פרנק ריברי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרנק ריברי
Franck Ribéry 20120611.jpg

ריברי במדי נבחרת צרפת ביורו 2012
מידע אישי
תאריך לידה 7 באפריל 1983 (בן 34)
מקום לידה בולון סור-מר שבצרפת
גובה 1.70 מטר
עמדה קשר
מועדוני נוער
1989 - 1996
1996 - 1999
1999 - 2000
קונטי בולון
ליל
בולון
מועדונים מקצועיים כשחקן*
2001 - 2002
2002 - 2003
2003 - 2004
2004 - 2005
2005
2005 - 2007
2007 -
בולון
אולימפיק אלס
ברסט
מץ
גלאטסראיי
אולימפיק מרסיי
באיירן מינכן
24 (5)
18 (1)
35 (3)
20 (2)
14 (0)
60 (11)
226 (74)
נבחרת לאומית כשחקן
2006 - 2014 נבחרת צרפת בכדורגל צרפת 81 (16)
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד
ומעודכן ל-7 במאי 2017

פרנק הנרי פייר ריבריצרפתית: Franck Henry Pierre Ribéry; נולד ב-7 באפריל 1983 בבולון-סור-מר, צרפת) הוא שחקן כדורגל צרפתי המשחק בעמדת הקשר בקבוצת באיירן מינכן. ריברי ערך 81 הופעות במדי נבחרת צרפת, ממנה פרש בשנת 2014. ריברי משחק כקשר או כקיצוני שמאלי. הוא ניחן ביכולת כדרור מצוינת ובמהירות גבוהה.

בפניו של ריברי ישנה צלקת בולטת, זכר לתאונת דרכים שעבר בגיל שנתיים, במהלכה נזרק דרך חלון המכונית בה נסע.

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה מוקדמת בצרפת והמעבר לגלאטסראיי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריברי נולד וגדל בעיר בולון-סור-מר שבמחוז פה-דה-קאלה למשפחה נוצרית-צרפתית. לו עוד שני אחים צעירים שהם גם שחקני כדורגל. ריברי שיחק כנער במועדון הכדורגל ליל, בו נחשב לכשרון גדול, אך שוחרר מהקבוצה בגין בעיות התנהגות. לימים טען ריברי כי נזרק מהמועדון כאשר סבל ממרפק שבור, ובמועדון מצאו תירוץ לשחרר אותו כי הוא נמוך מדי. את קריירת הבוגרים החל ריברי במועדון הספורט בולון בליגת המשנה הצרפתית בכדורגל, אליו הגיע כנער. ריברי שיחק תחילה בקבוצת המילואים, ובהמשך קודם לקבוצה הבוגרת. בעונת 2002/03 עבר ריברי למועדון אולימפיק אלס ששיחק בליגה הצרפתית השלישית, וירד עמו ליגה לאחר שהמועדון הודיע על פשיטת רגל. בעונת 2003/04 שיחק ריברי בברסט ששיחקה אז בליגה השלישית בצרפת. ריברי הצטיין בעונה זו, והעפיל עם ברסט לליגת המשנה הצרפתית. בעונת 2004/05 עבר ריברי למץ, קבוצתו הראשונה מהליגה הצרפתית הראשונה, שם שיחק חצי עונה והבקיע שני שערים, ואף נבחר לשחקן החודש בצרפת באוגוסט 2004. הצלחתו של ריברי במץ הובילה להשוואות לכדורגלן אחר ששיחק במץ בהצלחה רבה, רובר פירס. בינואר 2005, לאחר חצי עונה במץ, חתם ריברי על חוזה עם הקבוצה הטורקית גלאטסראיי, ששילמה עבורו דמי העברה של שני מיליון אירו למץ. ריברי שיחק בגלאטסראיי תחת המאמן הרומני גאורגה חאג'י. משחקו המפורסם במדי הקבוצה הטורקית היה גמר הגביע הטורקי בו ניצחה קבוצתו את היריבה העירונית הגדולה פנרבחצ'ה 1:5, ריברי כבש במשחק שער ובישל שניים נוספים. ביולי 2005 עזב ריברי במפתיע את גלאטסראיי וחתם במועדון אולימפיק מרסיי לחמש שנים בהעברה חופשית, למרות התנגדותה של גלאטסראיי אשר דרשה על כרטיסו 10 מיליון אירו, משום שנשארו לו עוד שלוש שנים בחוזה עם גלאטסראיי. לבסוף, החליטה פיפ"א לאפשר את ההעברה אחרי שהתברר שריברי לא קיבל את משכורתו בגלאטסראיי במשך 4 חודשים. ריברי אף טען כי הוא אוים על ידי מנהלה של גלאטסראיי באלת בייסבול. לאחר המעבר הואשם ריברי על ידי מאמן גלאטסראיי אריק גרטס בבגידה בקבוצה. גלאטסראיי ערערה על החלטת פיפ"א, שדחתה את הערעור באופן סופי בשנת 2007.

