הר אלכסנדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הר אלכסנדר הוא פסגתו של רכס אמיר המצוי בצפון-מערב השומרון בין מישור החוף לעמק יזרעאל. גובהו של ההר 518 מטר מעל פני הים.

להר צורת כיפה המורכבת רובה מאבן גיר מתקופת הקנומן-טורון ובמרכזה מסלעים קשים של הקנומן התיכון ומורם מעל לקימור הכיפה. שולי ההתרוממות מסומנים על ידי נביעות של לבה וטוף וולקני.[1]

באזור ההר מספר גדול של כפרים ערביים וחלק גדול ממדרונותיו מכוסים מטעי זית נרחבים בשל הקרקע הרכה והפורייה שלו.

על פסגת ההר ניצבים בית תפילה מוסלמי וקברו של שייח' איסכנדר. לכן ההר נקרא גם ג'בל שייח' איסכנדר והר אלכסנדר בעברית על שמו.[2] בנוסף לאלה מוצב על הפסגה מיכל מים עבור השכונות הגבוהות של העיר הסמוכה אום אל פאחם.

עד למלחמת ששת הימים עבר קו שביתת נשק לאורך כיפת הרכס.

פסגת ההר מאפשרת תצפית לכל רוחות השמיים:

צפונה על אזור הכרמל, רמת מנשה וגבעת אלונים.

מזרחה על הרי נצרת, הר תבור, עמק יזרעאל, רמות הגליל התחתון, הגלבוע והגלעד.

דרומה על צפון השומרון ואזור ג'נין.

מערבה על מישור החוף.

הצמחייה באזור ההר מורכבת בעיקר מאלון מצוי (40%), בר-זית בינוני (27%) ואלה ארצישראלית (8%). מצויים גם עצים נוספים במינון נמוך יחסית.

בשכבת השיחים מצויה אלת המסטיק (75%) עם מעט אשחר ארצישראלי וקידה שעירה. במורדות ההר לכיוון נחל עירון יש כיסוי ניכר של אלון התבור.[3]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אנציקלופדיה מפה, מפה-מיפוי, 2000, כרך 1, עמ' 40
  2. ^ יהודה קרמון, ארץ ישראל, גיאוגרפיה של הארץ ואזוריה, יבנה, 1980, עמ' 220
  3. ^ מדריך ישראל החדש - שומרון ובקעת הירדן, כתר