ספ מאייר
ספ מאייר, 2012 | ||||
מידע אישי | ||||
---|---|---|---|---|
לידה |
28 בפברואר 1944 (בן 80) מטן שבגרמניה | |||
גובה | 1.83 מטר | |||
עמדה | שוער | |||
מועדוני נוער | ||||
| ||||
מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד |
ג'וזף דיטר מאייר (בגרמנית: Josef (Sepp) Dieter Maier, תעתיק מדויק: זפ מאייר; נולד ב-28 בפברואר 1944 בגרמניה), שוער כדורגל גרמני. שיחק בבאיירן מינכן ובנבחרת מערב גרמניה. נחשב בזמנו לאחד מהבולטים בשוערי העולם ונחשב כיום לאחד מהבולטים בשוערים הגרמנים בכל הזמנים, ואחד הכדורגלנים המעוטרים ביותר בתארים בתולדות הכדורגל העולמי.
מאייר שיחק לכל אורך הקריירה בבאיירן מינכן, בין השנים 1965–1980. הוא זכה עם הקבוצה בארבע אליפויות גרמניה, בארבעה גביעים, בשלושה גביעי אירופה לאלופות, בגביע אירופה למחזיקות גביע ובגביע הביניבשתי. בנוסף שיחק בנבחרת מערב גרמניה בין השנים 1966–1979 וזכה ביורו 1972 ומונדיאל 1974. בשנת 1980 פרש מכדורגל.
בשנות ה-90 של המאה ה-20 הצטרף לצוות המקצועי של באיירן מינכן ושל נבחרת גרמניה כמאמן השוערים, וגם בתפקיד זה זכה בתארים רבים.
מאייר הוא שיאן ההופעות בבאיירן מינכן, שבמדיה הופיע 536 פעמים. במדי הנבחרת הופיע 95 פעמים. הקריירה שלו נקטעה בשל תאונת דרכים אשר אילצה אותו לפרוש.
קריירה כשחקן
[עריכת קוד מקור | עריכה]באיירן מינכן
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאייר החל לשחק בבאיירן מינכן עוד טרם הקמת הבונדסליגה. בעונת 1964/65 העפיל מאייר עם באיירן מינכן לבונדסליגה תחת המאמן זלטקו צ'ייקובסקי, ובעונת 1965/66, עונת הבכורה של באיירן מינכן בבונדסליגה, סיים מאייר עם הקבוצה במקום השלישי, וזכה עם הקבוצה בגביע הגרמני, לאחר ניצחון 4-2 בגמר על מיידריכר (כיום דיסבורג). זכייה זו בגביע הגרמני הקנתה לבאיירן מינכן השתתפות בגביע אירופה למחזיקות גביע בעונת 1966/67. באיירן ומאייר זכו בתואר זה, לאחר ניצחון 1-0 בגמר על גלאזגו ריינג'רס. בזירה המקומית, סיימו באיירן מינכן ומאייר במקום השישי בבונדסליגה, וזכו בפעם השנייה ברצף בגביע הגרמני, לאחר ניצחון 4-0 בגמר על המבורג. החל מעונה זו לא הפסיד מאייר ולו משחק ליגה אחד במשך 13 עונות רצופות, וליתר דיוק 442 משחקי ליגה רצופים. בעונת 1968/69 זכה מאייר בדאבל עם באיירן מינכן, כאשר זכה באליפות הבונדסליגה הראשונה בקריירה שלו בפער של שמונה נקודות מהסגנית אלמניה אאכן, ובגביע הגרמני, לאחר ניצחון בגמר על 2-1 בגמר על שאלקה 04. בעונת 1970/71 זכה מאייר בפעם הרביעית בגביע הגרמני, לאחר ניצחון 2-1 בגמר על פ.צ. קלן. זכייה זו הייתה האחרונה של מאייר בגביע הגרמני, על אף שבאיירן זכתה בתארים רבים במהלך שנות ה-70, בהן מאייר היה שחקן הרכב קבוע.
