הראלד שומאכר
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
6 במרץ 1954 (בן 70) דירן שבמערב גרמניה | |||
| שם מלא | הראלד אנטון שומאכר | |||
| גובה | 1.86 מטר | |||
| עמדה | שוער | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
הראלד אנטון "טוני" שומאכר (בגרמנית: Harald Anton "Toni" Schumacher; נולד ב-6 במרץ 1954 בדירן שבגרמניה המערבית) הוא כדורגלן עבר גרמני ששיחק בעמדת השוער, בעיקר בפ.צ. קלן. שומאכר ערך 76 הופעות במדי נבחרת מערב גרמניה, זכה עמה ביורו 1980, והפסיד בגמר מונדיאל 1982 וגמר מונדיאל 1986.
שומאכר נודע לשמצה, כאשר במשחק חצי הגמר של מונדיאל 1982 פצע בברוטאליות את חלוץ נבחרת צרפת, פטריק בטיסטון, ולא הורחק בשל כך, כאשר בסוף משחק זה, ניצחה נבחרת גרמניה בדו-קרב בעיטות עונשין תוך ששומאכר הודף את בעיטות שחקני היריבה.
שומאכר נחשב לאחד מגדולי השוערים בתולדות הכדורגל הגרמני, ונבחר פעמיים ככדורגלן השנה בגרמניה, בשנים 1984 ו-1986.
קריירת מועדונים כשחקן וכמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]
שומאכר החל לשחק בבוגרים של פ.צ קלן בעונת 1972/73, אך שימש בעונה זו כשוער משנה בלבד, ולא שיחק כלל. בעונת 1973/74 קיבל שומאכר הזדמנויות רבות יותר וערך 13 הופעות, כאשר השוער הראשי של הקבוצה היה גרהארד ולץ. בעונת 1974/75 שומאכר הפך לשוער הראשי של הקבוצה, תפקיד אותו מילא במשך 13 עונות רצופות. שומאכר הגיע להישגים נאים עם קלן בתקופה זו, בה קלן הייתה לרוב בצמרת הכדורגל הגרמני. בעונת 1976/77 זכה שומאכר עם קלן בגביע הגרמני לאחר ניצחון במפגש כפול בגמר על הרטה ברלין. בעונת 1977/78 זכו שומאכר וקלן בדאבל, כאשר הגנו על תוארם וזכו שוב בגביע הגרמני, לאחר ניצחון 2-0 בגמר על היריבה המושבעת פורטונה דיסלדורף, וגם באליפות הבונדסליגה, זכייה שעצרה רצף של שלוש אליפויות של בורוסיה מנשנגלדבך, שצברה מספר נקודות זהה לקלן אך עם הפרש שערים נחות. בעונת 1981/82 סיימו שומאכר וקלן במקום השני בבונדסליגה, מרחק שלוש נקודות מהאלופה המבורג. בעונת 1982/83 זכה שומאכר בפעם השלישית בגביע הגרמני עם פ.צ. קלן, לאחר ניצחון 1-0 בגמר על היריבה העירונית פורטונה קלן. בשנת 1984, על אף עונה חלשה יחסית של פ.צ. קלן בה סיימה שישית וספגה 57 שערים, ועל אף כישלונה של נבחרת גרמניה המערבית ביורו 1984, נבחר שומאכר ככדורגלן השנה בגרמניה. בשנת 1986 זכה שומאכר בתואר זה בפעם השנייה, גם כאן לאחר עונה חלשה יחסית של קלן בה סיימה במקום ה-13, אך לאחר הצטיינותו של שומאכר במונדיאל 1986, בו הגיע לגמר. עונת 1986/87 הייתה האחרונה של שומאכר בקלן, בעונה זו החל תהליך של חילופי דורות בעמדת השוער בקבוצה, כאשר שומאכר שיחק כמחצית מהמשחקים בשער, וביתר המשחקים עמד בשער השוער הצעיר שלימים יהיה אלוף העולם, בודו אילגנר. בתום עונה זו, עזב שומאכר את פ.צ. קלן, לאחר שערך במדיה 422 הופעות ליגה, נתון הממקם אותו בראש טבלת שיאני ההופעות של פ.צ. קלן בבונדסליגה בכל הזמנים.
