל ב"פחה", סנבלט, כותי לפי גזעו (ממוצא שומרוני) אשר מונה לתפקידו על יד דרוויש המלך האחרון (מלך פרס). "הוא ידע שירושלים הייתה עיר מפוארת ומלכיה הסבו טרדות רבות לאשורים ולתושבי חילת סוריה. לכן שמח לתת למנשה (בנו של הכהן הגדול)) את בתו, הקרויה ניקאסו, לאישה... זקני ירושלים התמרמרו על כך שאחיו של הכהן הגדול החדש יישא אישה נוכריה. מנשה בא לסנבלט והתמרמר שהוא אוהב את ניקאסו אבל הוא לא רוצה להפסיד את האפשרות שהוא יגיע אי-פעם לכהונה הגדולה...".

סנבלט הבטיח לו, שלא זו בלבד שישמור לו על הכהונה, אלא גם ישיג לו את השלטון וימנה אותו מושל על כל המקומות שהוא עצמו שלט בתנאי היה שירצה לדור עם בתו. סנבלט הודיע לו כי ייבנה על הר גריזים, שהוא הגבוה שבהרי שומרון, בית מקדש הדומה למקדש בירושלים וזאת על דעת המלך דריווש [דרוש מקור].

המקדש נבנה[1], נהרס ונשרף בידי המלך החשמונאי יוחנן הורקנוס הראשון (135 -104 לפנה"ס). עד כה לא התגלו ממצאים התומכים בסיפור של יוסף בן מתתיהו. לא מן הנמנע כי המקדש הוא מתחת לכנסייה בראש התל, מקום שטרם נחפר.

לפי גרסת ספר נחמיה, סנבלט ביקש בהקמת המקדש לרצות את נכדו של אלישיב הכהן הגדול שנישא לבתו. הוא החליט להשיא את בתו לנצר של הכהונה הגדולה בירושלים ובכך להפוך את זרעו אחריו לכהנים מן העדית של הכהונה הירושלמית. נראה שיחד עם נכדו של אלישיב הכהן הגיעו להר גריזים כהנים יהודים נוספים שבנו את המקדש בהר גריזים בתבנית המקדש בירושלים, ושימשו בקודש. הדבר עורר את זעמו של נחמיה, וסילק את אלישיב מירושלים: "ומבני יהוידע בן אלישיב הכהן הגדול חתן לסנבלט החרני ואבריחהו מעלי" (נחמיה יג כח).[דרוש מקור]

החפירות במתחם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד שנות השמונים לא נערכו חפירות במתחם כלל למרות שבשנת 1934 שטפון גילה שרידי מדרגות להר, בשנת 1982 החלו החפירות הארכאולוגיות בהר גריזים מן הארוכות בישראל ונמשכו ברציפות 22 שנים, את החפירות ניהל הד"ר יצחק מגן. בחפירות נחשפו שכבות ארכאולוגיות מהתקופה ההלניסטית עד התקופה העות'מאנית. האתר ערוך לקבלת מבקרים והוא מנוהל על ידי רשות הטבע והגנים.

ממצאים ארכאולוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשטחי החפירות נמצאו שרידים רבים:

  • שרידי העיר שעל ההר הכוללים מבנים עירוניים על שטח של 400 דונם הממצאים מעידים על עיר בת כעשרת אלפים תושבים, בחפירות נתגלו כשבעה-עשר אלף מטבעות זהב, כסף וברונזה, אלפי כלי חרס, כלי אבן, כלי נחושת כסף וזהב.
  • מבנה אבנים המיוחס במסורת השומרונית ל-12 האבנים שהציב יהושע בן נון.
  • משטח אבן חשוף, המיוחס במסורת השומרונית לאבן השתייה ומכונה "גבעות עולם".
  • מתחם גדול המזוהה כמקדש השומרונים, לאור העדויות ההיסטוריות והדמיון הארכיטקטוני לתוכנית בית המקדש בירושלים. המתחם ממוקם במקום הגבוה ביותר בהר - 881 מטר מעל פני הים. הוא נבנה לראשונה בהמאה ה-5 לפנה"ס, נחרב, ונבנה שנית בקנה מידה גדול יותר בראשית המאה ה-2 לפנה"ס.
  • שרידי כנסייה מתומנת שנבנתה על גבי המקדשים העתיקים הכנסייה מזוהה ככנסיית מרים (תיאוטוקוס) מהתקופה הביזאנטית. במקום הגבוה ביותר בהר - 881 מטר מעל פני הים.
  • בשטח החפירות נחשף למלא גבהו מבנה קבר השייח' ע'אנם. הקבר מיוחס לשייח' ע'אנם, מנכבדי שכם במאה ה-12. מסורות יהודיות ושומרוניות מזהות בקבר זה את קברו של חמור (נשיא שכם).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הר גריזים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]