בעונת 1971/72 מאייר זכה באליפות ראשונה מתוך שלוש ברצף, בפער של שלוש נקודות מהסגנית שאלקה 04. בעונת 1972/73 זכה מאייר שוב עם באיירן באליפות, בפער של 11 נקודות מהסגנית פ.צ. קלן, כשהוא סופג 29 שערי ליגה בלבד. בעונת 1973/74 המאבק היה צמוד יותר, הפעם מול בורוסיה מנשנגלדבך, בפער של נקודה אחת בלבד. באותה עונה, זכה מאייר לראשונה בגביע אירופה לאלופות, זכייה ראשונה מתוך שלוש רצופות, לאחר ניצחון על אתלטיקו מדריד בגמר גביע אירופה לאלופות 1974, כאשר המפגש הראשון הסתיים בתיקו 1-1, ובמשחק החוזר ניצחו באיירן ומאייר בתוצאה 4-0. בעונת 1974/75 נקטע רצף שלוש האליפויות של באיירן מינכן לטובת רצף שלוש אליפויות של בורוסיה מנשנגלדבך, ובאיירן סיימה עונת נפל בליגה, בה דורגה רק עשירית, ומאייר ספג 63 שערים. על אף זאת, זכו באיירן מינכן ומאייר בגביע אירופה לאלופות בפעם השנייה ברציפות, לאחר ניצחון 2-0 בגמר על לידס יונייטד. מאייר נבחר באותה שנה בפעם הראשונה ככדורגלן השנה בגרמניה. בעונת 1975/76 זכה מאייר עם באיירן בפעם השלישית ברצף בגביע אירופה לאלופות, לאחר ניצחון 1-0 בגמר על סנט אטיין. באותה שנה, זכה מאייר עם באיירן גם בגביע הביניבשתי, לאחר ניצחון במפגש כפול על קרוזיירו הברזילאית. היה זה התואר הקבוצתי האחרון של מאייר עם באיירן מינכן. באותה שנה נבחר שוב ככדורגלן השנה בגרמניה, בפעם השנייה ברצף. החל משנת 1977 מאייר שימש קפטן בבאיירן מינכן. בשנת 1978, על אף עונה חלשה של באיירן מינכן בליגה, בה סיימה רק במקום ה-12, זכה מאייר בפעם השלישית בתואר כדורגלן השנה בגרמניה, בעיקר לאור הצטיינותו כשוער נבחרת גרמניה במונדיאל 1978. עונת 1978/79 הייתה האחרונה של מאייר בקריירה. בעונה זו, סיים מאייר עם באיירן במקום הרביעי בבונדסליגה. בתום העונה פרש מכדורגל בגיל 35, לאחר שעבר תאונת דרכים שמנעה ממנו להמשיך לשחק.
נבחרת גרמניה המערבית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאייר החל לשחק בנבחרת גרמניה המערבית בשנת 1966. בשנה זו זומן מאייר לסגל הגרמני למונדיאל 1966, אך היה שוער המשנה להנס טילקובסקי. החל מפרישתו של טילקובסקי מהנבחרת בשנת 1967, מאייר היה השוער הבלתי מעורער של גרמניה המערבית, במשך יותר מעשור. הטורניר הגדול הראשון בו מאייר היה השוער הבכיר היה מונדיאל 1970, בו מאייר הגיע עם גרמניה המערבית לחצי הגמר, שם הפסידה נבחרתו לנבחרת איטליה בתוצאה 4-3. מאייר שיחק בכל המשחקים בטורניר זה, למעט המשחק על המקום השלישי מול נבחרת אורוגוואי, בו שיחק שוער המשנה הנס וולטר, ששמר על שער נקי וסייע לגרמניה המערבית לנצח 1-0.
בשנת 1972 היה מאייר חלק מהזכייה של גרמניה המערבית ביורו 1972, לאחר ניצחון בגמר על נבחרת ברית המועצות בתוצאה 3-0. בשנת 1974 מאייר זכה גם במונדיאל 1974 שנערך על אדמת גרמניה, לאחר שנבחרת גרמניה המערבית, שכללה כוכבים כמו פול ברייטנר, ברטי פוגטס, גרד מילר ופרנץ בקנבאואר, ניצחה במשחק הגמר שנערך במינכן, עירו של מאייר, את נבחרת הולנד בתוצאה 2-1. מאייר הציג יכולת מצוינת לאורך הטורניר, ובסיומו נכלל בנבחרת הטורניר.