אולימפיק מרסיי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר עם הגעתו לקבוצה, החל ריברי להצטיין במדי אולימפיק מרסיי, והפך לאחד השחקנים החשובים של הקבוצה ולאחד השחקנים המצטיינים בליגה הצרפתית. בספטמבר 2005 הבקיע את שער הבכורה שלו במועדון, בניצחון הליגה 2-1 על טרואה. בנובמבר 2005 הבקיע ריברי שער ניצחון בדקת הסיום מול נאנט ממרחק של 35 מטרים. שער זה נבחר לאחר מכן כשער העונה בצרפת. בתום עונת 2005/06 סיימו ריברי ומרסיי במקום החמישי בליגה, והגיעו לגמר הגביע הצרפתי, בו הפסידה הקבוצה 2-1 לפריס סן ז'רמן. בתום עונת 2005/06 נבחר ריברי ככדורגלן הצעיר של השנה בצרפת, ונכלל בנבחרת העונה של ליגת העל הצרפתית, כאשר באותה עונה נבחר ריברי פעמיים כשחקן החודש. הצלחה זו במרסיי הביאה לזימונו של ריברי לסגל של נבחרת צרפת למונדיאל 2006. הצלחתו של ריברי במרסיי ובמונדיאל עוררו עניין בקרב אחרות, כאשר ארסנל הציעה עבורו 15 מיליון אירו, וריאל מדריד הציעה 30 מיליון אירו. מרסיי דחתה את ההצעות עליו, והודיעה כי יישאר בקבוצה גם בעונת 2006/07. מרסיי וריברי פתחו היטב את העונה, אך ריברי נפצע בנובמבר 2006 וחזר רק לאחר פגרת החורף, ובהמשך נפצע שוב, ושיחק בסך הכל 25 משחקים באותה עונה, בהם הבקיע חמישה שערים. עם זאת, לריברי היה חלק גדול בהצלחתה של מרסיי באותה עונה, ובכך שהקבוצה סיימה את העונה במקום השני, על אף שהייתה רחוקה 17 נקודות מהאלופה אולימפיק ליון. באותה עונה ריברי הגיע עם הקבוצה שוב לגמר הגביע הצרפתי, בו הפסידה הקבוצה בבעיטות הכרעה לסושו לאחר 2-2 בתום 120 דקות. בשנת 2007 נבחר ריברי ככדורגלן השנה בצרפת על ידי המגזין הצרפתי פראנס פוטבול, וקטע רצף של ארבע זכיות רצופות של תיירי הנרי בתואר זה.

