יצחק בן שחר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב יצחק בן שחר
אין תמונה חופשית
לידה 1945 (בן 74 בערך)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ישיבת קדומים
תחומי עיסוק תלמוד, תנ"ך, אמונה
תפקידים נוספים ראש ישיבת קדומים
רבותיו הרב צבי יהודה הכהן קוק,
הרב גדליה נדל,
הרב שמואל רוזובסקי,
הרב אברהם שפירא,
הרב מרדכי פרום
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב יצחק בן שחר (נולד ב-1945) הוא ראש ישיבת קדומים, מלמד בישיבות ומחבר ספרים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למד בישיבה התיכונית מדרשית נועם בפרדס חנה. בשנת תשכ"ג החל ללמוד בישיבת מרכז הרב בעיקר אצל רבותיו הרצי"ה קוק, הרב אברהם אלקנה שפירא והרב מרדכי פרום. במשך מספר שנים למד ב"כולל" של ישיבת פוניבז'. הושפע מאוד מהרב גדליה נדל ומתורתו.

בזמן מלחמת ששת הימים לחם עם חבריו הרבנים יוחנן פריד, איסר קלונסקי, ודב ביגון במסגרת החטיבה הירושלמית[1].

שימש כר"מ בישיבת שעלבים. בשנת ה'תשל"ח (1978) החל לשמש בהמלצת רבו הרצי"ה[2] כראש ישיבת קדומים, ואליו הצטרפו בהמשך רבנים נוספים מבוגרי ישיבת מרכז הרב. במהלך השנים תלמידיו הקימו סביב הישיבה את שכונת גבעת רש"י בקדומים.

מלמד תנ"ך בישיבת מרכז הרב, במכללת אורות ישראל, מדרשת אוריה בגבעת שמואל, בבית מדרש ישיבתי פתח תקווה ובמקומות נוספים.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשוי לרבנית ברוריה (בתו של ד"ר משה קטן מחבר אוצר לעזי רש"י) מרצה במכללות שונות, וגר בקדומים.

הרב יואל קטן (ר"מ בישיבה תיכונית שעלבים ובישיבת ההסדר שעלבים וראש מכון שלמה אומן), הרב מיכאל הרשקוביץ ופרופ' רפאל קטן (אונקולוג בתל השומר) הם גיסיו[3].

אחיו הוא הרב ישראל בן שחר, עורך ספרו של הרב זלמן נחמיה גולדברג ור"מ בישיבת קדומים.

בתו, יעל, היא מנהלת בית הספר לבנות "צופיה" בירושלים. חתנו, הרב חנן אדלשטיין, הוא ראש כולל בישיבת הר המור וממייסדי הישיבה התורנית דגל ירושלים בנחלים. חתנו הרב גלעד מנחם ברלין הוא מייסד ומנהל ת"ת יסדת עוז בקדומים ור"מ בישיבת קדומים. חתנו הרב אליהו סטולוביץ' מכהן כרב המושב כפר ויתקין. חתנו הרב מנחם שחור הוא ר"מ בישיבת קדומים ומרצה במכללת אורות ישראל. חתנו הרב אפרים ג׳יאמי הוא ראש ישיבת גבעת אולגה.

דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזוהה עם עמדות ישיבת מרכז הרב ובתקופת תוכנית ההתנתקות הצטרף לקוראים לסרב פקודה[4]. כמו כן במהלך השנים האחרונות חתם על קול קורא נגד מסירת שטחים ופינוי מאחזים. שולל אלימות. כאשר ניקבו צמיגי גלגלים לאנשי מועצת יש"ע הוציא גילוי דעת יחד עם רבנים נוספים המגנים זאת[5]. מרבני תנועת קוממיות, ובעבר כתב בעלון התנועה.

דגש מרכזי בשיטתו הוא על לימוד התנ"ך אותו הוא מלמד במקומות רבים בארץ, וכפי שתיאר אותו ואת שיטתו גיסו הרב יואל קטן: "לימוד חי ומפתֵח, המתחיל בפסוקי הספר וממשיך בביאורו המיוחד של הגר"א לכל פסוק ופסוק [תיאור זה ממחיש את שיטתו בלימוד משלי דווקא, בשאר ספרי התנ"ך אינו נצמד דווקא לגר"א, אלא מפרש בדרך כלל על דרך הפשט בתוספת נופך מדברי חז"ל, לעיתים מזכיר את פירוש רש"י, ולעיתים קרובות יותר - יסודות מפירוש הרמב"ן, אך עיקר היצמדותו היא לעולה מתוך פשטי המקראות], ומיניה וביה בהסבר עניינים עמוקים וחיוניים בעולמה של תורה ובעולמם של חיי תורה נכונים בהקשר לנאמר בפסוק ולמה שסביבו, באופן הפותח את הלב ואת העיניים. כך למשל הוא מפרש את הפסוק (יב, יא) 'עובד אדמתו ישבע לחם ומרדֵף ריקים חסר לב', מי ש'עובד אדמתו' בעל הלב הישר הוא אדם 'עובד', והוא עובד את האדמה דווקא, והאדמה שהוא עובד בה היא דווקא האדמה שלו. הכתוב מכווין לאדם שקרוב לטבעו האמיתי, שאינו מעוניין להיות תלוי באחרים, ושרצונו לעסוק בימי חייו ב'עסק' המצמיח פירות גשמיים ורוחניים. אותו אדם פונה דווקא לאדמה 'שלו', הוא שמח בחלקו, הוא חי ב'משבצת' שלו ואינו פוזל לחלקם של אחרים. אדם זה רחוק מקנאה ורחוק מכעס, מלא סיפוק ושמחת חיים, יש לו 'לב' (בניגוד לרודף הריקני המנוגד לו), עד שהמשל והנמשל מתערבים זה בזה"[3].

מתלמידיו הבולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משלי קדם - פירוש על ספר משלי פרקים י'-יב' עם ביאור הגר"א.
  • אורי וישעי : ברורים בענייני ראש השנה ויום הכפורים.
  • נחל קדומים, שיעוריו של ראש הישיבה הרב יצחק בן שחר על התורה, מתאפין במבט ייחודי ובדרך מיוחדת בלימוד התורה שבכתב. נכתב בדקדוק רב[6].
  • מקדמי ארץ. קובץ ו. מתורתה של ישיבת קדומים. חידושים ועיונים בפרק 'איזהו נשך', בצירוף הערות משיעורי הרב יצחק בן שחר. ישיבת קדומים, תשע"ד

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]