סוחוי Su-30
מראה
סוחוי Su-30 של חיל האוויר הרוסי | |||||||||||||||||
מאפיינים כלליים | |||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
סוג | מטוס יירוט/תקיפה לעליונות אווירית | ||||||||||||||||
קוד נאט"ו | פלנקר C/G/H | ||||||||||||||||
ארץ ייצור | רוסיה | ||||||||||||||||
יצרן | סוחוי | ||||||||||||||||
טיסת בכורה | 31 בדצמבר 1989 | ||||||||||||||||
תקופת שירות | 1996–הווה (כ־28 שנים) | ||||||||||||||||
צוות | 2 | ||||||||||||||||
משתמש ראשי |
חיל האוויר הרוסי חיל האוויר הסיני חיל האוויר ההודי | ||||||||||||||||
משתמשים משניים | ראו מפעילות | ||||||||||||||||
דגמים |
סוחוי Su-27, סוחוי Su-35 ודגמים נוספים | ||||||||||||||||
מחיר | 45-33 מיליון דולר | ||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
תרשים | |||||||||||||||||
סוחוי Su-30 (ברוסית: Су-30) הוא מטוס קרב מתוצרת חברת סוחוי הרוסית. המטוס מכונה לפי קודי נאט"ו "Flanker-C". המטוס מבוסס על הסוחוי-27 ומיועד להשגת עליונות אווירית ולתקיפה קרקעית.
פיתוח
[עריכת קוד מקור | עריכה]פיתוח המטוס החל בשנת 1986 במסגרתו עבר הסוחוי-27 שדרוגים ותוספות כדי לעמוד בדרישות כוחות ההגנה האווירית של רוסיה, בין היתר הגדלת טווח הפעולה של המטוס. לשם כך נבחר הדגם הדו מושבי של הסוחוי-27 (Su-27UB) שכן למשימות ארוכות טווח היה צורך בטייס ובנווט. תחילה נקרא המטוס Su-27PU ואב הטיפוס ערך את טיסת הבכורה ב־31 בדצמבר 1989.
בין השדרוגים והתוספות של המטוס ניתן לציין:
- התאמת המטוס לתדלוק באוויר
- האוויוניקה של המטוס שונתה ולמטוס נוספו ציוד תקשורת והדרכה מיוחדים.
- התאמתו של המטוס בכך שיכול לשמש בנוסף לייעודו כמטוס יירוט ותקיפה גם כמרכז בקרה והתראה.
בהמשך שונה שם המטוס לסוחוי-30 והחברה גם הציגה את דגם הסוחוי-30MK לייצוא.
דגמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Su-27PU – מטוס יירוט דו מושבי המבוסס על ה-Su-27UB. מאוחר יותר קיבל את סימול הדגם Su-30.
- Su-30K – גרסת ייצוא בסיסית.
- Su-30KI – המטוס החד מושבי היחיד בסדרה. תוכנן כמטוס חלופי למטוסי ה-Su-27 של חיל האוויר הרוסי וכן למכירה לאינדונזיה.
- Su-30KN – שדרוג של הדגמים Su-27UB וה-Su-30K.
- Su-30M – שדרוג של ה-Su-27PU והפיכתו למטוס רב משימתי.
- Su-30MK – גרסת הייצוא של המטוס אשר נחשפה ב־1993.
- Su-30M2 – שדרוג של ה-Su-30MK, בעל הנעה וקטורית.
- Su-30MKI (אנ') – גרסת הייצוא להודו, הכוללת מערכות ישראליות, הודיות וצרפתיות. מרבית המטוסים אמורים להיבנות על ידי חברת HAL – התעשייה האווירית ההודית. גרסה זו ידועה גם בקוד דיווח נאט"ו Flanker-H.
- Su-30MKK (אנ') – גרסת הייצוא לסין. גרסה זו ידועה גם בקוד דיווח נאט"ו Flanker-G.
- Su-30MKM (אנ') – גרסת הייצוא למלזיה. כוללת מערכות רוסיות, דרום אפריקאיות וצרפתיות.
- Su-30MKV – גרסת הייצוא לוונצואלה. מבוסס על ה-Su-30MK2.
- Su-30MK2 – כוללת שדרוגים של מערכות האלקטרוניקה וכן יכולות תקיפה נגד אוניות.
- Su-30MK2V – גרסת הייצוא של ה-Su-30MK2 לווייטנאם.
- Su-30MK3 – Su-30MKK עם מכ"ם AESA (אנ') ויכולות תקיפה נגד אוניות.
- Su-30MKA – גרסת הייצוא לאלג'יריה הדומה ל-Su-30MKI אך כולל מערכות צרפתיות משופרות.
מפעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רוסיה
- ארמניה
- אוגנדה
- הודו – קלטה את דגם Su-30MKI המשלב בין היתר גם טכנולוגיה ישראלית וצרפתית. מרבית המטוסים שרכשה הודו הורכבו בהודו עצמה. בסך הכל קלט חיל האוויר ההודי 240 מטוסים.
- סין – קלטה את דגם ה-Su-30MKK, חיל האוויר הסיני קלט 76 מטוסים בעוד שחיל הים הסיני קלט 24 מטוסים מדגם סוחוי-30MK2. כמו כן סין מפעילה את הסוחוי-27 ומייצרת גם גרסאות עצמאיות של המטוס (J-11).
- ונצואלה – רכשה 24 מטוסים מדגם Su-30MK2.
- אלג'יריה – רכשה 28 מטוסים מדגם Su-30MKA.
- מלזיה – רכשה 18 מטוסים מדגם Su-30MKM.
- אינדונזיה – מפעילה שני מטוסים והזמינה 6 מטוסים נוספים מדגם Su-30MK2.
- וייטנאם – מפעילה 12 מטוסים.
- איראן – קיבלה רישיון לייצור מטוסים מסדרת Su-30 Flanker-C.[דרוש מקור]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מטוסים תוצרת סוחוי | ||
---|---|---|
מטוסי קרב | סוחוי 9 • סוחוי 11 • סוחוי 15 • סוחוי 27 • סוחוי 30 • סוחוי 33 • סוחוי 35 • סוחוי 37 • סוחוי 47 • סוחוי-57 • סוחוי 75 | |
מטוסי תקיפה | סוחוי 2 • סוחוי 4 • סוחוי 7 • סוחוי 17/20/22 • סוחוי 24 • סוחוי 25 • סוחוי 34 | |
מטוסי ביון | סוחוי 12 | |
כלי טיס בלתי מאוישים | סוחוי S-70 | |
אבות טיפוס | סוחוי P-1 • סוחוי T-4 • סוחוי Su-47 • סוחוי FGFA | |
מטוסי אימון | סוחוי 28 • סוחוי 29 | |
מטוסי נוסעים | Su-38 • Su-80 • סופרג'ט 100 • KR-860 • סופרג'ט ניו |