סן ג'ימיניאנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סן ג'ימיניאנו
San Gimignano
San Gimignano-Stemma.png

סמל סן ג'ימיניאנו
מגדלי העיר
מדינה / טריטוריה Flag of Italy.svg  איטליה
מחוז Flag of Tuscany.svg  טוסקנה
ראש העיר מרקו ליזי
שטח 138 קמ"ר
גובה 324 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה
 ‑ צפיפות

7,105‏  (נכון ל-2005)
51 נפש לקמ"ר (נכון ל-2005)
קואורדינטות 43°28′N 11°03′E / 43.467°N 11.050°E / 43.467; 11.050קואורדינטות: 43°28′N 11°03′E / 43.467°N 11.050°E / 43.467; 11.050
אזור זמן UTC +1
http://www.comune.sangimignano.si.it
Map of comune of San Gimignano (province of Siena, region Tuscany, Italy).svg

סן ג'ימיניאנואיטלקית San Gimignano) היא עיירה מוקפת חומה מימי הביניים על גבעה בגובה של 334 מטר בנפת סיינה במחוז טוסקנה שבאיטליה. העיירה ידועה במבנים מימי הביניים השוכנים בה, ובמיוחד במגדלים הנראים למרחוק. מבני העיר שמורים היטב ומהווים דוגמא לאדריכלות רומנסקית וגותית, בשילוב של בניינים חילוניים וכנסיות. בארמון קומונלה (מוניציפלי), כנסיית קוליגיאטה וכנסיית סנט-אגוסטינו ניתן למצוא פרסקות מהמאות ה-14 וה-15. המרכז ההיסטורי של סן ג'יאמיניאנו הוא אתר מורשת של אונסק"ו.

עוד ידועה העיירה ביין הלבן המיוצר בה, "ורנאצ'ה די סן ג'ימיניאנו" (Vernaccia di San Gimignano).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה השלישית לפנה"ס היה במקום כפר אטרוסקי. ההסטוריונים לופי, קופי ופקורי טוענים שבזמן קנוניית קטילין במאה הראשונה לפני הספירה ברחו שני אחים פטריקים מוציו וסילביו לעמק אלסה ובנו שתי מצודות: מוקיו וסילביה (היום סן ג'ימיניאנו). השם סילביה שונה בשנת 450 לסה"נ לסן ג'ימיניאנו אחרי שהבישוף של מודנה, סיינט ג'מיניאנוס גרם ליורשיו של אטילה ההוני לחוס על הטירה. בעקבות ההתערבות של הבישוף, כנסייה הוקדשה לסיינט ג'מיניאנו ובמאות השישית והשביעית כפר עם חומות התפתח סביבה, שנקרא לאחר מכן "הטירה של סן ג'ימיניאנו" או טירת היער בגלל היער הנרחב שסבב אותה. משנת 929 העיר נשלטה על ידי הבישופים של וולטרה.

בימי הביניים והרנסאנס, הייתה סן ג'ימיניאנו נקודת עצירה לצליינים קתולים בדרכם לרומא והוותיקן, מכיוון שהייתה ממוקמת על דרך ימי הבניים פרנצ'יג'ינה. הפיתוח של העיר השתפר בזכות הסחר של מוצרים חקלאיים מהגבעות הפורות הסמוכות, בעיקר בזכות הזעפרן ששימש למאכל ולצביעת בדים וגם בזכות היין ורנאצ'ה די סן ג'ימיניאנו שעליו אמרו כי היה מקור השראה לאפיפיורים ולמשוררים.

בשנת 1199, העיר הפכה את עצמאית מהבישופים של וולטרה והקימה פודסטה, ונבנו כנסיות ומבני ציבור. עם זאת, השלום של העיר הופרע לשתי המאות הבאות על ידי סכסוך בין גואלפים וגיבלינים, ויריבויות משפחתיות. מה שהביא את המשפחות היריבות לבנות מגדלים גבוהים. לקראת סוף תקופת ימי הביניים היו בעיירה 72 מגדלים שהגבוה מביניהם הגיע לגובה של 70 מטר. היריבות הוסדרה בהחלטת מועצה ששום מגדל לא יהיה גבוה יותר מזה מארמון קומונלה.

