וילי סניול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
וילי סניול
Willy Sagnol
Willy Sagnol 2007.jpg
וילי סניול, 2007
מידע אישי
לידה 18 במרץ 1977 (בן 41)
סנט אטיין שבצרפת
שם מלא ויליאם סניול
גובה 1.82 מטר
עמדה מגן
מועדוני נוער
19901995 סנט אטיין
מועדונים מקצועיים כשחקן*
19951997
1997 - 2000
2000 - 2009
סנט אטיין
מונקו
באיירן מינכן
46 (1)
71 (0)
184 (7)
נבחרת לאומית כשחקן
2000 - 2008 צרפת 58 (0)
קבוצות כמאמן
20132014
2014 - 2016
2017
2017
צרפת עד גיל 21
בורדו
באיירן מינכן (עוזר מאמן)
באיירן מינכן (זמני)
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד

ויליאם סניולצרפתית: William Sagnol; נולד ב-18 במרץ 1977 בסנט אטיין) הוא כדורגלן עבר צרפתי ששיחק בעמדת המגן. סניול ידוע בעיקר בשל תקופתו בקבוצת באיירן מינכן הגרמנית, עמה זכה בתארים רבים. הוא שיחק בקביעות גם בנבחרת צרפת, והעפיל והשתתף עמה בשני גביעי עולם ובשתי אליפויות אירופה.

קריירת המועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סניול החל את קריירת הכדורגל שלו במועדון שבו שיחק אביו, מהוט-ליור שבמונטפקון-אן-וליי. במועדון זה פיתח סניול את יכולותיו במשחק ההגנה בצד המגרש הימני, ושיחק היטב גם באגף הימני של הקישור.

מאותו זמן החל סניול בהתקדמות עקבית, וב-1990 הצטרף לסנט אטיין, מהמועדונים החשובים בכדורגל הצרפתי. בעונתו הראשונה בקבוצה הבוגרת, 1995/1996 הוא ירד עמה לליגת המשנה, אך הפגין יכולת מרשימה כאשר הקבוצה שיחקה בליגה זו. ב-1997 הוא עבר למונקו, במדיה הגיע גם להצלחות קבוצתיות עם זכייה באליפות ליגת העל הצרפתית בעונת 1999/2000. באותו זמן הוא היה מועמד לזימון לנבחרת צרפת, אך המאמן רוג'ר למר התעלם ממנו.

בקיץ 2000 עשה סניול את ההתקדמות הגדולה בקריירה שלו, כאשר עבר למועדון הגרמני הבכיר באיירן מינכן. זמן קצר לאחר מעברו לבאיירן הוא נכלל לראשונה בסגל נבחרת צרפת.

בתקופתו במדי באיירן ביסס סניול את מעמדו כאחד משחקני ההגנה הטובים ביותר, ובשל יכולת העזרה שלו להתקפה, הוא שימש גם כשחקן מפתח בהתקפת הקבוצה. הוא זכה עם באיירן מינכן בחמש אליפויות הבונדסליגה בשנים 2001, 2003, 2005, 2006 ו-2008, בליגת האלופות ב-2001, בגביע הגרמני ב-2003, 2005 ו-2006, ובגביע הליגה הגרמנית ב-2004 ו-2007. הוא הועמד לפרס כדורגלן השנה באירופה ב-2006.

בעקבות הצלחתו במדי באיירן הפך סניול לשחקן קבוע בנבחרת צרפת, ונכלל בסגלה בכל טורניר גדול בו השתתפה. בפברואר 2009, בעקבות בעיות נשנות בגיד אכילס שמנעו ממנו לשחק בכל אותה עונה, הודיע סניול על פרישה מכדורגל.

נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1997 השתתף סניול עם נבחרת צרפת עד גיל 20 באליפות העולם לנוער שנערכה במלזיה. הוא היה שחקן קבוע בהרכב הנבחרת והעפיל עמה לרבע גמר הטורניר, שם היא הודחה על ידי אורוגוואי לאחר הפסד בדו-קרב בעיטות עונשין.

סניול זומן לראשונה לסגל הנבחרת הלאומית של צרפת בשנת 2000. כעבור שנה, ב-2001, הוא שיחק עם הנבחרת בגביע הקונפדרציות, שהיה הטורניר הבינלאומי החשוב הראשון שלו. הוא סייע לנבחרת לזכות בטורניר לראשונה בתולדותיה, על אף שלא שותף במשחק הגמר, שבו גברה צרפת על יפן. סניול נכלל בסגל הנבחרת הלאומית גם למונדיאל 2002, אך לא שותף באף משחק במסגרתו. ב-2003 הוא זכה עם צרפת בפעם השנייה ברציפות בגביע הקונפדרציות.

