פיקוד הדרום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אלוף פיקוד הדרום)
פיקוד הדרום
PadamLogoFrom2019.svg Flag of IDF Southern Command.svg
סמל ודגל של פיקוד הדרום
פרטים
מדינה ישראלישראל  ישראל
שיוך Badge of the Israel Defense Forces.new.svg צבא הגנה לישראל
סוג פיקוד מרחבי
בסיס האם באר שבע
אירועים ותאריכים
מלחמות כל מלחמות ישראל
פיקוד
יחידת אם המטה הכללי
דרגת המפקד אלוף  אלוף
מפקדים מפקדי הפיקוד
סמל ותג פיקוד הדרום הישן, שהיה בשימוש משנות ה-50 של המאה ה-20 ועד 2019. בספטמבר 2019 נכנס הסמל החדש עם שועל שעבר רענון ועיצוב מחדש[1]

פיקוד הדרוםר"ת: פָּדָ"ם) הוא פיקוד מרחבי בצה"ל. הפיקוד, שמפקדתו הראשית שוכנת בבאר שבע, אחראי לכל היחידות הממוקמות בגזרת עזה, הנגב, הערבה ואילת. מפקד הפיקוד הנוכחי הוא אלוף אליעזר טולדנו.

מבנה ארגוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרשים המבנה הארגוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיקוד הדרום
PadamLogoFrom2019.svg
אלוף אליעזר טולדנו
 
 
ראש מטה הפיקוד
תא"ל ציון רצון
 
 
 
 
 
 
 
קצין אג"ם פיקודי
אל"ם מני ליברטי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אוגדת עזה
Logo-ugdat-gaza new.png
תא"ל נמרוד אלוני
עוצבת אדום
Edom 80th Division.svg
תא"ל גור שרייבמן
עוצבת הפלדה
Logo-ugda-162.png
תא"ל סער צור
עוצבת סיני
Logo-ugda-252.png
תא"ל דדו בר כליפא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חטיבת הגפן
Logo-hativat-gefen.png
אל"ם יואב ברונר
 
 
חטיבת פארן
Logo hativa Faran.svg
אל"ם אלעד שושן
 
 
חטיבת גבעתי
תג חטיבת גבעתי.svg
אל"ם איציק כהן
 
 
עוצבת התבור
Bislat new.svg
אל"ם דוד גטניו
גדוד האיסוף
הקרבי נשר

Gdud Nesher 414 New Tag.svg
 
 
גדוד האיסוף
הקרבי איתם

Eitam.png
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חטיבת קטיף
Logo-hativat-katif.png
אל"ם טל אשור
 
 
חטיבת יואב
HativatYoavFrom2016.svg
אל"ם יוגב בר-ששת
 
 
חטיבת הנח"ל
Nahal Brigade.svg
אל"ם ישראל שומר
 
 
חטיבת ירושלים
JerusalemBrigade.png
אל"ם יהודה לב
גדוד
התקשוב רעם

Padam kesher.png
 
 
יחידת המודיעין
פיקוד הדרום

HamanDarom.svg
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חטיבה 460
תג חטיבה 460.svg
אל"ם הישאם איברהים
 
 
חטיבה 401
תג יחידה 401.svg
אל"ם אוהד מאור
 
 
חטיבת הנגב
NegevBrigade.svg
אל"ם אסף חממי
אגד לוגיסטי
מרחבי 5005

Almar 5005.png
 
 
אגד לוגיסטי
מרחבי 5006

Almar 5006.png
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מחנה שבטה
Tavor.png
אל"ם בן וייסמן
 
 
עוצבת עמוד האש
Utzbat Amud Haesh Eged 215 Tag.svg
אל"ם גדי דרור
 
 
חטיבת הראל
HarelBrigade.svg
אל"ם אלעד שוורץ
יחידת החימוש
המרחבית 653

Yahsham653.png
 
 
יחידת המשטרה
הצבאית 392

MishtaraPadam.svg
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עוצבת השרון
Hativa 5.png
אל"ם אורי לוי
 
 
עוצבת המחץ
Brigade 14 sign.svg
אל"ם דביר אדרי
יחידת השלישות
פיקוד הדרום
 
 
יחידת הרפואה
פיקוד הדרום

IDF Medical Corps at Southern Command.svg
 
 
 
 
 
 
גדוד ציוד
מכני הנדסי

IDF Combat Engineering Corps at Southern Command.svg
 
 
בסיס אימונים
פיקודי דרום

Zeelim.png
 

מקרא:      חטיבה מרחבית;      חטיבת חי"ר;      חטיבת שריון;      אגד ארטילרי; גבול אפור מסמן חטיבת מילואים


היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך שנים רבות היה אחראי פיקוד הדרום על הגנת הנגבחצי האי סיני, בעת שהיה בשליטת ישראל) מפני מצרים. פיקוד הדרום היה מעורב בכל 5 מלחמות שבין ישראל למצרים: מלחמת העצמאות (1949-1948), מבצע קדש (1956), מלחמת ששת הימים (1967), מלחמת ההתשה (1970-1968) ומלחמת יום הכיפורים (1973). ריבוי הפעילות המבצעית באזור והנטל הרב על הפיקוד גרם לתחלופה מהירה יחסית של מפקדי הפיקוד.

במהלך פעולות התגמול, בחצי הראשון של שנות ה-50, נערכו על ידי פיקוד הדרום פעולות אחדות, נגד מצרים ונגד ירדן. באמצע שנות ה-50 פורק הפיקוד משיקולי תקציב והפך למחוז דרום כחלק מפיקוד המרכז, אך הוקם מחדש לאחר חצי שנה.[2]

בעקבות מלחמת ששת הימים צורף חצי האי סיני לשטח שבשליטת פיקוד הדרום. הפיקוד נשא בחלק ניכר מעול הלחימה במלחמת ההתשה, שהחלה ב-8 במרץ 1969 ונמשכה עד 7 באוגוסט 1970. המלחמה התאפיינה בהפגזות כבדות של ארטילריה מצרית על עמדות צה"ל לאורך התעלה ופשיטות קומנדו מצריות. בתגובה הפעיל צה"ל את חיל האוויר שניסה לשתק את מקורות הירי לאורך התעלה ובשלב מאוחר יותר עבר לתקיפת מטרות רבות בעומק מצרים. בנוסף, יזמה ישראל פשיטות קומנדו ופשיטות משוריינות לשטח מצרים.

במלחמת יום הכיפורים הייתה זירת הדרום הזירה היבשתית החשובה ביותר. הצבא המצרי חצה את תעלת סואץ וערך התקפה רחבת היקף על קו בר-לב. סמכות מפקד הפיקוד הופקעה מהאלוף שמואל גונן ("גורודיש") שאיבד שליטה בתחילת המלחמה בעקבות סכסוכים חוזרים ונשנים עם אלוף (מיל') אריאל שרון (שהיה קודמו בתפקיד). הממשלה מנתה בצו חירום את רא"ל חיים בר-לב, הרמטכ"ל לשעבר, כמפקד-על של חזית הדרום והוא זה שהנהיג את המלחמה שם עד לסיומה.

החל משנות ה-80, אז נחתם הסכם השלום בין ישראל למצרים, חזית הדרום מול מצרים הייתה שקטה למדי ועיקר הפעילות התמקדה בשמירה על הגבול בפני מבריחים וביטחון שוטף ברצועת עזה.

לפיקוד הדרום יש המנון, שכתב איזי מן והלחין דרור אלכסנדר: "ארץ הדרום / של אשל ושיטה / אנחנו הפיקוד / על פני הסכנה / ארץ הדרום / שקטה אך לא שקטה / אנחנו הפיקוד / שומרים על המדינה...".

האינתיפאדה השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אימון צמ"ה של "חתולי הפלדה"
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – האינתיפאדה השנייה - הלחימה ברצועת עזה

באינתיפאדה השנייה היה אחראי פיקוד הדרום על המלחמה בטרור ברצועת עזה. גדר המערכת שנבנתה סביב הרצועה ב-1993 סייעה למניעת זליגה של פיגועי התאבדות מהרצועה, אך המחבלים עקפו בעיה זו באמצעות פיתוח רקטות קסאם שנורו מעל הגדר לעבר יישובי עוטף עזה והעיר שדרות. רצועת עזה - אחד המקומות הצפופים בעולם - הייתה ידועה כמעוז קיצוני של הטרור, בייחוד של החמאס והג'יהאד האיסלאמי - שם הם שלטו במחנות הפליטים והקימו תעשיית יצור אמל"ח משגשגת. עזה רוויה בנשק נ"ט ולכן יש בה סכנה גדולה לכלי רכב בעלי מיגון קל. החל משנת 2004 הלחימה ברצועת עזה נהפכה לאינטנסיבית במיוחד, וכללה סיכולים ממוקדים, פשיטות משוריינות קצרות ומלחמה עיקשת במנהרות ההברחה והתופת של המחבלים. בעקבות ריבוי פעילות הטרור ברצועה, ובייחוד המנהרות וירי הקסאמים, חישפו דחפורי חיל ההנדסה שטחים נרחבים מאוד בצפון ודרום הרצועה והרסו (לפי מספרים של ארגוני זכויות אדם) אלפי בתים. זירות העימות העיקריות ברצועה הן (מצפון לדרום) מעבר ארז, בית חאנון, מחנה הפליטים ג'בליה, חאן יוניס, ציר כיסופים, רפיח וציר פילדלפי.