באיירן מינכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שתי עונות באולימפיק מרסיי ומונדיאל מוצלח, חתם ריברי בבאיירן מינכן ביוני 2007, תמורת סכום של 25 מיליון אירו ובחוזה לארבע שנים שהוערך בכ-833 אלף יורו בחודש.[1] ריברי הגיע לבאיירן מינכן כחלק מהתחדשות הקבוצה יחד עם לוקה טוני ומירוסלב קלוזה, לאחר עונה כושלת בה סיימה באיירן מינכן רק במקום הרביעי בבונדסליגה, ולא העפילה לליגת האלופות. עם הגעתו לקבוצה, קיבל ריברי את המספר 7, שהיה שייך למהמט שול שפרש בקיץ 2007. ביולי 2007 ערך ריברי את הבכורה שלו במשחק רשמי, כשהבקיע צמד בניצחון של באיירן מינכן 4-1 על ורדר ברמן בגביע הליגה הגרמנית. ריברי הבקיע שער גם בחצי גמר גביע הליגה הגרמנית מול שטוטגרט, אך נעדר מהגמר בגין פציעה. באיירן מינכן ניצחה ללא ריברי את שאלקה 04 בתוצאה 1-0. את שער הליגה הראשון שלו הבקיע ריברי באוגוסט 2007 בניצחון 4-0 על ורדר ברמן. המשך עונת 2007/08 של ריברי היה מצוין, יכולתו במהלך העונה זיכתה אותו במחמאות רבות והוא נבחר ככדורגלן השנה בגרמניה. ריברי כבש 11 שערים ב-28 משחקי הליגה בהם שיחק ועזר לקבוצתו לזכות באליפות הבונדסליגה, וגם בגביע הגרמני, כאשר בישל שער ללוקה טוני בניצחון 2-1 על בורוסיה דורטמונד בגמר. עם זאת, בגביע אופ"א בו השתתפה באיירן מינכן באותה עונה, ריברי והקבוצה כשלו לאחר שהובסו בגומלין חצי הגמר בתוצאה 4-0 על ידי זניט סנט פטרסבורג, לאחר 1-1 במשחק הראשון באליאנץ ארנה, כשאת השער לבאיירן הבקיע ריברי.

את עונת 2008/09 פתח ריברי רק בשלהי ספטמבר 2008, בגין פציעה שספג במהלך יורו 2008. במהלך הסיבוב הראשון של העונה ריברי הצטיין, ואף הבקיע חמישה משחקי ליגה ברציפות. בליגת האלופות הבקיע ריברי צמד בניצחון 5-0 על ספורטינג ליסבון בשמינית הגמר, אך קבוצתו לא יכלה לברצלונה ברבע הגמר, לאחר תבוסה 4-0 בקמפ נואו ותיקו 1-1 במינכן, בו הבקיע ריברי את שער הניחומים. באיירן מינכן וריברי סיימו עונה זו ללא תואר, כאשר איבדו את האליפות לוולפסבורג וסיימו במקום השני, והודחו כבר ברבע גמר הגביע הגרמני.

לקראת תחילת עונת 2009/10, קבוצות רבות הביעו עניין בריברי, אך נשיא באיירן מינכן אולי הנס הציב עליו תג מחיר של 100 מיליון אירו, שאף קבוצה לא הייתה מוכנה לשלם. ריברי הבקיע בתחילת העונה שער בניצחון 5-1 על בורוסיה דורטמונד, וחגג אותו כשהוא קופץ לזרועותיו של מאמנו לואי ואן חאל, דבר ששם קץ לספקולציות על סכסוך ביניהם, שהציתו את ההתעניינות בריברי על ידי קבוצות אחרות. עם זאת, בשלב מוקדם של העונה נפצע ריברי, וחזר רק למחצית השנייה של העונה. ברבע גמר ליגת האלופות הבקיע ריברי שער שוויון באליאנץ ארנה מול מנצ'סטר יונייטד, במשחק שהסתיים בניצחונה של באיירן מינכן בתוצאה 2-1. באיירן מינכן הפסידה 3-2 בגומלין באולד טראפורד, והעפילה לחצי הגמר בזכות שערי חוץ במשחק הראשון של חצי הגמר מול אולימפיק ליון, ריברי הורחק בכרטיס אדום ישיר בדקה ה-30 של המשחק, לאחר דריכה בלתי מכוונת על רגלו של ליסנדרו לופס. באיירן מינכן הסתדרה ללא ריברי וניצחה 1-0 במשחק זה, ו-3-0 בגומלין, והעפילה לגמר ליגת האלופות 2010 מול אינטר מילאנו. בית הדין של אופ"א החמיר את עונשו של ריברי על העבירה להרחקה לשלושה משחקים. באיירן מינכן ערערה על ההרחקה שגרמה לריברי להחמיץ את הגמר, אך ללא הועיל. בגמר ליגת האלופות, מעמד אליו הגיעה באיירן מינכן לראשונה מזה תשע עונות, הפסידה הקבוצה 2-0 לאינטר מילאנו. באותה עונה, זכו באיירן מינכן וריברי בדאבל מקומי, כאשר הקבוצה זכתה באליפות, ובגביע הגרמני, לאחר ניצחון 4-0 בגמר על ורדר ברמן, בו הבקיע ריברי את השער השלישי.

