התגוננות מפני טורפים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף התגוננות מטורפים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זבוב רחפן המתחפש לצרעה ארסית.
קיפודן נמלים אוסטרלי מתכדר לכדור קוצים.
כבשי מושק מגוננים על עגליהם באמצעות יצירת חומה חיה סביבם, שקשה להבקיעה.
דג מסדרת הסוליתאים בהסוואה.
העש Smerinthus ocellatus, המכונה "עש עיני הנץ" בגלל עיניו המפחידות המרתיעות את טורפיו.

מיני בעלי חיים נטרפים משתמשים בשיטות הגנה שונות מפני טורפיהם.

ישנם יצורים המנצלים ריבוי צאצאים ופיזור הצאצאים, כמנגנון הגנה אשר יותיר בתקווה חלק מן הצאצאים לפליטה, בחיים. אך ישנם בטבע מנגנוני הגנה מתוחכמים יותר ויעילים יותר להתגוננות מפני טריפה, חלקם מרתיעים את הטורפים, מבלבלים אותם ומרחיקים אותם, ומיעוטם תוקף בחזרה ועלול אף להרוג את הטורפים.

רוב הנטרפים הם חיות קטנות ופגיעות שנוהגות לחשוד בכל דבר הקרוב אליהם, לברוח מהר, להסתובב בחבורות שמתריעות מפני סכנה ובדרך כלל הם לא מתרחקים מהמחסה שלהם. בניגוד לעיני הטורפים המכוונות קדימה, רוב עיני הנטרפים ניצבות מצידי הפנים כדי שיראו בזמן את הטורפים המגיחים מאחור.

כמו אצל אוכלי הצמחים כך אצל טורפיהם מתפתח מרוץ חימוש ביולוגי שבו הטורף מנסה להרוג את טרפו והטרף משכלל את הגנותיו, עם התפתחות הדורות. כך לדוגמה במהלך האבולוציה האנטילוקפרה רצה מהר מאוד וטורפים אחרים כמו הברדלס האמריקני הגבירו את מהירותם עד שהברדלס נכחד מסיבה כלשהי, והיום אין טורפים שיכולים להשיג את האנטילוקפרה בשעת ריצתה ולכן למעשה אין לה טורפים. אותו הגורל נכון גם לבני אדם שהגיעו במהלך התפתחות החי לפסגת שרשרת המזון.

ערך זה עוסק בהתגוננות אצל בעלי חיים יבשתיים. צמחים שונים מותקפים על ידי אוכלי צמחים ובתגובה פיתחו מספר הגנות שחלקם דומות להגנות בעלי חיים (אנ').

דרכי התגוננות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגנות הקשורות בבריחה או התחמקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגנות הקשורות בבריחה והתחמקות הן:

  • ריצה מהירה, כמו במקרה של האנטילופות ובייחוד האנטילוקפרה (שאין לה טורפים המשיגים אותה). חלק מן הבורחים מבצעים דלגנות העלולה לפגוע ברודף, על מנת להרתיע את הטורפים ממרדף אחריהם.
  • הימלטות לשטח בולט, כמו למערה, עצים גבוהים או למים עמוקים. כמו כן ישנם מינים שעפים או דואים ובכך מתרחקים מן הטורפים היבשתיים.
  • הימלטות תוך התפתלות, המפתיעה את היריב ועוזרת גם למינים איטיים שאינם יכולים לברוח, להצליח להתחמק מהטורף.
  • ישנן חיות העוברות לפעילות לילית כדי להימלט מטורפים הצדים ביום, כמו דורסי יום.
  • ישנן חיות בעיקר בעולם החרקים המתחמקות בעזרת שבירת התנועה ושינוי צבע עד שהרודף מאבד אותם. כך למשל היתוש בורח תוך שינויי כיוון חדים, וחגבים רבים פורסים כנפיים צבעוניים המושכים את עין הרודף, אך אז מקפלים את הכנפיים בבת אחת וכך נעלמים מעיני הרודף.

הגנות הקשורות בהרתעה, תקיפה או בדחיית הטורף[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אצל מינים מסוימים כמו תאו, קרנף ומנדריל לחיה המותקפת יש יכולת להגיב ולתקוף את הטורף.
  • הגנה על ידי ארס ורעלים. למינים ארסיים רבים ישנם צבעי אזהרה. בנוסף מינים מסוימים כמו מיני הקוברה היורקת יכולים לירוק ארס אל עיני הטורפים.
  • יריקת דם (אנ'). כמה מינים כמו חיפושיות ממשפחת Meloidae או איגואנה מקרינה יורקות דם רותח על האויב.
  • הפרשת ריר על האויב מרתיעה אותו בדומה ליריקת דם. בדרך זו משתמשים חשופיות, אפרוחי יסעוריים או מיקסינות. כמה זחלים מפרישים נוזלים דוחי נמלים כשהם מותקפים, והבואש מתיז ריח הדוחה את היונקים התוקפים אותו.
  • שריון, עוקץ או קוצים בולטים. לכמה מינים ישנם תאי ארס בתוך הקוצים שעל גופם. לדגים רבים עצמות קוצניות ואף ארסיות, והטורפים לומדים להימנע מהם (או להסתגל בייחוד לטריפת דגים אלו).
  • התנפחות לכדור גדול אצל דגי הנפוחיתיים. הצ'קוואלה יכולה להתנפח בתוך מאורתה ואז אי-אפשר להוציאה החוצה.
  • התנפלות על הטורף. לעיתים טורפים עלולים להיתקף על ידי מיני הטרף שלהם כשהם אינם במצב ציד, כדי שבהגיע יום הציד, אותו הטורף יניח לחיות אלו. התופעה ידועה בעיקר אצל עופות דורסים המותקפים על ידי ציפורים קטנות.
  • התאבדות חברתית - פעולה הנפוצה אצל דבורים וכמה מיני נמלים המסתערות על האויב ולעיתים מתות על מנת להציל את המושבה. אמהות בכל עולם החי מושכות את הטורפים מן הקן או מהוולדות וראו להלן.