בשנת 2005 היה פיקוד הדרום מעורב בביצוע תוכנית ההתנתקות שחלקה העיקרי היה פינוי כל ההתנחלויות ברצועת עזה. ב-12 בספטמבר יצא אחרון החיילים מרצועת עזה וצה"ל נערך מחוץ לגדר המערכת.

אחרי האינתיפאדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – הלחימה ברצועת עזה מההתנתקות עד מבצע עופרת יצוקה, מבצע עופרת יצוקה, הלחימה ברצועת עזה בין מבצע עופרת יצוקה למבצע עמוד ענן, הלחימה ברצועת עזה בין מבצע עמוד ענן למבצע צוק איתן, מבצע צוק איתן, מבצע שומר החומות

כיום מקובל לציין את סוף האינתיפאדה השנייה ב-2005. אחרי ביצוע תוכנית ההתנתקות באוגוסט-ספטמבר 2005 המצב ברצועת עזה רק הסלים. קצב ירי הרקטות גבר, וצה"ל חזר לתקיפות אוויריות של פעילי טרור ומחסני אמל"ח. ב-25 ביוני 2006 נחטף החייל גלעד שליט ובעקבותיו יצאה ישראל למבצע גשמי קיץ שגרם נזק ואבדות לארגוני הטרור, אך לא השיג את מטרתו, בין השאר בעקבות פרוץ מלחמת לבנון השנייה בחזית הצפונית. בשנים שלאחר מכן התנהל עימות מוגבל ביישובי עוטף עזה שספגו פגיעות רקטות ופצמ"רים וברצועת עזה שם תקף צה"ל את ארגוני הטרור. ב-2008 הגיעו ישראל וחמאס להסכם רגיעה "תהדיאה", אך הוא נשבר בנובמבר 2008 ובעקבות הסלמה נוספת יצא צה"ל בסוף דצמבר למבצע עופרת יצוקה (דצמבר 2008 - ינואר 2009). ההיבט הצבאי של המבצע נוהל על ידי מפקד פיקוד הדרום האלוף יואב גלנט. במבצע גרמה ישראל נזק כבד ואבדות רבות לארגוני הטרור ובראשם לחמאס (למעלה מ-700 מחבלים נהרגו במבצע) תוך ספיגת מעט מאוד אבדות. מנגד, ישראל ספגה ביקורת בעולם על הנזק הרב שגרמה ברצועת עזה. בעקבות המבצע קטן ירי הרקטות באופן ניכר.

עד סוף 2010 שרר באזור שקט יחסי, אך המצב הסלים שוב בדצמבר 2010, אז ירה חמאס טיל נגד טנקים מדגם קורנט אל עבר טנק ישראלי. סבב הלחימה ידע הסלמות ורגיעות, כאשר באפריל 2011 רשמה מערכת כיפת ברזל יירוטים מוצלחים של רקטות גראד 122 מ"מ תקניות שנורו אל עבר אשקלון, אשדוד ובאר שבע.

ב־18 באוגוסט 2011 התרחשה מתקפת הטרור בדרום ישראל, כ-12 ק"מ מצפון לאילת, בסמוך לגבול ישראל-מצרים. מחבלים מצרים פתחו באש על אוטובוס "אגד" (קו 392) בכביש 12, ובהמשך פתחו באש (לרבות שיגור טיל נ"ט) על אוטובוס נוסף ומכוניות של אזרחים ישראלים ובכך רצחו שישה אזרחים ישראלים, ופצעו 40. בחילופי האש במהלך המרדף אחרי התוקפים נהרגו 7 מהמחבלים, חמישה חיילים מצרים וכן חייל צה"ל ולוחם ימ"מ. ישראל הגיבה לפיגועים בהתקפה של חיל האוויר לעבר מטרות של ועדות ההתנגדות העממית ברצועת עזה, אותו האשימה ישראל בתכנון הפיגוע. הפלסטינים הגיבו בירי רקטות לעבר יישובי הדרום שגרר חילופי אש שנמשכו מספר ימים.

