אלת המסטיק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgאלת המסטיק
Pistacia lentiscus sp.jpg
מיון מדעיעריכה
ממלכה: צומח
מערכה: צמחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: סבוננאים
משפחה: אלתיים
תת־משפחה: Anacardioideae
סוג: אלה
מין: אלת המסטיק
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Pistacia lentiscus
ליניאוס, 1753
שרף עץ אלת המסטיק בעת נזילתו מגזע העץ
שרף אלת המסטיק - "מסטיקא"

אלת המסטיק (שם מדעי: Pistacia lentiscus) היא שיח, ירוק עד מהסוג של עצי האלה, נפוץ במיוחד בחורשים באזורים ים תיכוניים נמוכים. כיום הוא גדל בעיקר בדרום-מערב האי היווני כיוס באזור הנקרא מסטיקוחוריה (כפרי המסטיק ביוונית) וממנו מייצאים את שרף אלת המסטיק הנקרא "מסטיקא" המשמש כיום לצורכי מזון ותעשייה ובעבר שימש בעיקר לצורכי רפואה. גידולים נוספים ישנם בטורקיה וסוריה מהם מכינים גלידות.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גובהו של השיח כ-0.5 עד 2 מטר. העלים והצמח מכילים שרף ריחני הנוטף לאחר פציעה. בימי קדם היו מכינים ממנו חומר לעיסה (מכאן מקור השם "מסטיק" שהוא ביוונית "מסטיכה", Μαστιχα וגם בפיניקית משמעו "לעיסה" או "ללעוס", באנגלית "Mastic" או "Mastix"), וכן סם מרפא לתעשיית התרופות העוזר לנשים הרות, חיזוק הרחם והסדרת המחזור החודשי, מסייע לעצירת דימום מחזור הווסת, עצירת פצעים בגוף, מונע זיהומים בבטן, ועוזר נגד הצטננות בחורף, וחומר חיטוי נגד חיידקים, לחניטה של מתים, לייצור משחות שיניים וסתימת חורים זמנית בשיניים. שרף אלת המסטיק משמש בתור תבלין ובתור חומר קשירה או חומר מייצב להכנת ממתקים או קינוחים מזרחיים כגון רחת לוקום או גלידה מסטיק ומתאים להכנת פודינג או סחלב (משקה) וגם להסמכה של ריבה ועוגה ומשמש גם בתור תחליף לקורנפלור וג'לטין. ויכול להחליף את החומר הנקרא אבקת C.M.C המשמש לייצוב גלידות. חיקוי סינתטי של החומר ללעיסה משמש כמרכיב מרכזי במסטיק. ישנם עוד שימושים רבים ונוספים לשרף אלת המסטיק לתעשייה בתור ציפוי לחומרים שקופים כגון זכוכית, ופלסטיק ולייצור של ציפוי ורנית ודבק, ולצורכי קוסמטיקה לייצור בושם, שמנים וקרמים לגוף. בבתי מרקחת ובתי טבע השרף של עץ אלת המסטיק ביחד עם שרף עץ הלבונה נקראים בשם "מסטיק ערבי" או "מסטיק תימני".

הפירות נאכלים על ידי ציפורים, המפיצות את הזרעים למרחק, לבני-אדם הם גורמים לשלשול. גזע העץ משמש לתעשייה קלה של רהיטים.

הצמח גדל באזור אגן הים התיכון למרגלות הרים ממזרח ומערב, בעיקר עד גובה 300 מטר, הוא מלווה את החרוב ומאכלס מספר רב של קרקעות וסלעים.

בתקופת טבח כיוס לא נרצחו תושבי אזור מסטיקוחוריה הודות לגידולי אלת המסטיק שממנו הופק שרף המסטיקא ששימש את הסולטאן ואת האימפריה הע'ותמנית.

בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוקר יוסף ברסלבי: "לדברי הגיאוגרף פליניוס הזקן, שחי בסוף ימי הבית השני (מת 79 אחר ספיה"נ), נחשב המסטיק הארצישראלי כחומר הלעיסה הטוב ביותר בזמנו, ואף יהודי ארץ-ישראל בתקופת המשנה היו משתמשים בו לרפואה, או להרחקת ריח רע מן הפה, ככתוב בתוספתא שבת י"ב ח' : "אין לועסין מסטיכי בשבת. אימתי? - בזמן שמתכון לרפואה, אם מפני ריח הפה מותר". בשל ריחו הטוב ובשל עזרתו לנקיון השנים ילעסוהו אנשי המזרח עד היום הזה, ואף בתעשית אבקה או משחה לשנים ישתמשו בו, כי הוא מחזק את החניכיים. ריחו הנעים של שרף האלה גובר ומתפשט, כשהוא נתון על גבי גחלים לוחשות, על כן נוהגים להוסיפו על אבקות קטורת, ואולי משום כך הירבו להקטיר תחת האלה ריח ניחח בתקופת התנ"ך".

השם "אלת המסטיק" ניתן לה על שום שרף העצים העצור בה המשמש מאז ועד היום חומר ללעיסה. ‏[1].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יוסף ברסלבי, הידעת את הארץ - הגליל ועמקי הצפון, הוצאת הקיבוץ המאוחד,ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל, תשט"ז, 1956, כרך א', פרק א' :"הגליל עד קום מדינת ישראל", פרק משנה ה' :"במעגלי חניתה-אילון-מצובה",עמוד 52
Dahlia redoute.JPG ערך זה הוא קצרמר בנושא בוטניקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.