הר אלכסנדר
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| גובה | 518 מטר |
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום | אום אל-פחם |
| רכס הרים |
רכס אמיר  |
| קואורדינטות | 32°30′49″N 35°09′52″E / 32.5136111°N 35.1644444°E |
|
(למפת הכרמל רגילה)   הר אלכסנדר | |
  | |
הר אלכסנדר הוא פסגתו של רכס אמיר המצוי בצפון-מערב השומרון בין מישור החוף לעמק יזרעאל. גובהו של ההר 518 מטר מעל פני הים.
נקודות ציון[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פסגת ההר ניצבים בית תפילה מוסלמי וקברו של שייח' איסכנדר. לכן ההר נקרא גם ג'בל שייח' איסכנדר והר אלכסנדר בעברית על שמו.[1] חוקרי הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל שביקרו במקום בשלהי המאה ה-19 כתבו כי קאדי מקומי העיד כי שייח' איסכנדר היה אחד ממלכי בני ישראל, אולם אחרים טענו כי שייח' איסכנדר הוא אלכסנדר הגדול.[2] בנוסף לבית התפילה וקבר השייח', מוצב על הפסגה מיכל מים עבור השכונות הגבוהות של העיר הסמוכה אום אל-פחם.
באזור ההר מספר גדול של כפרים ערביים וחלק גדול ממדרונותיו מכוסים מטעי זית נרחבים בשל הקרקע הרכה והפורייה שלו. פסגת ההר מאפשרת תצפית לכל רוחות השמיים: צפונה על אזור הכרמל, רמת מנשה וגבעת אלונים. מזרחה על הרי נצרת, הר תבור, עמק יזרעאל, רמות הגליל התחתון, הגלבוע והגלעד. דרומה על צפון השומרון ואזור ג'נין. מערבה על מישור החוף.
עד למלחמת ששת הימים עבר קו שביתת נשק לאורך כיפת הרכס.
גאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
להר צורת כיפה המורכבת רובה מאבן גיר מתקופת הקנומן-טורון ובמרכזה מסלעים קשים של הקנומן התיכון ומורם מעל לקימור הכיפה. שולי ההתרוממות מסומנים על ידי נביעות של לבה וטוף וולקני.[3]
צמחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצמחייה באזור ההר מורכבת בעיקר מאלון מצוי (40%), בר-זית בינוני (27%) ואלה ארצישראלית (8%). מצויים גם עצים נוספים במינון נמוך יחסית. בשכבת השיחים מצויה אלת המסטיק (75%) עם מעט אשחר ארצישראלי וקידה שעירה. במורדות ההר לכיוון נחל עירון יש כיסוי ניכר של אלון התבור.[4]