ביורו 2004, שהיה אליפות אירופה הראשונה בה השתתף, פתח סניול בהרכב פעם אחת בלבד, והודח עם נבחרתו ברבע הגמר. בשנים אלו מיעט סניול לקבל דקות בנבחרת בשל הימצאותו של ליליאן תוראם בעמדת המגן הימני; עם זאת, פרישתו של מרסל דסאיי לאחר טורניר היורו הביאה להסטתו של תוראם למרכז ההגנה, וסניול הפך לשחקן חשוב יותר בנבחרת ולפותח קבוע בהרכב שלה. במונדיאל 2006 אליו העפיל עם צרפת, הוא שותף 90 דקות בכל משחקי הנבחרת, והעפיל עמה עד לגמר, שם היא הפסידה לאיטליה בבעיטות עונשין. בטורניר זה הוא הציג יכולת הגנתית עילאית, לצד תרומה טובה גם למשחק ההתקפה.

במהלך קמפיין מוקדמות יורו 2008, גילה סניול אפיון חדש שלו לאוהדי נבחרת צרפת, כאשר הגיע מספר פעמים למצבי כיבוש והצטרף פעמים רבות לקרבת הרחבה על מנת להחליף מסירות עם החלוצים, כדוגמת תיירי הנרי. הוא סייע לנבחרת להעפיל שוב ליורו, וזומן על ידי ריימונד דומאנק גם לטורניר עצמו. לאחר כשלונה של הנבחרת ביורו 2008 והדחתה כבר בשלב הבתים, הודיע סניול על פרישתו ממנה, ביחד עם שני שחקנים ותיקים נוספים - ליליאן תוראם וקלוד מקאללה.

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

סניול אימן החל משנת 2013 את נבחרת צרפת בכדורגל עד גיל 21, עד שמונה במאי 2014 כמאמן בורדו, בה חתם על חוזה לשנתיים. בעונתו הראשונה, 2014/15, סיים סניול עם בורדו במקום השישי בליגה, כשהקבוצה משיגה ניצחונות מרשימים על פריס סן ז'רמן ומונקו, אך גם מפסידה 5-0 לאולימפיק ליון. עונת 2015/16 הייתה פחות מוצלחת, כאשר סניול ובורדו סיימו במקום האחרון בשלב הבתים במפעל הליגה האירופית. גם בליגה סבלה הקבוצה מעונה חלשה, בה הפסידה הקבוצה 6-1 לניס. במרץ 2016, לאחר שהובסה בורדו 4-0 על ידי יריבתה המושבעת טולוז במשחק הדרבי של אזור הגארון, פוטר סניול מהקבוצה והוחלף במאמן אולריך ראמה.

במאי 2017 מונה סניול כעוזר מאמן בבאיירן מינכן, הקבוצה העיקרית בה הצליח כשחקן, תחת המאמן קרלו אנצ'לוטי.

ב-28 בספטמבר 2017 עקב פיטוריו של קרלו אנצ'לוטי מהמועדון מונה סניול למאמנה הזמני של באיירן מינכן. עם הגעת יופ היינקס לאימון הקבוצה, וילי סניול עזב את תפקידו ואת הקבוצה.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באיירן מינכן
מונקו
נבחרת צרפת

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


נבחרת צרפת - מונדיאל 2002

1 ראמה | 2 קנדלה | 3 ליזארזו | 4 ויירה | 5 כריסטנבל | 6 דז'ורקף | 7 מאקללה | 8 דסאי | 9 סיסה | 10 זידאן | 11 וילטור | 12 הנרי | 13 סילבסטרה | 14 בוגוסיאן | 15 תוראם | 16 בארטז | 17 פטי | 18 לבוף | 19 סניול | 20 טרזגה | 21 דוגארי | 22 מיקו | 23 קופה | מאמן: למר

צרפתצרפת
נבחרת צרפת - יורו 2004

1 לנדרו | 2 בומסונג | 3 ליזארזו | 4 ויירה | 5 גאלאס | 6 מאקללה | 7 פירס | 8 דסאי | 9 סאהה | 10 זידאן | 11 וילטור | 12 הנרי | 13 סילבסטרה | 14 רוטן | 15 תוראם | 16 בארטז | 17 דאקור | 18 פדרטי | 19 סניול | 20 טרזגה | 21 מרלה | 22 גובו | 23 קופה | מאמן: סנטיני

צרפתצרפת
נבחרת צרפת - מונדיאל 2006 (מקום שני)

1 לנדרו | 2 בומסונג | 3 אבידל | 4 ויירה | 5 גאלאס | 6 מאקללה | 7 מאלודה | 8 דוראסו | 9 גובו | 10 זידאן | 11 וילטור | 12 הנרי | 13 סילבסטרה | 14 סאהה | 15 תוראם | 16 בארטז | 17 גיבט | 18 דיארה | 19 סניול | 20 טרזגה | 21 שימבונדה | 22 ריברי | 23 קופה | מאמן: דומאנק

צרפתצרפת
נבחרת צרפת - יורו 2008

1 מנדנדה | 2 בומסונג | 3 אבידל | 4 ויירה | 5 גאלאס | 6 מאקללה | 7 מאלודה | 8 אנלקה | 9 בנזמה | 10 גובו | 11 נאסרי | 12 הנרי | 13 אברה | 14 קלרק | 15 תוראם | 16 פריי | 17 סקילאצ'י | 18 גומיס | 19 סניול | 20 טולאלאן | 21 דיארה | 22 ריברי | 23 קופה | מאמן: דומאנק

צרפתצרפת