בשנת 2012 היו שני סבבים של הסלמה:

פיר מנהרת טרור שאותר במהלך מבצע צוק איתן

אחרי מבצע עמוד ענן שרר שקט יחסי, שהופר מדי פעם בשיגורי רקטות ופצמ"רים ובהתקפות על ציר הוברס. צה"ל הגיב באופן נקודתי להפרות וכמעט שלא ביצע פעילות צבאית התקפית בהיקף משמעותי. בחודש מרץ 2014 החל המצב להתדרדר, בירי של למעלה מ-60 רקטות על ישראל. הירי נמשך עד לתחילת יולי 2014, אז בעקבות ההסלמה והירי הגובר יצאה ישראל למבצע צוק איתן. המבצע החל ב-8 ביולי 2014, והסתיים ב-26 באוגוסט עם הפסקת אש. המבצע החל בעקבות ירי רקטי הולך וגובר מרצועת עזה לעבר אוכלוסייה אזרחית בדרום ישראל, כתגובה ל"מבצע שובו אחים" של צה"ל לאחר חטיפת שלושת הנערים ורציחתם ב-12 ביוני. בשלב הראשון כלל המבצע בעיקר הפצצות כבדות של חיל האוויר הישראלי, חיל השריון וחיל התותחנים ברצועת עזה, כשבמקביל ישראל ספגה ירי רקטי מרצועת עזה והתמודדה עם חדירה של מחבלים חמושים לשטחה שהגיעו מרצועת עזה דרך הים או דרך מנהרות. בשלב השני, שהחל ב-17 ביולי, נכנסו כוחות קרקעיים של צה"ל לרצועה, תחילה לעיירה בית חאנון, במטרה להרוס את מנהרות הטרור. בשלב שלישי, שהחל ב-5 באוגוסט הושלמה יציאת הכוחות הקרקעיים של צה"ל מרצועת עזה, אך הלחימה נמשכה במתכונת השלב הראשון. במהלך המבצע נמנו 12 ניסיונות לתיווך ולהשגת הפסקת אש, כאשר רוב הניסיונות התקבלו על ידי ישראל, אך נדחו על ידי חמאס. המבצע הסתיים לאחר 50 ימי לחימה, עם קביעת הפסקת האש.

עם תחילת המבצע נפרסו סוללות כיפת ברזל ברחבי ישראל כדי להגן גם על יישובים במרכז הארץ. במהלך המבצע נורו 4,594 רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל, מתוכן 735 יורטו על ידי כיפת ברזל, 64 מהן נפלו בשטחי מגורים, 188 מהן כשלו ונפלו בתוך שטחי הרצועה ו-3,607 מהן נפלו בשטחים פתוחים. מנגד צה"ל תקף 6,231 מטרות טרור בשטחי רצועת עזה; 10,590 מבנים נפגעו בתקיפות, 4,024 מבנים נהרסו כליל עד היסוד ו-32 מנהרות טרור הושמדו בידי חיל ההנדסה הקרבית.[3]

בצד הישראלי נהרגו 67 חיילים ו-5 אזרחים, ונפצעו 1,620 חיילים ו-837 אזרחים. מבחינת הפלסטינים, מבצע צוק איתן היה קטלני ביותר: 2,203 פלסטינים נהרגו במהלך המבצע, מתוכם, בין 1,068 ל-1,408 פעילי טרור ובין 805–1473 אזרחים הרוגים, מעל ל-11,000 פלסטינים פצועים, ומעל ל-200 פעילי טרור נשבו בידי ישראל. בנוסף, עשרות פלסטינים ברצועת עזה הוצאו להורג בידי חמאס בטענה ששיתפו פעולה עם ישראל. במהלך הלחימה בין 300 אלף לחצי מיליון מתושבי הרצועה נאלצו לנטוש את בתיהם.

ב-2016 הוקמה המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות של פיקוד הדרום, ומאז 2017 החלה בגילוי, איתור והשמדה שיטתית של מנהרות הטרור חודרת הגדר שחפרו חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני מרצועת עזה אל תוך שטח ישראל.