בקיץ 1987 חתם שומאכר בשאלקה 04, שם שיחק עונה אחת. הייתה זו עונת בלהות עבור שומאכר ושאלקה, שספגו 84 שערי ליגה ונשרו אל הבונדסליגה השנייה מהמקום האחרון. בתום עונה אחת בשאלקה, עזב שומאכר את המועדון וחתם בפנרבחצ'ה הטורקית, שם שיחק שלוש עונות. בעונתו הראשונה במועדון, 1988/89, זכה שומאכר באליפות ליגת העל הטורקית עם פנרבחצ'ה, ובעונתו השנייה במועדון סיים במקום השני. עונת 1990/91 הייתה האחרונה של שומאכר בפנרבחצ'ה, שסיימה חמישית באותה עונה. בתום עונה זו, חתם שומאכר בבאיירן מינכן, בה שיחק בעונת 1991/92. שומאכר היה השוער השלישי בהייררכיה באותה עונה, בה ערך שמונה הופעות בלבד, כאשר הועדפו עליו ג'רלד הילרינגהאוס וריימונד אאומן. באיירן מינכן סבלה מאחת העונות החלשות בתולדותיה, בה סיימה רק במקום העשירי, עם 61 ספיגות. בתום עונה זו, פרש שומאכר ממשחק פעיל, והחל לעסוק באימון שוערים בקבוצות שונות, תחילה אימן בשאלקה 04, ואחר כך חזר לבאיירן מינכן. בשנת 1995 החל שומאכר לעבוד כמאמן שוערים בבורוסיה דורטמונד, שם אף חזר לעמוד בשער לדקות ספורות במשחק אחד בעונת 1995/96. שוערה הראשי של בורוסיה דורטמונד באותה עונה היה שטפן קלוס, שעמד בשער 33 מחזורים, ובמחזור האחרון מול פרייבורג, בו ניצחה דורטמונד 3-2, עמד בשער וולפגנג דה ביר, שוער המשנה. בדקה ה-88 של המשחק הוחלף דה ביר בשומאכר, ששיחק דקות ספורות, ועל כן גם הוא רשום על הזכייה של בורוסיה דורטמונד באליפות הבונדסליגה בעונה זו. שומאכר המשיך בתפקידו כמאמן שוערים בדורטמונד עד לשנת 1998, והחל משנת 1998 שימש מאמן ראשי בפורטונה קלן, תפקיד ממנו פוטר בדצמבר 1999 לאחר הפסד 2-0 במשחק ליגה לוולדהוף מנהיים. בין השנים 2001 ו-2003 חזר שומאכר לתפקיד מאמן השוערים, אותו מילא בבאייר לברקוזן.
קריירה בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
שומאכר ערך את הופעת הבכורה בנבחרת גרמניה המערבית בשנת 1979, במסגרת חילופי דורות בעמדת השוער בנבחרת גרמניה המערבית, בה השוער הראשי היה עד אותו זמן ספ מאייר. שומאכר הפך מיד לשוער הבכיר, וכבר ביורו 1980 היה השוער הבכיר בנבחרת. שומאכר וגרמניה המערבית זכו ביורו 1980, לאחר ניצחון 2-1 בגמר על נבחרת בלגיה.