את עונת 2010/11 פתח ריברי עם בישול שער ניצחון לבסטיאן שוויינשטייגר מול וולפסבורג, אך הוא נפצע במשחק הליגה מול הופנהיים ונעדר חודשיים. ריברי חזר באמצע נובמבר 2010, אך ספג ביקורת ממאמנו לואי ואן חאל על הפגנת משחק חלש מול אונטרהאכינג במשחק אימון שאורגן כדי לסייע לשחקני באיירן מינכן הפצועים לחזור לכושר. בדצמבר 2010 הבקיע ריברי צמד בניצחון 3-0 על פ.צ. בזל בליגת האלופות. לאחר פגרת החורף נפצע ריברי שוב במשחק ליגה מול וולפסבורג לאחר תיקול חריף של ז'וסואה. נראה היה כי זו פציעה חמורה, אך לבסוף ריברי החמיץ שני משחקים בלבד. בהמשך העונה ריברי עשה רצף של חמישה משחקי ליגה רצופים בהם בישל שערים, אך עם זאת, הקבוצה לא הייתה במיטבה, ואיבדה את האליפות לבורוסיה דורטמונד, וגם הודחה מהגביע על ידי שאלקה 04. גם מליגת האלופות הודחה באיירן מינכן כבר בשמינית הגמר, לאחר הפסד ביתי בדקה ה-90 לאינטר מילאנו בתוצאה 3-2, לאחר ניצחון 1-0 בחוץ, והדחה בשערי חוץ.

גם את עונת 2011/12, תחת המאמן החדש יופ היינקס ריברי החל פצוע, אך היה כשיר בסופו של דבר למחזורי הליגה הראשונים, בהם הבקיע מספר שערים. גם בגביע הגרמני הבקיע ריברי מספר שערים חשובים, לרבות שער בפנדלים מול בורוסיה מנשנגלאדבך בחצי הגמר, שהעלה את באיירן מינכן לגמר הגביע, לאחר 0-0 ב-120 דקות. עם זאת, באיירן מינכן הובסה בגמר הגביע 5-2 על ידי בורוסיה דורטמונד, כשריברי הבקיע את השער השני לבאיירן. בליגה, באיירן מינכן איבדה שוב את האליפות לדורטמונד, לאחר שדווקא פתחה היטב את העונה, אך רצף משחקים ארוך ללא הפסד הכריע את הכף לטובת דורטמונד. ריברי הבקיע 12 שערי ליגה בעונה זו. בליגת האלופות ריברי היה חלק מעונה טובה מאוד של באיירן מינכן, והבקיע את השער הראשון בחצי הגמר מול ריאל מדריד באליאנץ ארנה, במשחק שהסתיים בתוצאה 2-1 לבאיירן מינכן. הגומלין הסתיים בתוצאה זהה לטובת ריאל מדריד, ובאיירן ניצחה בבעיטות ההכרעה ועלתה לגמר ליגת האלופות 2012, בו הפסידה באיירן מינכן לצ'לסי בבעיטות הכרעה.