בעוד הפטרון הרשמי הוא סיינט ג'מיניאנוס, העיירה גם מכבדת סיינט פינה (הידוע גם כסיינט סרפינה) שנולדה בסן ג'ימיניאנו בשנת 1238, ה 12 במארס הוא היום המשוייך אליה (תאריך מותה). ובמקדשה של הקפלה של סנטה פינה בכנסיית קולגייט אפשר למצוא ציורי קיר שצויירו על ידי גירלנדאיו. הבית המיחס לסיינט פינה עדיין עומד בעיר.

העיירה שגשגה עד 1348 עד שנפגעה על ידי המוות השחור שהשפיע על כל אירופה, וכמחצית תושבי העיירה מתו. לאחר המגפה העיר עברה לשליטתה של פירנצה. עם המעבר לשלטון פירנצה ארמונות גותים נבנו בסגנון פלורנטין, ורבים מהמגדלים הונמכו לגובה של הבתים אולם לאחר זמן מה ההתפתחות דעכה וסן ג'ימיניאנו נשמרה כמו שהייתה בימי הביניים שלה עד המאה ה -19 כאשר הפכה למרכז תיירותי.

להלן התפתחות האוכלסייה בעיר מאז שנת 1861‏‏‏[1]:

אתרי העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבט דרומה מטורה גרוסה. רח' סן ג'ובאני מוביל לשער בשם זה

העיר מוקפת חומה שנבנתה החל בשנת 998 וצורתה כשל מחומש או בקבוק הניצב הפוך. אורכה של העיר כ-800 מטר ורוחבה המקסימלי 600 מטר, אך בדרך כלל פחות מזה. בצידה המערבי של העיר ניצבת מצודת "לה רוקה" (La Rocca) המהווה חלק מחומת העיר. המצודה נבנתה בתקופת השלטון הפיורנטיני והיו בה חמישה מגדלים, אך אלה נהרסו במשך השנים.

הרחוב הראשי "ויה סו מטאו" (Via San Matteo) מוביל משער בשם זה הניצב בצידה הצפון-מערבי של העיר אל כיכר הדואומו. המשכו של הרחוב דרומה, בשם "ויה סן ג'ובאני" (Via San Giovanni), מוביל לשער העיר הדרומי הנושא את שמו של הרחוב. רוב רחובות העיר צרים ומיועדים להולכי רגל בלבד.

באיטליה של ימי הביניים, התחרו המשפחות המבוססות בבניית מגדלים גבוהים ששימשו כמו המבצרים כסמל מעמד. לפי תאוריה אחרת נבנו המגדלים לצורך ממשי שהיה קשור לתעשיית הבדים של העיר. מחירם של בדים אלה שנצבעו בצבע צהוב שהופק לפי נוסחה סודית מזעפרן נקבע בהתאם לאורכם. בשל חוסר המקום ברחובות העיר הצפופים והצורך להגן על הבדים היקרים מלכלוך ומאור השמש בעת ייבושם, הקימו התושבים את המגדלים ששמשו לתליית יריעות הבד בתוכם. כך או כך, שלא כמו ערים אחרות כמו פירנצה או בולוניה, הצליחה סן ג'ימיניאנו לשמר ארבעה-עשר מ-72 ממגדליה, שהם סמליה של העיר היום.

המרכז ההיסטורי של סן ג'ימיניאנו
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
San Gimignano-Towers.jpg
תקריב על מגדלי העיר לעת ערב
מדינה Flag of Italy.svg איטליה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1990, לפי קריטריונים 1, 3, 4
קואורדינטות 43°28′05″N 11°02′28″E / 43.468055555556°N 11.041111111111°E / 43.468055555556; 11.041111111111 
כיכר הבאר

העיר ידועה גם בארבע הכיכרות הקטנות שבמרכזה: "פיאצה דלה צ'יסטרנה" (Piazza della Cisterna - "כיכר הבאר") שצורתה כשל משולש נקראת על שם הבאר שבמרכזה ואשר נחפרה ב-1237.

