לדלג לתוכן

התעשייה האווירית ההודית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
התעשייה האווירית ההודית
לוגו החברה
נתונים כלליים
בורסה
תקופת הפעילות 23 בדצמבר 1940 – הווה (83 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה בנגלור עריכת הנתון בוויקינתונים
ענפי תעשייה אירוספייס, הגנה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים airlifter, דרוב (מסוק), מסוק, מנוע סילון, light combat aircraft, מסוק קרב, HAL Rudra, Su-30MKI, HAL HTT-40, aircraft maintenance, HF-24 Marut, transport aircraft, מטוס קרב, דורנייר דו 228, מנוע רקטי, supersonic aircraft, CE-20, טג'אס, מטוס אימון עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות 2,740,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2018) עריכת הנתון בוויקינתונים
 
hal-india.co.in
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

התעשייה האווירית ההודיתאנגלית: Hindustan Aeronautics Limited - HAL; בהינדי: हिन्दुस्तान एरनॅटिक्स लिमिटेड - हि ए लि) היא חברת התעופה והחלל ההודית ומחברות התעשייה האווירית הגדולות באסיה. החברה היא חברה ממשלתית ושייכת למשרד ההגנה ההודי. החברה מייצרת מנועים, ציוד ניווט ותקשורת וכן מייצרת מטוסים, (בהם מטוסי קרב מתוצרת עצמית) ומרכיבה מטוסים, מסוקים, מטוסי נוסעים ומטוסי אימון להדרכה ותרגול לפי רישיון ושיתופי פעולה. בסיס החברה נמצא בבנגלור והיא מפעילה מפעלים גם בקאנפור, לאקנאו, היידראבאד וערים נוספות.

Harlow PC-5A

מלחמת העולם השנייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה נוסדה ב-1940 בממלכת מייסור ביוזמתו של התעשיין ולצ'נד הירצ'נד (Walchand Hirachand) על מנת לספק מטוסים צבאיים לחיל האוויר המלכותי ההודי, שהיה חלק מחיל האוויר המלכותי הבריטי. המפעל בבנגלור, הציוד והידע סופקו על ידי האמריקאי ויליאם די. פאולי (William D. Pawley), נציג חברת תעשייה אווירית מניו יורק שפעל בדרום-מזרח אסיה.

באפריל 1941 רכשה ממשלת הודו שליש ממניות החברה ושנה מאוחר יותר הלאימה אותה כליל. הייצור הואץ לקראת 1942, שעה שהאימפריה היפנית החלה להציב איום ממשי על שטחי האימפריה הקולוניאלית האנגלית בדרום-מזרח אסיה. המטוס הראשון שיוצר בבנגלור היה הארלו PC-5. ב-1943 הפך המפעל לבסיס של חיל האוויר של ארצות הברית לשם ביצוע תיקוני מטוסים. במהלך הפעילות עבדו מהנדסים וטכנאים הודים בצמוד לאנשי מקצוע אמריקאים מנוסים וצברו ידע מעשי רב.

משנות השישים ואילך

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בראשית שנות השישים נקלט בחברה המהנדס הגרמני קורט טאנק, ששימש בשנות מלחמת העולם השנייה כמנהל הטכני של מפעל פוקה-וולף שסיפק מטוסי קרב לורמאכט. ב-7 ביוני 1961 נערכה טיסת הבכורה של מטוס הקרב הראשון שיוצר בדרום-מזרח אסיה, ה-HAL HF-24 Marut (בסנסקריט "רוח סערה"), לפי תכנונו של טאנק.

ב-1 באוקטובר 1964 אוגדה החברה ונקראה בשמה הנוכחי, לאחר איחוד חברות ומפעלים קטנים יותר שהיו קיימים לפני כן.

בנוסף לייצור ה"מארוט", התמקדה החברה בשיתופי-פעולה והרכבת מטוסים לפי רישיון. יחד עם סוחוי הרוסית ייצרה החברה מטוס מקביל לסוחוי Su-27 (בשם Su-30MKI), סוחוי Su-30 ומיג-21 (עם מיקויאן-מיג). כן ייצרה מטוסי תובלה קלים, מטוסי אימון, מנועים וציוד ניווט ותקשורת.

