הקרב על חרבת אחזעה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הקרב על חרבת אחזעה ("יום הדיניינים")
מערכה: מבצע צוק איתן
תאריך התחלה: 27 ביולי 2014
תאריך סיום: 27 ביולי 2014
משך הסכסוך: מספר שעות
מקום: חרבת אחזעה שברצועת עזה
עילה: גילוי מנהרות לחימה
תוצאה: ניצחון ישראלי
הצדדים הלוחמים

Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צה"ל

מפקדים

תג חטיבת גבעתי.svg רס"ן טל אשור
תג חטיבת גבעתי.svg רס"ן ערן ארזי
Gdud603logo.png סרן שי טובול

כוחות

כוח של יחידת רימון,
סיכת דובדבן.png כוח של יחידת דובדבן
תג חטיבת גבעתי.svg כוח מגדוד צבר של חטיבת גבעתי,
Gdud603logo.png כוח של גדוד 603, שכלל שני דחפורים וטנק

לפחות 10 מחבלים חמושים בנשק קל, מטעני חבלה ורקטות נ"ט

אבידות

חייל אחד הרוג ומספר פצועים

8 מחבלים הרוגים ושני מחבלים שנלכדו

דחפור די-9 בשירות צה"ל, מאותו דגם שנטל חלק בקרב

הקרב על חרבת אחזעה היה קרב בין צה"ל לחמאס חרבת אחזעה שברצועת עזה, שהתרחש ב-27 ביולי 2014[1] בעיצומו של מבצע צוק איתן.

משימתו העיקרית של צה"ל במהלך הקרב הייתה לאתר ולהרוס מנהרות לחימה שמובילות לישראל ולפגוע בתשתיות הטרור של ארגון חמאס. הקרב זכה לכיסוי תקשורתי נרחב בשל גבורת הלוחמים בו, שלארבעה מהם הוענק צל"ש על לחימתם, ובשל מותו של מפעיל ה-D9 סמל-ראשון משה דוינו מירי נ"ט בידי מחבלי החמאס.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-17 ביולי, תשעה ימים לאחר תחילתו של מבצע "צוק איתן" ולאחר סירובו המתמשך של ארגון חמאס להסכים להפסקת אש, החלה ישראל במבצע צבאי קרקעי ברצועת עזה על מנת לאתר, לחשוף ולהשמיד את מנהרות הלחימה של רצועת עזה. יום לפני כן קראו כוחות צה"ל לתושבי השכונות המזרחיות של העיר עזה, שג'אעיה וזייתון, להתפנות מבתיהם.[2]

ב-24 ביולי צוות קרב חטיבתי (צק"ח) תחת פיקוד המח"ט אלוף-משנה עופר וינטר ,בהובלה של יחידת רימון החלה הלחימה בכפר חרבת אחזעה סמוך לחאן יוניס בחיפוש אחר מנהרות. הצק"ח כלל את יחידת רימון וגדוד צבר מחטיבת גבעתי, גדוד 101 מחטיבת הצנחנים, גדוד 603 מחטיבה 7 וכן צוותים מיחידות דובדבן, יהל"ם ועוקץ.

כמעט כל תושבי הכפר חרבת אחזעה התפנו מבתיהם. רוב בתי הכפר היו ממולכדים והכילו בתוכם מטעני חבלה אמצעי לחימה אמצעי חטיפה, וחלקם הכילו פירי מנהרות. במהלך טיהור הבתים ואיתור המנהרות רבים מהם נהרסו. בקרבות שהתנהלו יצאו מחבלים מפירי המנהרות ירו על הכוחות והגיעו לקרבות מטווח קצר. הכוח שנפגע ראשון היה כוח של יחידת רימון: 2 לוחמים נפצעו מירי נ"ט. על הובלה של כוחות ה(צק"ח) בקרב "חרבת אחזעה" הוענק צל"ש אלוף יחידתי מאלוף פיקוד הדרום ליחידת רימון.

ב-27 ביולי בבוקר נהרגו 2 לוחמי הנדסה קרבית בעת שסיכלו ניסיון חטיפת חייל. באותו יום חיסל גדוד 101 של הצנחנים 6 מחבלים.

מהלך הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-27 ביולי נתקל כוח של יחידת דובדבן ב-10 מחבלים, מבוצרים במבנה וחמושים ברובי סער, מקלעים ורקטות נ"ט. המחבלים פתחו באש על הכוח וגרמו לפצועים, ולוחמי דובדבן הזעיקו סיוע. למקום הגיעו רב-סרן ערן ארזי, מפקד פלוגה בגדוד צבר של חטיבת גבעתי, וסרן שי טובול, מפקד פלוגה בגדוד 603 של חיל ההנדסה הקרבית. הם הזעיקו למקום טנקים, נגמ"ש אכזרית לחילוץ הנפגעים ודחפורים.

