הסאסי במטרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הסאסי וכנסיות הסלע במטרה
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Matera boenisch nov 2005.jpg
מראה במרכז ההיסטורי של העיר
מדינה איטליהאיטליה  איטליה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1993, לפי קריטריונים 3, 4, 5
קואורדינטות 40°40′00″N 16°36′30″E / 40.6667°N 16.6083°E / 40.6667; 16.6083 
כיתוב תמונה
מראה בעיר
מראה בבית מגורים שבו בור מים
פרסקו על קיר אחת הכנסיות החצובות בסלע

הסאסי במטרה (איטלקית Sassi di Matera - "הסלעים של מטרה") מהווים את ליבה ההיסטורי של העיר מטרה במחוז בזיליקטה שבאיטליה. הסאסי שוכנים בשני עמקים - סאסו קוואוזו (Caveoso) בדרום וסאסו בריסאנו (Barisano) בצפון - וביניהם שוכנת גבעת "צ'יוויטה" (Civita) שממנה החלה התפתחותה של מטרה כיישוב עירוני. בשנת 1993 הוכרזו הסאסי כאתר מורשת עולמית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור מטרה היה נושב מאז תקופת האבן הקדומה, ויישובי קבע מוגנים המבוססים על חקלאות הופיעו לאחר תקופת הקרח האחרונה. כריתת יערות האזור הביאה לסחיפת הקרקע ולבעיות ניקוז, והשדות הפכו לאזורי גריגה ומאקי. עקב כך הפכו התושבים מחקלאים לרועים. עם תחילת עיבוד המתכות, אפשרו כלי העבודה לחפור בסלעי הגיר הנקבוביים שנחשפו בערוצי הנחלים, ובתקופת הברונזה הופיעו קברים ומאגרי מים, וכן מבנים תת-קרקעיים הפונים אל חלל מרכזי. אבן הגיר שנחצבה ממבנים אלה שימשה להקמת קירות ומגדלים, והתהליך היה קל במיוחד בצידי הערוצים בהם הייתה האבן רכה יחסית. עם ההתיישבות היוונית בדרום חצי האי האפניני הופיעו טכנולוגיה מתקדמת יותר ומערך שלטוני שהושפע מהאסכולה הפיתגוראית, והכפרים המפוזרים פינו את מקומם למרכזים עירוניים שנשלטו בידי מלכים, והיו לבסוף לערים של ממש.

התפתחות העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרה חבה את התפתחותה לתנאים הגאולוגיים השוררים בסביבתה, והמתאפיינים בחגורת אבן גיר רכה בגובה של 350 עד 400 מטרים מעל קרקעית נחלי האזור ובשני שקעים גאוגרפיים (Grabiglioni) - קוואוזו (Caveoso) ובריסאנו (Barisano). לאורכה של חגורה זו התפתח היישוב, ואילו רמת החרסית שמעליו שמשה לחקלאות ולמרעה. חלוקה זו בשימושי הקרקע עמדה בעינה עד המאה ה-18.

מטרה נותרה יישוב כפרי חסר חשיבות עד הגעת הלומברדים לאזור. הלומברדים ביצרו את גבעת הצ'יוויטה ששכנה בגבול אזור ההשפעה הביזנטי, הקיפו אותה בחומה והקימו בה טירה. עם בוא הנורמנים לאזור בתחילת המאה ה-11 הוקם יישוב על גבעת צ'יוויטה שבין שני העמקים, ובמאות ה-13 וה-14 היישוב התרחב והוקף בחומה חדשה. בתקופה זו נוסדו מנזרים למרגלות גבעת המצודה, וביישוב הוקמה קתדרלה, וכנסיות קהילתיות רבות נחצבו בסלע. עם הופעת אבק השריפה במאה ה-15, הפכו חומות הצ'יוויטה לחסרות תועלת הגנתית, והיישוב התפשט מעבר להן. הסאסי החלו הופכים מפרוורים כפריים למחצה לרובעי מגורים בעלי אופי עירוני של ממש; ומרכז העיר ששכן עד אז בכיכר הקתדרלה בראש גבעת צ'יוויטה, נדד מזרחה אל מרגלותיה, והתמקם בפיאצה דל סדילה (Piazza del Sedile - כיכר האוכף) שבין הצ'יוויטה והסאסי המתפתחים בעמקים שמצפון ומדרום לו. העיר שהפכה למרכז מסחרי הוקפה בחומה חדשה שהוקמה למטרת גביית מסים בלבד.