"פיאצה דל דואומו" (Piazza del Duomo - "כיכר הקתדרלה") - סביב כיכר זו ניצבים שבעה ממגדלי העיר כמו גם כנסיית "קולג'אטה די סנטה אסונטה" (Collegiata di Santa Assunta) שבנייתה הושלמה ב-1248, ואשר שימשה בעבר כקתדרלת העיר. בכיכר ניצב גם ארמון הפודסטה (Palazzo del Podestà - "ארמון המושל") בו פועל כיום מוזיאון לאומנות, וצמוד לו מתנשא מגדל רוניוזה (Torre Rognosa) לגובה של 51 מטר. המגדל שימש במאה ה-14 כבית המאסר של העיר.

שתי הכיכרות האחרות הן "פיאצה פקורי" (Piazza Pecori) הסמוכה לחזית הדרומית של הכנסייה ובה פסל של הבשורה, ו"פיאצה דלה ארבה" (Piazza delle Erbe - "כיכר התבלינים" או "כיכר עשבי התיבול").

תיירות בעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום מהווה העיר מרכז תיירותי, ומרכזת סביבה ובתוכה מספר רב של מלונות ומסעדות. מרכז העיר משמש כמדרחוב קניות המציע יינות, גבינות ומוצרי בשר. כמו כן כלי קרמיקה ותיקים המיוצרים בחבל טוסקנה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏מקור ISTAT‏


Flag of Italy.svg
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית באיטליה

אגריג'נטוהמרכז ההיסטורי של אורבינוהטרולי באלברובלואסיזיארמון קזרטה, אקוודוקט ונוויטלי וסן לאוצ'וג'נובה • האזורים הארכאולגיים בפומפיי, הרקולנאום וטורה אנונציאטההאיים הליפרייםהבזיליקה של אקוויליההגן הבוטני בפדובהההרים הקדושיםהווילה הרומאית בקזאלההמעונות המלכותיים של בית סבויהסו נוראז'י די ברומיניהנקרופוליס בצ'רווטרי והנקרופוליס בטרקוויניההפארק הלאומי צ'ילנטו וואלו די דיאנו (כולל פאסטום, וליה וצ'רטוזה די פאדולה) • ואל ד'אורצ'העיירות שלהי הבארוק של הוואל די נוטו (דרום-מזרח סיציליה)ציורי הסלע בוואל קמוניקהוילה אדריאנהוילה ד'אסטהויצ'נצה והווילות הפלדיאניות בוונטוונציהורונהכנסיית סנטה מריה דלה גרציה והסעודה האחרונה מאת לאונרדו דה וינצ'ימודנהקסטל דל מונטההסאסי במטרההמרכז ההיסטורי של נאפוליהמרכז ההיסטורי של סיינהסירקוזה והנקרופוליס בפנטליקההמרכז ההיסטורי של סן ג'ימיניאנופורטוונרה וצ'ינקואה טרהפיאצה דיי מיראקוליהמרכז ההיסטורי של פיינצההמרכז ההיסטורי של פירנצההמרכז ההיסטורי בפרארהקרספי ד'אדההחוף האמאלפיטאניהמונומנטים הנוצריים המוקדמים ברוונההמרכז ההיסטורי של רומא ורכוש הכס הקדוש הנהנה ממעמד אקסטרה טריטוריאלי ובזיליקת פאולוס הקדוש מחוץ לחומותמנטובה וסביונטהנופי הרכבת הרטית באלבולה ובברנינה (בשיתוף עם שווייץ) • הרי הדולומיטיםמוקדי הכח של הלומברדים באיטליהבתי הכלונסאות הפרהיסטוריים בהרי האלפים (עם חמש מדינות אחרות) • הר אטנההווילות והגנים של משפחת מדיצ'י בטוסקנה * נוף הכרמים של פיימונטה: לאנגה-רוארו ומונפראטו