וילה קפרה "לה רוטונדה"

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 45°31′53.4″N 11°33′36″E / 45.531500°N 11.56000°E / 45.531500; 11.56000

המרכז ההיסטורי של ויצ'נצה,
והווילות הפלדיאניות בוונטו
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
La Rotonda.png
וילה קפרה
מדינה איטליהאיטליה  איטליה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1994, לפי קריטריונים 1, 2
קואורדינטות 45°31′53″N 11°33′36″E / 45.5315°N 11.56°E / 45.5315; 11.56 
תוכנית המבנה
חתך המבנה

וילה קפרה "לה רוטונדה" היא וילה אשר בנה האדריכל האיטלקי אנדראה פלדיו במאה ה-16 ליד העיר ויצ'נצה שבחבל ונטו. שמו הרשמי של המבנה הוא "וילה אלמריקו-קפרה" (Villa Almerico-Capra) והוא ידוע גם כ"וילה רוטונדה" על שם הרוטונדה הנמצאת במרכזו. הווילה נחשבת ליצירת מופת של אדריכלות הרנסאנס והיא הידועה ביותר מבין הווילות הפלדיאניות בוונטו המוכרות כקבוצת אתרים לאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הווילה הזמין הכומר פאולו אלמריקו מפלדיו ב-1565 כבית כפרי חדש עבורו, לאחר שפרש משירות האפיפיור בוותיקן. הבנייה החלה שנה לאחר מכן על ידי אנדראה פלדיו. תוכניות הבניין מופיעות גם בסדרת ספריו של פלדיו (I Quattro Libri dell'Architettura) אשר פורסמו במהלך בניית הווילה, ובהם הוא מסביר את המשכיות האדריכלות הקלאסית בתקופת הרנסאנס, ומבסס את הסבריו על כתבי ויטרוביוס.

הווילה נקראת וילה קפרה על שם האחים קפרה, אשר השלימו את מלאכת הבנייה על בסיס תוכניותיו של פלדיו לאחר מותו ב-1580. האחים קפרה השלימו את הווילה עד 1591 בהתאם לתוכניות המקוריות, למעט הכיפה אשר נבנתה נמוך יותר מהמתוכנן.

המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר המבנה הוא גבעה ירוקה מחוץ לעיירה ויצ'נצה, מקום הולדתו של אלמריקו. שאיפתו של אלמריקו הייתה לבנות וילה כפרית בסגנון ארקאדי אשר הייתה אופנתית מאוד באותם ימים עבור אצילים, כבית מפואר לגור בו לאחר פרישתם לגמלאות.

תוכניתו של פלדיו שאבה השראה רבה ממבנה הפנתיאון ברומא וכן מהפרתנון באתונה באופן בו הוא מוצב על האקרופוליס. המבנה בנוי באופן סימטרי מושלם בכול כיווניו: בסיס תוכניתו הוא ריבוע המחולק באופן מושלם סביב ארבעה צירי סימטריה - שניים בניצב למבנה ושניים לאורך אלכסון הריבוע. באופן זה מתקבלות 4 חזיתות זהות לחלוטין.

חלל הבית מאורגן באופן מסודר ושכלתני במיוחד סביב חלל עגול - הרוטונדה הנמצאת במרכז הבית ובראשה כיפה. בקומותיו התחתונות חדרי אירוח רשמיים וקומתו השנייה (הפיאנו נובילה - "קומת האצולה") מכילה את חדרי השינה הפרטיים. בחלקה העליון של הכיפה נמצא אוקולוס אשר בדומה לפנתיאון הרומי מחדיר אור טבעי אל כל הבית. דמיון נוסף לפנתיאון הוא האופן בו מחוברות הכניסות המפוארות דמויות מקדש יווני אל הריבוע המרכזי. בכל חזית מרפסת כניסה אליה עולים במדרגות רחבות ועוברים תחת שישה עמודים איונים וגמלון ססגוני. כל חזית פונה לנוף מעט שונה הנראה דרך המרפסת גם מפנים הבית. העמודים וכל עיצוב מרפסות הכניסה "ממסגרות" את הנוף המרהיב הנראה מהגבעה ויוצרות תמונה פסטורלית הנראית מתוך הבית.

על אף הסימטריה המושלמת, סביבת הבית נראית טבעית וא-סימטרית ובכך מדגישה את יצירת האדם אל מול הטבע ולהפך. בהיבט זה דומה הווילה להצבת הפרתנון על ההר הטבעי.

השפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאבן דרך בתולדות האדריכלות, נחשבת וילה קפרה למבנה שהשפיע על אלפי אדריכלים בדורות רבים עד היום. על אף שהמבנה פשוט יחסית הוא בעל איכות אסתטית הנובעת מפרופורציות מדויקות וסדר מופתי והתייחסותו אל הנוף מעוררת השראה. מבנה זה הוא אחד הבולטים ביותר אשר הצמיחו את סגנון האדריכלות הפלדיאנית אשר על פיה נבנו אחוזות, וילות ואף מבני ציבור רבים מהמאה ה-16 ועד המאה ה-19. גם באדריכלות המודרנית אשר התנגדה לסימטריה, ניכרת השפעת המבנה באופן התייחסותו ליחסי אדריכלות וטבע על מבנים כמו וילה סבואה של לה קורבוזיה ובית חיים ויצמן של אריך מנדלסון - שתי וילות מודרניסטיות שנבנו במרכז גבעה ירוקה.

אחוזת מסרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש הר גריזים סמוך לשכם ניצבת אחוזת אל-מסרי המהווה העתק מדויק של הוילה באיטליה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]