במאה ה-18 שימשה מטרה כבירת בזיליקטה והתפתחותה הואצה. לראשונה, החלה בנייה מחוץ לשלושת האזורים ההיסטוריים, והעיר החלה מתפשטת אל רמת החרסית. הרובע הרביעי, "פיאנו" (Piano - מישור), החל נוצר מסביב לגרעין ההיסטורי של מטרה, אך רק במאה ה-20 העיר החלה מתפשטת גם אל פסגות הגבעות הסובבות את מרכזה. בד בבד, הלכה מערכת המבנים החצובים בסלע והתדרדרה, וממשלת איטליה אשר נדרשה למצב, חוקקה בשנת 1952 חוקים שהביאו לפינוי רוב תושביהם. עד שנות ה-80 של המאה ה-20 נחשבו הסאסי לאזור מצוקה, אך אז החלו נערכים בהם פעולות שימור. רוב בתי הסאסי אינם משמשים כיום למגורים, אך הרבעים הפכו לאזורים תיירותיים ולמרכזי בילוי. בשל כך שהסאסי מזכירים, לכאורה, את ירושלים ההיסטורית, צולמו בה מספר סרטים היסטוריים, דוגמת המלך דוד בכיכובו של ריצ'רד גיר ב-1985 והפסיון של ישו בבימויו של מל גיבסון ב-2004.

הסאסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור שמם של שני הסאסי אינו ודאי: סאסו קוואוזו קרוי, אולי, על שום מבנהו המזכיר בקעה (Cavea), או אולי בשל כך שנשקף אל הר קוואוסוס (Mons Caveosus). סאסו בריסאנו נקרה, אולי, על שמה של העיר בארי שלעברה הוא פונה, או על שם עמק וריסאנה (Conca Varisana) הסמוך.

בתי הסאסי הראשונים היו פשוטים וכללו מערה חצובה בסלע, שפיתחה נחתם בקיר מאבן הגיר שנחצבה ממנה. בהמשך החלו מופיעים חדרים שתקרתם עוצבה בצורת קמרון (lamione - למיונה), ואלה נבנו בחזית הבתים ואפשרו את הרחבתם. לאחר מכן החלו נבנים בתי המגורים סביב חצר משותפת שבה הוקמו מתקנים משותפים דוגמת בורות מים, והתפתחות זו הביאה לשינוי גם במערך החברתי. רובע הצ'יוויטה שנוסד על הגבעה במרכז היישוב, בוצר והפך למרכזו. בצ'יוויטה הוקמו טירה וקתדרלה, וסמטאות צרות וגרמי מדרגות קישרו בינה לבין רובעי המגורים המתפתחים בשני הסאסי. סביב הצ'יוויטה מוקמו בתי מלאכה וממגורות, והתפתחה מערכת אספקת המים, שניתבה את מי הגשמים שירדו על הרמה אל בתי התושבים בסאסי שלמרגלותיה. עם התפתחות העיר, החלו נחצבים מבנים חדשים במעלה המורדות המובילים מעלה אל הרמה, וגגות הבתים הוותיקים שימשו פעמים רבות כרחובות וכחצרות לבתים שמעליהם.

הכנסיות החצובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימי הביניים המוקדמים החלו קמות קהילות נזיריות בסביבתה של מטרה. קהילות אלה נמשכו אל סגנון המגורים במערות שרווח באזור מזה אלפי שנים. הנזירים חצבו כנסיות שעוצבו הן בסגנון ביזנטי והן בסגנון לטיני, וחלקן מערב את שני הסגנונות. עם התבססות מטרה כמרכז עירוני, המשיכה חציבת הכנסיות בסלע גם בעיר עצמה. קירות הכנסיות כוסו בפרסקאות שנועדו לחפות על חשכת המערות ועל המגבלות האדריכליות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הסאסי במטרה בוויקישיתוף
Matera panoramic view of i sassi.jpg
Magnify-clip.png


קואורדינטות: 40°40′00″N 16°36′30″E / 40.66667°N 16.60833°E / 40.66667; 16.60833