מפלגת פועלים השומר הצעיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מפלגת פועלים השומר הצעיר בארץ ישראל הייתה מפלגת פועלים ציונית מרקסיסטית ביישוב שהוקמה בפברואר 1946 כאיחוד בין מפלגת השומר הצעיר לבין מפלגת הלוויין שלה הליגה הסוציאליסטית. המפלגה ייצגה את דעותיהם של תנועת השומר הצעיר ושל הקיבוץ הארצי. מנהיגי התנועה היו מאיר יערי ויעקב חזן.

הפועל הצעיר בלתי מפלגתיים פועלי ציון הפועל המזרחי אחדות העבודה פועלי ציון שמאל מפא"י העובד הציוני מפא"י מפלגת השומר הצעיר התנועה לאחדות העבודה הליגה הסוציאליסטית התנועה לאחדות העבודה פועלי ציון מפלגת פועלים השומר הצעיר מפ"ם מפא"י הפועל המזרחי העובד הציונימפלגות הפועלים הציוניות ביישוב.png
אודות התמונה


תולדות המפלגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורה של המפלגה היה בתנועת הנוער "השומר הצעיר", שממנה צמחה גם תנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר. לפני הקמת המפלגה, הייתה התנועה הפוליטית של השומר הצעיר מפלגה שחבריה היו על טהרת חברי הקיבוץ הארצי. אוהדים ותומכים עירוניים של התנועה, לא נמצאו במסגרת אחת עם חברי הקיבוץ הארצי, אלא, במסגרת מפלגת לוויין בשם הליגה הסוציאליסטית שהוקמה בשנת 1936.

המפלגה הוקמה בפברואר 1946 כאיחוד בין מפלגת השומר הצעיר לבין מפלגת הלוויין שלה הליגה הסוציאליסטית. המפלגה ייצגה את דעותיהם של תנועת השומר הצעיר ושל הקיבוץ הארצי.

למרות שעוד לפני הקמת "מפלגת פועלים השומר הצעיר" קיימה תנועת השומר הצעיר פעילות פוליטית והשתתפה בבחירות ביישוב ובהסתדרות, נמתחה ביקורת על הקמת המפלגה, בטענה שתנועת נוער אינה צריכה מפלגה פוליטית ושאין לערב נערים בנושאים פוליטיים. בין התוקפים היה נתן אלתרמן, שבעקבות הקמת המפלגה כתב את שירו אילוף ילדים[1].

בינואר 1948 התאחדה מפלגת השומר הצעיר עם התנועה לאחדות העבודה פועלי ציון ושם התנועה המאוחדת נקבע למפלגת הפועלים המאוחדת (מפ"ם). בשנת 1954 התפלגה מפ"ם כאשר אנשי "התנועה לאחדות העבודה פועלי ציון" יסדו את מפלגת אחדות העבודה - פועלי ציון ואילו אנשי "השומר הצעיר" נשארו במפ"ם ושמרו על שמה.

אידאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האידאולוגיה של המפלגה, מכל הבחינות, פרט לנושא הציונות, הייתה זהה לזו של המפלגה הקומוניסטית, והיא תמכה ללא סייג (פרט לסייג הציוני) בברית המועצות ובמשטר הסטליניסטי. היא הייתה סבורה, שרק בנושא הציונות חלה טעות זמנית בתנועה הקומוניסטית, טעות שתתוקן עם הזמן. במקורה החזיקה התנועה בדעה כי הדרך היחידה להגשמת הציונות הסוציאליסטית היא במסגרת הקיבוץ (כמובן, הקיבוץ הארצי). אולם, עם הקמת המפלגה המאוחדת עם הליגה הסוציאליסטית, הסכימה לקבל לאותו ארגון מפלגתי גם חברים שאינם חברי קיבוץ.

מבחינת יחסי יהודים-ערבים, החזיקה המפלגה בדעות יוניות, התנגדה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל (או בחלקה), ושאפה להקמת מדינה דו-לאומית בכל ארץ ישראל שבתחומי המנדט הבריטי (פלשתינה (א"י)). עוד בוועידת בילטמור שהתקיימה בשנת 1942 הצביעו נציגי תנועת השומר הצעיר נגד תוכנית החלוקה שהוצעה על ידי דוד בן-גוריון. בהתנגדותה לחלוקת ארץ ישראל הייתה המפלגה שותפה באופן פרדוקסלי למפלגות אחרות שהתנגדו לחלוקת הארץ (כמו התנועה לאחדות העבודה פועלי ציון בהנהגת יצחק טבנקין, הרוויזיוניסטים ואף התנועה הדתית המזרחי) מאחר שדרשו מדינה יהודית בכל שטחי ארץ ישראל המנדטורית.

סמל ועידת היסוד של מפ"ם

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]