בעונת 2012/13, מיד לאחר העונה הקודמת נטולת התארים, זכו ריברי ובאיירן מינכן לחווייה מתקנת. העונה נפתחה בניצחון של באיירן מינכן 2-1 על בורוסיה דורטמונד במשחק הסופר קאפ הגרמני, והסתיימה בזכייה בטרבל היסטורי של באיירן מינכן, לאחר זכייה באליפות בפער של 25 נקודות מהסגנית בורוסיה דורטמונד, כיבוש של 98 שערי ליגה וספיגה של 18 שערי ליגה בלבד-כל אלה נחשבו אז לשיאים בבונדסליגה. ריברי היה אחד המצטיינים של באיירן מינכן בעונה זו, כאשר הבקיע עשרה שערי ליגה ובישל 15. ריברי בישל באותה עונה לאריין רובן את שער הניצחון בדקה ה-89 בגמר ליגת האלופות 2013 מול בורוסיה דורטמונד, במשחק שהסתיים בתוצאה 2-1 והעניק לבאיירן מינכן את גביע אירופה לאלופות לראשונה מאז 2001. בסיום עונה זו נבחר ריברי ככדורגלן השנה בצרפת. ריברי היה אחד משלושת המועמדים הסופיים לתואר כדורגלן השנה בעולם, אך סיים רק שלישי לאחר כריסטיאנו רונאלדו וליונל מסי. עם זאת, ריברי זכה בתואר שחקן השנה של אופ"א.

בעונת 2013/14, תחת המאמן החדש פפ גווארדיולה, ריברי קיבל תפקיד משמעותי אף יותר מאשר אצל המאמן הקודם יופ היינקס. בעונה זו ריברי סבל ממספר פציעות, אך הבקיע עשרה שערי ליגה ב-22 הופעות בלבד. אחד מהשערים הובקע בניצחון 3-1 על הרטה ברלין ב-25 במרץ 2014, במחזור ה-27 של העונה. שער זה הבטיח לבאיירן מינכן את האליפות המוקדמת ביותר בתולדות הבונדסליגה. ריברי ובאיירן מינכן זכו באליפות בפער של 19 נקודות מהסגנית בורוסיה דורטמונד, והשיגו דאבל כאשר ניצחו את דורטמונד 2-0 בגמר הגביע הגרמני לאחר הארכה. עם זאת, באיירן מינכן הודחה מליגת האלופות בחצי הגמר, לאחר הפסדים 1-0 ו-4-0 לריאל מדריד, בהם ריברי נטל חלק. בעונות 2014/15 ו-2015/16 סבל ריברי מפציעות רבות, בגינן הושבת לתקופות ארוכות במיוחד. יצויין כי ב-6 בדצמבר 2014 הבקיע ריברי שער בניצחון 1-0 על באייר לברקוזן. שער זה היה השער המאה של ריברי בקבוצה, בהופעתו ה-287 בכל המפעלים. ריברי נפצע במהלך משחק גומלין שמינית גמר ליגת האלופות לעונת 2014/15 בניצחון 7-0 על שחטאר דונייצק על ידי דוגלאס קוסטה. בגין פציעה זו, ריברי נעדר מהמגרשים כמעט שנה שלמה, ובאופן אירוני, דוגלאס קוסטה הגיע לבאיירן מינכן בקיץ 2015 כגיבוי לריברי. בתום עונת 2014/15 זכתה באיירן מינכן באליפות בלבד, וחסרונם של ריברי ושל שחקני מפתח התקפיים נוספים היו בעוכרי הקבוצה בליגת האלופות, ממנה הודחה הקבוצה בחצי הגמר על ידי ברצלונה. בדצמבר 2015 חזר ריברי לשחק לאחר כמעט שנה מחוץ למגרשים, וערך מספר הופעות בכל המפעלים, לרבות בגמר הגביע הגרמני בו ניצחה באיירן מינכן בבעיטות הכרעה את בורוסיה דורטמונד לאחר 0-0 בתום 120 דקות. ריברי זכה עם באיירן מינכן גם באליפות רביעית ברציפות. מליגת האלופות הודחו באיירן מינכן וריברי באותה עונה בחצי הגמר, על ידי אתלטיקו מדריד.