הגנות הקשורות בהערמה או בתעתוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הסוואה טובה. אצל הזיקית יש אפילו יכולת לשנות את צבעה במהירות. לכמה ממיני הפרפרים יש צבע העוזר להם להתחבא בין ענפים או באדמה.
  • כמה מינים לא ארסיים מתגוננים בעזרת חיקוי מינים ארסיים בצבעם ומראם. ישנם עוד כמה סוגי חיקויים המגוננים על מיני נטרפים.
  • התחזות למת כמו אצל האופוסום.
  • חקיינות עצמית: הסתרת איברים מועילים כמו עיניים אצל דג הפרפרון.
  • מצגי איום - הצגות המפחידות את האויב באמצעות מראות או קולות פתאומיים. כך מתגוננים מיני תמנונים או חרדון הצווארון
  • מצגי הסחה: כוללים 2 סוגים: הורה המגונן על צאצאו באמצעות התחפשות לבעל חי פצוע והרחקת האויב. כך גם יש הפולטים דיו הנראה כיצור חי, או המערפלים את הדרך, בדרך זו מתגוננים מיני החופמיים וארנבת ים, ובערפול נוקטים התמנונים והדיונונים (הנקראים על שם תופעה זו).
  • אוטוטומיה או כריתת איברים. דרך זו עוזרת לאחר שטורף תפס חלק מאיברי הטרף. כך מתנתקות לטאות מזנבם. יש מיצורים אלו היכולים לגדל שוב איברים שלמים שנטרפו.

התקהלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחיות חברתיות המתקהלות יחדיו ישנם מספר יתרונות כהתגוננות מפני טורפים:

  • סיכוי מופחת להיתפס על ידי הטורף.
  • טורפים רבים נמנעים מהתקרבות למושבות גדולות של נטרפים, כי הם עלולים להיפגע כשהנטרפים יתקפו את טורפיהם.
  • יש מיני חיות היכולות ליצור חומה חיה בכדי להגן על פרטים צעירים בעדר. כך נוהג כבש המושק.
  • ישנו סיכוי שהטורפים ישבעו מזינוב בחלשים ובנכשלים ועיקרו של העדר יוותר חי.
  • מספר מינים כמו ציקדה מחזורית "מפציצה" את טורפיה בצאצאיה הצעירים כמזון חלופי, וכך הרוב מצליחים לשרוד.
  • מינים החיים בלהקות פולטים אותות מצוקה כשהם רואים טורף וכך מודיעים לשאר הפרטים היכן האויב. אותות מסוג זה נחקרו במיני מכרסמים כמו סנאי קרקע בלדינג. לעיתים ישנם כמה מינים המשקיפים יחד על הטורפים, ומשתפים פעולה. מצבים כאלו ידועים בסוואנה באפריקה שם ג'ירפות, יענים ובעלי חיים נוספים מזהירים זה את זה מפני טורפים קרבים.
  • להקות עופות יכולות להסתחרר מול עופות דורסים וכך לבלבל אותם במפגן של פרטים מרובים כביכול.
  • ייתכן שפסי הזברה וכן החברבורות והפסים בחיות אחרות עוזרים לבלבל את טורפיהם שאינם מצליחים לבודד את מראיהם של פרטים בודדים מתוך הקבוצה.

הגנות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מספר עשים המותקפים על ידי עטלפים פיתחו שיטה לקטוע את איכון ההד של העטלף. עטלף שנקטע האיכון שלו לא ידע שהעש מצוי לידו.
  • הדדיות בין שני בעלי חיים יכולה להציל אותם מהיטרפות. למשל: השושנון מסתתר בין זרועותיה של שושנת ים מטורפים ובתמורה מגרש דגים אוכלי אלמוגים ממנה. כך מתנהלים גם כמה טפילים.
  • כמה חרקים המותקפים על ידי נמלים משתמשים בפרומונים של הנמלים כדי לבלבל אותם ולהימלט.
  • ישנם טורפים של טורפים, אשר להם מנגנוני הגנה ייחודיים. לדוגמה לנמיות, קיפודים ועוד, מערכת העצבים מופעלת באמצעות מוליכים עצביים בעלי הרכב חומר ארסי, וכך הארס של הנחשים התוקפים אותם אינו פועל נגדם, והם מסוגלים לטרוף את הנחשים - מזונם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]