הסאסי במטרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הסאסי וכנסיות הסלע במטרה
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Matera boenisch nov 2005.jpg
מראה במרכז ההיסטורי של העיר
מדינה איטליהאיטליה  איטליה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1993, לפי קריטריונים 3, 4, 5
קואורדינטות 40°40′00″N 16°36′30″E / 40.6667°N 16.6083°E / 40.6667; 16.6083
כיתוב תמונה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מראה רחוב עתיק בעיר
בית מגורים שבו חפור בור מים
פרסקו על עמוד באחת הכנסיות החצובות בסלע

הסאסי במטרה (איטלקית Sassi di Matera - "הסלעים של מטרה") מהווים את ליבה ההיסטורי של העיר מטרה במחוז בזיליקטה שבדרום איטליה. ה"סאסי" שוכנים בשני עמקים: סאסו קוואוסו (Caveoso) בדרום, וסאסו בריסאנו (Barisano) בצפון, כשביניהם מתרוממת גבעת "צ'יוויטה" (Civita), בה החלה מטרה להתפתח כיישוב עירוני. בשנת 1993 הוכרזו רובעי הסאסי במטרה כאתר מורשת עולמית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור מטרה היה נושב מאז תקופת האבן הקדומה, כאשר יישובי קבע מוגנים מבוססי חקלאות הופיעו כבר לאחר תקופת הקרח האחרונה. כריתת יערות האזור הביאה לסחיפת הקרקע, לשטפונות ולהצפות, כך שהשדות הפכו לשטחים מכוסים בצמחי גריגה ומאקה. זה גרם לתושבים לעבור מעיסוק בחקלאות לעיסוק במרעה. עם רכישת הידע לעיבוד מתכת, איפשרו כלי העבודה לחפור בסלעי הגיר הנקבוביים בערוצי הנחלים, ובתקופת הברונזה החלו להופיע קברים ומאגרי מים, וכן מבנים תת-קרקעיים הפונים לחלל מרכזי. אבן הגיר שנחצבה מחפירת מבנים אלה שימשה לבניית בתים ומגדלים, והתהליך היה נוח במיוחד בצידי הערוצים - שם הייתה זמינה אבן גיר רכה יחסית. עם ההתיישבות היוונית בדרום חצי האי האפניני התפתחה עוד הטכנולוגיה ונוסד מערך שלטוני שהושפע מהאסכולה הפיתגוראית. הכפרים המפוזרים פינו מקומם למרכזים אורבניים שנשלטו בידי מלכים, והפכו לבסוף לערים של ממש.

התפתחות העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרה חבה את התפתחותה לתנאים הגאולוגיים השוררים בסביבתה, המתאפיינים בחגורת אבן גיר רכה בגובה של 350 עד 400 מטרים מעל קרקעית נחלי האזור, בשני שקעים גאוגרפיים (Grabiglioni): קוואוזו (Caveoso) ובריסאנו (Barisano). לאורכה של חגורה זו התפתח היישוב, ואילו רמת החרסית שמעליו שימשה לחקלאות ולמרעה. מתכונת זו של שימושי הקרקע עמדה בעינה עד המאה ה-18.

מטרה נותרה יישוב כפרי חסר חשיבות עד הגעת הלומברדים לאזור. הלומברדים ביצרו את גבעת הצ'יוויטה שבין שני העמקים, ששכנה בגבול אזור ההשפעה של האימפריה הביזנטית. הם הקיפו אותה בחומה והקימו בה טירה. עם בוא הנורמנים לאזור בתחילת המאה ה-11 הוקם יישוב על גבעת הצ'יוויטה, בין שני העמקים, ובמאות ה-13 וה-14 היישוב התרחב והוקף בחומה חדשה. בתקופה זו נוסדו מנזרים למרגלות גבעת המצודה, וביישוב הוקמה קתדרלה, וכן כנסיות קהילתיות רבות שנחצבו בסלע. עם הופעת אבק השריפה במאה ה-15, הפכו חומות הצ'יוויטה לחסרות תועלת הגנתית, והיישוב התרחב והתפשט מעבר להן. הסאסי הפכו מפרוורים כפריים-למחצה לרובעי מגורים בעלי אופי עירוני של ממש. מרכז העיר ששכן עד אז בכיכר הקתדרלה בראש גבעת צ'יוויטה, נדד מזרחה למרגלותיה והתמקם בפיאצה דל סדילה (Piazza del Sedile, כיכר האוכף), שבין הצ'יוויטה והסאסי ששכנו שמצפון ומדרום לו. העיר הפכה למרכז מסחרי והוקפה בחומה חדשה, שהוקמה למטרת גביית מיסים בלבד.