בעונת 2016/17, תחת המאמן החדש קרלו אנצ'לוטי, ריברי חזר להיות שחקן הרכב, כשהוא גובר ברוטציה על דוגלאס קוסטה, וחוזר לשתף פעולה עם אריין רובן ודויד אלאבה כפי שהיה בעונת הטרבל. ריברי חזר בעונה זו לכושר טוב מאוד, אך הקבוצה הודחה מול ריאל מדריד ברבע גמר ליגת האלופות, ובחצי גמר הגביע הגרמני מול בורוסיה דורטמונד. עם זאת, ריברי זכה עם באיירן מינכן בעונה זו באליפות חמישית ברצף.

קריירה בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריברי ערך את הופעת הבכורה שלו במדי נבחרת צרפת בכדורגל עד גיל 21 במשחק מול הנבחרת המקבילה של ישראל, בניצחון של צרפת 1-0 במסגרת מוקדמות אליפות אירופה בכדורגל עד גיל 21 - 2006. את שערו הראשון במדי הנבחרת עד גיל 21 הבקיע מול הנבחרת המקבילה של סלובקיה במשחק ידידות. במשחק פלייאוף העלייה לטורניר מול אנגליה, הבקיע ריברי שער בניצחון הצרפתי 3-2, שהעלה את צרפת לאליפות על חשבון אנגליה. עם זאת, ריברי לא השתתף בטורניר זה, מכיוון שזומן על ידי ריימונד דומנק לסגל נבחרת צרפת הבוגרת למונדיאל 2006 שנערך בזמן חופף.

ריברי ערך את הופעת הבכורה במדי הנבחרת הצרפתית הבוגרת ב-27 במאי 2006 במשחק ההכנה למונדיאל 2006 מול מקסיקו. במונדיאל עצמו שיחק ריברי בהרכב הפותח של צרפת בשישה מתוך שבעת משחקיה, ואף הבקיע את השער הראשון בניצחון 3-1 על ספרד בשמינית הגמר לאחר שקיבל בישול מפטריק ויירה. ריברי היה אחד ממצטייני הנבחרת הצרפתית שהגיעה עד לגמר מונדיאל 2006 והפסידה לנבחרת איטליה בבעיטות הכרעה. בסיום המונדיאל, נכלל ריברי בנבחרת מצטייני הטורניר.

