יורו 1980

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יורו 1980
UEFA Euro 1980 logo.svg
מארחת איטליהFlag of Italy.svg  איטליה
תאריך 11 ביוני - 22 ביוני 1980
מספר משתתפות 8
(מתוך 31 משתתפות שנרשמו)
הזוכה גרמניה המערביתFlag of Germany.svg  גרמניה המערבית
מספר משחקים 14
מספר שערים 27 (1.93 בממוצע למשחק)
מספר צופים 345,463 (24,676 בממוצע למשחק)
מלך השערים גרמניה המערביתFlag of Germany.svg קלאוס אלופס

יוגוסלביה 1976 צרפת 1984

אליפות אירופה בכדורגל 1980, הידועה גם בשם יורו 1980 היא אליפות אירופה בכדורגל השישית שמארגנת אופ"א. הטורניר נערך באיטליה בין ה-11 ביוני ל-22 ביוני 1980.

לראשונה בתולדות האליפות, כלל טורניר הגמר שמונה נבחרות. איטליה הייתה המארחת הראשונה שמעפילה באופן אוטומטי לטורניר הגמר, ואליה הצטרפו שבע נבחרות מטורניר המוקדמות.

אל משחק הגמר העפילו גרמניה המערבית ובלגיה. צמד של החלוץ הגרמני הורסט הרובש, השני שבהם שתי דקות בלבד לסיום המשחק, העניקו לגרמניה המערבית את אליפות אירופה השנייה בתולדותיה. בפעם האחרונה עד כה בתולדות היורו שוחק משחק על המקום השלישי, ובו הפסידה המארחת לצ'כוסלובקיה בדו-קרב פנדלים.

מוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מוקדמות יורו 1980

הגרלת מוקדמות יורו 1980 התקיימה ב-30 בנובמבר 1977 ברומא. לאחר ההחלטה להרחיב את טורניר הגמר לשמונה משתתפות, התחלקו 31 הנבחרות החברות באופ"א לשבעה בתי מוקדמות בני ארבע או חמש נבחרות כל אחד, והנבחרות שסיימו כראשי בתים הצטרפו לאיטליה המארחת לטורניר הגמר.

בפעם הראשונה בתולדות היורו, ניתן למארחת כרטיס אוטומטי לטורניר הגמר, ללא צורך להשתתף במוקדמות. יוון, שהעפילה מטורניר המוקדמות, הבטיחה את ההשתתפותה בטורניר לראשונה בתולדותיה.

הנבחרות המעפילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת כרטיס תאריך העפלה הופעות קודמות ביורו 1
איטליהFlag of Italy.svg  איטליה נבחרת מארחת 12 בנובמבר 1977 1 (1968)
אנגליהFlag of England.svg  אנגליה מנצחת בית 1 21 בנובמבר 1979 1 (1968)
בלגיהFlag of Belgium (civil).svg  בלגיה מנצחת בית 2 19 בדצמבר 1979 1 (1972)
ספרדFlag of Spain.svg  ספרד מנצחת בית 3 9 בדצמבר 1979 1 (1964)
הולנדFlag of the Netherlands.svg  הולנד מנצחת בית 4 21 בנובמבר 1979 1 (1976)
צ'כוסלובקיהFlag of the Czech Republic.svg  צ'כוסלובקיה מנצחת בית 5 24 בנובמבר 1979 2 (1960, 1976)
יווןFlag of Greece.svg  יוון מנצחת בית 6 31 באוקטובר 1979 0
גרמניה המערביתFlag of Germany.svg  גרמניה המערבית מנצחת בית 7 22 בדצמבר 1979 2 (1972, 1976)

1 במודגש: זכתה בטורניר, בנטוי: מארחת הטורניר

אצטדיונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טורניר הגמר נפרש על פני ארבעה אצטדיונים בארבע ערים שונות באיטליה. האצטדיון שנבחר לארח את משחק הפתיחה ואת משחק הגמר של הטורניר היה סטאדיו אולימפיקו ברומא.

Flag map of Italy.svg

טורינו
Soccer ball.svg
מילאנו
Soccer ball.svg
רומא
Soccer ball.svg
נאפולי
Soccer ball.svg
רומא מילאנו
סטאדיו אולימפיקו אצטדיון ג'וזפה מאצה
תכולה: 66,341 תכולה: 83,141
Stadio Olimpico 2008.JPG Milan - Chievo 04-2006 2.jpg
נאפולי טורינו
אצטדיון סאן פאולו סטאדיו קומונאלה
תבולה: 81,101 תכולה: 71,180
Stadio San Paolo.jpg Stadio Olimpico Torino Italy.jpg
  • תכולת האצטדיונים נכונה לזמן הטורניר.

תוצאות הטורניר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלב הבתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמונה הנבחרות שהעפילו לטורניר חולקו לשני בתים בני ארבע נבחרות כל אחד. שתי הנבחרות שסיימו ראשונות בכל בית התמודדו ביניהן במשחק הגמר, והסגניות נפגשו למשחק על המקום השלישי, ששוחק בפעם האחרונה עד כה בטורניר. כל ניצחון בשלב הבתים זיכה את הנבחרת המנצחת בשתי נקודות, ולא בשלוש כפי שנהוג כיום, וההפעלה במקרה של שוויון בנקודות הוכרעה לפי פער שערים.

בית א'

גרמניה המערבית סיימה בראש הבית וללא הפסד, מה שזיכה אותה במקום בגמר. במחזור השני, בניצחון 3-2 על הולנד, כבש קלאוס אלופס שלושער שהציב אותו בראש טבלת כובשי הטורניר, מקום אותו שמר עד לסיומו של הטורניר למרות שלא הוסיף עוד לכבוש. צ'כוסלובקיה, שהייתה עדיפה על הולנד רק בפער שערים, סיימה כסגנית הבית וקיבלה את הכרטיס למשחק על המקום השלישי, בעוד יוון סיימה את הופעת הבכורה שלה עם נקודה בלבד וללא ניצחון.

נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
גרמניה המערביתFlag of Germany.svg גרמניה המערבית 5 3 2 1 0 4 2 2
צ'כוסלובקיהFlag of the Czech Republic.svg צ'כוסלובקיה 3 3 1 1 1 4 3 1
הולנדFlag of the Netherlands.svg הולנד 3 3 1 1 1 4 4 0
יווןFlag of Greece.svg יוון 1 3 0 1 2 1 4 -3
צ'כוסלובקיהFlag of the Czech Republic.svg צ'כוסלובקיה 01 גרמניה המערבית גרמניה המערביתFlag of Germany.svg
הולנדFlag of the Netherlands.svg הולנד 10 יוון יווןFlag of Greece.svg
גרמניה המערביתFlag of Germany.svg גרמניה המערבית 32 הולנד הולנדFlag of the Netherlands.svg
יווןFlag of Greece.svg יוון 13 צ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיהFlag of the Czech Republic.svg
הולנדFlag of the Netherlands.svg הולנד 11 צ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיהFlag of the Czech Republic.svg
יווןFlag of Greece.svg יוון 00 גרמניה המערבית גרמניה המערביתFlag of Germany.svg


בית ב'

בבית צמוד, שכלל את ספרד, אנגליה והמארחת איטליה, הצליחה בלגיה לסיים במקום הראשון ולהעפיל לגמר. לבלגיה ולאיטליה היה בסיום השלב מאזן זהה של ארבע נקודות והפרש שערים חיובי של שער אחד, וההכרעה נפלה לטובת בלגיה עקב כמות שערי הזכות (שלושה של הבלגים לעומת שער איטלקי אחד). איטליה, שסיימה את השלב ללא הפסדים וללא שערי חובה, קיבלה את הכרטיס למשחק על המקום השלישי. ספרד נפרדה מהטורניר ללא ניצחון.

נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
בלגיהFlag of Belgium (civil).svg בלגיה 4 3 1 2 0 3 2 1
איטליהFlag of Italy.svg איטליה 4 3 1 2 0 1 0 1
אנגליהFlag of England.svg אנגליה 3 3 1 1 1 3 3 0
ספרדFlag of Spain.svg ספרד 1 3 0 1 2 2 4 -2
בלגיהFlag of Belgium (civil).svg בלגיה 11 אנגליה אנגליהFlag of England.svg
ספרדFlag of Spain.svg ספרד 00 איטליה איטליהFlag of Italy.svg
בלגיהFlag of Belgium (civil).svg בלגיה 21 ספרד ספרדFlag of Spain.svg
אנגליהFlag of England.svg אנגליה 01 איטליה איטליהFlag of Italy.svg
ספרדFlag of Spain.svg ספרד 12 אנגליה אנגליהFlag of England.svg
איטליהFlag of Italy.svg איטליה 00 בלגיה בלגיהFlag of Belgium (civil).svg


המשחק על המקום השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

21 ביוני 1980
צ'כוסלובקיהFlag of the Czech Republic.svg  צ'כוסלובקיה 1–1ה איטליהFlag of Italy.svg  איטליה אצטדיון סאן פאולו, נאפולי
לדיסלב יורקמיק הבקיע שער בדקה ה-54' 54' (סיקור) פרנצ'סקו גרציאני הבקיע שער בדקה ה-73' 73'
    תוצאת פנדלים  
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים מריאן מאסני
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים זדנק נהודה
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים אנטון אונדרוש
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים לדיסלב יורקמיק
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים אנטונין פננקה
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים קולומן גוך
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים מירוסלב גאידושק
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים יאן קוזאק
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים יוזף בארמוש
9–8 הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים פרנקו קאוזיו
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים אלסנדרו אלטובלי
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים ג'וזפה בארזי
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים אנטוניו קבריני
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים רומאו בנטי
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים פרנצ'סקו גרציאני
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים גאטאנו שיראה
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים מרקו טארדלי
החטיא בעיטה בדו-קרב פנדלים פולביו קולובאטי
 

גמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

22 ביוני 1980
גרמניה המערביתFlag of Germany.svg  גרמניה המערבית 2–1 בלגיהFlag of Belgium (civil).svg  בלגיה סטאדיו אולימפיקו, רומא
הורסט הרובש הבקיע שערים בדקות ה-88', 10' 88', 10' (סיקור) רנה ואנדרייקן הבקיע שער בדקה ה-75' 75' (פ)
אלופת אירופה 1980
גרמניה המערביתFlag of Germany.svg
גרמניה המערבית
זכייה שנייה

טבלת מלכי השערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

3 שערים
2 שערים

נבחרת הטורניר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוערים הגנה קשרים חלוצים
איטליהFlag of Italy.svg דינו זוף איטליהFlag of Italy.svg קלאודיו ג'נטילה
איטליהFlag of Italy.svg גאטאנו שיראה
גרמניה המערביתFlag of Germany.svg קרלהיינץ פרסטר
גרמניה המערביתFlag of Germany.svg הנס-פיטר בריגל
איטליהFlag of Italy.svg מרקו טארדלי
בלגיהFlag of Belgium (civil).svg יאן קולמנס
גרמניה המערביתFlag of Germany.svg ברנד שוסטר
גרמניה המערביתFlag of Germany.svg הנזי מילר
גרמניה המערביתFlag of Germany.svg קרל היינץ רומניגה
גרמניה המערביתFlag of Germany.svg הורסט הרובש

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


תחרויות כדורגל ב-1980