במאי 2021 התרחש מבצע שומר החומות שנפתח עקב שיגור רקטות פלסטיניות על ישראל מרצועת עזה. במבצע שיגרו החמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני למעלה מ-4000 רקטות על ישראל, כולל על עוטף עזה, אשקלון, אשדוד, השפלה, גוש דן וירושלים. מהירי נהרגו 9 ישראלים (8 אזרחים וחייל) ו-3 עובדים זרים. מנגד, צה"ל - ובעיקר חיל האוויר הישראלי - תקף אלפי מטרות טרור ברצועה, השמיד מעל 100 ק"מ של מנהרות לחימה ברצועת עזה, בניינים רבי-קומות ששימשו כמטות ומפקדות ארגוני הטרור, נכסי מודיעין צבאי ומשגרי רקטות. בתקיפות צה"ל נהרגו מעל ל-200 מחבלים ו-25 מחבלים בכירים.

מפקדי הפיקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

       דיוקן        שם תקופת כהונה צעדים עיקריים הערות
Yigal Allon.jpg אלוף יגאל אלון 1948 – 1949  
Rabin Northern Command1957.jpg סגן-אלוף יצחק רבין 1949 כיהן כממלא מקום לימים הרמטכ"ל ה-7 וראש הממשלה

ושר הביטחון

Moshe Dayan, Chief of General Staff.jpg אלוף משה דיין אוקטובר 1949 – אוקטובר 1951   לימים הרמטכ"ל ה-4 שר החוץ ושר הביטחון ה4
משה צדוק לרר 1948 ארכיון ההגנה.jpg אלוף משה צדוק אוקטובר 1951 – ינואר 1954  
Yaacov Peri (Prulov), December 1952 D359-119.jpeg אלוף יעקב פרי (פרולוב) 1954 כיהן כממלא מקום
צבי גילת הורביץ.jpg אלוף-משנה צבי גילת 1955
Meir Amit.jpg אלוף מאיר עמית נובמבר 1955 – אוגוסט 1956   לימים ראש המוסד
Asaf Simchoni 1953.jpg אלוף-משנה אסף שמחוני אוגוסט – נובמבר 1956 מפקד הפיקוד בתקופת מבצע קדש, נספה בתאונת מטוס לאחר המלחמה, והועלה לדרגת אלוף לאחר מותו
Chaim Laskov.jpg אלוף חיים לסקוב נובמבר 1956 – ינואר 1958 תקופת מבצע קדש לימים הרמטכ"ל ה-5
Chaim herzog.jpeg אלוף חיים הרצוג (ממלא מקום) ינואר – יולי 1958   לימים נשיא המדינה
Avraham Yoffe1960.jpg אלוף אברהם יפה יולי 1958 – מאי 1962  
Zvi Zamir 1960.jpg אלוף צבי זמיר מאי 1962 – דצמבר 1965   לימים ראש המוסד
Gavish 1967.jpg אלוף ישעיהו גביש דצמבר 1965 – דצמבר 1969 תקופת מלחמת ששת הימים
Ci-Club12.jpg אלוף אריאל שרון דצמבר 1969 – יולי 1973 מלחמת ההתשה, מיגור הטרור ברצועת עזה לימים ראש הממשלה ושר הביטחון
Shmuel Gonen.jpg אלוף שמואל גונן (גורודיש) יולי – נובמבר 1973 תקופת מלחמת יום הכיפורים
Haim Bar-Lev, Chief of General Staff.jpg רב-אלוף חיים בר-לב אוקטובר 1973 כיהן כמפקד חזית הדרום בתקופת מלחמת יום כיפורים (כשהיה רמטכ"ל בדימוס), אחר היותו הרמטכ"ל ה-8 לימים שר המשטרה
GeneralIsraelTal 1970 forWikipedia.jpg אלוף ישראל טל נובמבר 1973 – ינואר 1974   אחר היותו סגן הרמטכ"ל
מפקד אוגדה 162 האלוף אברהם אדן , מלחמת יום הכיפורים 1973.jpg אלוף אברהם אדן ינואר – יולי 1974  
פרידה מפורום מטכ"ל משרד הביטחון וראש הממשלה (cropped).jpg אלוף יקותיאל אדם יולי 1974 – מרץ 1976 מימוש הסכם הביניים בין ישראל למצרים 1975 לימים סגן הרמטכ"ל
Herzl Shafir, 1973 (cropped).jpg אלוף הרצל שפיר מרץ 1976 – פברואר 1978   לימים מפכ"ל משטרת ישראל
Dan Shomron, Chief of General Staff.jpg אלוף דן שומרון פברואר 1978 – ינואר 1982   לימים הרמטכ"ל ה-13
ErellRabinErez1985 (cropped).jpg אלוף חיים ארז ינואר 1982 – אוקטובר 1983  
Moshe Bar Kochva.jpg אלוף משה בר כוכבא (בריל) אוקטובר 1983 – פברואר 1986  
Uri Sagi 2015.jpg אלוף אורי שגיא פברואר – אוגוסט 1986  
Yitzhak Mordechai (cropped).jpg אלוף יצחק מרדכי אוגוסט 1986 – 1989  
Matan Vilnai.jpg אלוף מתן וילנאי 1989 – נובמבר 1994 מימוש הסכם קהיר - נסיגת צה"ל מעזה לימים סגן הרמטכ"ל ושר המדע, התרבות והספורט
Shaul Mofaz, Chief of General Staff.jpg אלוף שאול מופז נובמבר 1994 – 1996   לימים הרמטכ"ל ה-16
Shlomo Yanai (3479) (cropped).jpg אלוף שלמה ינאי 1996 – ספטמבר 1997  
Yom-Tov Samia 2000.jpg אלוף יום טוב סמיה ספטמבר 1997 – 2000 פריצת האינתיפאדה השנייה
Doron Almog 1993.jpg אלוף דורון אלמוג 2000 – יולי 2003 תקופת האינתיפאדה השנייה לימים חתן פרס ישראל
Dan Harel (15562609626) (cropped).jpg אלוף דן הראל יולי 2003 – אוקטובר 2005 תקופת האינתיפאדה השנייה ותוכנית ההתנתקות לימים סגן הרמטכ"ל
שער עיתון במחנה עם ההודעה על בחירתו של אלוף יואב גלנט לרמטכ"ל.jpg אלוף יואב גלנט אוקטובר 2005 – אוקטובר 2010 מבצע עופרת יצוקה לימים שר החינוך
Tal Russo Aug-2011.JPG אלוף טל רוסו אוקטובר 2010 – אפריל 2013 מבצע עמוד ענן לימים חבר הכנסת
Sami Turgeman portrait.jpg אלוף סמי תורג'מן אפריל 2013 – אוקטובר 2015 מבצע צוק איתן
EyalzamirIDF.jpg אלוף אייל זמיר 14 באוקטובר 2015 – 6 ביוני 2018 העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה לימים סגן ראש המטה הכללי
Aluf Herzi Halevi.jpg אלוף הרצי הלוי 6 ביוני 2018 – 21 במרץ 2021 העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה
Eliezer Toledano.jpg אלוף אליעזר טולדנו 21 במרץ 2021 –