בשנת 1982 השתתף שומאכר עם נבחרת גרמניה המערבית במונדיאל 1982. שומאכר וגרמניה המערבית צלחו את שני שלבי הבתים, והגיעו לחצי הגמר מול נבחרת צרפת, במשחק בו שומאכר היה מעורב בשערורייה גדולה. במצב של 1-1, קיבל השחקן הצרפתי פטריק בטיסטון מסירת עומק ממישל פלאטיני, שהעמידה אותו במצב של אחד על אחד מול שומאכר. השוער הגרמני הבין מיד כי אין לו סיכוי להגיע לכדור, והדרך היחידה בה יוכל למנוע את השער היא כניסה ישירה בגופו של בטיסטון. שומאכר זינק על בטיסטון עם רגל מושטת ופגע בפניו, ובטיסטון צנח אל הקרקע, ונראה כאילו איבד את ההכרה. הכדור של בטיסטון יצא מתחומי המגרש ולא נכנס לשער. לבטיסטון נגרם נזק לחוליה, ונשברו שלוש שיניים ושלוש צלעות, והוא אף היה במצב תרדמת, והונשם בעזרת מסכת חמצן על הדשא. על אף העבירה הברוטלית של שומאכר, הוא יצא ממנה ללא כל עונש, והמשיך את המשחק לאחר פינויו של בטיסטון מהמגרש בבעיטת שוער. 90 הדקות הסתיימו בתיקו 1-1, והמשחק נכנס להארכה, בה הצרפתים הבקיעו פעמיים, והגרמנים הגיבו בשני שערים משלהם, ובמצב של 3-3 המשחק הגיע לבעיטות הכרעה. שומאכר הדף שתי בעיטות, של דידייה סיס ושל מקסים בוסיס, וצרפת הודחה מהמונדיאל. שומאכר הפך לדמות שנואה במיוחד בצרפת בעקבות משחק זה, ואף הוסיף שמן למדורה כאשר הגיב לידיעה על כך שבטיסטון שבר שלוש שיניים בכך שאמר ש"אם זה הכל, אני אשלם על הכתרים". לאחר שעבר זמן, התנצל שומאכר בפני בטיסטון, שקיבל את התנצלותו. לשאלה מדוע לא הגיב שומאכר במהלך המשחק ולא הלך לבדוק מה שלומו של בטיסטון, ענה שומאכר באוטוביוגרפיה שלו, שהוא חשש מתגובותיהם של שחקני צרפת שהקיפו אותו ואיימו עליו בתנועות ידיים. פלאטיני טען אחרי המשחק כי היה בטוח שבטיסטון מת משום שהיה חיוור מאוד. בהמשך, עיתון צרפתי ערך סקר מיהו האיש השנוא ביותר בצרפת, ושומאכר הצליח בסקר זה לדחוק את אדולף היטלר למקום השני. גרמניה המערבית העפילה לגמר מונדיאל 1982, ושומאכר לא הוענש אפילו בדיעבד על העבירה שלו, ועמד בשער גם במשחק זה, בו הפסידה גרמניה המערבית בתוצאה 3-1 לנבחרת איטליה.
בשנת 1984 שומאכר עמד בשערה של גרמניה המערבית ביורו 1984, שנחשב למאכזב מאוד מבחינת הגרמנים, שהודחו בשלב הבתים. על אף זאת, נכלל שומאכר בנבחרת מצטייני הטורניר, לאחר שספג שני שערים בלבד בשלב הבתים, דבר שלא הספיק לעלייה לחצי הגמר.
בשנת 1986 השתתף שומאכר בטורניר הגדול האחרון שלו, מונדיאל 1986, בו שימש קפטן. שומאכר שיחק את מלוא הדקות של הנבחרת במונדיאל זה. ברבע הגמר מול נבחרת מקסיקו המארחת, עצר שומאכר שני פנדלים של שחקני מקסיקו בבעיטות ההכרעה, וסייע לגרמניה המערבית להעפיל לחצי הגמר, בו נפגשה גרמניה המערבית שוב עם נבחרת צרפת ופטריק בטיסטון, שחיפשו לנקום על השערורייה במונדיאל 1982. גרמניה המערבית ניצחה במשחק זה בתוצאה 2-0. בטיסטון אמר לאחר המשחק שהתקרית נשכחה ונסלחה. למרות זאת, הוא טען כי הוא שמר מרחק משומאכר ונזהר שלא להתקרב אליו, ואף לשמור ממנו מרחק של 40 מטר. שומאכר עם זאת נמנע מלהגיב על התקרית. גרמניה המערבית כאמור ניצחה במשחק ועלתה לגמר מונדיאל 1986, בו הפסידה 3-2 לנבחרת ארגנטינה. שומאכר הציג יכולת מצוינת לכל אורך המונדיאל, ובסיום הטורניר זכה בכדור הכסף, תואר המוענק לסגנו של השחקן המצטיין של המונדיאל, כאשר בכדור הזהב זכה דייגו ארמנדו מראדונה. לאחר מונדיאל זה, פרש שומאכר מנבחרת גרמניה המערבית, במדיה ערך 76 הופעות.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שומאכר נשוי בשנית ליסמין, ולהם בת בשם פרלה-מרי. שומאכר היה נשוי למרליס, ונולדו להם בת ובן, ונסה ואוליבר.