לאחר מונדיאל 2006 פרש זינדין זידאן מהנבחרת, והיה מצופה מריברי להיות היורש שלו. עם זאת, ריברי לא הצליח להבקיע במדים הלאומיים במשך שנה וחצי, עד שעשה זאת מול נבחרת אנגליה במרץ 2008, והקדיש את השער לשדר הכדורגל הצרפתי תיירי גילארדי, שמת מהתקף לב יום קודם לכן. ריברי זומן לסגל הצרפתי ליורו 2008, אך הנבחרת הצרפתית הודחה מהטורניר כבר בתום שלב הבתים לאחר הופעות חלשות. במשחק האחרון של שלב הבתים מול נבחרת איטליה, משחק אותו צרפת הייתה חייבת לנצח כדי לעלות, ריברי נפצע כבר בדקה השמינית והוחלף, וצרפת הפסידה 2-0 והודחה. ריברי שב לסגל הצרפתי במשחק מוקדמות מונדיאל 2010 מול נבחרת רומניה, והבקיע את השער הראשון בתיקו 2-2. ב-28 במרץ 2009 הבקיע ריברי את שער הניצחון ב-1-0 על נבחרת ליטא במשחק שנערך בקובנה, וכעבור שלושה ימים עשה זאת שוב והבקיע ב-1-0 מול ליטא, במשחק שנערך בסטאד דה פראנס. שני המשחקים מול ליטא נערכו במסגרת מוקדמות המונדיאל. צרפת סיימה את שלב הבתים במקום השני ונאלצה לעבור שלב פלייאוף מול נבחרת אירלנד, ממנו ריברי נעדר בגין פציעה. ריברי נכלל בסגל של המאמן ריימונד דומנק למונדיאל 2010, אך ספג ביקורות קשות לאחר תיקו 0-0 מול נבחרת אורוגוואי בשלב הבתים, כאשר ז'וסט פונטיין ביקר את חוסר המנהיגות שלו. בהמשך נטען כי ריברי וניקולאס אנלקה לא מסרו כדורים והדירו מהמשחק את יואן גורקוף כסוג של אקט מחאתי נגדו, ואנלקה אף נזרק מהנבחרת לאחר ויכוח קולני עם דומנק במחצית משחק ההפסד של צרפת 2-0 לנבחרת מקסיקו. לאחר ההפסד למקסיקו הופיע ריברי יחד עם דומנק בטלוויזיה הצרפתית, והם הודיעו כי הם מתנצלים על הופעותיה של צרפת במונדיאל ובשנתיים האחרונות. למחרת, החרימו חלק משחקני הנבחרת את האימון בגין השעייתו של אנלקה. למחרת נבחרת צרפת שיחקה את המשחק האחרון שלה בטורניר, והפסידה 2-1 לנבחרת דרום אפריקה, כשריברי מבשל את השער היחיד של צרפת בטורניר לפלורן מאלודה. כעבור כחודשיים, ריברי זומן יחד עם פטריס אברה, ז'רמי טולאלן, אריק אבידל וניקולס אנלקה, לשימוע מול התאחדות הכדורגל הצרפתית בקשר לחלקו במרד השחקנים במהלך המונדיאל, וספג עונש השעייה של שלושה משחקים מהנבחרת. ריברי לא הגיע לשימוע הזה, מאחר שהמועדון בו שיחק, באיירן מינכן, הביע התנגדות להליך.

במרץ 2011 זומן ריברי לסגל הנבחרת על ידי המאמן החדש לורן בלאן, לראשונה מאז התקריות במונדיאל 2010. ריברי כאמור היה מושעה לשלושה משחקים, והחמיץ שלושה נוספים בגין פציעה. במשחק החזרה שלו, בישל ריברי שער ליואן גורקוף בניצחון 2-0 על נבחרת לוקסמבורג במסגרת מוקדמות יורו 2012. במשחק ידידות מול נבחרת קרואטיה, שנערך בסטאד דה פראנס, ספג ריברי קללות מחלק ניכר מהאוהדים, אך חלק אחר הריע לו וקרא בשמו. ריברי זומן לסגל הצרפתי ליורו 2012, וקודם לטורניר הבקיע את שערו הראשון במדים הלאומיים מזה שלוש שנים, בניצחון 2-3 על נבחרת איסלנד. ביורו 2012 עצמו, ריברי פתח בכל ארבעת משחקיה של נבחרת צרפת, שהודחה ברבע הגמר על ידי נבחרת ספרד, לאחר הפסד 2-0.

במוקדמות מונדיאל 2014 הבקיע ריברי חמישה שערים, ונבחרת צרפת סיימה במקום השני בבית אחרי נבחרת ספרד, ונאלצה לעבור שלב פלייאוף מול נבחרת אוקראינה. במשחק הראשון בקייב ניצחה אוקראינה 2-0 במשחק חלש מאוד של ריברי, וצרפת נראתה עם הגב לקיר וכמעט מחוץ למונדיאל, כשהנבחרת, וריברי בראשה, סופגים ביקורות קשות בצרפת. במשחק הגומלין בסטאד דה פראנס ריברי הצטיין, וצרפת ניצחה 3-0 ועלתה למונדיאל 2014. את המונדיאל, עם זאת, החמיץ ריברי בגין פציעה. ב-13 באוגוסט 2014 החליט ריברי על פרישה מהנבחרת, ואמר שעושה זאת בלב שלם.[2]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריברי נשוי לוואהיבה, צרפתייה ממוצא אלג'יראי. להם שתי בנות ושני בנים. ב-2006 במהלך תקופתו בקבוצה הטורקית גלאטסראיי, ריברי התאסלם ואימץ גם את השם בילאל יוסוף מוחמד.[3] לריברי שני אחים, סטיבן ופרנסואה. סטיבן משחק כיום בקבוצת המילואים של באיירן מינכן.