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פיקוד הדרום בוויקישיתוף


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ איך נראה השועל של פיקוד הדרום לאחר מתיחת הפנים?, באתר דובר צה"ל, 2019
  2. ^ נחמן שי, ביטחון 50 : צה"ל, קהיליית המודיעין, משרד הביטחון, אלפא תקשורת, 1998
  3. ^ מטרה אחר מטרה: האירועים המרכזיים של "צוק איתן", באתר דובר צה"ל


זרועות, פיקודים ואגפּים
אגפּים אגף אסטרטגיה ומעגל שלישיאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקהאגף כוח האדםאגף המבצעיםאגף המודיעיןאגף התכנון ובניין הכוח הרב-זרועיאגף התקשוב וההגנה בסב"ר
זרועות זרוע היבשהזרוע האוויר והחללזרוע הים
פיקודים מרחביים פיקוד הצפוןפיקוד המרכזפיקוד הדרוםפיקוד העורף
גופים נוספים דובר צה"להמכללות הצבאיותהגיס הצפוניהגיס המטכ"ליהפרקליטות הצבאיתהרבנות הצבאיתיחידת בתי הדין הצבאייםמערך התמרוןמפקדת העומקפיקוד ההכשרות והאימונים
חילות צה"ל
חילות השדה חיל הרגליםחיל השריוןחיל התותחניםחיל ההנדסה הקרביתחיל הגנת הגבולות
חילות נוספים חיל החינוך והנוערחיל הטכנולוגיה והאחזקהחיל הלוגיסטיקהחיל המודיעיןחיל משאבי האנושחיל המשטרה הצבאיתהחיל הכלליחיל הקשר והתקשובחיל הרפואה
חילות היסטוריים חיל המדעחיל נשיםחיל האיסוף הקרבי
שונות
מבנה צה"לאמצעי לחימהמילואיםיחידות מובחרותמבצעיםמדיםדרגותעיטוריםכומתותתגי כובעתג יחידהדגליםנס יחידהדין משמעתי