במאה ה-18 שימשה מטרה כבירת מחוז בזיליקטה והתפתחותה הואצה. לראשונה, החלה בנייה מחוץ לשלושת האזורים ההיסטוריים, והעיר החלה מתרחבת אל רמת החרסית. הרובע הרביעי, "פיאנו" (Piano - מישור), החל להיבנות מסביב לגרעין ההיסטורי של מטרה, אך רק במאה ה-20 העיר החלה מתפשטת גם אל פסגות הגבעות הסובבות את מרכזה. בד בבד, הלכה מערכת המבנים החצובים בסלע והתדרדרה, וממשלת איטליה נדרשה למצב וחוקקה ב-1952 חוקים במטרה לפנות את רוב תושביהם. עד שנות ה-80 של המאה ה-20 נחשבו הסאסי לאזור מצוקה, ואז החלו לתכנן פעולות לשימורם. רוב בתי הסאסי אינם משמשים כיום למגורים, אך הרבעים הפכו לאזורים תיירותיים ולמרכזי בילוי. כיון שהסאסי מזכירים, לכאורה, ערים עתיקות (כמו ירושלים למשל) צולמו בה מספר סרטים היסטוריים, דוגמת המלך דוד בכיכובו של ריצ'רד גיר ב-1985 והפסיון של ישו בבימויו של מל גיבסון ב-2004.

הסאסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור שמם של שני רובעי הסאסי אינו ודאי: סאסו קוואוזו קרוי, אולי, על שום מבנהו המזכיר בקעה (Cavea), או אולי בשל כך שנשקף אל הר קוואוסוס (Mons Caveosus). סאסו בריסאנו נקרא, אולי, על שמה של העיר בארי שלעברה הוא פונה, או על שם עמק וריסאנה (Conca Varisana) הסמוך.

בתי הסאסי הראשונים היו פשוטים וכללו מערה חצובה בסלע, שפתחה נחתם בקיר מאבן גיר שנחצבה במהלך החפירה שם. בהמשך, החלו מופיעים חדרים שתקרתם עוצבה בצורת קמרון (באיטלקית: lamione), ואלה נבנו בחזית הבתים ואפשרו את הרחבתם. במשך הזמן החלו להיבנות בתי המגורים סביב חצר משותפת, שבה מוקמו מתקנים משותפים כדוגמת בורות מים, והתפתחות זו הביאה לשינויים גם במערך החברתי. רובע הצ'יוויטה שנוסד על הגבעה במרכז היישוב, בוצר והפך למרכז העיר. בצ'יוויטה הוקמו טירה וקתדרלה, כשסימטאות צרות וגרמי מדרגות מקשרים בין המרכז לרובעי המגורים המשתרעים בשני הסאסי. סביב הצ'יוויטה נוספו גם בתי מלאכה וממגורות, וכן נבנתה מערכת לאספקת המים: מי הגשמים שירדו על הרמה - נותבו אל בתי התושבים ברובעי הסאסי שלמרגלותיה. עם התפתחות העיר, החלו נחצבים מבנים חדשים במדרונות המובילים מעלה אל הרמה, וגגות הבתים הוותיקים שימשו פעמים רבות כמסד לרחובות ולחצרות של הבתים שמעליהם.

הכנסיות החצובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימי הביניים המוקדמים קמו קהילות נזיריות סביב מטרה. קהילות אלה נמשכו לסגנון המגורים במערות, שרווח באזור מזה אלפי שנים. הנזירים חצבו כנסיות שעוצבו בסגנון ביזנטי - או בסגנון לטיני, וחלקן מערב את שני הסגנונות. עם התבססות מטרה כמרכז עירוני, יושם מנהג חציבת הכנסיות בסלע גם לבניה בעיר עצמה. קירות הכנסיות כוסו בפרסקאות שנועדו לפצות על אפלולית המערות ועל המגבלות האדריכליות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הסאסי במטרה בוויקישיתוף
Matera panoramic view of i sassi.jpg
Magnify-clip.png