באפריל 2010 פורסם בתקשורת הצרפתית כי ארבעה כדורגלנים של נבחרת צרפת נחקרו בעוון צריכת זנות במועדוני לילה בפריז, עם נערות מתחת לגיל ההסכמה בצרפת. השחקנים שנחשפו הם ריברי, קארים בנזמה, חאתם בן ערפה וסידני גובו. ריברי הודה במעשה, אך טען כי לא ידע כי הנערה היא קטינה. מזכירת המדינה לענייני ספורט דאז, ראמה יאד, אמרה כי אין מקום בנבחרת לשחקנים הנמצאים תחת חקירה. בנובמבר 2011 הפרקליטות בצרפת משכה את התביעה, וכך זוכו ריברי ובנזמה מאשמה, לאחר שהוכח כי לא ידעו שהנערה היא קטינה.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלאטסראיי
אולימפיק מרסיי
באיירן מינכן

תארים אישיים:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


נבחרת צרפת - מונדיאל 2006 (מקום שני)

1 לנדרו | 2 בומסונג | 3 אבידל | 4 ויירה | 5 גאלאס | 6 מאקללה | 7 מאלודה | 8 דוראסו | 9 גובו | 10 זידאן | 11 וילטור | 12 הנרי | 13 סילבסטרה | 14 סאהה | 15 תוראם | 16 בארטז | 17 גיבט | 18 דיארה | 19 סניול | 20 טרזגה | 21 שימבונדה | 22 ריברי | 23 קופה | מאמן: דומאנק

צרפתצרפת
נבחרת צרפת - יורו 2008

1 מנדנדה | 2 בומסונג | 3 אבידל | 4 ויירה | 5 גאלאס | 6 מאקללה | 7 מאלודה | 8 אנלקה | 9 בנזמה | 10 גובו | 11 נאסרי | 12 הנרי | 13 אברה | 14 קלרק | 15 תוראם | 16 פריי | 17 סקילאצ'י | 18 גומיס | 19 סניול | 20 טולאלאן | 21 דיארה | 22 ריברי | 23 קופה | מאמן: דומאנק

צרפתצרפת
נבחרת צרפת - מונדיאל 2010

1 לוריס | 2 סאניה | 3 אבידל | 4 רבייר | 5 גאלאס | 6 פלאנוס | 7 ריברי | 8 גורקוף | 9 סיסה | 10 גובו | 11 ז'יניאק | 12 הנרי | 13 אברה | 14 טולאלאן | 15 מאלודה | 16 מנדנדה | 17 סקילאצ'י | 18 דיארה | 19 דיאבי | 20 ולבואנה | 21 אנלקה | 22 קלישי | 23 קראסו | מאמן: דומאנק

צרפתצרפת
נבחרת צרפת - יורו 2012

1 לוריס | 2 דבושי | 3 אברה | 4 ראמי | 5 מקסס | 6 קבאי | 7 ריברי | 8 ולבואנה | 9 ז'ירו | 10 בנזמה | 11 נאסרי | 12 מטווידי | 13 רביילרה | 14 מנז | 15 מאלודה | 16 מנדנדה | 17 אמבילה | 18 דיארה | 19 מרטין | 20 בן ערפה | 21 קוסיילני | 22 קלישי | 23 קראסו | מאמן: בלאן

צרפתצרפת