יורו 1980

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יורו 1980
UEFA Euro 1980 logo.svg
מארחת Flag of Italy.svg  איטליה
תאריך 11 ביוני - 22 ביוני 1980
מספר נבחרות 8  (מתוך 31 נבחרות שנרשמו)
הנבחרת הזוכה Flag of Germany.svg  גרמניה המערבית
מספר משחקים 14
מספר שערים 27 (1.93 בממוצע למשחק)
מספר צופים 345,463 (24,676 בממוצע למשחק)
מלך השערים Flag of Germany.svg קלאוס אלופס
יוגוסלביה 1976
צרפת 1984

אליפות אירופה בכדורגל 1980, הידועה גם בשם יורו 1980 היא אליפות אירופה בכדורגל השישית שמארגנת אופ"א. הטורניר נערך באיטליה בין ה-11 ביוני ל-22 ביוני 1980.

לראשונה בתולדות האליפות, כלל טורניר הגמר שמונה נבחרות. איטליה הייתה המארחת הראשונה שמעפילה באופן אוטומטי לטורניר הגמר, ואליה הצטרפו שבע נבחרות מטורניר המוקדמות.

אל משחק הגמר העפילו גרמניה המערבית ובלגיה. צמד של החלוץ הגרמני הורסט הרובש, השני שבהם שתי דקות בלבד לסיום המשחק, העניקו לגרמניה המערבית את אליפות אירופה השנייה בתולדותיה. בפעם האחרונה עד כה בתולדות היורו שוחק משחק על המקום השלישי, ובו הפסידה המארחת לצ'כוסלובקיה בדו-קרב פנדלים.

מוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרלת מוקדמות יורו 1980 התקיימה ב-30 בנובמבר 1977 ברומא. לאחר ההחלטה להרחיב את טורניר הגמר לשמונה משתתפות, התחלקו 31 הנבחרות החברות באופ"א לשבעה בתי מוקדמות בני ארבע או חמש נבחרות כל אחד, והנבחרות שסיימו כראשי בתים הצטרפו לאיטליה המארחת לטורניר הגמר.

בפעם הראשונה בתולדות היורו, ניתן למארחת כרטיס אוטומטי לטורניר הגמר, ללא צורך להשתתף במוקדמות. יוון, שהעפילה מטורניר המוקדמות, הבטיחה את ההשתתפותה בטורניר לראשונה בתולדותיה.

הנבחרות המעפילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת כרטיס תאריך העפלה הופעות קודמות ביורו 1
Flag of Italy.svg  איטליה נבחרת מארחת 12 בנובמבר 1977 1 (1968)
Flag of England.svg  אנגליה מנצחת בית 1 21 בנובמבר 1979 1 (1968)
Flag of Belgium (civil).svg  בלגיה מנצחת בית 2 19 בדצמבר 1979 1 (1972)
Flag of Spain.svg  ספרד מנצחת בית 3 9 בדצמבר 1979 1 (1964)
Flag of the Netherlands.svg  הולנד מנצחת בית 4 21 בנובמבר 1979 1 (1976)
Flag of the Czech Republic.svg  צ'כוסלובקיה מנצחת בית 5 24 בנובמבר 1979 2 (1960, 1976)
Flag of Greece.svg  יוון מנצחת בית 6 31 באוקטובר 1979 0
Flag of Germany.svg  גרמניה המערבית מנצחת בית 7 22 בדצמבר 1979 2 (1972, 1976)

1 במודגש: זכתה בטורניר, בנטוי: מארחת הטורניר

אצטדיונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טורניר הגמר נפרש על פני ארבעה אצטדיונים בארבע ערים שונות באיטליה. האצטדיון שנבחר לארח את משחק הפתיחה ואת משחק הגמר של הטורניר היה סטאדיו אולימפיקו ברומא.

Flag map of Italy.svg

טורינו
Soccer ball.svg
מילאנו
Soccer ball.svg
רומא
Soccer ball.svg
נאפולי
Soccer ball.svg
רומא מילאנו
סטאדיו אולימפיקו אצטדיון ג'וזפה מאצה
תכולה: 66,341 תכולה: 83,141
Stadio Olimpico 2008.JPG Milan - Chievo 04-2006 2.jpg
נאפולי טורינו
אצטדיון סאן פאולו סטאדיו קומונאלה
תבולה: 81,101 תכולה: 71,180
Stadio San Paolo.jpg Stadio Olimpico Torino Italy.jpg
  • תכולת האצטדיונים נכונה לזמן הטורניר.

תוצאות הטורניר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלב הבתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמונה הנבחרות שהעפילו לטורניר חולקו לשני בתים בני ארבע נבחרות כל אחד. שתי הנבחרות שסיימו ראשונות בכל בית התמודדו ביניהן במשחק הגמר, והסגניות נפגשו למשחק על המקום השלישי, ששוחק בפעם האחרונה עד כה בטורניר. כל ניצחון בשלב הבתים זיכה את הנבחרת המנצחת בשתי נקודות, ולא בשלוש כפי שנהוג כיום, וההפעלה במקרה של שוויון בנקודות הוכרעה לפי פער שערים.

בית א'

גרמניה המערבית סיימה בראש הבית וללא הפסד, מה שזיכה אותה במקום בגמר. במחזור השני, בניצחון 3-2 על הולנד, כבש קלאוס אלופס שלושער שהציב אותו בראש טבלת כובשי הטורניר, מקום אותו שמר עד לסיומו של הטורניר למרות שלא הוסיף עוד לכבוש. צ'כוסלובקיה, שהייתה עדיפה על הולנד רק בפער שערים, סיימה כסגנית הבית וקיבלה את הכרטיס למשחק על המקום השלישי, בעוד יוון סיימה את הופעת הבכורה שלה עם נקודה בלבד וללא ניצחון.

נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
Flag of Germany.svg גרמניה המערבית 5 3 2 1 0 4 2 2+
Flag of the Czech Republic.svg צ'כוסלובקיה 3 3 1 1 1 4 3 1+
Flag of the Netherlands.svg הולנד 3 3 1 1 1 4 4 0
Flag of Greece.svg יוון 1 3 0 1 2 1 4 3-
Flag of the Czech Republic.svg צ'כוסלובקיה 0 - 1 גרמניה המערבית Flag of Germany.svg
Flag of the Netherlands.svg הולנד 1 - 0 יוון Flag of Greece.svg
Flag of Germany.svg גרמניה המערבית 3 - 2 הולנד Flag of the Netherlands.svg
Flag of Greece.svg יוון 1 - 3 צ'כוסלובקיה Flag of the Czech Republic.svg
Flag of the Netherlands.svg הולנד 1 - 1 צ'כוסלובקיה Flag of the Czech Republic.svg
Flag of Greece.svg יוון 0 - 0 גרמניה המערבית Flag of Germany.svg
בית ב'

בבית צמוד, שכלל את ספרד, אנגליה והמארחת איטליה, הצליחה בלגיה לסיים במקום הראשון ולהעפיל לגמר. לבלגיה ולאיטליה היה בסיום השלב מאזן זהה של ארבע נקודות והפרש שערים חיובי של שער אחד, וההכרעה נפלה לטובת בלגיה עקב כמות שערי הזכות (שלושה של הבלגים לעומת שער איטלקי אחד). איטליה, שסיימה את השלב ללא הפסדים וללא שערי חובה, קיבלה את הכרטיס למשחק על המקום השלישי. ספרד נפרדה מהטורניר ללא ניצחון.

נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
Flag of Belgium (civil).svg בלגיה 4 3 1 2 0 3 2 1+
Flag of Italy.svg איטליה 4 3 1 2 0 1 0 1+
Flag of England.svg אנגליה 3 3 1 1 1 3 3 0
Flag of Spain.svg ספרד 1 3 0 1 2 2 4 2-
Flag of Belgium (civil).svg בלגיה 1 - 1 אנגליה Flag of England.svg
Flag of Spain.svg ספרד 0 - 0 איטליה Flag of Italy.svg
Flag of Belgium (civil).svg בלגיה 2 - 1 ספרד Flag of Spain.svg
Flag of England.svg אנגליה 0 - 1 איטליה Flag of Italy.svg
Flag of Spain.svg ספרד 1 - 2 אנגליה Flag of England.svg
Flag of Italy.svg איטליה 0 - 0 בלגיה Flag of Belgium (civil).svg

המשחק על המקום השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

21 ביוני 1980
Flag of the Czech Republic.svg  צ'כוסלובקיה 1 - 1
(הארכה)
Flag of Italy.svg  איטליה אצטדיון סאן פאולו, נאפולי
לדיסלב יורקמיק הבקיע שער בדקה ה-54 54' (סיקור) פרנצ'סקו גרציאני הבקיע שער בדקה ה-73 73'
    פנדלים  
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים מריאן מאסני
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים זדנק נהודה
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים אנטון אונדרוש
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים לדיסלב יורקמיק
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים אנטונין פאננקה
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים קולומן גוך
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים מירוסלב גאידושק
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים יאן קוזאק
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים יוזף בארמוש
9 - 8 הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים פרנקו קאוזיו
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים אלסנדרו אלטובלי
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים ג'וזפה בארזי
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים אנטוניו קבריני
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים רומאו בנטי
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים פרנצ'סקו גרציאני
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים גאטאנו שיראה
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים מרקו טארדלי
החטיא בעיטה בדו-קרב פנדלים פולביו קולובאטי
 

גמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

22 ביוני 1980
Flag of Germany.svg  גרמניה המערבית 2 - 1 Flag of Belgium (civil).svg  בלגיה סטאדיו אולימפיקו, רומא
הורסט הרובש הבקיע שער בדקה ה-88', 10 88', 10' (סיקור) רנה ואנדרייקן הבקיע שער בדקה ה-75 75' (פ)
אלופת אירופה:
Flag of Germany.svg גרמניה המערבית (תואר שני)

טבלת מלכי השערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

3 שערים
2 שערים

נבחרת הטורניר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוערים הגנה קשרים חלוצים
Flag of Italy.svg דינו זוף Flag of Italy.svg קלאודיו ג'נטילה
Flag of Italy.svg גאטאנו שיראה
Flag of Germany.svg קרלהיינץ פרסטר
Flag of Germany.svg הנס-פיטר בריגל
Flag of Italy.svg מרקו טארדלי
Flag of Belgium (civil).svg יאן קולמנס
Flag of Germany.svg ברנד שוסטר
Flag of Germany.svg הנסי מילר
Flag of Germany.svg קרל היינץ רומניגה
Flag of Germany.svg הורסט הרובש

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


אליפויות אירופה בכדורגל

צרפת 1960ספרד 1964איטליה 1968בלגיה 1972יוגוסלביה 1976איטליה 1980צרפת 1984מערב גרמניה 1988
שבדיה 1992אנגליה 1996בלגיה והולנד 2000פורטוגל 2004אוסטריה ושווייץ 2008פולין ואוקראינה 2012צרפת 2016פאן-אירופי 2020