הסדר מרכז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הסדר מרכז (שתי המילים מבוטאות במלעיל) הוא מסגרת השירות הצבאי המקוצר של תלמידי ישיבות גבוהות ציוניות שאינן ישיבות הסדר.

מקור השם מישיבת מרכז הרב, שם הופעל לראשונה ההסדר וגם כיום הוא מאושר דרכה. השירות יכול להיות מיושם בכל ישיבה שהוגדרה כישיבה גבוהה וחפצה להצטרף להסדר בתיאום עם ישיבת מרכז הרב. בראש התוכנית עומד הרב יהושע מגנס.

השירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסגרת "הסדר מרכז" מיועדת לבחורי ישיבות בשיעור ד' (דהיינו בשנת הלימודים הרביעית) ומגיל 22 ואילך שדחו עד עתה את שירותם הצבאי בתור תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם. ההסדר הוא כזה שבחור הישיבה מתגייס לצה"ל, ולאחר שירות מקוצר בצבא נדחה המשך השירות על מנת שיוכל לחזור ללמוד בישיבה. בעבר הונהגו הסדרים שונים לגבי השחרור הסופי של החיילים מן התוכנית, שהיו תלויים במצבם המשפחתי, אך בשנת 2010 הוחלט שחייל ששירת במסגרת "הסדר מרכז" ישוחרר מחובותיו כלפי הצבא כאשר יגיע לגיל 26 בכל מקרה. בשנים האחרונות התנאים שונו, וישנם קריטריונים אחרים לכך.

משך השירות תלוי ביחידה אליה בוחר החייל להתגייס:

  • תותחנים - 9 חודשים לרווקים עד גיל 26, ו-6 חודשים לנשואים (בכל גיל), או לרווקים מעל גיל 26.
  • שריון -11 חודשים לרווקים עד גיל 26, ו-9 חודשים מעל גיל 26.
  • חובשים - 12 חודשים.
  • חילות העורף (לבעלי פרופיל רפואי הנמוך מ-72) וחי"ר הייעודי או חטיבות החי"ר האחרות- 15 חודשים.
הבדלים בין מסגרות שירות שונות לתלמידי ישיבות
הסדר רגיל חוק טל הסדר מרכז
גיל מינימום סוף שיעור א' גיל 22 שיעור ד' או גיל 22 (לתוכנית של 6 חודשים בתותחנים - גיל 23)
מעמד לפני השירות של"ת תורתו אומנותו תורתו אומנותו
שיבוצים ליחידות שיבוץ על ידי מדור בני"ש ברוטציה בין הישיבות שיבוץ כלל צה"לי, ניתן לבקש שירות לא קרבי החייל משובץ לתוכנית שאליה הוא משויך 
אורך השירות בפועל 17 חודשים 17 חודשים פחות מזה, תלוי באופי השירות
מעמד לאחר השירות של"ת אזרח חופשי הסדר מרכז
שחרור סופי 4 שנים לאחר ההתחיילות בתום השירות גיל 26
מענק שחרור והטבות נוספות נחשב כשירות של שלוש שנים נחשב כשירות של 16 חודשים מי שלא משרת 12 חודשים לא מקבל מענק שחרור והטבות של חיילים

כיום השירות מופעל על ידי ישיבת מרכז הרב ומרבית תלמידי הישיבה מתגייסים דרך שירות זה. השירות בישיבה מופעל גם לשאר הישיבות הגבוהות מהציונות הדתית ביניהם: ישיבת בית אל, ישיבת אלון מורה, ישיבת הר המור, ישיבת מצפה רמון, ישיבת שבי חברון, ישיבת תורת החיים, ישיבת מעלה אליהו, ישיבת עטרת נחמיה, ישיבת עטרת ירושלים, ישיבת נתיבות ישראל בבת ים, ישיבת לנתיבות ישראל, ישיבת איילת השחר, ישיבת קדומים ועוד.

שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1988 ראשי ישיבות ההסדר ראו בדאגה את המגמה של הצטרפות רבים מבוגרי הישיבות התיכוניות למסגרת "הסדר מרכז" והידלדלות שורות תלמידיהם, ולכן השפיעו על רשויות צה"ל, שלא תהיה אפשרות במסגרת "הסדר מרכז", להתגייס לצבא למטה מגיל 22, דבר שהביא לכך שצעירים שרצו להקדים את גיל גיוסם, עברו למסגרת של ישיבות הסדר[דרוש מקור].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]