המחבלים ירו על כוח דובדבן ועל כוחות החילוץ וארזי הורה לטנקים להפגיז את המבנה ממנו נורתה האש. הטנקים ירו מספר פגזים על הבית והצליחו לשתק את האש. במקביל שני דחפורי D9 משוריינים החלו בפילוס דרך לבית בו שהו חיילי דובדבן על מנת לאפשר את חילוץ הנפגעים. לפתע נורתה רקטת RPG על אחד הדחפורים, ומהפגיעה נהרג אחד מאנשי הצוות, סמ"ר משה דוינו, והשני נפצע קשה.[3]

חוליית הנ"ט נמלטה לבית סמוך ודחפור D9 אחר של גדוד 603, בפיקוד סמ"ר תמיר אסולין, התנדב לפרוץ את הדרך לדחפור הפגוע על מנת לאפשר את חילוץ הנפגעים. הדחפור החל בפילוס הדרך בשכונה הנטושה, בנסיעה דרך רחוב צר, תוך הקפדה לא לפגוע בבתים לא מעורבים. לאחר מכן הוא הרס חומה שהפריעה למעבר וכן חישף מטע זיתים שהפריד בינם לבין המבנה ממנו בוצע הירי על הכוחות. במהלך החישוף ירו המחבלים רקטת נ"ט נוספת על הדחפור, אך לא גרמו לנפגעים. המחבלים המשיכו בירי על הכוחות, וצוות הדחפור בפיקוד אסולין הסתער עם ה-D9 על המבנה על מנת להשמידו ולשתק את אש האויב. בסיוע דחפור D9 נוסף (שאותו הפעילו מור ענף ונתי פראדה[4]) מוטט ה-D9 את המבנה על החוליה תחת אש, וכן מבנה נוסף שגם בו שהו מחבלים. מקריסת המבנים נהרגו 8 מהמחבלים בחוליה, ו-2 המחבלים שנותרו נתפסו על ידי לוחמי גבעתי ונלקחו לחקירה.[5] על כך קיבלו לוחמי ה-D9 צל"ש מפקד אוגדה.

במהלך הקרב חילצו לוחמי יחידת דובדבן את לוחמי צוות ה-D9 שנפגע, ומנעו ממחבלי חמאס לחטוף אותם.

אחרי שהושמדה חוליית המחבלים, אש האויב פסקה והכוחות יכלו לפנות את כל הנפגעים ולהמשיך במשימה: חישוף, איתור וחשיפת מנהרות טרור. המחבלים שנתפסו על ידי הלוחמים נלקחו לחקירה וסיפקו מידע על תשתיות הטרור של חמאס.

הקרב הסתיים באותו ערב, והכוחות החלו בחזרה לשטחי הכינוס. במהלך החזרה נתקעה ה"אכזרית" ושני דחפורי ה-D9 חילצו אותה למגנן הקרוב.

בעקבות הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ללוחמים הבאים הוענק צל"ש על לחימתם:[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ברוב כלי התקשורת דווח כי הקרב התרחש ב-28 ביולי, אך הוא התרחש ב-27 ביולי.
  2. ^ איציק וולף, צה"ל קרא לתושבי סג'עייה וזייתון להתפנות, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 16 ביולי 2014
  3. ^ לוחם הנדסה ו-4 חיילים נוספים נהרגו באזור הרצועה, באתר nrg‏, 28 ביולי 2014
  4. ^ שירה מאירי, "עד שהמוות לא קרוב אליך – אתה לא יודע כמה זה קשה", באתר הגבורה, במחנה באתר "הגבורה", 21 במאי 2015.
  5. ^ לילך שובל, תחת הפגזה: תחנת הכוח בעזה הושבתה, ישראל היום, 29 ביולי 2014.
    ציטוט: "סמ"ר משה נהרג כאשר כעשרה מחבלים ירו טיל אר.פי.ג'י לעבר דחפור D9 צה"לי. הכלי הצה"לי נפגע ובעקבות זאת נהרג חייל מחיל ההנדסה. החוליה שירתה את טיל הנ"ט נכנסה לבית סמוך, ואחד הדחפורים הפיל את הבית על המחבלים והרג שמונה מהם. שניים נוספים נתפסו על ידי חטיבת גבעתי."
  6. ^ צל"שי צוק איתן
  7. ^ לילך שובל, ‏"קיבלתי על עצמי משימה להגן על החברים שלי", באתר ישראל היום, 3 בפברואר 2015 01:47.
  8. ^ רס"ן שי טובול, ‏יוזמה ותושייה תחת אש, באתר ישראל היום, 26 ביולי 2016 02:17.