פס ייצור של מסוקי דרוב במפעל בבנגלור, 2008

החברה גדלה ומייצרת מגוון רחב של מטוסים וציוד אווירי. בין הבולטים שבמוצריה, המסוק HAL Dhruv, שסופק החל מ-2002 לנפאל וישראל (להטסת אח"מים)[1] ומספר מסוקים בפיתוח, כולל מסוק ללא טייס בשיתוף עם התעשייה האווירית לישראל[2]. מטוס חמקן המצוי בפיתוח תחת הכינוי AMCA, מטוס נוסעים (NAL Saras, מיוצר החל מ-2004), מטוסי תובלה צבאיים (להחלפת מטוסי האנטונוב המיושנים) ועוד. כן מקיימת החברה שיתופי פעולה עם חברות התעשייה האווירית הגדולות בעולם לפי חוזי רישוי וזיכיונות ייצור, בהן סוחוי, אירבוס, בואינג, לוקהיד מרטין, BAE Systems, מנועי רולס-רויס.

שיתוף פעולה בתחומי התכנון מקיימת החברה עם הסוכנות ההודית לפיתוח כלי טיס (Aeronautical Development Agency) ומעבדות התעופה והחלל הלאומיות (National Aerospace Laboratories).

בשנת 2009 הפכה התעשייה האווירית ההודית לספק משנה של התעשייה האווירית לישראל בייצור מטוס המנהלים גאלפסטרים G150[3].

מארוט

ב-7 ביוני 1961 נערכה טיסת הבכורה של מטוס הקרב הראשון שיוצר בדרום-מזרח אסיה, ה-HAL HF-24 Marut (בסנסקריט "רוח סערה"). מתכנן המטוס היה המהנדס הגרמני קורט טאנק, ששימש בשנות מלחמת העולם השנייה כמנהל הטכני של מפעל פוקה-וולף שסיפק מטוסי קרב לורמאכט. טאנק היה אחראי בשעתו על תכנון המטוסים פוקה-וולף Fw 190 ופוקה-וולף Fw 200[4].

המטוס נבנה במפעל בבנגלור ויוצרו ממנו 147 מטוסים, חלקם מטוסי אימון, עבור חיל האוויר ההודי. בהמשך יוצר המטוס גם בארגנטינה. למרות שתוכנן להיות על-קולי, המטוס הגיע בקושי למאך 1. ייצור המטוס, ששימש את חיל האוויר ההודי במהלך שנות השבעים, הופסק ב-1985 ואחרון המטוסים מסוג זה סיים את שירותו בחיל ב-1990.

ערך מורחב – טג'אס
מטוס טג'אס במפגן אווירי

כבר באמצע שנות השמונים העלה חיל האוויר ההודי צורך להחליף את צי מטוסי המיג 21 המיושנים שלו. ב-1987 נבחרה חברת דאסו הצרפתית לסייע לתעשייה ההודית בניהול פרויקט ייצור מטוס קרב קל, טקטי, רב-שימושי וחד-מנועי בעל כנף דלתא, שנקרא בתחילה (LCA (Ligh Comabt Aircraft ובהינדית קיבל את הכינוי Tejas. יחד עם דאסו נשכרו עבור אספקת מערכות האוויוניקה חברת אלביט ורפאל הישראליות. אולם, עקב האמברגו שהוטל על התעשייה הצבאית ההודית עקב הניסויים הגרעיניים בפוחראן במאי 1998, יוצרו רוב מערכות המטוס בתעשייה ההודית.

טיסת הבכורה של המטוס נערכה ב-4 בינואר 2001 והוא סופק לחיל האוויר ההודי ולצי ההודי לניסויים. במטוס התגלו תקלות רבות ונכון ל-2013 הוא עדיין איננו מבצעי.

בדצמבר 2017 פורסם כי הצבא ההודי החליט לרכוש 83 מטוסי קרב מסוג Tejas MK1A מ HAL[5] כדי להקים שתי טייסות חדשות. זאת בנוסף לטייסת עם 40 מטוסים מדגם ישן יותר, Tejas MK1.

ערך מורחב – דרוב (מסוק)
מסוק הדרוב

הדרוב הוא מסוק שירות שתוכנן ופותח על ידי תעשייה האווירית ההודית. הפיתוח של דרוב הוכרז בנובמבר 1984. המסוק טס לראשונה ב-1992; עם זאת, פיתוחו התארך עקב מספר גורמים, כולל דרישת הצבא ההודי לשינויי עיצוב, הגבלות תקציב וסנקציות שהוטלו על הודו בעקבות הניסויים הגרעיניים של Pokhran-II ב -1998. השם בא ממילה שמקורה בסנסקריט dhruv שפירושה בלתי ניתן לערעור או מוצק.

דרוב נכנס לשירות בשנת 2002. הוא נועד לעמוד בדרישות של מפעילים צבאיים ואזרחיים כאחד, כאשר גרסאות צבאיות של המסוק פותחו עבור הכוחות המזוינים ההודיים.

נכון לינואר 2022, יוצרו 335

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]