בשנת 1987 הוציא שומאכר ספר אוטוביוגרפי, שהופץ במספר שפות ועורר עניין רב, בעיקר בעקבות תגובותיו של שומאכר לתקרית עם פטריק בטיסטון. שומאכר טען שוב בספר זה כי הוא לא התכוון לפגוע בבטיסטון ושהוא היה בטוח כי הוא הולך אל הכדור. שומאכר פרסם בספרו גם מספר שערוריות הקשורות לחבריו לנבחרת גרמניה המערבית ולפ.צ. קלן, דבר שגרם ליחס שלילי כלפיו בשתי הקבוצות, בהן נחשב לסמל בלתי מעורער.
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם פ.צ. קלן:
- אליפות הבונדסליגה: 1977/78
- הגביע הגרמני: 1976/77, 1977/78, 1982/83
עם פנרבחצ'ה:
- אליפות ליגת העל הטורקית בכדורגל: 1988/89
עם בורוסיה דורטמונד:
- אליפות הבונדסליגה: 1995/96
תארים אישיים:
- כדורגלן השנה בגרמניה: 1984, 1986
- נבחרת הטורניר של יורו 1984
- כדור הכסף במונדיאל 1986
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
| נבחרת מערב גרמניה – יורו 1980 (מקום ראשון) | ||
|---|---|---|
|
1 שומאכר • 2 בריגל • 3 קולמן • 4 ק.פורסטר • 5 דיץ • 6 שוסטר • 7 ב.פורסטר • 8 רומניגה • 9 רובש • 10 מילר • 11 אלופס • 12 ממרינג • 13 בונהוף • 14 מגאת • 15 שטיליקה • 16 צימרמן • 17 דלהאי • 18 מתאוס • 19 ווטאבה • 20 קאלץ • 21 יונגהאנס • 22 אימל • מאמן: דרוואל |
| |
| נבחרת מערב גרמניה – מונדיאל 1982 (מקום שני) | ||
|---|---|---|
|
1 שומאכר • 2 בריגל • 3 ברייטנר • 4 ק.פורסטר • 5 ב.פורסטר • 6 דרמלר • 7 ליטבארסקי • 8 פישר • 9 רובש • 10 מילר • 11 רומניגה • 12 האנס • 13 ריינדרס • 14 מגאת • 15 שטיליקה • 16 אלופס • 17 אנגלס • 18 מתאוס • 19 הירונימוס • 20 קאלץ • 21 פרנקה • 22 אימל • מאמן: דרוואל |
| |
| נבחרת מערב גרמניה – יורו 1984 | ||
|---|---|---|
|
1 שומאכר • 2 בריגל • 3 שטראק • 4 ק.פורסטר • 5 ב.פורסטר • 6 רולף • 7 ברמה • 8 אלופס • 9 פלר • 10 מאייר • 11 רומניגה • 12 בורדנסקי • 13 מתאוס • 14 פלקנמאייר • 15 שטיליקה • 16 ברונס • 17 ליטבארסקי • 18 בוכוואלד • 19 בומר • 20 רולדר • מאמן: דרוואל |
| |
| נבחרת מערב גרמניה – מונדיאל 1986 (מקום שני) | ||
|---|---|---|
|
1 שומאכר • 2 בריגל • 3 ברמה • 4 פורסטר • 5 הרגט • 6 אדר • 7 ליטבארסקי • 8 מתאוס • 9 פלר • 10 מגאת • 11 רומניגה • 12 שטיין • 13 אלגוור • 14 ברטולד • 15 אאוגנטאלר • 16 תון • 17 יאקובס • 18 ראן • 19 אלופס • 20 הנס • 21 רולף • 22 אימל • מאמן: בקנבאואר |
| |
| כדורגלן השנה בגרמניה | |
|---|---|
|