בשנת 1976 מאייר השתתף עם גרמניה המערבית ביורו 1976, בו הגיעה נבחרתו עד הגמר, והפסידה לנבחרת צ'כוסלובקיה בבעיטות הכרעה, לאחר 2-2 בתום 120 דקות. מאייר לא הצליח לעצור אף בעיטה של צ'כוסלובקיה, שהאחרונה שבהן הייתה בעיטת הפננקה המקורית של אנטונין פננקה. בשנת 1978 השתתף מאייר בטורניר הגדול האחרון שלו, מונדיאל 1978. מאייר שמר על שער נקי בשלושת משחקי שלב הבתים הראשון, אך נבחרתו הודחה בתום שלב הבתים השני, לאחר הפסד מפתיע במחזור האחרון בתוצאה 3-2 לנבחרת אוסטריה. לאחר מונדיאל 1978, מאייר המשיך לשחק בנבחרת ומונה כקפטן, עד לפרישתו בשנת 1979. מאייר ערך 95 הופעות בינלאומיות במדי נבחרת גרמניה המערבית.
לאחר פרישתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאייר החל לעבוד בשנת 1988 כמאמן שוערים, תחילה בנבחרת גרמניה המערבית, ובשנת 1994 עבד כמאמן שוערים גם בבאיירן מינכן, כאשר הוא עבד במשך 12 שנים בשני המקומות במקביל, והיה המנטור של אוליבר קאן. באוקטובר 2004 פוטר מאייר מתפקידו בנבחרת גרמניה, לאחר שהמאמן יורגן קלינסמן לא אהב את דעתו בעניין המחלוקת מי יהיה שוערה הראשון של הנבחרת, אוליבר קאן או ינס להמן, סוגיה שהעסיקה את גרמניה באותה תקופה, כאשר קאן היה השוער הבלתי מעורער בנבחרת עד הגעתו של קלינסמן, והוא אף הועדף על ידי מאייר, אך קלינסמן צידד בלהמן ואף העדיף אותו כשוער הראשי לאחר מכן במונדיאל 2006. בשנת 2008 פרש מאייר מהתפקיד של מאמן השוערים גם בבאיירן מינכן. הן בנבחרת והן בבאיירן מינכן היה מאייר שותף מלא לזכיות בתארים רבים.
תארים בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשחקן
עם באיירן מינכן:
- אליפות הבונדסליגה (4): 1968/69, 1971/72, 1972/73, 1973/74
- הגביע הגרמני (4): 1965/66, 1966/67, 1968/69, 1970/71
- גביע אירופה לאלופות (3): 1973/74, 1974/75, 1975/76
- הגביע הביניבשתי: 1976
- גביע אירופה למחזיקות גביע: 1966/67
- גביע העולם: 1974
- אליפות אירופה לאומות: זכייה ב-1972, מקום שני ב-1976
תארים אישיים:
- כדורגלן השנה בגרמניה: 1975, 1976, 1978
- שוער המאה בגרמניה
- 100 הכדורגלנים הגדולים ביותר של המגזין וורלד סוקר
- פיפ"א 100
- נבחרת הטורניר של מונדיאל 1974
בצוות המקצועי של באיירן מינכן:
- אליפות הבונדסליגה (8): 1997, 1999, 2000, 2001, 2003, 2005, 2006, 2008
- הגביע הגרמני (6): 1998, 2000, 2003, 2005, 2006, 2008
- גביע הליגה הגרמנית (5): 1997, 1998, 1999, 2000, 2004
- גביע אופ"א: 1995/96
- ליגת האלופות: 2000/01. סגנות: 1998/99
- הגביע הביניבשתי: 2001
בצוות המקצועי של נבחרת גרמניה:
- גביע העולם: זכייה במונדיאל 1990, מקום שני במונדיאל 2002
- אליפות אירופה לאומות: זכייה ביורו 1996, מקום שני ביורו 1992
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של ספ מאייר (בגרמנית)
- ספ מאייר, באתר Transfermarkt
- ספ מאייר, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
- ספ מאייר, באתר WorldFootball.net
- ספ מאייר, באתר National Football Teams
- ספ מאייר, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
- ספ מאייר בהיכל התהילה של באיירן מינכן